הזקן והים – ארנסט המינגווי
- סיפור קצר מתורגם
- פרק הזקן והים
- ארנסט המינגווי
ב”ה
שם היצירה: הזקן והים
סוג היצירה: נובלה
תקופה: המאה 20 [פרסום ראשון 1952]
יוצר: ארנסט המינגוויי
סיכום:
תמצית הסיפור:
סנטיאגו, דייג זקן מעיירת דייגים בקובה שבעבר היה בעל כוח ומזל גדול בדייג, מתבגר וכוחו כבר לא כמו בעבר. הוא כבר 84 ימים לא הצליח לדוג. לאחר מעל 47 ימים שבהם הוא לא מצליח לדוג, הנער שגידל ולימד לדוג ומלווה אותו בחייו מפסיק לצאת איתו לדיג בעקבות בקשת הוריו והולך לדוג עם מישהו אחר. סנטיאגו למרות זקנותו ומצבו הדל ויחסם המזלזל של הדייגים הצעירים באזור לא מוותר, ממשיך ויוצא אל הים כדי לנסות שוב לדוג. לאורך מסעו הוא מזהה דג ענק ועובר קשיים רבים עד שהוא מצליח לדוג ולתפוס אותו. את הדג הענק לא ניתן להכניס לסירה בגלל גודלו העצום ולכן סנטיאגו קושר אותו לצד הספינה שלו ושט לאזור החוף, לאורך הדרך כרישים רבים תוקפים את הספינה ואוכלים את הדג תוך כדי שסנטיאגו נאבק בהם ופוגע ואף הורג חלק מהם. בסופו של המסע הוא חוזר לביתו כשאמנם לכד את הדג אבל כולו אכול ורק השלד שלו נשאר צמוד לספינה. הוא חוזר לביתו, הדייגים שרואים את השלד העצום של הדג מבינים את ההישג הגדול של סנטיאגו מתפעלים ממנו מאוד. והנער שסנטיאגו גידל ולימד באהבה רבה הבטיח לו שהוא ישוב לצאת איתו לדיג וביקש ממנו שישוב וילמד אותו.
הסיפור [יותר באריכות]:
הספר פותח בסיפור על דייג זקן שבתחילה לא ידוע לנו שמו ומתואר כזקן שיוצא לדוג יום יום אך כבר 48 ימים לא הצליח לדוג דבר. ב40 ימים הראשונים הצטרף אליו נער אך לאחר שהוריו ראו שהזקן לא מצליח לדוג הם אומרים לנער לעבור למקום אחר ולסירה אחרת כיוון שהדייג הפך להיות בלי מזל. ובאמת הנער עובר לסירה של דייג אחר וכבר ביום הראשון מצליח לדוג 3 דגים יפים.
כשהזקן חוזר לאזור הטרסה היכן שכל הדייגים מתאספים לאחר הדיג הוא רואה את הדייגים מורידים את שלל הדגים שקנו ומטפלים בהם והם קוראים לו בכינויים מבישים כיוון שלא הצליח לדוג אך הוא אינו מתייחס אליהם. כשהוא עובר ורואה את הדייגים הזקנים שכבר לא יוצאים לדוג רק מסתכלים על הדייגים השבים מהדייג הם משוחחים איתו על נושאים שונים כדי לא להגדיל את כאבו למרות שהם מצטערים עליו ועל כישלונותיו.
הנער שרואה אותה מגיע אליו ומסייע לו להחזיר את הסירה ולהרים את כלי הדיג. הוא הולך איתו, משוחח איתו ומזמין אותו לשתיית בירה. מסביר לו שהוא היה ממשיך לדוג איתו אך הוא נער וצריך לשמוע בקול הוריו.
בהמשך, הוא הולך איתו לביתו משוחח איתו ורואה את מצבו הרע של הזקן. הוא מציע לו לקבל ממנו שני סרדינים [כדי שאיתם יוכל לדוג דגים אחרים] ולאחר ויכוח הזקן משתכנע. הנער שרואה שאין לזקן דבר משוחח איתו כאילו הוא לא שם לב למצבו העגום אבל הולך ומביא לו אוכל והם אוכלים ביחד ומדברים על נושאי דיג ונזכרים בעבר ובחוויות הטובות שלהם ביחד.
בסיום האוכל והשיחה ביניהם הנער אומר לזקן שהוא יחזיר את הדברים לטרסה ושילך לישון כדי שיהיה רענן למחר.
הדייג הזקן מאחל לו לילה טוב ואומר לו שיעיר אותו למחרת.
הנער אומר לו שהוא השעון המעורר שלו. והדייג מסביר לו שהוא קם באופן טבעי מוקדם. ושואל אות הנער מהי הסיבה שזקנים מתעוררים מוקדם? אולי כדי שיהיה להם יום ארוך יותר? הנער אינו יודע את התשובה אלא רק אומר שהוא יודע שנערים ישנים הרבה ועמוק.
הנער מסביר לזקן שהוא מעדיף שהוא יעיר אותו ולא בעל הסירה הדייג החדש. כי הוא לא רוצה להרגיש נחות שהוא מעיר אותו.
הזקן מבטיח לו שהוא יעיר אותו.
הזקן נרדם וחולם חלומות שונים. לא החלומות הרגילים שהיה חולם בעבר אלא חלומות שונים. על הנעורים שהיו לו. על מקומות ובעלי חיים על החוף.
בוקר
הדייג קם מהאוויר החדש שהיום החדש שעולה מביא איתו, למרות הקור הוא לא מתעכב אלא אומר לעצמו שעוד מעט יתחמם כשיחתור בסירה והולך להעיר את הנער. הוא אוחז ברגלו עד שהוא מתעורר וכשהוא רואה שהוא קם הוא יוצא מביתו של הנער. הנער מתלבש ויוצא בעקבותיו והזקן אוחז בכתפו ואומר לו שהוא מצטער על כך שהעיר אותו. הם משוחחים והנער אומר לו שהוא יביא את הציוד שלהם וילך לקנות פתיונות לדגים והוא[סנטייאגו] בינתיים ינוח וישתה את הקפה. הזקן שותה את הקפה כי הוא מבין שזה הדבר היחיד שיחזיק אותו במשך היום חוץ מבקבוק מים קטן שיש לו בסירה. הנער חוזר עם הציוד והפתיונות ומסייע לסנטייאגו להחליק את הסירה למים. הם מאחלים זה לזה בהצלחה וכך כל אחד מהם הולך לסירה שלו והים מלא בסירות שיוצאות לדרכן לשוט לכיוון הים לתפוס דגים.
