מלחמת ששת הימים

ב”ה

 

נושא: בונים מדינה במזרח התיכון.

תת נושא: מלחמת ששת הימים (יוני 1967)

 

סיכום מלחמת ששת הימים

זמן מלחמת ששת הימים : 5-10.1967

מלחמת ששת הימים הייתה שישה ימים בלבד אך השפעתה הייתה ארוכת טווח. 

מספר המלחמה: מלחמת ששת הימים היא המלחמה השלישית מאז הוקמה המדינה שוב ב1948. קדמו לה: מלחמת העצמאות ב-1948 ומבצע סיני ב-1954.

מדינות מעורבות במלחמה: ישראל מול מצרים, ירדן וסוריה.

מנהיגים בתקופה: ראש הממשלה- לוי אשכול,   שר הביטחון- משה דיין, שר החוץ-אבא אבן, ראש אמ”ן: אהרון יריב.

 

הגורמים והרקע למלחמה:

לאחר מלחמת העצמאות (1948) נוצר מצב של עוינות מתמשכת בין ישראל לשכנותיה הערביות. לא נחתמו הסכמי שלום, והמתח באזור הלך וגבר. 

גורמים ארוכי טווח שגרמו לפרוץ המלחמה [תקופה ארוכה שהתרחשו]:

סירוב מדינות ערב להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים– מדיניות של חרם וניסיון לבדד את ישראל מהעולם.

פעולות טרור וחדירות גבול- פעולות רבות של טרור ערבי מצד ארגונים פלסטיניים שזכו לעידוד ממדינות ערב.

מרוץ חימוש– מדינות ערב התחמשו בנשק סובייטי [ברית המועצות] מתקדם שגרם לאיום ממשי על ישראל.

הקמת אשף[1964] – הקמת ארגון אש”ף שמטרתו המוצהרת הייתה חיסול מדינת ישראל.

 

עימותים מול ירדן:

ירדן נותנת מחסה והגנה למחבלים בשטחה ומעודדת פעולות טרור נגד ישראל.

 

עימותים מול סוריה:

א. הקרב על מקורות המים באזור– בשנת 1958 ישראל התחילה לבנות את המוביל הארצי של המים כדי להעביר מים מאזור הכנרת והירדן לאזור השומם יותר בישראל שהוא הנגב. סוריה בשנת 1964 החליטה לפעול נגד צעד זה ולהטות את המים לכיוונם. כתוצאה מכך היו חילופי אש בין ישראל לסוריה.

ב. השטחים המפורזים– כתוצאה ממלחמת העצמאות היו שטחים רבים בין סוריה ובין ישראל שלא היה ניתן להתיישב בהם בעקבות הפסקת אש שנחתמה בסיום מלחמת העצמאות. שטחים אלה נקראו “שטחים מפורזים” והאו”ם היה אמור לשמור עליהם. ישראל החליטה שאומנם אסור לה להתיישב בהם אבל מותר לה לעבד את השטחים לצורך כלכלה. סוריה כעסה על פעולות ישראל וטענה שהם צריכים להיות ריקים ולכן כשעובדי האדמה היו מגיעים לעבד את האדמה הם הותקפו על ידי הסורים כדי למנוע את פעולותיהם. 

 

אירועים נוספים שגרמו להחמרת המצב:

המלחמה הקרה– המלחמה הקרה בין ארה”ב לברית המועצות גם השפיעה בעניין. כל מעצמה רצתה להתחזק יותר ולבסס את כוחה באזור. הסובייטים [ברית המועצות] העבירו מידע כוזב לסוריה שישראל מרכזת כוחות גדולים באזור הצפון כדי להילחם עם סוריה דבר שהיה שקרי אבל גרם לאירועים שונים שגרמו להתססה של ארצות ערב מול ישראל ולהתחמשות להתקפה נגד ישראל.

ברית המועצות מכרה לסוריה ומצרים כלי לחימה ואילו ארה”ב חימשה את ישראל. כך כל מעצמה חיזקה את עצמה מבחינה כלכלית [מכירת נשק] ומבחינת יציבות, עוצמה וכוח בעולם. כששתי המעצמות נלחמות והמתח גדל ביניהם וסוריה וישראל משני צדדי הלחימה גם המתח בין ישראל לסוריה גדל.

