במדבר פרק יב לשון הרע וחומרתו
- במדבר
- פרק יב
- לשון הרע וחומרתו
א וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח. ב וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהוָה. ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו [עָנָיו] מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ד וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. ה וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. ו וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. ז לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. ח פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. ט וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּם וַיֵּלַךְ. י וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת. יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. יב אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. יג וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.
יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף. טו וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם. טז וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן.
ב”ה
מיקום: במדבר פרק י”ב
נושא: החטא ועונשו- מרים ואהרון מדברים על משה רבנו.
סיכום הפרק
הפרק פותח בכך שמרים פונה אל אהרון ומדברת על משה ועל כך שנישא לאשה כושית ופרש ממנה [הפסיק להיות איתה] מכיוון שהיה עסוק בעבודתו מול ה’ ומול עם ישראל.
מרים טוענת בפני אהרון שגם איתם מדבר ה’ והם מעבירים נבואות לישראל ולא רק עם משה ועדיין הם לא עוזבים את בני הזוג כך שהיא לא מבינה למה משה נפרד מאשתו בגלל עבודתו.
ה’ שומע את דברי מרים ויודע שמשה עניו מאוד כך שהוא לא יענה ולא יגיב לדברים שאמרה מרים לאהרון.
ה’ פונה באופן פתאומי אל משה, אהרון ומרים ודורש מהם ללכת אל אוהל מועד כדי שידבר איתם. כשהם מגיעים אל אוהל מועד הענן יורד על אוהל מועד וכך ניתן לדעת שה’ מדבר עם המנהיגים שם. ה’ קורא רק לאהרון ומרים שיצאו אליו לחצר אוהל מועד וכשהם יוצאים הוא מוכיח את מרים על כך שדיברה על משה ושהחשיבה את עצמה ברמה הרוחנית של משה. הוא מבהיר לה שכל הנביאים שהוא מדבר איתם הוא מתגלה אליהם בחלום או במראה של חיזיון נבואי אבל משה מקבל יחס אחר לגמרי מאחרים. עם משה הוא מדבר כמו שמדברים עם אדם שמולך והמראה שהוא רואה ברור ומובן ומדויק ולא משהו שהנביא צריך להבין מתוך מה שראה כמו הנבואות שהם ונביאים אחרים מקבלים. מכיוון שההבדל בין משה לבינכם הוא כל כך גדול איך לא חששתם לדבר על עבדי משה? ה’ כועס עליהם והולך מהם כך שהענן זז מאזור אוהל מועד. איך שהענן זז מהאזור פתאום הם רואים שמרים נהיתה מצורעת ומלאה בפצעים לבנים של צרעת. אהרון שרואה זאת פונה למשה ומבקש את סליחתו על כך שחטאו לפניו ומבקש שיתפלל בעבור מרים. משה פונה לה’ ומתפלל על מרים ומבקש למענה: “אל נא רפא נא לה”. ה’ שמקשיב לתפילות משה עונה לו: אם אבא כועס על ביתו מאוד וירק בפניה לא הגיוני שהיא תתבייש זמן מסוים כי הכעיסה אותו? הוא משיב למשה שמרים תישאר מחוץ למחנה בבדידות של חולי הצרעת שבוע ולאחר מכן תרפא ותשוב למחנה ישראל.
מרים נשארת מחוץ למחנה במשך שבוע ובזמן הזה עם ישראל שאוהב מאוד את מרים מחכה לה במקום שנקרא חצרות במשך שבוע והם לאא מתקדמים לכיוון הארץ עד שנרפאה ורק אז ממשיכים לכיוון ארץ ישראל אל מדבר פארן.
מבנה הפרק:
פסוקים א’-ג’: חטאם של מרים ואהרון
פסוקים ד’-ט’: תוכחת ה’ למרים ואהרון.
פסוק י’: עונשה של מרים.
פסוקים י”א- י”ב: בקשת אהרון ממשה.
פסוקים י”ג-י”ד: תפילת משה ותגובת ה’ לתפילתו.
פסוקים ט”ו-ט”ז: התייחסות העם למצבה של מרים.
הבדלים בין משה לשאר הנביאים:
ה’ מדבר את הנביאים דרך מראה או חלום לעומתם אל משה ה’ מדבר פה אל פה.
ה’ מדבר אל הנביאים בחידות ואל משה ה’ מדבר בצורה ברורה ומפורשת.
מידה כנגד מידה: התאמה בין המעשה לגמול הניתן לו.
מרים אחות משה חיכתה ביאור והשגיחה על משה כשהיה תינוק [שמות פרק ב’ פסוק ד’] ובפרק זה ניתן לראות שלאחר שנים רבות כל עם ישראל המתין לה 7 ימים עד שנאספה מצרעתה.
קשיים ופירושים:
קושי:
מי היא האישה הכושית שלקח משה? הרי ציפורה הייתה ממקום שנקרא מדיין ולא כוש?