סנטיאגו חותר בים בקצב קבוע ומשתמש בזרם המים כדי לסייע לו בהתקדמות וכך לא מאבד את כוחו. תוך כדי הוא מהרהר בים, בפרשנות של כל אחד לים, בציפורים הקטנות מול האוקיינוס. תוך כדי חתירה הוא מזהה שהתקדם מעבר למה שציפה בשעה הזו של היום והוא פורש את הרשת דייגים שלו עוד לפני שעלה האור. סנטיאגו עובד בצורה מיומנת ומדויקת מאוד. הוא חרוץ ולמרות גילו מצליח להתקדם ולעשות את כל הפעולות שהוא צריך. הוא מבין את האזור ויודע לפעול כראוי ולכן אינו מבין מהי הסיבה שלמרות שהוא פועל בצורה כל כך מקצועית ומדויקת ביחס לדייגים האחרים הם מצליחים והוא לא. הוא חושב לעצמו שכפי הנראה הסיבה היא לכך שמזלו נגמר. אבל הוא מיד מחזק את עצמו שאם כך יכול להיות שהיום שוב מזלו ישוב.
הוא מזהה ציפור שמסתובבת באזור מסויים ומתאר לעצמו שהיא מצאה משהו ולכן הוא מתקדם בזהירות לכיוון של הציפור. פתאום הוא ראה דולפינים קופצים מהמים. הוא מסתכל על הציפור איך היא מתעופפת ומנסה לתפוס את הדולפין ואומר לעצמו כמה הסיכויים של הציפור מול הדולפינים או של הדגים הקטנים מול הדולפינים הגדולים אפסיים. הוא מנסה לתפוס אחד מהם אבל בדיוק כמו הציפור גם הוא לא מצליח לתפוס. הוא מזהה במים ובמזג האוויר שעדיין יש באזור הרבה דגים ומנסה שוב את מזלו וכך גם הציפור. סנטיגגו מבין שהציפור יכולה לסייע לו במציאת המיקום של הדג הגדול שהוא מחפש לדוג. הוא מצליח לדוג אלבאקור ומחליט להשתמש בו כפתיון לדג הגדול שהוא מתכנן עליו. הוא מתחיל לדבר לעצמו ונזכר בתקופה שבה היה יוצא לדוג עם הנער.
לאחר מעט זמן סנטיאגו מרגיש משיכה של רשת הדיג שלו. משיכה חזקה וכבדות ברשת. הוא מתמקד בתפיסת דג גדול ולא בדגי הטונה הקטנים שמתחתיו ומקווה שהדג הגדול יבוא לאכול את דגי הטונה שמתחת לסירתו וכך יוכל לתפוס אותו. הדג הגדול באמת נמצא ברשת והדייג נותן לו להתעכב ולאכול את הדגים עד שייתפס כראוי אבל כשהוא מנסה לתפוס אותו ולמשוך הוא בורח לו. הדייג הרהר על כך שאם הנער היה איתו הוא היה יכול לסייע לו לתפוס ולמשוך את הדג. וכך הם שטים. סנטיאגו בסירה והדג לידו.
הזמן עובר לו והשיט נמשך כשהם אחד ליד השני . הדג שהקרס של החכה בפיו וסנטיאגו שלא מצליח לתפוס ולעלות את הדג לסירה. אף אחד מהם לא באמת יכול להתקדם. והזמן עובר. סנטיאגו חושב לעצמו שוב שהלוואי והילד היה איתו והיה יכול לראות את מה שהוא רואה. להיות שותף איתו כי אף אחד לא צריך להיות לבד בזקנתו. הוא ממשיך לשוט עם הסירה והדג הגדול איתו ומהרהר בכך שתפס את הדג הגדול שלכד ומתחיל להתחרט שלכד אותו. הוא נזכר בפעם אחת שהוא והילד תפסו דג נקבה ואיך הם הצטערו ואפילו ביקשו סליחתה מרוב שהייתה יפה לפני שהרגו אותה.
ושוב הוא מהרהר כמה היה טוב אם הילד היה איתו.
הוא מזכיר לעצמו שהוא צריך לאכול את דג הטונה לפני שהזמן יעבור והטונה תתקלקל והוא צריך לחזק את עצמו.
כשהוא רואה שהדג לא מאבד כוחו והוא לא מצליח להרים אותו הוא פונה אליו ואומר לו ברכות אני אשאר איתך עד שאמות. [אני לא אוותר]. סנטיאגו מקווה שהדג יקפוץ בגלל תנועת המים וכך מהתנופה הוא יצליח להרים אותו לסירה . הוא ממשיך לנהל שיחה עם הדג כדי שיוותר. הציפור שסייעה לו בלזהות את מקום הדגים נחה על צד הסירה והזקן התחיל לשוחח איתה ולשאול אותה בת כמה היא? כשהיא לא עונה הוא ממשיך לדבר אליה ומציע לה את סירתו כבית מנוחה בשבילה. לאחר מכן הציפור עפה והוא שחיפש חברה של מישהו לשוחח איתו חיפש אותה שוב בעיניו.
בהמשך הוא מזהה שכתוצאה מהמשיכה של הדג הוא נחתך בידו. הוא שוטף את ידו ונעצר כדי לאכול מהדג טונה הקטן שהצליח לדוג. הטונה התברר הייתה טעימה מאוד והוא מחליט לאכול את כולה כדי לחזק את עצמו למרות שאין לו תיאבון.
סנטיאגו מתחיל לדבר בקול אל היד שלו שמתכווצת מכאב. הא מסתכל על השמים ומבין שזו תקופה טובה לדיג כיוון שאין סימנים להוריקן ולכן הוא יכול להישאר במים עד שיצליח להעלות את הדג.
הוא מרגיש שוב משיכה ומזהה את הדג כעצום בגודלו. ומנסה לחשוב איך יוכל להערים על הדג ולתפוס אותו למרות שכוחו כבר לא כמו כשהיה צעיר ולמרות שידו מכווצת מהזמן שהיה בים.
כשהוא רואה שהוא לא מצליח הוא מתחיל להתפלל ומקווה שזה יגרום לדג להתייאש. אך הדג המשיך לשחות מעט מעל המים ליד הסירה כיוון שהיה תפוס בקרס של הדייג.
