פיתוח התודעה והזהות

ב”ה

נושא: חוסן מנטלי

תת נושא: פיתוח התודעה והזהות

סיכום: 

בעולם שלנו רבים האנשים שמחפשים להתעשר ואלו שלא מחפשים להתעשר פשוט חוששים מהכסף כי בתת מודע שלהם הוא צרוב כמשהו שמגיע עם דברים שלילים כמו תכונות אופי רעות, חולי, בעיות עם ילדים או גירושין ואז האדם אומר לעצמו אם אני צריך לבחור בין כסף לבין בריאות, אושר או אהבה אני מעדיף לחיות ללא כסף.

הרבי מליבואוויטש אומר: יהודי אף פעם לא צריך לומר שמספיק לו. הוא צריך להודות על מה שיש ותמיד לשאוף לעשות עוד. אף פעם לא להיות מסופק ממה שיש לו. 

אנחנו הגענו לעולם כדי להתקדם, להשפיע ולא כדי לשבת ורק לאכול את פירות עמלנו. אפשר כמובן ליהנות מהתוצאות אבל עדיין תמיד להיות בבנייה ועשייה. 

זה מסביר את העובדה למה רואים אדם שהוא עשיר גדול ועדיין עובד למרות שכמות הכסף שיש לו תספיק לו ולילדיו לחיות בכבוד וברווחה לאורך כל חייהם ובכל זאת הוא ממשיך לפעול. כשאני אומרת יצא לעבוד אני לא מתכוונת דווקא לעבודה סיזיפית וקשה. אלא לעשייה. לקחת את הכישרונות שהבורא נתן לנו ולהמשיך להשפיע איתם טוב בעולם ולממש את הפוטנציאל שלנו. 

והשאלה הגדולה היא: איך עושים את הדבר?

אז השלב הראשון הוא פיתוח התודעה. 

אדם שלא מכיר דברים לא יכול להתפתח. אדם שלא שואל שאלות יכול ללמוד ולהתפתח. כשאני אומרת שאילת שאלות אני לא מתכוונת לאדם ששואל כדי להתווכח או להכעיס את השני אלא השאלות נשאלות במטרה לפתח את המחשבה ואת המוח. זו הדרך ללמידה. 

באגדה של פסח מספרים על 4 בנים: חכם, תם, שאינו יודע לשאול ורשע.

כל ה4 בנים שואלים שאלות ומי שלא שואל [זה שאינו יודע לשאול] מעודדים אותו לשאול “את פתח לו” הכוונה אתה תדבר איתו ותגרום לו לשאול שאלות. כי זו הדרך היחידה בה ילמד ויבין את המקום שאנחנו נמצאים בו ויתקדם ממקום נכון ולא ממקום של חיקוי.

והשאלה הנשאלת למה אם כך לרשע ששואל שאלות בהגדה קוראים רשע? ואילו לחכם ששואל שאלות קוראים חכם?

התשובה בגלל מטרת השאלה. 

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? “מָה הָעֲבוֹדָה הַזּאֹת לָכֶם”?

הרשע כששואל: “מה העבודה הזאת לכם”? מראש הוציא את עצמו מהעם. מטרתו לזלזל במסורת, בתרבות, בערכים. הוא לא שואל כדי להבין את התרבות, את המנהגים, את החכמה העצומה שעוברת מדור לדור  ולכן התשובה אליו היא: “בעבור זה עשה לי” והכוונה: אם היית אתה שם לא היית נגאל. זאת אומרת התשובה לשאלה שלך היא שסגנון השאלות האלה שלך לא יגרמו לך להיגאל ולמצוא את המענה הנכון ולהתקדם כתוצאה מהשאלות אלא אתה תישאר במקום שאתה נמצא בו בלי דרך להתפתח.

לעומתו החכם שואל: “ חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם”?

ולכן מעריכים אותו על שאלתו ועונים לו כראוי לפי הלכות הפסח. “אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן”.
זאת אומרת: לאחר שאכלנו את קורבן הפסח בזמן המקדש לא אוכלים משהו מתוק כדי להשאיר את טעם המצה ואת הרושם שלה.

