שלושת הסיפורים של רבי אלימלך מליזנסק

ב”ה

שלושת הסיפורים של רבי אלימלך מליזנסק שמסוגלים לפרנסה טובה וקניית צרכי חג הפסח בהרחבה גדולה

שלושה סיפורים שנאמרו בשם האדמו”ר מקוזניץ זיע”א שסיפר בשם רבי אלימלך מליז’ענסק שהיה ידוע באהבתו את עם ישראל והם: סגולה לפרנסה בשפע ונהוג לספרם בשלושה זמנים:

1. יום הולדתו של רבי אלימלך שהוא כ”א אדר. 
2. בשבת מברכים שהיא השבת שבה מברכים את ראש חודש ניסן. [השבת שלפני ראש חודש ניסן]
3. בשבת הגדול [השבת שלפני ליל הסדר] 

ומי שלא הספיק יספר את הסיפורים בשבוע עד ליל הסדר. סיפורים אלה מחזקים את האמונה בה’ יתברך ואת העובדה שהוא היחיד שזן ומכלכל כל בריה ובריה בעולם. והוא יפרנס אותנו גם בחג הפסח הזה ובכל שנה ושנה בשפע ובהרחבה. 

סיפור ראשון

פעם היה סוחר יהודי שקנה חביות יין שרף [יין איכותי עם אחוז אלכוהול גבוה] ואותו יהודי ידע שהוא לא יכול למכור את היין במדינה שלו ולכן  ניסה להעביר את החביות לעיר אחרת. כשעבר את הגבול השומרים של הגבול תפסו אותו ולקחו ממנו את החביות לבדיקה. כשראה זאת הסוחר היהודי, הלך לרבי אלימלך ובכה לפניו שעכשיו כשיבדקו מה יש בחביות שניסה להבריח יענישו אותו בעונשים קשים. הבטיח לו הרבי שהכל יהיה בסדר והיין יהפוך להיות מים וכך לא ייענש. וזה מה שקרה. השומרים טעמו מהיין והטעם היה של מים ולכן השיבו לו את החביות ללא עונש. כשראה כך, הלך שוב אל רבי אלימלך ובכה לפניו. רבי, אומנם לא נענשתי אבל בחביות היה יין שממכירתו תכננתי להתפרנס ולקנות צרכי חג הפסח ביד רחבה. מה אעשה עתה? מאיפה אביא כסף לצרכי ביתי? אמר לו רבי אלימלך: “טעם כעת מה יש בחבית” וטעם הסוחר וראה טעם יין. הלך ומכר את היין וברווח שקיבל קנה את צרכי ביתו לפסח ביד רחבה ובשפע גדול ועוד נשאר לו כסף בשפע למשך השנה כולה. כך יהיה לנו ולכל בית ישראל השנה וכל שנה ושנה. 

סיפור שני

בארץ אחת התגורר מלך שאיבד טבעת יקרה מאוד. והמלך הצטער מאוד על אבדת הטבעת. לכן הוציא כרוז בין כל בני המקום שאומר: מי שיעסוק בחיפושי הטבעת שנעלמה יקבל סכום כסף גבוה לצורך החיפושים ועושר גדול לאחר שימצא את הטבעת. באותו מקום גר יהודי עני. הוא ומשפחתו חיו בצמצום רב. אשת היהודי ראתה שעומד להגיע חג הפסח ואין להם כסף לקנות צרכי החג ולכן אמרה לבעלה : לך אל המלך ותאמר לו שאתה תעסוק בחיפוש הטבעת ובכסף שהוא יביא לך לצורך החיפוש נקנה את צרכי החג.
אותו יהודי הקשיב לאשתו והלך אל המלך ובאמת קנו את כל צרכי החג ביד רחבה ואפילו הזמינו אורחים. בערב חג הפסח ישב היהודי בראש השולחן עם כל בני ביתו והאורחים שהזמין וחגגו בשמחה גדולה ובשפע רב. לאותו מלך היה שר שעקב אחרי היהודי וראה מה הוא עושה וכעס מאוד. הלך אותו השר למלך ואמר לו: “בא תראה מה עושה היהודי בכסף שהבאת. הוא בכלל לא עוסק בחיפושים אלא חוגג עם בני ביתו ומבזבז את כספך”. הלכו המלך וכל השרים שלו לבית היהודי והסתכלו בחלון וראו את היהודי בראש השולחן וכל בני משפחתו והאורחים מסביב והוא שר: “אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים…” וכולם עונים: “דיינו”. והיהודי ממשיך ושר וכולם עונים “דיינו”.