השמש מתחילה לשקוע והוא מתחיל להרגיש עייפות גדולה ומתחיל להרהר במשחקי ספורט שהוא אוהד ופתאום שוב מרגיש משיכה באזור אחר ששם את החכה ומסתבר שהוא הצליח לדוג דולפין. הדג הגדול עוד לא התייאש ועדיין שט לידו אפילו שלא אכל דבר ובינתיים סנטיאגו העלה את הדולפין, הכה אותו והכניס לסירה שלו.
והרהר לעצמו שהינה, יש לו דולפין לאכול. היום אכל את דג הטונה ומחר יוכל לאכול את הדולפין. וכך אין לו סיבה להתייאש. הוא משווה את עצמו לדג ומרגיש שהמאזן כוחות ביניהם טוב. לו יש אוכל ולדג אין. היד שלו אומנם נחתכה אבל רק קצת וההתכווצות עברה. אומנם הוא עייף וגבו כואב אבל שום דבר לא קל.
סנטיאגו מסתכל למעלה לשמים ומבין שהכוכבים עוד מעט יצאו ויהיו יחד איתו. הוא מהרהר בחבריו הכוכבים הרחוקים וחושב שגם הדג הפך להיות סוג של חבר שלו. למרות שאת הכוכבים אינו צריך להרוג ואילו את הדג כן. הוא מהרהר ומבין שהוא צריך לנוח ולישון כדי לחזק את כוחו וכדי לא לאבד את צלילות המחשבה.
בהמשך היום סנטיאגו מצליח לחזק את עצמו ומנסה בדרכים נוספות להערים על הדג ולמשוך אותו לספינה. הוא מבין שהדג ענק בגודלו הרבה מעבר למה שחשב.
סנטיאגו מצליח ללכוד לוויתן כשבתוכו שני דגים נוספים. הוא מבין שיש לו אוכל גם ליום הבא ומחזק את עצמו בדרכים שונות במטרה ללכוד את הדג, להמיתו ולהכניס אותו לספינה.
הדג המת:
לאחר זמן מה סנטיאגו מצליח להרוג את הדג, רגשות צער והרהורי חרטה מתחילים לעלות במוחו על הריגת הדג שהפך להיות סוג של חבר שמתלווה אליו למסע. סנטיאגו מבין שגודל הדג ענק וגדול וכבד מידי לספינה שהוא נמצא בה ושאין לו את הנער שיכול לסייע לו כמו בעבר. הוא משאיר את הדג תפוס ליד הסירה שלו וכך מפליג חזרה לביתו כשהוא מדמיין את משקל הדג ואת הרווח העצום שיוכל לקבל עליו. לאורך המסע חזרה בעקבות הריגת הדג ריח הדם מופץ והחשש שהיה לסנטיאגו מתממש. כרישים מזהים את הדג הגדול ורוצים לאכול אותו. סנטיאגו מנסה בכל כוחו להבריח אותם ומשתמש בסכין. הוא מצליח להמית כריש אחד שהתעקש על אכילת הדג. לאורך המאבק חלק מהדג נאכל עד שסנטיאגו מצליח להרגו. סנטיאגו לאחר סיום המאבק כשהוא מותש מהלחימה עם הכריש כשידו פצועה וכשהוא צריך לתמרן עם הספינה והדג הקשור ממשיך בהפלגתו ומקווה שיגיע לביתו לפני שכרישים נוספים יגיעו אך כעבור זמן מה שוב שני כרישים מגיעים ומנסים לאכול את הדג הפצוע והמת וסנטיאגו כשכלי הלחימה שלו כבר נהרס במאבק הקודם נמצא ללא כלי לחימה חוץ מפיקחותו הוא חושב על תחבולות שונות אך לאורך המאבק העיקש נאכלים עוד חלקים מגופו של הדג הגדול על ידי הכרישים.
החזרה לבית:
בסופו של דבר סנטיאגו מגיע לביתו כשרק השלד של הדג הגדול צמוד לספינה שלו כאות וסמל למסע שעבר. הוא עולה בקושי רב לביתו, שותה מעט מים, מכסה את עצמו בשמיכה ונרדם מיד על מיטתו. בבוקר הנער מגיע לבדוק מה איתו והוא רואה את סנטיגו ישן, הוא בודק שהוא נושם ורואה שידיו פצועות ומתחיל לבכות על מצבו. הוא יוצא בשקט מהמקום כדי להביא לו קפה. בדרך הוא רואה את הדייגים שמודדים את שלד הדג הצמוד לסירה. הם שואלים אותו על שלומו של סנטיאגו ומהללים את הדג שהצליח לדוג. הנער בוכה וחוזר לבקתה של סנטיאגו עם הקפה.
כשסנטיאגו קם הם משוחחים והנער אומר לסנטיאגו שמעכשיו הוא חוזר לדוג איתו ולא מעניין אותו מה יאמרו לו. יש לו עוד הרבה מה ללמוד מסנטיאגו . הוא מטפל בו, מורח את פצעיו ודואג לו.
הזקן חזר לישון והנער ישב ושמר עליו.
הזקן חזר לחלום על אריות.
על המחבר:
מחבר הספר, ארנסט המינגווי חי בין השנים 1899-1961 היה סופר, עיתונאי וחוקר אמריקאי . הוא כתב וסיקר אירועים במלחמה. את יצירתו “הזקן והים” פרסם בשנת 1952 וכבר נחל הצלחה אדירה . בזכות כתיבתו הישירה והקצרה הצליח להשפיע רבות על הספרות בשנת המאה ה- 20 הוא קיבל פרס פוליצר בשנת 1953 על ספר זה ופרס נובל לספרות בשנת 1954.
סגנון הכתיבה של המחבר: קר, מתומצת ניתן לראות שהמחבר כותב על פי תיאוריית הקרחון. [רואים רק את הקצה שלו מעל פני המים אבל בתוך המים יש את רובו]שבו לא כל דבר צריך להסביר ולפרט והעלילה והמסר המרכזי בה נמצא מתחת לפני השטח כשאנחנו קוראים לעומק.
מבנה :
הסיפור בנוי בצורה של מבנה מסגרת: מתחיל באותו מקום ומסיים באותו מקום.