על אותו הרעיון אפשר לדמות את הדבר לאדם שהעביר הרצאה חזקה ומשמעותית. בתחילת ההרצאה או באמצע האדם יכול לשלב בדיחות והקלת ראש אבל בסיום ההרצאה הוא צריך להשאיר את הטעם החזק כדי שאנשים ילכו עם המסר החזק והוא יישאר רשום בתוכם והם יחשבו על כך. בספרות זה נקרא: “תפארת הסיום” שאז המחבר משאיר את הקוראים עם מסר חזק שייזכר בתוכם לאחר מכן. 

וכך אומרים לחכם: שים לב להתנהלות שלך. איפה אתה שם את הדגש בחיים שלך? תחשוב מהם סדרי העדיפויות שלך בחיים והאם הם נכונים. אפיקומן [קינוח] זה דבר טוב מאוד וממתיק את החיים אבל השאלה היא איפה אתה שם אותו בחייך? כעיקר החיים או כממתיק שמשולב בחייך בצורה המתאימה לו. כמה ערך וזמן אתה נותן לו? האם הוא העיקר או המצה היא העיקר. האם אתה מבין מה חשוב בחיים ועל פי החשיבות אתה מנהל את זמנך ואת ההשקעה שלך או שאתה הולך רק על פי הנאות [אפיקומן]. התורה מלמדת אותך שאתה יכול ואפילו צריך ליהנות מהחיים בדיוק כמו שניתן לאדם הציווי בפרק ב’ בבראשית: “מכל עץ הגן אכל תאכל” זאת אומרת אתה נדרש וצריך ליהנות מהעולם והוא כולו נברא לך כדי לסייע לך במילוי תפקידך ולגרום לך לאגור כוחות אבל אל תתבלבל ותהפוך את ההנאה עיקר ואת המצה, את מה שחשוב תשים טפל .

אם כך, הבנו שבעצם כל מטרת השאלות כשהן מגיעות ממקום נכון היא להרחיב את התודעה של האדם. 

אדם שיצא לטייל ויראה תרבויות חדשות אם לא ישאל שאלות לא ילמד. הוא רק ראה דברים אבל הוא לא למד כלום ולא לקח איתו כלום לדרכו.

ביהדות כפי שראינו מעודדים את האדם לשאול. כל הלמידה עובדת בשיטה של שאלות ותשובות וגם לא תשובה אחת אלא כמה תשובות. בגמרא כששואלים שאלה מעלים דעות שונות שיתנו תשובה לשאלה. בהלכה מראים לנו דעות שונות וגם בתורה יש פירושים רבים לקושי אחד. היהדות דוחפת לסיעור מוחות. זו הדרך היחידה להפרות את המוח. המטרה היא לעשות ממקום של הבנה ופיתוח התודעה. אדם שיודע שיש לו תשובות לא חושש משאלות. כך התורה יודעת שאין לה מה לחשוש יש לה תשובות לכל השאלות. את/ה רק צריך לשאול מהמקום הנכון כדי שתהיה כלי קיבול להרחבת התודעה שלך. ולהבנת האמת. 

בדיוק על אותו רעיון, אם אדם רוצה להיות עשיר והוא גדל בבית או בשכונה של עניים הוא לא יצליח לעולם להיות עשיר אם לא ילך ויסתכל וילמד איך עשירים חיים. ולצורך כך לא מספיק דוגמא אחת אלא צריך ללכת ולהסתכל על אנשים שונים שאתה רוצה להגיע למצב שלהם בחיים.

אבל אם הוא רק ידבר על כסף אבל לא יסתכל עליו, ילמד אותו ויראה שניתן ללמוד להשיג אותו הוא יישאר מוגבל בגבולות שנולד איתם. 

על אותו רעיון אדם שהרוויח המון כסף בלוטו או התעשר מירושה פתאומית אם אין לו את הכלים והמיומנויות להשתמש בכסף. אם הוא לא שאל את השאלות הנכונות ולא למד איך לנהל את הכסף הזה לא משנה כמה הוא יקבל, מהר מאוד הוא יאבד את כל מה שקיבל ואולי אפילו יכנס למצב כלכלי יותר קשה ממה שהיה לפני שקיבל את העושר. 

ולמה?