אמר המלך שלא ידע את שפת הקודש [עברית] לשר: הוא לא מבזבז כספי אלא עוסק בחקירה ובחיפוש הטבעת. והינה, הוא שואל היכן הטבעת ומי לקח אותה וכולם עונים: “דיינו”. סימן שדיינו לקח את הטבעת. ואותו שר שהעליל על היהודי קראו לו דיינו. המלך פנה אליו ואמר לו: אתה לקחת את הטבעת וכולם אומרים את זה. השר שבאמת גנב את הטבעת ראה שנתפס, הודה שלקח את הטבעת, החזיר אותה למלך ונישלח לבית הכלא והמלך שקיבל את טבעתו העשיר את היהודי בעושר רב וכך היה לו עושר ורווחה גדולה לחגוג את כל החגים בשפע וברווחה כלכלית באותה שנה וכל שנה ושנה. כך יהיה לנו ולכל בית ישראל. 

סיפור שלישי:

היה פעם פריץ [בעל אדמות גוי עשיר] שהיה לו עובד יהודי בשם מושיק. אותו מושיק היה עובד מסור וחרוץ והפריץ היה משלם לו ביד רחבה. יום אחד אמר למושיק היהודי: “ראית איך בזכותי אתה חי טוב ויכול לקנות כל שאתה רוצה ביד רחבה”. אמר לו מושיק היהודי: “הרבה שליחים לבורא עולם ואתה אחד מהם. הוא מפרנס ומכלכל אותי ואתה השליח”. כעס עליו אותו פריץ ופיטר אותו מעבודתו ואמר לו: “בא נראה איך האל שלך מפרנס אותך”. הלך מושיק היהודי לביתו ולאחר כמה זמן הגיעו הימים שלפני חג הפסח ולא היה לו כסף לקנות את צרכי החג.

באותם ימים לפריץ שמושיק היהודי עבד אצלו היתה חיית מחמד, קוף והקוף הזה היה נמצא איתו תמיד. ולאותו פריץ הייתה כספת שבה הוא היה שומר את מטבעות הזהב שלו וכל יום היה סופר אותם מחדש וכל מטבע שהיה סופר הוא היה נושך כדי לוודא שהוא חזק ובאמת מדובר במטבע זהב. יום אחד יצא הפריץ מחדרו ושכח לסגור את הכספת שלו. נכנס הקוף וישב בכיסא הפריץ וחזר על הפעולה שהיה רואה את הפריץ עושה. אך במקום לנשוך את מטבעות הוא התחיל לבלוע אותם אחד אחרי השני עד שבטנו התמלאה במטבעות זהב והוא נפל ומת. 

לאחר כמה זמן הפריץ נכנס לחדרו וראה את הקוף שלו מוטל מת בחדרו. מה עשה? קרא לעובד שלו ואמר לו לזרוק את גופת הקוף לגינה של מושיק היהודי בלילה. 

כשקם בבוקר מושיק היהודי וראה את הקוף המת בשטח גינתו הרים אותו ורצה לזרוק את גופתו אך כשהרים אותו ראה שיוצא לו מהבטן מטבע זהב ועוד אחד… פתח את הבטן של הקוף וראה והינה הרבה מטבעות זהב בבטן הקוף… לקח את המטבעות והמיר אותם בכסף וקנה לכל משפחתו את צרכי חג הפסח ביד רחבה ועוד נשאר לו עושר רב.

בליל הפסח עבר הפריץ ליד בית היהודי ורצה לראות איך מושיק היהודי סובל מכך שאין לו פרנסה אבל להפתעתו ראה מבעד לחלון שהוא יושב עם כל בני ביתו ואורחים רבים והם חוגגים את הפסח בשמחה ובשפע רב. קרא לו ואמר לו: “לא אקח ממך כלום אבל תגיד לי מאיפה הכסף לקנות את צרכי החג שלכם?” אמר לו היהודי: “בבוקר של ליל הסדר קמתי ובאמת לא נשאר לנו כסף לקנות צרכי החג אבל כשהלכתי בבית ראיתי בגינה קוף מת מוטל הרמתי אותו כדי לזרוק גופתו והינה מטבעות זהב נפלו מבטנו. פתחתי את בטנו וראיתי עוד הרבה מטבעות זהב…”

 הבין הפריץ את מה שאמר היהודי שמי שזן ומפרנס זה בורא עולם ויש לו הרבה דרכים כדי לכלכל את האדם. וכך החזיר הפריץ את מושיק היהודי לעבודה והשאיר לו את מטבעות הזהב ומושיק היהודי חי ברווחה ובשפע כלכלי שנים רבות. כך יהיה לנו ולכל ישראל פרנסה טובה ובשפע וביד רחבה. 

פסח כשר ושמח עם ישראל

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.