גאווה – דליה רבינוביץ

מילים לשיר גאווה מאת דליה רבינוביץ מתוך האתר שירונט

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=302&wrkid=43095

ב”ה

 

שם היצירה: גאוה

סוג היצירה: שירה

מחברת היצירה: דליה רבינוביץ

תקופת פרסום היצירה: 1969

 

סיכום היצירה לבגרות בספרות

 

על המשוררת: 

דליה רביקוביץ, משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית נולדה בשנת 1936 ברמת גן, עוד מימי ילדותה אהבה לכתוב שירים. בימי ילדותה עברה טרגדיה כשאביה נפטר בפתאומיות בתאונת דרכים והיא רק בגיל 6. את ספר השירים הראשון שלה הוציאה בגיל 17 ומאז המשיכה לכתוב ולהוציא יצירות ספרותיות רבות. שיריה מושפעים מהכאב שעברה, זכתה בפרסים רבים המוקירים את תרומתה לתרבות הישראלית ובשנת 1998 נבחרה ככלת פרס ישראל לשירה. בשנת 2005 נמצאה ללא רוח חיים בביתה ונקברה בתל אביב. 

 

על השיר:

המשוררת משווה את האנשים הגאים לסלעים שעומדים יציבים וחזקים מול איתני הטבע ולאורך השנים. ועדיין, גם הם בזמנים מסוימים מסוגלים להישבר. גם הם לא עמידים בפני הכל. כך בני האדם הגאים, עומדים יציבים וזקופים בלי רצון ויכולת להתפשר. בטוחים בעצמם ובדעותיהם ולא מוכנים להתכופף אבל גם הם במצבים מסוימים, בזמני משבר יכולים לקרוס ולהישבר.

 

מבנה השיר:

בית 1

17 שורות

השורות קצרות אבל אינם שוות באורכם.

השיר כתוב כיחידה אחת ללא חלוקה לבתים, עם שורות קצרות וארוכות לסירוגין. המבנה יוצר תחושה של רצף, כמו תנועה מחזורית של ים, ומתאים לתיאור “הים מגיח וחוזר”. בנוסף, הרצף ללא הפסקות מדמה הצטברות של זמן ולחץ פנימי עד לרגע השבירה.

 

הנמען בשיר:

המשוררת פונה למישהו בשיר. לא ניתן לדעת מי הוא אותו אחד שהיא פונה אליו ומשכנעת אותו בטענתה. אולי היא פונה לנפש שלה? אולי למישהו אמיתי, חבר קרוב? אולי היא פונה אל הקורא של השיר?

אבל בצורה הזו של הפניה היא מחברת אותנו אליה, לכאב שלה ולמסר שהיא רוצה להעביר. 

סיכום:

הדוברת בשיר פונה למישהו, היא רוצה לשכנע אותו בדעה שלה. היא פותחת “אני אומרת לך” היא  הדוברת בשיר בוחרת סלעים כדוגמה כיוון שהם נראים ככח טבע הכי חזק שיש ואם הם נשברים קל וחומר שבני אדם נשברים…

היא נותנת דוגמאות איך הסלעים עומדים בכל מצב, בכל תקופה. שנים כה רבות נראים יציבים וחזקים כאילו מצפים בשלווה. ובכל זאת למרות החוזק שהם מראים. למרות השנים הרבות שהמתינו בשלווה בסופו של דבר מפעולה קטנה נשברים: 

“אמרתי לך” כאילו הינה ההוכחה למה שאמרתי לך בתחילה.

 “אפילו סלעים נשברים” ומדגישה שלא מזקנה. זאת אומרת לא השנים הרבות הם אלה ששוברות את הסלעים.

 היא ממשיכה ומפרטת את מצב הסלעים שנמצאים באזור המים. עוברים תקופות שונות של מזג אוויר, של סופות, טלטלות, אירועים שונים וכך מול הכל הם שוכבים על הגב ומחכים נראה כאילו הם יושבים בשלווה. מכיוון שהם לא זזים הם מסתירים את הבקיעים ואת כל מה שנשבר בתוכם בפנים… מעין גאווה. 