המקום הוא בעיר דיג באזור קובה. הזקן פותח את הסיפור בחזרה למקום כשהוא מובס לאחר 84 ימים שהוא יוצא וחוזר כשלא הצליח לדוג ועד סיום הספר שהוא שב שוב כשאמנם לא הצליח להביא איתו שלל למכירה אבל לאחר מסע מאתגר שבו גילה את כוחותיו האדירים, דג דג ענק ונאבק עם כרישים ואתגרים נוספים.
יש פה גם סוג של פתרון ובעיה.
סנטיאגו הוא דייג זקן שממצב שהיה דייג מוכשר מאוד ועם ילד שגדל לנער שלימד אותו הוא הופך להיות דייג זקן ללא מזל שלא מצליח לדוג והוריו של הנער אומרים לו להפסיק לדוג איתו. לאורך המסע שהדייג הזקן עובר הוא מחדד את יכולותיו, מגלה את כוחו ועוצמתו שלא נשענים רק על כוח פיזי אלא על פיקחות וחשיבה מחוץ לגבולות, אומץ, התמדה, עקביות. בסופו של דבר הוא חוזר לחוף כשכבודו שב אליו. כל הדייגים באזור מתפעלים מהדג שהצליח לתפוס והנער חוזר לדוג איתו ומבקש שימשיך ללמד אותו טכניקות של דייג.
סנטיאגו שבעבר היה חולם על אריות ומאז שמזלו נעלם הפסיק לחלום עליהם שב שוב לחזור לחלום על אריות.
נקודות מרכזיות בסיפור:
תקופת היובש
לכידת הדג
המאבק לשמירה על הדג
החזרה לעיירה
אירועים משמעותיים בסיפור:
מערכת היחסים בין הזקן והנער
הזקן והים
הזקן והציפור
תפיסת דג הטונה
תפיסת לוויתן
הזקן מצליח להרוג את הדג הגדול אך בגלל שגודלו עצום ביחס לסירה שלו הוא רק קושר אותו לצד הסירה.
הזקן נאבק בקבוצת כרישים שאוכלים מהדג כשהוא ללא אמצעי לחימה.
הזקן ממשיך בהפלגתו וחוזר לביתו כשגופת הדג תלויה עדיין בצד ספינתו אך אכולה.
סנטיאגו שב לביתו תשוש ופצוע ובכוחותיו הדלים הולך לישון.
הנער רואה את סנטיאגו בביתו ומטפל בו.
הדייגים שרואים את גופת הדג התלויה על הספינה מתפעלים מעוצמתו של סנטיאגו ומהמסע שעבר. כבודו של סנטיאגו שב אליו.
מערכת היחסים בין סנטיאגו לנער חוזרת להתחלה בה הנער מבקש מסנטיאגו שימשיך ללמד אותו.
כינויים:
סנטייאגו[הזקן]
הדייג= הוא, הזקן, סאלאו[אדם שאין לו מזל].
דרך הכינויים ניתן ללמוד על כך שהכותב רצה להנגיש את היצירה לכל אדם. העובדה שבחר בתחילת הספר לכנות את הגיבור “הוא” מחברת אותו לכל אדם באשר הוא שהתבגר וכוחו והצלחותיו שהיו בעבר כבר לא כמו בתחילת דרכו.
עיני הדייג=עיניים כחולות כמו הים, עיניו צרובות השמש, עיניו הידידותיות, עיניו האוהבות.
הנער–
טוב לב- המשיך לצאת לדוג עם סנטיאגו למרות שלא הצליח לדוג 40 יום.
קשוב להוריו- כשהוריו אמרו לו לעבור לסירה אחרת הקשיב להם.
דואג לסנטיאגו הזקן ומנסה לעזור לו למרות שאינו יכול לצאת לדוג איתו.
ניגודים:
קטן מול גדול: חוסר יחס בין הכוחות. [ציפור מול דגים גדולים, דג גדול מול סירה קטנה]
מזל מול חוסר מזל.[חוסר המזל של סנטיאגו 84 ימים מול הצלחת הדייגים והנער]
הצלחה מול כישלון. [כישלון מול הצלחה לאורך כל המאבקים]
מוות מול חיים. [הדג המת, הכריש המת , הדולפין, הטונה המתים מול החיים של סנטיאגו]
בדידות מול חברה [קבוצת הדייגים הצעירים או הזקנים, להקת הדולפינים, הציפורים, הכרישים]
שפע מול דלות.[השפע של מרטין מול הדלות של סנטיאגו]
האוקיינוס העצום מול הציפורים הקטנות שעפות מעליו.
הציפור מול הדולפינים הגדולים.
הדגים הקטנים מול הדולפינים הגדולים.
הניגודים בסיפור מדגישים את הניגודים העיקריים שהסופר רוצה להעביר לנו וזה:
- גוף מול רוח– גופו של סנטיאגו אומנם זקן, עייף, פצוע אבל רוחו חיה, מאמינה, מלאת תקווה ונחישות להשיג את רצונו ומטרתו.
- אדם מול הבריאה– האדם אומנם קטן ביחס לבריאה ולטבע ובאמת אין לו יכולת אמיתית לעמוד מול הבריאה בעוצמתה אבל הוא יכול להשתמש בה ולהשתמש בכוחו, חוכמתו, תחבולותיו כדי להשיג את מטרתו ולגרום לה לשרת אותו.
האדם אומנם לא יכול לבחור את גורלו. הוא לא יכול לשלוט בגוף שמתבגר ולא יכול לשלוט בבריאה או בסיום של חייו אבל הוא יכול לבחור איך לקבל את חייו ואיך להתייחס אליהם. סנטיאגו הוא דמות להערצה על היכולת שלו להיות עקבי, אופטימי, מלא תקווה, אנושי וחדור מטרה.
השוואה בין דמויות בסיפור:
הצב לבין הזקן– לשניהם יש ידיים ורגלים ולב פועם כמו שלו.
הציפור לבין הזקן– בדיוק כמו הזקן גם הציפור בודקת ובוחנת ומנסה לצוד אוכל וכך גם הזקן. שניהם בוחנים את האזור לפני שמנסים לצוד, שניהם ניסו לתפוס דולפין ולא הצליחו ולכן עברו לחיפוש דג גדול אחר. שניהם עם פחות כוח ויכולת ביחס לדולפינים המהירים והגדולים.[הזקן מזלזל בה]
הכוכבים והדג הגדול– שניהם נמצאים עם סנטיאגו ומשמשים לו חברה אך את הכוכבים הוא לא מתכנן להרוג ואילו את הדג הגדול כן.