הידרדרות המצב  בתוך הארץ- באותה תקופה עלה לוי אשכול לראשות הממשלה לאחר שבן גוריון בחר לסיים את פעילותו הציבורית והפוליטית. לוי אשכול עדיין לא התחזק בהנהגה כמו בן גוריון ודבר זה גרם לחששות בציבור.

בנוסף, המצב הכלכלי בארץ היה קשה, דבר שנתפס על ידי ארצות ערב כחולשה של ישראל וזמן טוב להשתלטות.

 

גורמים מיידים – “תקופת ההמתנה” [גורמים שקרו זמן קצר לפני פרוץ המלחמה]:

 

בחזית המצרית:

מי ששלט באותה תקופה במצרים היה נאצר והוא פעל בדרכים שונות לעורר את המלחמה:

בריתות בין מצרים, ירדן וסוריה– בשנת 1964 נכרתו בריתות והסכמים בין ארצות ערב השוכנות מסביב ישראל לצורך הקמת מפקדה צבאית משותפת ושיתוף פעולה ביניהם. ב-30.5.1967 מלך ירדן, חוסיין חותם על הסכם הגנה עם מצרים ומצרים חותמת עם סוריה ועיראק הדבר היווה איום על מדינת ישראל מהתקפה כוללת.

הכנסת 3 אוגדות של צבא מצרים לחצי האי סיני  – ישראל ראתה שמצרים מכניסה לחצי האי סיני כמויות עצומות של לוחמים ואמצעי לחימה כבדים והבינה שמצרים מתכננת מתקפה עליה.

דרישת מצרים להוציא את כוחות האו”ם מהאזור– לאחר מלחמת העצמאות כוחות מהאו”ם היו באזורים שהוסכמו כניטראליים כדי לשמור ולהשקיף על השלום באזור. מצרים מודיעה לכוחות האו”ם לצאת מהאזור והדבר גורם לכך שישראל חושדת מהתקפה.

סגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי- מצרים החליטה על סגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי וגורמת לכך שתהיה פגיעה קשה בכלכלת ישראל כיוון שהמיצרים הימיים היו בין חצי האי סיני לערב הסעודית ואפשרו מעבר של ספינות לייבא ולייצא סחורה לעולם דרך מפרץ אילת. הפגיעה הכלכלית בישראל הייתה עילה[סיבה] מספקת לפתיחת מלחמה מול מצרים. 

כתוצאה מסגירת המצרים לשיט ולהעברת סחורות ומידע מודיעיני על התחמשות כבדה מאוד של צבא מצרים [מעל 800 טנקים] באזור האי סיני והאיום הממשי על ישראל:

נעשו ניסיונות דיפלומטיים מצד ישראל– נשלחו מכתבים אל ארה”ב, בריטניה וצרפת לסייע בדרך דיפלומטית ולעצור את ההתקפה המצרית על ישראל . עלו דיבורים על הקמת צי בינלאומי שיסייע אך הם לא התבצעו בסופו של דבר. 

ישראל גייסה אנשי מילואים בהיקף רחב, המשק נפגע וחיי היום יום שובשו ולוו במתח וחרדה.

צרפת מונעת מישראל התחמשות– 3 ימים לפני פרוץ המלחמה הטילה צרפת אמברגו שזה איסור מכירת נשק למדינת ישראל. 

לסיכום:
תקופת ההמתנה התאפיינה במתח ביטחוני ונפשי כבד, בהיערכות צבאית של שני הצדדים, ובהבנה גוברת בישראל שהמלחמה קרובה וכנראה בלתי נמנעת – דבר שהוביל לבסוף לפתיחת המלחמה במכת מנע.

 

מהלך המלחמה:

כפי שהוסבר הפעולות של ארצות ערב בתקופה לפני פרוץ המלחמה גרמו לכך שישראל תחשוש מלחימה. נשלחו שליחים דיפלומטיים ובראשם אבא אבן לעצור את ההתקפה וישראל התבקשה להמתין במשך 3 שבועות ולא ליזום התקפה מול מצרים. תקופה זו נקראה: “תקופת ההמתנה“. במהלך תקופה זו ישראל התחילה לגייס כוחות מילואים והעם נערך למלחמה.