כי בתת מודע שלו. בתודעה שלו צרוב חוסר, מינוס. אם זה מה שהוא מכיר כנכון הוא מהר מאוד יעשה כל מה שצריך כדי לחזור למצב הרגיל שהגוף והתת מודע שלו מכיר. התת מודע שלו שעוד לא התפתח להכיל את העושר הזה יכניס אותו מהר מאוד למצב הנוח, המוכר והרגיל שלו. [כן, למצב הנוח של החוסר אם זה מה שהוא התרגל אליו ולא שינה את התת מודע שלו].

באותה מידה, אם תביא לעני דג תאכיל אותו יום אחד, אבל אם תלמד אותו את הדרך שהצלחת להשיג את הדג, תלמד אותו להיות דייג בעצמו, לא להיות תלוי בך ולהיות שבע לאורך חייו. 

אדם עני שגר בסביבה ענייה צריך להתלבש בצורה מכבדת ולטייל באזורים של עשירים. דבר זה מרחיב את התודעה שלו לכך שהדבר אפשרי. הוא יכיר אנשים וישוחח איתם ויראה שהם חכמים אבל הם אנשים בדיוק כמוהו ואם הם הצליחו להגיע לעושר ולהרווחה כלכלית גם הוא יכול. 

אם כך, השאלה הנשאלת היא:

כיצד מרחיבים תודעה?

והתשובה היא:

מרחיבים את הכלי. 

הכלי הוא האדם והאדם הוא הנכס הכי גדול של עצמו.

1. מחליטים מי אני רוצה להיות? מי האדם שאני רוצה להיות? איזה דמות? לאן אני שואפ.ת להגיע?

2. בודקים כיצד הזמן שלי מנוצל האם הוא תומך בדמות שאני רוצה להיות או שהוא נשאר בפער מאחור?

3. קוראים ספרי התפתחות בתחום שאני רוצה להיות מומחית בו.

4. קוראים ספרים, שומעים ראיונות של אנשים שאני רוצה להגיע למקום שהם הגיעו בחיים ולומדים בכמה שעות את הדרך שהם הלכו בה במשך שנים ומקצרים לנו תהליכים. [מסכמים כל רעיון, כל טיפ, כל ידע שמוכנים להעניק לנו].

5. מסתובבים במקומות שנמצאים שם אנשים כמו שאנחנו רוצים להיות, משוחחים איתם, שואלים שאלות, לומדים מהם מהסתכלות בפעולות שלהם.

אני תמיד מציעה למי שרוצה להיות רופאה לעשות פעולות התנדבות בבית רפואה, למי שרוצה ללמד לעשות מילוי מקום בבתי ספר, למי שרוצה להיות עורך דין לעבוד בפקידות בבתי משפט. זו דרך מצוינת להרחיב את התודעה וללמוד על האנשים והתחום שאת/ה שואפ/ת להיות במקום שהם הגיעו אליו וללמוד מהם את הטעויות שלהם ואיך ניתן לקצר תהליכים או באיזו דרך הכי נכון ללכת.  

יוסי בן יועזר אומר בפרקי אבות [א,ד] “יהי ביתך ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם” הכוונה היא שאם אתה רוצה להיות חכם תסכים להיות העוזר שלהם, לשרת אותם זו הדרך הכי טובה ללמוד מהם איך הם מתנהלים ואיך הגיעו למקום שהגיעו. לאחר שתלמד ותרחיב את התודעה שלך ותראה שהדבר אפשרי  תוכל להעתיק את השיטה ולעשות כמוהם. 

6. מאמצים כל מה שאפשר, זה מתחיל מלבוש כי דרך הלבוש אני אומרת קודם כל לעצמי מי אני ומה אני רוצה להיות. זה מאותת למוח שזה המקום שאני רוצה להיות בו ולכן הוא צריך להתאים את עצמו ולמצוא לי רעיונות איך להגיע למקום הזה. אין צורך לקנות מלתחה גדולה של אדם עשיר. אפשר מעט פריטים ואותם לשלב בביגוד כדי לתת לי את ההרגשה הפנימית הנכונה ולשדר לאנשים באותו הסגנון שאני בתוך הקבוצה שלהם [דומה נמשך לדומה = אם תשימו לב אישה בהריון או שרוצה מאוד הריון   תראה ותקלוט את כל הנשים בהריון בסביבה שלה, אישה מאורסת או שרוצה להינשא תקלוט מהר את כל מי שהתארסה ועם טבעת אירוסים על ידה, גבר שיש לו או שמאוד רוצה מכונית מסוימת יקלוט מכונית כמו שהוא רוצה ממרחקים וכל זה למרות כל הגירויים והדברים שיש בעולם סביבנו. התת מודע שלנו יוביל אותנו לזהות ולקלוט במהירות בתוך כל מיליארדי הפריטים בעולם דווקא את מה שיש לנפש שלנו רצון חזק אליו ].