השוואה בין הדייג הזקן לבין הדייג שהנער עבר לסירתו:
מזל
סנטייאגו- נראה כאדם ללא מזל כיוון שכבר 48 ימים לא הצליח לדוג למרות מסירותו והשקעתו.
מרטין, הדייג השני-ביום הראשון שהנער עבר אליו הצליח לדוג 3 דגים.
תכונות אופי:
סנטייאגו- לא חושש לצאת לדרך ארוכה לחיפוש דגים.
מרטין, הדייג השני- אינו יוצא למרחקים וחושש ממרחק.
סנטייאגו- כשלימד את הנער סמך עליו ונתן לו כבר מגיל 5 להרים את כלי הדיג.
מרטין, הדייג השני- למרות שהנער מיומן ויודע לדוג לא נותן לו להחזיק את הציוד של הסירה אלא מביא בעצמו. [לא סומך עליו.
מצב בריאותי:
סנטייאגו- רואה בצורה ברורה וחדה למרות זקנותו.
מרטין, הדייג השני- בקושי רואה.
מצב כלכלי:
סנטייאגו- עני, אין לו יכולת לקנות לעצמו אפילו אוכל בסיסי.
מרטין, הדייג השני – מביא לנער אוכל ומשכורת.
סנטיאגו והדמויות בסיפור שמשמשות לו חברה:
הילד שלימד לדוג וגדל לנער– בתחילת הסיפור הוא מסייע לסנטיאגו בכל מה שהוא יכול עד שהם נפרדים כשכל אחד הולך לסירתו. הזקן לאורך כל הסיפור מהרהר בו ומתגעגע אליו.
הציפור- מסייעת לסנטיאגו לזהות את מקום הדגים ונמצאת באזור שלו.
הכוכבים- נמצאים בשמים ומשמשים לו חברה בלילה.
הדג הגדול– מהרגע שנתפס שט לידו.
אפשר לראות בדמויות שמשמשות חברה את הצורך של האדם לחברה. סנטיאגו כאדם חכם ואופטימי מוצא חברה גם כשהוא בודד.
דימויים:
הים= סנטיאגו מהרהר איך כל אחד מתייחס לים בצורה שונה. לפי מה שהוא בוחר לראות ממנו.
הים כאישה la mar
הזקן מבונן בים ומתייחס אליו כאישה, אוקיינוס, אישה שיכולה להביא, לתת ולהעניק חסדים גדולים אך מצד אחר יכולה גם למנוע את חסדיה ולהיות אכזרית ולעשות מעשים פראים ומרושעים אבל לא כי היא רעה אלא כי יש דברים חיצוניים שמשפיעים עליה בדיוק כמו אישה.
הים כזכר al mar
הדייגים הצעירים התייחסו אל הים כ זכר, יריב קשוח ראו אותו בעוצמתו כיוון שגרם להם לגרוף הרבה כסף והפך אותם לעשירים גדולים בזכות הכרישים שתפסו.
תיאור עקיף:
הזקן
לא מוותר- למרות שבמשך 48 יום לא הצליח לדוג עדיין יוצא לדוג. גם בעבר עשה זאת במשך 78 יום ולא התייאש מחוסר ההצלחה. גם לאורך כל מסעו בים והמאבק שלו בלכידת הדג הגדול ובשמירתו לאורך כל המסע ניתן לראות שלמרות כל הקשיים הוא מוצא דרכים שונות כדי לבצע את מטרתו.
לא מתרגש מאנשים ומהדעות שלהם- למרות שהדייגים האחרים שהצליחו לדוג זלזלו בו ולעגו עליו הוא לא התייחס אליהם וגם לא ענה להם.
טוב לב- כשהנער שהתלווה אליו והוא לימד אותו את העבודה עזב לטובת סירה אחרת הוא נתן לו הרגשה טובה ועדיין שוחח עימו והסביר לו שהוא צריך להישאר עם הסירה בת המזל.
ראייה חדה וטובה- למרות הזקנה הזקן רואה בצורה ברורה את הנער שישן על מיטתו למרות שהאור היחיד הוא אור הירח.
מומחה בתחום שלו[דייג]– לפי הסיפור והתיאורים ניתן לראות שסנטיאגו יודע את עבודתו ויש לו שיטות לדוג בצורה שתהיה יעילה ביותר כך שהחוסר הצלחה שלו בימים הקודמים לא הגיע כתוצאה מעצלות או מחוסר הבנה בדיג אלא מחוסר מזל בלבד.
רגיש לאחר– כשסנטיאגו מעיר את הנער הוא מרגיש לא נעים על כך שהעיר אותו מהשינה העמוקה ולמרות שזה מה שהנער ביקש וזה לטובתו הוא מבקש מהנער סליחה על שהעיר אותו.
ניתן לראות לאורך המסע של סנטיאגו את הלב הרך שלו ואת ההרהורים שלו על בעלי החיים, ההתייחסות אליהם והמסע בים.
הנער
טוב לב – עוזר לסנטיאגו ועושה בשבילו כל מה שהוא יכול כדי לסייע למרות שהוא כבר לא עובד אצלו.
מוקיר תודה– זוכר את העבר שבו סנטיאגו לימד אותו ומזכיר לו את זה ונותן לו הרגשה טובה.
שם לב לפרטים ובעל חסד– הנער מסתכל בבקתה של הזקן ורואה שאין לו אוכל והולך ומביא לו לאכול, מביא לו סרדינים כדי שיוכל לצאת לדוג, שם לב שאין לו בגדים חמים ואומר לעצמו לזכור להביא לו בגדים טובים כדי שלא יהיה לו קר.
תיאור ישיר:
הזקן[סנטיאגו]:
מראה גופו עם כתמים חומים על פניו מהשמש החזקה, על זרועותיו צלקות ישנות ממאמץ כשהוציא דגים מהים בעבר. כל גופו מראה על זקנה חוץ מעיניו שהן בצבע כחול כמו הים.
מוטיבים:
העיניים– העיניים חוזרות בסיפור שוב ושוב. בתחילת הסיפור יש תיאור של סנטיאגו כאדם זקן, עורו צרוב, צלקות וכתמים וקמטים אבל עיניים שמחות בצבע כחול כמו ים. גם בהמשך ניתן לראות שסנטיאגו מעיר את הנער ומצליח לראות אותו למרות חשכת החדר.
