שמות פרק יז
- שמות
- פרק שמות
- מכות מצרים - שחין, ברד, דבר
יזאוַיִּסְעוּ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם. בוַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְהֹוָה. גוַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא. דוַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי. הוַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ. והִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זוַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהֹוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן.
חוַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. טוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי. יוַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. יאוְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. יבוִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. יגוַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.
מפטירידוַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאׇזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טווַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי. טזוַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ[1] מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר.
בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּסְיָהּ בתיבה אחת
ב”ה
מיקום: שמות פרק ט”ז
נושא: מחסור המים במדבר והמלחמה מול עמלק.
סיכום הפרק
בני ישראל ממשיכים במסעותיהם ויוצאים ממדבר סין לפי הכיוון שה’ מנחה אותם ומגיעים בסופם של המסעות למקום שנקרא רפידים ואין שם מעיינות מים לצורך שתיה לעם. בני ישראל שמבינים שאין מים מתחילים לריב עם משה ולדרוש מים לשתייה. משה משיב להם ואומר: למה אתם מנסים את ה’ לבדוק אם יוכל להביא לכם מים במדבר?
הזמן עובר והם מתחילים להיות צמאים ומתחילים להתלונן לפני משה ולומר לו: “למה העלית אותנו ממצרים? כדי להמית אותנו, את ילדינו ואת הצאן שלנו בצמא? משה ששומע את דבריהם פונה אל ה’ ואומר לו: “מה אני אעשה לעם הזה? אם אני אמשיך לשתוק, עוד מעט ויסקלו ויהרגו אותי.
ה’ עונה למשה: תעבור ליד בני ישראל, קח איתך מהאנשים החשובים שבישראל, קח מטך, המקל שבו הכית ביאור והלכת, ואני אעמוד על הצור [הכוונה שעל ידי שאני איתך, עומד לידך שתצליח לפעול בעניין], תכה את הצור ויצאו ממנו מים לבני ישראל לשתייה. משה עושה את הדבר לעיני זקני ישראל [האנשים החשובים בישראל] ובאמת, יוצא מים וכל העם והצאן שותים מהמים.
שם המקום נקרא מעכשיו במקום רפידים “מסה ומריבה” מהסיבה ששם בני ישראל רבו עם משה ועל כך שניסו [בדקו] את ה’ לבדוק האם הוא איתם או לא.
בהמשך, לאחר המריבה עם המים.
מלחמת עמלק
לאחר קריעת ים סוף כשכולם חששו ופחדו מישראל כי ראו שה’ נלחם להם, עם עמלק העז לבוא ולהילחם מול ישראל.
משה שמבין שעמלק מגיע למלחמה מולם פונה אל יהושוע ואומר לו לבחור אנשים מבני ישראל ושיצא להילחם בעמלק והוא משה, ילך לראש הגבעה [להשקיף משם על המלחמה] עם מטה האלוהים. יהושוע בוחר אנשים ויוצא להילחם בעמלק כמו שמשה אמר לו ואילו משה, אהרון, וחור עולים אל ראש הגבעה כשבידו של משה מטה האלוהים [המטה שבו משה עשה את הניסים השונים]
יהושוע ובני ישראל נלחמים בעמלק ומשה על ראש הגבעה מרים את ידיו בתפילה לה’ שיצליח דרכם של ישראל במלחמה.
כשמשה מרים את ידיו למעלה בתפילה עם ישראל גובר ואילו כשידיו של משה יורדות [כי קשה להרים ידיים בתפילה הרבה זמן] עם ישראל הפסיד. כשהיה למשה קשה להרים את ידיו כל כך הרבה זמן בתפילה והם נהיו כבר כבדות מרוב מאמץ לקחו חור ואהרון אבן והושיבו עליה את משה וסייעו לו כל אחד מצד אחר להרים ידיו בתפילה לה’. כדי שישראל ינצחו במלחמה.
כך משה מרים ידיו בתפילה עד שקיעת השמש עד שבני ישראל מנצחים, הורגים את העמלקים בחרב ומחלישים את עמלק.
כשמסתיימת המלחמה ה’ פונה למשה ואומר לו שיכתוב את האירוע לזיכרון עולם ושיעדכן גם את יהושוע בדבר שעמלק, נכנסו למלחמה מול ה’ והוא ידאג למחות [למחוק] אותם מעל הארץ.
משה בונה מזבח לה’ וקורא לו: “ה’ נסי” בגלל יד ה’ שהייתה במלחמה ומכיוון שמזמן זה ה’ נשבע. כמו שאדם מרים ידו כדי להישבע כך ה’ נשבע והכריז על מלחמה מול עמלק לאורך הדורות.