מה מונע מאדם לפתח את התודעה שלו ולפתח את הזהות שלו לזהות שהוא מעוניין בה?

אז הדבר שהכי מונע מאנשים היא גאווה. אגו. 

אנשים שמפחדים להיראות לא מוצלחים, לא מבינים, לא יודעים לא יוכלו למצות את היכולות שלהם לעולם מהסיבה הפשוטה כי הם מתביישים או מפחדים להיות במצב של חוסר נוחות ומצב שאפשר לצחוק וללעוג להם. 

המשפט של הבעש”ט: “והעיקר לא להתפחד כלל” הוא המשפט שאדם צריך לומר לעצמו יום יום. הרבה פעמים אנחנו חוששים לשאול או לפעול כי התת מודע שלנו מעלה לנו פחדים דמיוניים ומפלצתיים שמנפחים את ראשנו בחזיונות סיוטיים שלעולם לא יקרו אבל החזיונות האלה גורמים לאדם לחשוש ולפחד ולא להתקדם בחיים. 

אנשים לא מנסים, לא שואלים שאלות, לא מוכנים לחשוף את עצמם לביקורת וכך גם לא לומדים. 

אם אדם יזכור שגם הנפילה היא הצלחה אם לומדים ממנה. ושכל המצליחים הגדולים ביותר חוו השפלות וקשיים לפני שהגיעו לאן שהגיעו או שהרוב המוחלט של הפחדים שיש לך בראש לעולם לא יתממשו אז היה לכולנו קל יותר. אבל התת מודע שלנו שרוצה לשמור עלינו שלא נצא מאזור הנוחות ינסה בכל דרך אפשרית להשאיר אותנו במקום הנוח, המוכר והטוב אבל מהמקום הזה לא מתקדמים לשום מקום.

ברגע שאדם יחליט שהאגו או הפחד לא מנהלים אותו והוא יעשה את הדבר בצורה שכלית צעד אחרי צעד הוא יראה שהוא מתקדם ושרוב הפחדים שלו לא התגשמו וגם מה שכן קרה רק לימד וחישל אותו והפך אותו לאדם טוב וחזק ואיכותי יותר מבעבר. 

שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך.
שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך.
שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים.
הֶיֵה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך.
הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך.

מהאטמה גנדי

כוח המחשבות

התמקדות בחשיבה חיובית, אמונה ביכולת ובכוחות שלך כאדם ובכך שתוכל להשיג כל שתרצה כי אתה חלק אלוה ממעל ולכן אין שום דבר שמגביל אותך רק הגבול שאתה שם לעצמך.

כוח המילים:

מילים חיוביות. התורה מתחילה את הפרק הראשון בספר התורה [בראשית פרק א] בכוח המילים. כל הבריאה של העולם נעשית באמירה דבר שמזכיר ומחזק לנו את ההבנה שהעולם כולו נברא על ידי מילים ובכוחן. מכיוון שקל מאוד לדבר לאחר שרכשנו את השפה וזה הדבר שהכי הרבה התאמנו עליו אז קל לאנשים להוציא מילים מהפה והרבה פעמים הם לא חושבים על מה שיוצא להם מהפה. אם היינו מבינים כמה כוח יש במילים שלנו ברמה שהם יכולות לבנות או להרוס לנו ולמי שבסביבה שלנו היינו שוקלים את המילים שלנו ומוציאים רק דברים טובים מהפה ורק מילים של כח וחוזק. 