לאורך הסיפור ניתן לראות את סנטיאגו נאבק לראות למרות העייפות שלו כתוצאה מהמסע ומהמאבק עם הדג והכרישים.
הראיה היא לא רק ראיה פיזית אלא גם דרך הסיפור ניתן לראות שהמספר מדבר על הזווית ראיה של סנטיאגו שרואה טוב. מחפש להתמקד בטוב ולא בשלילי.
רואה את בעלי החיים שסביבו, רואה את היד שלו והכאב שלה, רואה את הציפור, הכוכבים אפילו את הדג שהוא מתמודד איתו הוא רואה ומתייחס אליו ומדבר איתו.
סנטיאגו גם רואה סימנים שקשה לאנשים לא מנוסים בדיג לזהות. הראיה שלו את הפרטים האלה מסייעת לו בלכידת הדגים ומלמדת אותנו שלא חוסר מיומנות גרם לו לא להצליח 84 ימים אלא חוסר מזל.
חברים– בסיפור ניתן לראות שסנטיאגו מתייחס לדמויות בסיפור בצורה שווה ובכבוד.
לנער שלימד מגיל קטן הוא מתייחס בצורה מכבדת וסומך עליו.
לציפור הוא מתייחס אליה כחברה ורואה איך היא מסייעת לו.
לכוכבים-מתייחס כחברים שמלווים אותו בלילה.
לדג-לדג שנלחם מולו הוא משוחח איתו ומדבר איתו כחבר ואף מהרהר אם עשה נכון שהרג אותו.
אפשר לראות שהסופר בחברים השונים שנשזרו בסיפור הראה שהגיבור גם בתוך המצב המאתגר והלבד שלו מצא לו חברה. ומצא דרך לא להרגיש לבד אלא נשאר בתקשורת עם מישהו תמיד.
מאבק– סנטיאגו לאורך הסיפור ניתן לראות שסנטיאגו מתמודד עם התמודדויות בחייו.
סנטיאגו מתמודד עם:
הזקנה
הבדידות
הכישלון
הטבע
הדג
הכרישים
חולשת הגוף
הפחד
אפשר לראות לאורך הסיפור שהוא לא נותן לשום דבר לעצור אותו. הוא לא משתמש בשום קושי כתירוץ לחוסר עשייה אלא ממשיך לפעול ומתמקד בחיובי.
סמלים: דמויות בסיפור שמעבירות מסר מעבר למסר הפשוט בסיפור.
הזקן[סנטיאגו]- סנטיאגו לא מופיע בשמו בתור התחלה אלא כ”הוא”. הוא מסמל את כל מי שעבר תקופות מאתגרות, חזק, שורד, ממוקד, מייחל, לא מאבד תקווה ולא מתייאש.
הדג הגדול[מרלין]– מסמל אתגר, שאיפה, רצון להישג. אתגר מכובד ובעל ערך. [סנטיאגו אומנם מתכנן להרוג אותו אך מתייחס אליו בכבוד והערצה ומדבר אליו כחבר]
הכרישים– מסמלים את כל מה שמונע מהאדם להשיג את מטרותיו.
אריות– החלום על האריות מבטא תקווה, שאיפות גדולות, כוח, חוזק, כבוד.
כותרת היצירה:
הזקן והים
דרך הכותרת של הספר אפשר להבין על מה הספר מדבר באופן כללי. אומנם לא ניתן להבין את העומק שבו אבל כותרת הספר נותנת לנו בדיוק את מה שהספר מדבר עליו התמודדות שלזקן מול הים.
במישור העמוק יותר הכותרת מדברת על המאבק של הזקן מול הים שמסמל את האין סוף, את הכוח, את העוצמה ואת איתני הטבע שלא מתבגר ולא נחלש לעולם אלא נשאר לנצח בכוחו מול האדם שהוא בסופו של דבר משתנה ומזדקן וכוחו אינו כשהיה עד שבסופו של דבר מת. זה מאבק והתמודדות מול האדם ואיתני הטבע שבסופו של דבר ינצחו אבל כל עוד לאדם ניתנה הזדמנות והוא חי הוא כדיין יכול לנצל אותה ולמקסם את יכולותיו.
החלום כמטאפורה:
סנטיאגו הזקן כשהיה בעל מזל ודג היה חולם בלילה חלומות על נשים, סערות ודגים גדולים אך לאחר שהזדקן ומזלו הפסיק להיות טוב כשהיה בעבר הפסיק לחלום על הרבה דברים אך עדיין חלם על אריות.
האריות בחלום מלמדים על חלומות של כוח, חוזק, הישגים. סנטיאגו שבתחילה היה בעל כוח וחוזק והאמין ביכולותיו חלם על אריות שמלמדים על מלוכה, גדולה והישגים. בהמשך למרות מה שעבר עדיין לא הפסיק להאמין שיגיע להישגים גבוהים. בסוף הסיפור לאחר המסע הארוך שעבר ושהצליח לעמוד בקשיים ובאתגרים רבים שוב מופיע החלום על אריות.
כשלאדם יש חלום על משהו גדול וחשוב זה מלמד שהוא מאמין בכוחו.
וולט דיסני אמר: “אם אתה יכול לחלום אתה יכול לבצע”. אם לאדם אין חלום, אין לו שאיפות, אין לו מטרות זה מראה שהוא לא מאמין בכוח שלו להשיג דברים וכך באופן טבעי הוא גם לא יעשה שום פעולה להשגתם וגם אם יעשה לא יתמיד.
מוסר השכל:
ניצול הזמן– בני אדם מבוגרים קמים מוקדם יותר ולא מרשים לעצמם לישון הרבה בעוד נערים ישנים הרבה ועמוק- המסר הוא שמכיוון שמבוגרים מבינים שהזמן עובר והוא חשוב ולא לנצח הם משכילים לנסות לנצל אותו כראוי ולהספיק כמה שיותר בעוד שלנערים יש תחושה שהזמן וחייהם הם נצחיים ולכן אין להם בעיה לבזבז את זמנם בשינה ארוכה, עמוקה וללא דאגות. מתוך הספר ניתן ללמוד על חשיבות הזמן ועל ניצול הזמן מכיוון שבסופו של דבר הזמן עובר וכולם מזדקנים.
כל יום הוא יום חדש עם הזדמנויות חדשות לגמרי– סנטיאגו למרות שעברו כבר 48 יום מאז שהצליח לדוג מתמלא שוב בשמחה ואמונה ביכולת שלו ומתרגש לקראת ההזדמנות לדוג.