מבנה הפרק:
פסוקים א’-ו’: מי מריבה
פסוקים ז’-י”ג: מלחמת עמלק בישראל
פסוקים י”ד-ט”ז: שבועת ה’ למחוק את עמלק
מילים לביאור:
וירב = פתח במריבה עם משה
וילן = ויתלונן [העם התלונן]
סקלוני = יזרקו עלי אבנים ויהרגו אותי
מטך = מטה שלך[מקל שלך]
צור = אבן, סלע
וייחלש = החליש
ניסים המופיעים בפרק:
משה רבנו מכה את הצור[האבן] ויוצא ממנו מים וכל העם שותים מהמים שיוצאים מהסלע.
כל זמן שמשה מתפלל לה’ בני ישראל מצליחים במלחמה עד הניצחון הסופי מול עמלק שהיו מיומנים הרבה יותר מישראל במלחמות.
שמות של מקומות המופיעים בפרק:
מקומות בפרק:
מדבר סין– בני ישראל יוצאים ממדבר סין ומתקדמים במסע לפי המסלול שה’ מכוון אותם.
רפידים- בני ישראל מגיעים ממדבר סין לרפידים ושם חונים.
מדרש שם- כאשר נותנים שם לאדם או למקום בגלל סיבה מסוימת
מסה ומריבה- שתי סיבות לשני השמות שמשה נתן:
1.מכיוון ששם בני ישראל רבו עם משה 2. ניסו את ה’ לבדוק האם הוא איתם או לא.
“וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן”[פסוק ו’]
ה’ נסי– משה קורא למזבח “ה’ נסי” כי יד ה’ הייתה במלחמה [ניתן היה לראות שה’ עשה להם נ יסים ונפלאות ובזכותם ניצחו במלחמה] וכי ה’ הרים ידו [צורת שבועה] והודיע על מלחמה נצחית מול עמלק.
” וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃ טז וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר”
קשיים ופירושים:
קושי:
מהי הסיבה שיש תוספת בכתוב של המילה: “למסעיהם” הרי כבר רשום לנו לאן הם הגיעו ממדבר סין אל רפידים אז למה התוספת?
פירוש:
רמב”ן: “ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יי’ ויחנו ברפידים – יאמר שנסעו ממדבר סין , שחנו שם בנסעם מאילים (ראה שמ’ טז , א) , והלכו למסעים רבים שעשו על פי השם , ואחרי כן חנו ברפידים. ואמר זה דרך קצרה , כי בנסעם תחלה ממדבר סין חנו בדפקה , ואחרי כן באלוש ,ומאלוש לרפידים “.
הסבר פירוש:
תשובת רמב”ן לקושי היא: מכיוון שהם לא הגיעו ממדבר סין ישר לרפידים אלא רפידים היה המטרה אבל לפני כן הם עברו בעוד שני מקומות שנקראים: דפקה ואלוש ורפידים היה המקום השלישי שהגיעו אליו לאחר מדבר סין.
זאת אומרת המילה “מסעיהם” מסבירה שלפני רפידים הם היו בעוד מקומות לפני שהגיעו לשם וחנו ברפידים.
קושי:
מהי הסיבה שה’ אומר למשה לעבור דרך בני ישראל כשהוא הולך לכיוון הצור להוציא מים?
פירוש:
רש”י:” עבור לפני העם – ונראה אם יסקלוך (תנחומא בשלח כג); למה הוצאת לעז על בני?!”
הסבר פירוש:
רש”י מבאר שהסיבה שה’ אומר למשה לעבור לפני העם כשהוא הולך להוציא להם מים היא כדי שיראה שזה שהם צועקים אליו שיעזור להם זה לא כי הם רוצים להרוג אותו כמו שהוא אמר לה’ “עוד מעט וסקלוני” אלא הם מבקשים ממנו שיסייע להם.
קושי:
מהי הסיבה לציווי של ה’ אל משה לקחת איתו את זקני ישראל? האם משה לא יכול לעשות את הנס לבד? מה הצורך בזקני ישראל?
פירוש:
“ וקח אתך מזקני ישראל – לעדות , שיראו שעל ידך המים יוצאים מן הצור , ולא יאמרו: מעינות היו שם מימי קדם (ראה מכיל’ בשלח ויסע ו).”
הסבר פירוש:
רש”י מבאר שמטרת הבאת זקני ישראל [האנשים החשובים בעם] היא כדי להוכיח לעם שנעשה להם נס מעל הטבע. שלא יגידו היה שם מים ומשה רק מצא את המעיינות שהיו שם אלא שיראו הזקנים שהמקום היה ללא מעיינות. ולאחר שהכה בצור יצאו מים בשפע לעם.
קושי:
מהי הסיבה שהיה צריך לרשום ולהוסיף איזה מטה ייקח משה? [המטה שהכה בו את היאור]
פירוש:
רש”י:” אשר הכית בו את היאר? אלא שהיו ישראל אומרים על המטה , שאינו אלא לפרענות: בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות , במצרים ועל הים; לכך נאמר: אשר הכית בו את היאר והם אומרים עליו שהוא לפורענות – יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן (ראה שם).