הסיבה שהם לא זזים ומראים כלפי חוץ שהכל בסדר היא כי הם גאים. לא רוצים להראות שכואב להם ולכן הם מראים שהכל כרגיל. אולי לא רוצים להתבייש או שירחמו עליהם. 

מי שעתיד לבוא ולשבור אותם עוד לא הגיע והם ממשיכים ככה. גלי הים זזים, האזוב ואצות הים זזות מצד לצד ורק הם נשארים באותו מצב. ללא תנועה.

עד שיבוא כלב קטן, יתחכך וילך וכשילך למרות הפעולה הקטנה שעשה לאבן שביחס לכל מה שהיא עברה זה היה דבר חסר משמעות נראה שפתאום האבן נפצעה. באופן מפתיע.

הדוברת בשיר מוכיחה את טענתה: אמרתי לך כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה.

המילה “אנשים” שהיא מוסיפה באה לגרום לנו הקוראים להבין שהדוברת בשיר התכוונה לאנשים רק במטאפורה [משל] לסלע.

אבל גם הם באופן פתאומי הם יכולים להשבר. ממשהו קטן שיבוא ויתחכך בהם וישבור אותם.

ברור לנו שהשבר לא מגיע מהפעולה הקטנה של הכלב שהגיע אלא עוד לפני כן הסלע לאט לאט התרכך עד שפעולה קטנה גרמה לו להישבר. הוא רק היה נראה חזק כלפי חוץ ולכן השבירה היא פתאומית לעיני המסתכלים מבחוץ . 

 

כותרת השיר:

“גאווה”- כותרת השיר בשיר “גאווה” מלמדת אותנו על הרעיון המרכזי שהמשוררת בוחרת לעסוק בו. על האדם הגאה ועל ההתנהלות שלו בזמן משבר. 

המילה גאווה מופיעה רק עוד פעם 1 בשיר [שורה 7].

 

חזרה:

שנים רבות

שנים כה רבות

החזרה בשיר עם התוספת מדגישה את זמן ההמתנה. אולי גם הייאוש…שנים כה רבות. כאילו עבר המון זמן של המתנה שהם מחכים.

 

מקום:

אזור ים, סלעים, אצות.

 

ניגודים:

חום / קור

 

האנשה :

אבן פצועה- האבן הפצועה האנשה לאדם כואב.

 

אנלוגיה– הקבלה בין שני דברים. [השוואה בין שני דברים שאינם דומים ומציאת נקודות דמיון ביניהם]

המשוררת משווה בין סלעים לבני אדם ומוצאת את הקשר ביניהם בכך שכמו שסלעים נשברים גם בני אדם שנראים חזקים כמו סלעים נשברים.

 

מטאפורה:

הסלעים השוכבים על גבם ועוברים סערות ומזג האוויר משתנה הם מטאפורה לאנשים הגאים שמחכים. הם ממשיכים לחכות למרות האירועים השונים שהחיים מזמנים להם. הם שוכבים על גבם כמו מישהו ששוכב על הגב כמחכה, ממתין. וכך יכול לצפות במי שמגיע. 

הים עולה ויורד, זז ממקום למקום. האזוב והצמחים שליד הסלעים והמים גם הם זזים ממקום למקום ולעומתם הסלעים נראים חזקים, שוכבים על גבם לאורך כל השנים באותו המצב בלי שינוי.

גם זו מטאפורה למצבים שונים שעוברים על האדם. אירועים שונים בחייו, כל הרעש מסביב והוא נשאר עומד בשלו. לא משתנה.

הכלב הקטן שבא והתחכך בסלע וגרם לשבירתו היא מטאפורה למישהו שנראה לא מזיק אבל בכך שהתקרב ועזב גרם לשבירה לזה שהיה נראה שלו וחזק וששום דבר לא יכול להזיז אותו.