המוח שלנו לא מבדיל בין מה נכון לבין מה לא נכון אם אמרנו את הדברים בצורה משכנעת ועם רגש המוח שלנו מקבל את מה שאמרנו כאמת מוחלטת ופועל על פי זה. גם האנרגיה בעולם מושפעת ממה שנאמר. 

נעשה מחקר על השפעת הדיבור על מים/ צמחים וראו כמה כוח יש למילים חיוביות או שליליות. מילים חיוביות הצמיחו צמחים מעבר למה שהיו אמורים לצמוח ואילו מילים שליליות גרמו לצמחים שלא יצמחו לפי הקצב הרגיל שלהם או לא יתפתחו בכלל. על אותו רעיון מים שהיו חשופים לדיבור חיובי יצרו מולקולות של צורות יפיפיות ואילו מים שהיו חשופים למילים שליליות יצרו מולקולות של צורות מפחידות. קל וחומר מה כוחן של מילים על בני אדם. כל אחד יכול להיזכר במקרה שקרה לו ודיברו אליו בצורה שלילית וזה פגע בו עד שהוא זוכר את הפגיעה זמן רב והיא משפיעה עליו ולעומת זאת אדם שדיבר אליו בצורה יפה ובירך אותו כמה זה שימח אותו ונתן לו הרגשה טובה. 

מדברים אלה ניתן להבין כמה יש כוח למילים וכמה הן משפיעות על האדם שתהיה ועל חייך. 

לדוגמא:

כוח המעשים:

ההבדל בין אדם שחי עם מודעות ואדם שמתנהל בחייו ללא מטרה, תכלית והתקדמות הוא הבחינה והשליטה על המעשים שלנו. ביהדות יש שתי נקודות שבהן אדם מחשב את מעשיו. פעם אחת בסיום כל יום, לפני השינה ופעם נוספת לאלה שלא מצאו את הזמן לכך ביום הכיפורים [או כבר לפני כן בתקופת חודש אלול] האדם מתוודה על מעשיו, חושב על מה שעשה לאורך היום, ומתחרט. המטרה של התהליך הוא לא לגרום לנו עצב, דיכאון, כאב ולהוריד לנו את השמחה מהחיים אלא לעשות חשבון נפש עם עצמנו, לבחון את המעשים שלנו ולהיות מודעים אליהם. הרי אין אדם שלא טועה. אנחנו לא מלאכים ולא מכונות. כולנו טועים. אבל אם אנחנו רוצים להשתפר ולהיות הגירסה הכי טובה של עצמנו זה יתקיים רק אם נבחן את המעשים שלנו, נזהה איפה טעינו, נלמד מהטעויות שלנו ונבחר לתקן. אם כל יום נתקן אפילו במעט כבר התחלנו תהליך של שיפור והתקדמות ואין ספק שכשנסתכל על עצמנו ועל הדרך שעברנו נוכל להיות גאים מאוד בתהליך שעברנו. 

כוח ההרגלים:

הרגלים אלה הדברים שאנחנו עושים כבר בצורה אוטומטית. הם הופכים לחלק מהאישיות שלנו. אנחנו לא שמים לב ועושים אותם. בדיוק כמו אדם שנוסע לביתו מהעבודה ומרוב שהוא עשה את הדרך כלכך הרבה פעמים הוא לא צריך לחשוב בדיוק מה ולאן הוא פונה כי הוא עושה את הדבר בצורה אוטומטית. בדיוק כמו שאדם שהתרגל לפרגן ולברך או לדבר בכינויי חיבה הדברים יצאו לו מהפה גם מול אנשים שהם לא החברים הכי קרובים אליו. ואם הוא רגיל לחייך הוא יחייך גם לאנשים שהוא לא מכיר כי השריר הזה הוא התרגל אליו. 

ההרגלים שאימצנו לנו הם מה שהופך אותנו למי שאנחנו. אדם שמחייך הרבה יחשב חייכן, חברותי. אדם שנראה אותו כל הזמן עם פרצוף עצוב או בוכה נכנה אותו כדיכאוני. אדם שכל הזמן שר, רוקד וצוחק נכנה אותו טיפוס שמח. אדם שמוכן לתת כסף כשמבקשים ממנו יהיה נדיב. אדם שמגיע לפני הזמן או בזמן לכל מקום יחשב דייקן.  זאת אומרת אנחנו הופכים להיות סך המעשים שלנו. וכל עוד אנחנו חיים [ולא משנה באיזה גיל אנחנו] עדיין אנחנו יכולים לשנות את מי שאנחנו. אם נרגיל את עצמנו לעשות הרבה דברים חיובים הם יהפכו להיות חלק מאיתנו. ויהפכו אותנו למי שאנחנו. 