ב1 ביוני 1967 ממשלת ישראל הפכה להיות ממשלת חרום לאומית. ראש האופוזיציה, מנחם בגין הצטרף לממשלה.  משה דיין שהיה דמות מוערכת מאוד בציבור הפך להיות שר הביטחון ופעולה זו חיזקה את תחושת הביטחון בעם. 

 

ממשלת ישראל הרחבה החדשה החליטה על יציאה להתקפה בהפתעה כדי להשיג יתרון צבאי על ארצות ערב.

 

“מבצע מוקד“- חיל האוויר ב-5 ביוני פתח בהתקפות חזקות ומפתיעות מול חיל האוויר של מצרים ובהמשך של סוריה וירדן. תוך שעות מעטות 197 מטוסים הושמדו ו6 שדות תעופה הושבתו. בהמשך, חיל האוויר מתקיף שוב ומשמיד 107 מטוסים של מצרים וכך השטח האווירי מתפנה ללחימה של כוחות היבשה.

[לאורך הזמן הזה בישראל הופלו 8 מטוסים, 6 טייסים נהרגים ו-3 נפצעו]

 

חיל היבשה נכנס לפעולה ומתחיל לכבוש ולהשתלט על שטחים רבים בתוך ובגבולות ישראל. תוך 3 ימים ישראל כובשת את כל סיני. ירדן מצטרפת תוך יום ללחימה מול ישראל וישראל בתגובה לכך כובשת את יהודה ושומרון ורצועת עזה.

ב7.6 מוטה גור וחיל צנחנים נכנס עם מוטה גור דרך שער האריות וכובש את הכותל ותולה דגל ישראל עליו. באותו היום גם כובשים את קבר רחל, גוש עציון ואת חברון [מערת המכפלה].

בלילה שבין ה-8 ל-9 ליוני מודיע חוסין שהוחלט על הפסקת אש בכל הגזרות.

 

באזור הצפון [סוריה] ישראל מותקפת ללא הפסקה. בתחילה ישראל נמנעת מלהשיב מהחשש של הצטרפות רוסיה למלחמה אבל בהמשך ב-9.6 דיין נותן הוראה לכבוש את רמת הגולן ותוך יומיים לפני שהפסקת האש תכנס לתוקפה ישראל כובשת את כל רמת הגולן.

 

ב-10.6 נכנסת לתוקפה הפסקת האש.

 

חזית הדרום- מצרים

הסיבות להתקפה:

מצרים סגרה את מיצרי טיראן לאניות ישראליות וכך פגעה בכלכלת ישראל. 

מצרים הכניסה צבא לחצי האי סיני וכך איימה על ישראל בהתקפה.

פעולות טרור שיוצאות מרצועת עזה אל ישראל.

תגובת ישראל:

ישראל כובשת את חצי האי סיני וצה”ל מגיע עד תעלת סואץ [המקום שמחזיק את כלכלת מצרים].

ישראל פותחת את מיצרי טיראן שנחסמו על ידי מצרים לאניות ישראליות.

ישראל כובשת את רצועת עזה.

 

חזית המרכז-ירדן

הסיבות להתקפה:

ירדן תמכה ועודדה פעולות טרור משטחה לכיוון ישראל.

תגובה:

ישראל כובשת את יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.

 

חזית הצפון- סוריה

הסיבות להתקפה:

סוריה חוסמת את פעולות ישראל במעבר המים לישראל.

סוריה תוקפת את הפועלים שמגיעים לעבד את הקרקעות באזורים המפורזים.

תגובה:

ישראל כובשת לאחר קרבות קשים ביותר את רמת הגולן.

 

תוצאות המלחמה:

תוצאות טריטוריאליות [תוצאות שקשורות לטריטוריה=שטח]

ישראל כבשה שטחים גדולים ושילשה את השטח שלה:

• חצי האי סיני
• רמת הגולן
• יהודה ושומרון
• מזרח ירושלים
• רצועת עזה

שטח המדינה גדל בהרבה ממה שהיה בסיום מלחמת העצמאות [פי 3] וכתוצאה מכך נוצר מצב של שליטה ישראלית על אוכלוסייה ערבית גדולה מאוד.    

כל מקורות המים היו בשליטת ישראל.

הגבול הימי התארך ב-1000 ק”מ.

 

אבדות בני אדם ורכוש:

צבא ישראל:

779 חיילים ישראלים מתו במלחמת ששת הימים.

 נפצעו מעל 2500.

15 שבויים.

כ-46 מטוסים נפלו.