אמונה בכוחי– הזקן לאחר 84 ימים שלא דג מגיע להעיר את הנער ואומר לו: “היום אני מאמין בכוח שלי”[עמוד 21]. כל יום הוא יום חדש שהאדם צריך לחזק את עצמו באמונה בכוחו וביכולתו לפעול ולעשות בעולם. לא להתייחס לעבר או לגיל אלא להיכנס לכל יום בתחושה של הרפתקה ואנרגיה חיובית.
גם במסע כשנלחם מול הדג וסנטיאגו מבין שהוא לבד ואין איתו את הנער שיכול לסייע לו באתגר והדג הגדול נראה חסר פחד ורגוע הוא מחזק את עצמו ואומר לעצמו: “מוטב שאתה עצמך תהיה חסר פחד ותבטח בכוחך, זקן” [עמ’ 60]
הכרת הטוב– ניתן ללמוד מהנער לא להיות כפוי טובה למי שעזר לך בעבר. גם אם אתה ממשיך בדרכך כי יש לך כבר תפקיד חדש, אתה צריך להיות במקום אחר, ולהתקדם לא לשכוח את מי שלימד אותך ועזר לך ועשה לך טוב. הנער מתייחס בצורה מכבדת ונעימה לדייג הזקן. מזכיר לו את העבר הטוב שלהם את העובדה שהוא לימד אותו את היחס שנתן לו לאורך הדרך ומנסה למצוא דרכים להקל עליו למרות שאינו יכול להישאר איתו.
גם בגיל מבוגר אדם רוצה להרגיש בעל ערך– הדרך לגרום לאדם להרגיש טוב היא לתת לו להרגיש שהוא חשוב וגם בגיל זקנה אדם רוצה לדעת שיש לו ערך והוא חשוב. הנער הצעיר רוצה לתת הרגשה טובה לזקן ולכן אומר לו כמה חשוב לו שהוא מעיר אותו. “אתה השעון המעורר שלי” [עמ’ 19] התפקיד הזה של להעיר בבוקר שבשביל הזקן זה דבר קל כיוון שהוא במילא קם בבוקר הופך את חייו של הזקן למשמעותיים יותר.
העולם כמו גלגל– בגיל הזקנה המצב מתהפך. אדם שהיה עוזר, תומך ומסייע הופך להיות הוא נתמך על ידי אחרים. לכן תמיד צריך לזכור שהגלגל מתהפך ותמיד צריך להתנהג בצורה הוגנת עם אנשים. כי אתה לא יודע למי תזדקק בעתיד. הזקן שהיה טוב לנער ולימד אותו, סמך עליו ונתן לו לחוות את החוויות איתו כשהגיע לגיל זקנה ולמצב שהוא לא יכול לדאוג לעצמו הנער עזר לו ולא שכח אותו.
כל עוד אדם חי הוא יכול לפעול– הסיפור מראה את העוצמה של האדם גם כשסנטיאגו כבר אדם מבוגר ולא בשיא כוחו הפיזי וגם בלי עזרה וסיוע על ידי חוכמה, תושייה, ידע רחב, התמדה ונחישות הוא הצליח במטרה שלו.
אין תירוצים לחוסר עשייה– דרך הספר ניתן לראות שאין תירוץ לחוסר עשייה. סנטיאגו מראה שכשאדם רוצה משהו הוא ימצא את הדרך לבצע את המטרה שלו. הוא ימצא את כל הסיבות למה כן לעשות.
הדרך חשובה לא פחות מהמטרה- דרך הסיפור ניתן ללמוד שהמסע והדרך לא פחות חשובים מהמטרה עצמה. סנטיאגו יצא למסע כדי לדוג ולאורך המסע הוא באמת הצליח בסופו של דבר לדוג דגים אבל הוא לא הצליח להביא את הדג הגדול כמו שרצה לבית לצורך מכירה. אבל התהליך שעבר בדרך, היכולות שלו שהתחדדו, ההוכחה שהוא הוכיח לעצמו שוב ושוב שהוא יכול ומסוגל גם כשהוא לבד, בלי עזרה, מבוגר, פצוע הייתה חשובה לא פחות מההישג להביא דג שלם לבית.
לכן ניתן לראות שסנטיאגו לא מוותר. ממש עד הרגע האחרון הוא לא מוותר ועושה כל שהוא יכול כדי לשמור על הדג גם כשהוא מבין שאין שום סיכוי שיוכל להביא משהו מהדג לביתו.
סנטיאגו אומר לדג המת ובעצם לעצמו: “אני מצטער שהתרחקתי מהחוף, הרסתי את שנינו אבל הרגנו הרבה כרישים…” זאת אומרת יכול להיות שעשינו טעויות בדרך ולכן לא בהכרח המטרה הושגה אבל השגנו בדרך דברים אחרים.
התמקדות במה שיש ולא במה שאין- לאורך המסע של סנטיאגו ניתן לראות שהוא מאבד הרבה דברים בדרך. את הנער שהיה איתו ועזב, את האוכל, המים, בריאות והוא ממקד את עצמו ואומר לעצמו כשהוא בלב ים עם הדג הגדול כשעולות לו מחשבות של ייאוש וחוסר תקווה “עכשיו זה לא הזמן לחשוב על מה שאין לך. תחשוב מה אתה יכול לעשות עם מה שיש לך”. “תמשיך לשוט בנתיב הזה ותדאג לכל דבר בעיתו” זה בעצם התמצית של מה שמסייע לאנשים מצליחים לפתור בעיות. כשהם חושבים על הפתרון ודרכי הפתרון ולא על הבעיות. כי לחשוב על מה אין ועל למה לא נצליח זה הכי קל אבל לעצור ולסובב את המחשבה לכיוון של איך ניתן לפתור את המצב עם מה שיש לי זו גדולה וזו הדרך להשיג דברים.
התמקדות בחיובי ולא בשלילי- לאורך הסיפור ניתן לראות איך סנטיאגו שומר על אופטימיות והסתכלות חיובית על המצב. גם כשדברים לא מסתדרים גם כשהוא לא מצליח והכי חשוב גם כשלאחר כל המסע שלו עם הדג ולאחר שלכד והרג אותו והכרישים אכלו את בשר הדג ולא השאירו לו דבר אפשר לראות שסנטיאגו חוזר לביתו והוא מסתכל על סירתו ומהרהר בכך שהיא חזקה ושלמרות המסע הקשה שעברה היא לא ניזוקה, הוא מהרהר ברוח הנעימה, במיטה שלו.