הסבר פירוש:
ה’ אומר למשה שייקח דווקא את המטה שאתו הכה את היאור כיוון שבני ישראל היו אומרים שהמטה הזה רק דברים רעים מביא הראה להם שגם דברים טובים הוא פועל אם ה’ רוצה בכך.
קושי:
משה דורש מיהושוע לבחור אנשים למשימה של מלחמה מול עמלק. מהם הדרישות לבחירת האנשים המועמדים ללחימה מול עמלק?
פירוש:
רלב”ג: “ בחר לנו אנשים – רוצה לומר: אנשי מדות , שיהיו ראויים למלחמה. או יהיה הרצון בזה: אנשי מעלה , כדי שיהיו יותר ראויים שיֵעשה להם נס.”
.
הסבר פירוש: רלב”ג אומר שכשאמר לו לקחת אנשים התכוון לאנשים שמיומנים ומתאימים ללחימה. או פירוש אחר אלה אנשים בעלי מידות טובות שיהיו ראויים שיקרה להם נס וה’ יצליח על ידם את המלחמה.
קושי:
מהי הסיבה שמשה היה צריך שאהרון וחור ירימו ידיו? איך זה יתכן שהרמת הידיים של משה גורמים לכך שבני ישראל ינצחו במלחמה?
פירוש:
רשב”ם: “כאשר ירים משה ידו והמטה , וגבר ישראל – שכן דרך עֹרכי מלחמה: כל זמן שרואים הרמת ניסם ― ‘קונפון’ בלעז ― הן מתגברין , וכשהוא מושלך , רגילין לנוס ולהנצח.“
ראב”ע: זה שהרים משה ידו במצוה עליונה – כאשר נטה יהושע ידו בכידון (ראה יהו’ ח , יח). ויש אומרים (ראה ת”י) , שפרש ידו דרך תפלה.
הסבר פירוש:
רשב”ם מסביר שהסיבה שמשה הרים ידיו כדי לעודד את ישראל. ברגע שיראו שידיו למעלה יבינו שהם במצב טוב מבחינת הלחימה וזה יעורר את כוחם להמשיך ולהילחם וכך ינצחו אבל אם יראו שמשה הוריד ידיו יחשבו שהם מפסידים וכך המוטיבציה שלהם תרד ואז יפסידו.
הסבר פירוש נוסף: שכל עוד שהרים ידיו הכוונה: הרים ידיו בתפילה לה’ שיסייע להם במלחמה וכשתש כוחו סייעו לו אהרון וחור.
לא ידיו של משה עושות מלחמה אלא בכוח תפילתו כשהרים ידיו לשמים ונשא תפילה לה’ אז ניצחו ישראל וכשהתעייף סייעו לו אהרון וחור בתפילה לה’. על ניצחון ישראל.
קושי:
הרבה עמים נלחמו בישראל. מהי הסיבה שעמלק הוא העם שה’ נשבע שימחה אותם בגלל הלחימה מול בני ישראל?
פירוש:
ראב”ע: “ והנה זה עמלק שמע גבורות השם בעבור עמו ישראל , והנה בא ממקום רחוק להלחם עם ישראל ולא פחד מהשם. וכן כתוב “ולא ירא אלהים” (דב’ כה , יח)”
הסבר פירוש:
הסיבה היא מכיון שעמלק הוא העם הראשון שהעז להלחם מול בני ישראל לאחר 10 המכות, קריעת ים סוף והמתת המצרים בים סוף. כל שאר העמים ראו את נפלאות האל ופחדו להלחם עם ישראל כי הבינו שה’ נלחם לבני ישראל. בא עמלק ונלחם וכך החליש את הפחד מהלחימה מול ישראל. לכן ה’ ראה את עמלק כאויבו הפרטי ונשבע על הכחדתו.
מוסר השכל הנלמד בפרק:
- ניתן ללמוד מהפרק את העובדה שיש צורך בשני הכוחות כדי לנצח במלחמה כוח התפילה וכוח הלחימה. שני הכוחות אמורים להשלים זה את זה לצורך ניצחון במלחמה.
- ניתן ללמוד מהפרק ומהפירוש שהיו נלקחים למלחמה המובחרים שבעם לצורך לחימה [משה מצווה את יהושוע: קח לך אנשים].
- ניתן ללמוד שיש מצבים בדו שיח שכל אחד מהצדדים מפרש אחרת לגמרי את האירוע.
- ה’ אומר למשה לך תעבור ליד בני ישראל כשאתה הולך להוציא להם מים כדי להראות לו שהם לא באמת תכננו להרוג אותו אלא פנו אליו מתוך תסכול וקושי ולא באמת רצו להרוג אותו מפה ניתן ללמוד שלפעמים הפרשנות שלנו לאירוע שונה לחלוטין מהאירוע . משה חשב שהם מאיימים עליו במוות ואילו ה’ הבין שהעם רק שופכים ליבם ומתלוננים על הקושי שלהם ולכן אין למשה צורך לחשוש על חייו אלא לפתור להם את הבעיה.
לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ”ך,
לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