 

צבא האויב:

 מצרים לעומת זאת איבדה בין 12000-21000 אלף חיילים, ירדן 6000 וסוריה 1000. 

וכ-50000 פצועים.

451 מטוסים הופלו.

.מדינות ערב איבדו הרבה נשק שרכשו והצטרכו למלא על ידי קנייה מברית המועצות 

 

תוצאות מדיניות ובינלאומיות:

התחזקות מעמד ישראל בעולם- מכיוון שכל העולם צפה במלחמה של מדינה קטנה שקמה לא ממזמן [1948 קום המדינה] מול צבאות ערב גדולים, מבוססים ועם כלי לחימה מתקדמים ובתוצאות המלחמה וניצחון ישראל. דבר זה גרם להתפעלות וחשש מהמדינה הקטנה וחיזק את מדינת ישראל וההכרה בכך שהיא מדינה חזקה ונחשבת בעולם למרות גודלה. 

חיזוק קשרים עם ארה”ב- צרפת ששלושה ימים לפני פרוץ המלחמה החליטה על אמברגו[שאינה מוכרת נשק לישראל]. הוחלפה ובמקומה ישראל התחילה לקנות נשק מארה”ב.

החלטת האו”ם [החלטה 242]- כתוצאה מתוצאות המלחמה האו”ם קרא לישראל לנסיגה משטחים תמורת התחייבות לשלום. ותמורת פתיחת אזורי השיט לצורך מעבר בין מקומות . 

תגובת מדינות ערב-  למרות שמדינת ישראל קראה לשלום לארצות ערב בסיום הלחימה, מדינות ערב שנפגעו מהתבוסה וההשפלה של ניצחון ישראל התכנסו. ב”וועידת חרטום”  והכריזו על  החלטותיהם:

“לא לשלום”- אינם מעוניינים בהסכם שלום עם ישראל.

“לא להכרה”- אינם מעוניינים להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים.

“לא למשא ומתן עם ישראל”- אינם מעוניינים לשבת עם נציגי ישראל לצורך משא ומתן לפתרונות ולפשרה.

במקביל הם הגבירו את תמיכתם בארגוני הטרור הערבים. 

 

חיזוק הקשר בין ברית המועצות וארצות ערב-  כתוצאה מתבוסת הערבים במלחמת ששת הימים וכתוצאה מכך שאיבדו נשק רב חיזקה ברית המועצות את היחסים עם ארצות ערב. היא ניהלה איתם עסקי מסחר  וסיפקה להם כלי נשק מתקדמים וחדשים .

 

חיזוק הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות– יהודי התפוצות שראו מרחוק את תוצאות המלחמה חשו גם הם גאווה גדולה ותחושת שייכות לישראל. דבר שגרם לעידוד עלייה והעברת תקציבים לצורך חיזוק הארץ וההתיישבות בה. 

מלחמת ההתשה- כתוצאה מההפסד המוחץ שמצרים עברה במלחמת ששת הימים והשטחים שלקחו לה ונכבשו על ידי ישראל מצרים התחילה בהתקפות קבועות לאזור כדי למנוע את יישוב השטחים שנלקחו לה  ולגרום לצה”ל לצאת מהאזור. 

בעיית הפלסטינאים– כתוצאה מהמלחמה יותר ממיליון פלסטינים עברו לשליטה יהודית הם הקצינו את העמדות שלהם והתחילו לחזק את ארגוני הטרור שקמו ופעולות טרור גברו באזור. מצד שני המצב הכלכלי של הפלסטינאים נהיה הרבה יותר טוב מבעבר כתוצאה משליטה תחת ישראל ושיתופי פעולה כלכלים. 

 

 

תוצאות חברתיות בתוך ישראל:

תחושת אופוריה [שמחה גדולה] וניצחון גדול. העם היה בטוח שכתוצאה מהניצחון המוחץ והמהיר מדינות ערב יניחו להם ולא יתקפו שוב בקרוב.

התחזקות הקשר לירושלים ולמקומות הקדשים= [הכותל, מערת המכפלה וכו’] ירושלים אוחדה [האזור המזרחי והמערבי]

תחילת הוויכוח הציבורי בישראל על עתיד השטחים הכבושים בישראל ומה יש לעשות איתם – הרבה שטחים נכבשו ויותר ממיליון ערבים עברו לשליטת ישראל. היו שטענו שאין לוותר על שום חלק משטחי ישראל וכי היא נקנתה בדם חיילנו ויש להתיישב בשטחים הכבושים והיו כאלה שחשבו שלשלוט על אוכלוסייה עוינת ועם כבוש הוא דבר שרק יפגע בעם. 