אדם חיובי ימצא גם במצב השלילי את הדברים החיובים שבו ואילו אדם שלילי גם כשיקרו לו דברים טובים הוא יראה מה רע בתוך האירוע הטוב או יחשוש וידבר על כך שהמצב החיובי בטוח לא יישאר לנצח.
איך שהאדם מרגיל את עצמו להסתכל על החיים זה מה שהוא הופך להיות סנטיאגו מלמד אותנו על הסתכלות חיובית. הוא מזהה את הטעויות שלו אבל עדיין חי באווירה חיובית.
עולות לו מחשבות שליליות לאורך כל הסיפור בדיוק כמו לכל אחד מאתנו אבל הוא ממהר להתמקד בחיובי.
“בעוד שלושה או ארבעה ימים יהיה מזג אוויר גרוע… אבל לא מחר או מחרתיים”[עמ’ 59]
“אל תחשוב זקן… תמשיך לשוט בנתיב הזה ותדאג לכל דבר בעתו” [עמ’ 74]
מטרות גבוהות והישגים– בסיפור ניתן לראות שסנטיאגו מסתכל בסוף המסע על השלד של הדג וחושב לעצמו ששט רחוק מידי “שטתי רחוק מידי” צריך לזכור שאם אדם רוצה להתקדם, לקפוץ מעבר למה שהוא רגיל ולצאת מהגבולות הרגילות שלו הוא צריך להבין שיש בזה סיכונים, הוא יצא מאזור הנוחות שלו ויצטרך לפעול בדרכים שונות ממה שהוא רגיל ולרוב לא יצליח ישר להשיג את מטרותיו אבל המסע שיעבור יהפוך אותו לחזק יותר ובעל עוצמה. בסיפור הדייגים שרואים את השלד התלוי על הספינה מבינים מה עבר סנטיאגו. הם מודדים את שלד הדג ומתפעלים מעוצמתו וכוחו של סנטיאגו. במסע הזה הוא מחזיר לעצמו את כבודו האבוד.
“והדרת פני זקן”- חז”ל מלמדים אותנו שככל שאדם מבוגר יותר כך צריך לכבד אותו יותר והסיבה היא החכמה, הידע וניסיון החיים שיש לו ואין לאדם הצעיר. מהסיפור ניתן ללמוד שלמרות שאדם מבוגר עדיין ניתן ללמוד ממנו המון. סנטיאגו לימד את הנער עוד כשהיה ילד את מלאכת הדייג אך כשהתבגר ונחלש ומזלו לא היה איתו הוריו של הנער אמרו לו לעזוב אותו וללכת למישהו אחר. אם היה נשאר עם הזקן במסע שעבר היה לומד ממנו עוד הרבה שיטות לדוג והיה יכול להיות חלק מהלכידה של הדג הגדול. בסוף הסיפור הנער מבין זאת ובוכה על כך שעזב את החבר/מורה שלו לבד לגורלו. אנשים שרואים אדם מבוגר כאדם שפג תוקפו טועים בכך שאם היו משכילים היות מבינים שאומנם המבוגר זקוק לסיוע ולעזרה פיזית אבל הניסיון חיים, החכמה וכל הדברים שלמד במשך חייו יכולים להועיל להם מאוד אם יבחרו לעצור ולהקשיב לו ולא להסתכל רק על המראה החיצוני ולקבוע על פיו את הערך של האדם.
כישלון הוא לא תבוסה– סנטיאגו למרות שהוא רואה את הכריש שאוכל את הדג הגדול שכל כך התאמץ לדוג לא נכנע ואומר “אבל האדם לא נועד לתבוסה, אפשר למוטט אדם אבל לא להביס אותו”. [עמ’ 74]
פרגון עצמי- כשאין לאדם מי שיחמיא לו על העשייה וההשקעה שלו הוא צריך לחזק את עצמו ולפרגן לעצמו. סנטיאגו שנמצא לבד בתוך כל המסע הזה לאחר שהוא דג את הדג הגדול אומר לעצמו: “אבל אני חושב שדימאג’ו הגדול היה גאה בי” . [עמ’ 70]
כוחו של חלום– סנטיאגו שבעבר חלם על נשים וסערות ודגים גדולות מתואר בתחילת הספר כחולם על מקומות ואריות [עמ’ 20] בתוך המסע כשהצליח לדוג הפסיק לחלום על אריות וחלם על דולפינים ושוב בסוף הסיפור חזר לחלום על אריות [עמ’ 90, משמעות של הישג של דברים גדולים] מפה ניתן ללמוד כמה חשוב שלאדם יהיה חלום, מטרה. החלום מלמד על השאיפות שלך וכמה אתה מאמין בעצמך ובכוחך להשיג אותם.
סנטיאגו שהוא דייג זקן לאחר תקופה ארוכה שלא הצליח מראה לנו דרך המסע שלו שגם אדם מבוגר ועם בריאות לא טובה ומצב פיזי לא בשיאו יכול להשיג דברים גדולים. קל וחומר כל אחד ואחת מאתנו.
תחלמו בגדול, תפעלו, אל תתייאשו והאמינו בכוחכם להצליח ולהגשים את החלום.
*****
הטקסט המלא של היצירה אינו מופיע באתר מטעמי זכויות יוצרים.
העמוד מציג פרשנות, סיכום וניתוח לימודי בלבד בהתאם לעקרון השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007).
הגישה לאתר בתשלום נועדה למימון פיתוח תכני הלמידה, ואינה מהווה הפצה מחדש של היצירה המקורית.
כל הזכויות בטקסט המקורי של היצירה שמורות ליוצר/לעיזבון/לבעל הזכויות.
האתר מציג חומר לימודי ופרשני בלבד ואינו תחליף ליצירה המקורית.
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות בגרות:
- בחרו מערכת יחסים בין הדמות הראשית לדמות אחרת ביצירה שקראתם והסבירו אילו פרטים היא מדגישה על גיבור הסיפור?
- בסיפור הזקן והים ניתן לראות איך המושג: “גלגל החיים” בא לידי ביטוי. הוכיחו על פי אירועים שונים בספר.
- לאחר שקראתם את היצירה “הזקן והים” כתבו מהו המוסר השכל שלקחתם מהיצירה ואיך היא השפיעה על החשיבה שלכם.