מסופר על רבי ישאל מסלאנט שחזר ערב אחד לבית וראה שהחנות של הסנדלר עדיין פתוחה נכנס וראה שהוא עדיין מתקן נעלים לאור הנר הקטן. כשאל אותו מדוע הוא לא הולך לביתו הרי השעה כבר מאוחרת. ענה לו הסנדלר: “כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן” למד מכך רבי ישראל שכל עוד אדם חי. גם אם הוא מבוגר מאוד יש לו את האפשרות לתקן את מעשיו ולהיות אדם טוב יותר ממה שהיה בעבר. כך שגם אם אתם כבר מרגישים שעבר הרבה זמן והתרגלתם להיות דחיינים, עצלנים, מאחרים קבוע, עצובים, ביישנים או כל תכונה שבה הגדירו אותכם כתוצאה ממעשיכם. כל עוד אתם קמים בבוקר תזכרו שאתם יכולים לשנות את מי שאתם ולהפוך את עצמכם למי שאתם חולמים להיות. יום ועוד יום שתאמצו לעצמכם הרגלים חיובים, ההרגלים יצטברו ויהפכו להיות מי שאתם עד שהגרסה הישנה שלכם כבר תישכח וגם אם היא לא תישכח תהיו אלה שהוכיחו שאפשר לשנות ולהשתנות. [יש סיכום באתר על הרגלים שיכול לסייע]

“כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. וצריך לתקן” [ר’ ישראל מסלנט]

לומדים לחיים בקליק.– באתר בגרות בקליק. דמיון מודרך, נומרולוגיה קבלית, חשיבה, יצירת מציאות על ידי מחשבה, כח השמחה, דיבורים טובים, אמונה וביטחון, שינוי גורל

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

משימות:

משימה ראשונה:

חשבו איזה אדם אתם רוצים להיות?

עצמו את העיניים דמיינו את האדם הזה, את העיסוק שלו, את המראה שלו, את האוכל שהוא אוכל, את ההתנהלות שלו, את מקום העבודה שלו, את הבית שהוא גר ואת הבת זוג. 

פתחו את העיניים וכתבו מהי הדמות שאתם רוצים להיות? כתבו על דף.

חשבו באיזה מקומות אותם אנשים בעלי הזהות שאתם רוצים להיות מסתובבים? איך אותו אדם נראה? מה הוא או היא לובשים? איך הולכים? איך מתנהגים? איך הם מדברים? באיזה משפטים הם משתמשים? מאיזה מילים הם נמנעים? איך נראה סדר היום שלהם? מי החברה שהם מסתובבים איתה? ממי לומדים?

קבעו לכם זמן שבו אתם מסתובבים באזור שהם נמצאים. קחו אתכם מחברת ועט. שאלו אותם שאלות, רשמו מה אתם רואים שמשותף לאנשים האלה? איזה הרגלים שלהם כבר יש לכם ואתם צריכים לשמור עליהם? איזה הרגלים שלהם אתם חושבים שאתם יכולים לאמץ? מהם הצעדים הקטנים שאתם יכולים לשעות שיתחילו להוביל אתכם למקום שלהם?

עקבו אחריהם באינסטגרם, קראו ספרים שלהם, הסתכלו בראיונות שלהם. למדו את הפרטים שגורמים להם להיות מי שהם ולא את מה שהגיעו אליהם. [אנשים מתבוננים על הבית או הרכב של אנשים עשירים במקום על הדרך שהם עשו כדי להגיע אליה].

והכי חשוב. אל תחכו למחר או כשיהיה לכם זמן כדי לפעול ולהתנהג בצורה אחרת. תתחילו עכשיו. כל יום לצעוד לכיוון המטרה שלכם. האני המשופר שלכם.