 

מטרות המלחמה:

מטרות מדינות ערב:

פגיעה קשה בישראל וחיסולה הסופי.

התרחבות לשטחי ישראל.

החזרת הכבוד הלאומי לעם הערבי לאחר התבוסות הקודמות. 

 

מטרת ישראל:

הגנה עצמית ומניעת התקפה ערבית.

הסרת האיום הקיומי על המדינה ואזרחיה.

יצירת גבולות בטוחים יותר.

 

 

יתרונות מול חסרונות של הצבאות:

יתרונות ישראל:

אמונה בצדקת הדרך.

לחימה בכל הכוח מכיוון שהאיום הקיומי מרחף מעל ראשנו. 

 

יתרונות צבא ערב:

כמות גדולה של לוחמים מיומנים [מעל חצי מיליון חיילים מצריים  סוריה, ירדן ועיראק מול 264 אלף חיילי ישראל].

כמות גדולה יותר של נשק וכלי צבא מתקדמים ביותר- 957 מטוסי קרב ו2504 טנקים. [לישראל 196 מטוסי קרב ו-800 טנקים]

שיתוף פעולה וסיוע של צבאות ערב מול לחימה של ישראל ללא סיוע  ועזרה.

 

חשיבות המלחמה:

בתחום הבינלאומי- מלחמת ששת הימים שינתה את המפה הגיאוגרפית והפוליטית של מזרח התיכון וחיזקה את מעמדה של ישראל בעולם כמדינה שאין לזלזל בקיומה.  אומנם היו מדינות שהשנאה לישראל התחזקה כי ראו בפתיחת ההתקפה של ישראל על ארצות ערב פעולה שגוייה אבל אלה היו המדינות שהיו בצד של ברית המועצות ולכן צידדו בה. [ברית המועצות חימשה את ארצות ערב והם קנו ממנה נשקים חדשים].

בתחום הטריטוריאלי- מלחמת ששת הימים שינתה באופן משמעותי ביותר את שטחה ושליטתה של ישראל על שטחי הארץ.

בתחום העם- מלחמת ששת הימים חיזקה את ביטחון ישראל וחיזקה את מורל העם.

מלחמת ששת הימים הציבה אתגרים מדיניים ומוסריים לישראל [כיצד לנהוג עם אזרחי השטחים הכבושים]

שיפור המצב הכלכלי– השטחים הגדולים שהתווספו והפיתוח שלהם הובילו למקומות עבודה רבים שנפתחו והרימו את כלכלת ישראל. בנוסף, יהודים רבים מחו”ל התחילו להשקיע בארץ כי ראו בה מקום בטוח להשקעת כספים וכך המדינה התחזקה והתקדמה. 

.מלחמת ששת  הימים מסופרת עד היום על ידי הלוחמים כמלחמה שניסים מעל הטבע קרו בה וראו בה את יד ה’ בכל שלב של לחימה 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.מהן המטרות של מלחמת ששת הימים? האם המטרות הושגו לדעתכם? נמקו תשובתכם.

2.צבאות ישראל מול צבאות ערב מהם היתרונות והחסרונות של כל צבא?

3. כתבו על מלחמת ששת ימים, כמה זמן ארכה? 

4. כתבו שתיים מהמדינות שמולם נלחמה ישראל במלחמת ששת הימים. מהי הסיבה ללחימה מולם? מהן תוצאות הלחימה מולן?

5. כתבו מהם ההשלכות של מלחמת ששת הימים. האם לאור מה שלמדתם על ההיסטוריה של העם היה ניתן למנוע את המלחמה?

6. מתי פרצה מלחמת ששת הימים? מול מי ישראל נלחמה? 

7. מהן התוצאות של מלחמת ששת הימים?

8. כיצד התייחסו הערבים אל תוצאות המלחמה וכיצד היהודים? מהי הסיבה להתייחסות השונה?

9. כתבו שני גורמים ארוכי טווח ושני גורמים מיידים לפרוץ מלחמת ששת הימים.

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D.html