פירוש:
רש”י: “ כושית – בגימטריא ‘יפת מראה’ [חשבונו של זה כחשבונו של זה] (ראה שם). על אודות האשה – על אודות גירושיה (ראה שם). כי אשה כושית לקח – מה תלמוד לומר? אלא: יש לך אשה נאה ביופיה ואין נאה במעשיה , במעשיה ולא ביפיה , וזו נאה בכל (ראה שם). האשה הכשית – על שם נויה נקראת ‘כושית’ , כאדם הקורא את בנו נאה ‘כושי’ כדי שלא תשלוט בו עין [הרע] (ראה שם). כי אשה כושית לקח – ועתה גירשהּ
הסבר פירוש:
רש”י- רש”י טוען שכשכינתה מרים את האישה שלקח משה “כושית” התכוונה מרים לציפורה כי המילה “כושית” היא שווה בגימטריה למילים : “יפת מראה”=כושית=726
פירוש נוסף:
רשב”ם: “ כושית – שהיא ממשפחת חם. כי אשה כושית לקח – כדכתיב בדברי הימים (ראה או”מ ע’ 359 ) , דמשה רבנו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה , כמו שכתוב שם; והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה.”
הסבר פירוש:
רשב”ם טוען שלא מדובר בציפורה כי הרי ידענו שמשה התחתן עם ציפורה אז אין שום צורך לספר לנו על כך ולכן מדובר על אישה אחרת שלקח משה והיא אישה מכוש. רשב”ם מספר לנו שמשה רבנו לפני שהוציא את עם ישראל ממצרים היה מלך כוש 40 שנה ולקח משם אישה מבנות המקום אבל לא שכב עימה וכשמרים דיברה על משה היא לא ידעה את הפרט הזה. [היה איתה רק כי מלך שם והיה צריך כנראה אישה מבנות המקום].
ההבדל בין הפרשנים: רש”י טוען שמרים דיברה על ציפורה ואילו רשב”ם טוען שמדובר על אישה אחרת.
רשי טוען שהמילה כושית היא כינוי לאישה יפת מראה ואילו רשב”ם טוען שהמילה “כושית” היא פשוטו כמשמעו: כושית מארץ כוש.
קושי:
במה האשימה מרים את משה?
פירוש:
רלב”ג”: “ואמרו מרים ואהרן: אם בשביל הנבואה פירש , וכי לו לבדו דבר הקדוש ברוך הוא? הלא גם בנו דבר – ואין אנו פורשים מפריה ורביה! (ראה ספ”ב צט , ק) “.
הסבר פירוש:
מרים ואהרון דיברו במשה על כך שפרש מציפורה אשתו ולא הייתה לו סיבה לדעתם כיוון שגם הם נביאים וה’ מדבר איתם ועדיין הם נשארו עם בני הזוג שלהם והיו איתם.
קושי:
מהי הסיבה שמופיע פה האזכור שמשה רבנו היה עניו מאוד?
פירוש:
רש”י: “וטעם והאיש משה ענו מאד – להגיד כי השם קנא לו בעבור ענוָתו , כי הוא לא יענה על ריב (ע”פ שמ’ כג , ב) לעולם , אף אם ידע. ורבי אברהם מפרש לאמר , כי הוא לא היה מבקש גדולה על שום אדם ולא יתגאה במעלתו כלל , אף כי על אֶחיו , והם חוטאים בו שנדברים עליו חנם. אבל בסיפרי (ספ”ב ק).
הסבר פירוש: הסיבה שהוזכר פה העניין שמשה רבנו היה עניו אוד היא כדי לבאר מהי הסיבה שה’ התערב בעניין. כי הרי יש פעמים שאנשים מדברים על אנשים אחרים וה’ לא מתערב ואם כך מהי הסיבה שהתערב בעניין הזה?
והתשובה היא כי משה היה עניו מאוד ושתק ולכן ה’ התערב וטיפל בעניין במקומו. כי ידע שמשה לא יענה ולא ישיב להם בעניין הזה.
מוסר השכל הנלמד בפרק:
מתוך הפרק ניתן להבין את החומרה של עוון לשון הרע. מרים דיברה עם אהרון על משה ונענשה.
מתוך הפרק ניתן ללמוד על ענוותנותו של משה שכשידע משיחת מרים ואהרון על שדיברו עליו לשון הרע לא הגיב ולא כעס עליהם אלא התפלל אל ה’ לרפואת מרים.
מהפרק ניתן ללמוד שכשאדם שותק כשמשפילים אותו או מדברים עליו ה’ מטפל לאותו אדם בבעיה.
מתוך הפרק ניתן ללמוד שגם כשמוכיחים אדם על שחטא לא משפילים אותו ברבים. ה’ מוכיח את מרים ואהרון אבל הוא לא עושה זאת לעיני משה אלא אומר להם לצאת אל מחוץ אוהל מועד כדי שישוחח רק איתם.
מתוך הפרק ניתן ללמוד שאין נביא שנולד לאחר משה שהיה בדרגת הנבואה של משה רבנו.
“שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאהו”-כשאדם עושה מעשה טוב לא תמיד הוא מקבל את השכר באותו הרגע אבל בהמשך חייו הוא יראה שהרוויח מהמעשה הטוב שעשה. מרים, אחות משה שמרה עליו מרחוק וחיכתה לראות מה יהיה איתו ובמשך השנים כל עם ישראל חיכה לה עד שנאספה מצרעתה.
לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ”ך,
לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות:
1. למה ה’ כועס על מרים ואהרון?
2.מהם ההבדלים בין משה ושאר הנביאים לפי דברי ה’?
3.כיצד נענשת מרים על חטאה? מהי תגובת אהרון, משה והעם לחולי של מרים?
4. מהי בקשת משה מה’ לאחר שמרים חולה וכיצד מגיב ה’ לתפילת משה? מהו הנימוק שמשתמש בו ה’ ?