השבירה הייתה כבר לפני כן לפי דברי המשוררת. הסלע רק נראה חזק אבל באמת הוא לא כזה חזק. הוא רק העמיד פנים של שלווה ותחושת ריחוק מוסתר מכולם. ברגע שמישהו קטן התקרב ופגע זה גרם לו להישבר.

זו בעצם מטאפורה לאנשים חזקים שנראים יציבים ובטוחים בעצמם, גאים. גם הם ואולי דווקא הם יכולים להישבר. הגאווה שהם עטופים בה היא רק רצון לשמור עליהם מפגיעה, מכאב, משבירה. 

 

לפי השורה האחרונה בשיר אנחנו מבינים בצורה ברורה שיש פה בשיר הקבלה לבני אדם.

 הסיבה שרק בסוף השיר אנחנו מבינים שהמשוררת בחרה להראות לנו שבעצם השיר מדבר על אנשים היא כנראה גם היא מאותה תחושה של גאווה ורצון להסתיר את הכאב והפגיעות אבל לספר את מה שקורה בתוך הלב בפנים.[כמו אדם מספר משהו על חייו כי הוא מרגיש צורך עז לספר ולשתף את כאבו אבל הוא מספר כאילו זה לא הוא כאילו זה מישהו אחר שעבר את האירוע…לעיתים בסוף הסיפור אנחנו מבינים שמדובר בבן אדם עצמו]

 השיתוף בסוף השיר שמדובר באנשים בא להראות שבסופו של דבר משהו קורה, והם נשברים. כך גם היא לאורך השיר הראתה שמדובר על נושא אחר לגמרי…על סלעים. רק בסוף השיר אנחנו נחשפים לעומק של הכאב של הדוברת בשיר.

 

מוסר השכל ורלוונטיות:

השיר בא ללמד על בני אדם. לפעמים אנחנו רואים אנשים שנראים גאים וחזקים ואנחנו לא יודעים כמה הם רגישים. כמה הם מחכים למישהו שיראה אותם, שיסתכל, שיגיד מילה טובה, מגע מחבק. 

השיר מלמד על בני אדם ועל כך שכל אדם יכול להגיע למצב של שבר כתוצאה מאירוע לפעמים קטן מאוד. ולמרות שציפינו ממנו שיהיה חזק ויציב הוא נשבר ממשהו שלא ציפינו שיגרום לו, לאדם החזק הזה שעבר הכל להתמוטט.

השיר מלמד אותנו להסתכל על אחרים, על כל מי שסביבנו גם על כאלה שנראים שאינם צריכים את החיבוק, את הרוך, האהבה וההתייחסות כי הם נראים שהם תמיד מסתדרים ותמיד חזקים. אבל גם הם, החזקים שעברו הכל צריכים את החיבוק ואת ההתייחסות.

 

הטקסט המלא של היצירה אינו מופיע באתר מטעמי זכויות יוצרים.

העמוד מציג פרשנות, סיכום וניתוח לימודי בלבד בהתאם לעקרון השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007).

הגישה לאתר בתשלום נועדה למימון פיתוח תכני הלמידה, ואינה מהווה הפצה מחדש של היצירה המקורית.

 

 

כל הזכויות בטקסט המקורי של היצירה שמורות ליוצר/לעיזבון/לבעל הזכויות.

האתר מציג חומר לימודי ופרשני בלבד ואינו תחליף ליצירה המקורית.

 

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

שאלות לבגרות בספרות:

1. מהו המסר שלקחת מהשיר? הסבירי כיצד למדת אותו מהשיר?
2. מהם האמצעים האמנותיים שהמשוררת בוחרת להשתמש בהם כדי להעביר את המסר בשירה?
3. מהי גאווה? מתי לדעתכם גאווה חיובית ומתי היא שלילית?
4. כתבו על אירוע בחייכם שחשתם תחושת גאווה. מהו האירוע?
   

 

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7%20%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.html