במדבר פרק כז בנות צלופחד

https://drive.google.com/file/d/1Nz4nyHzmrYqZwX_tXCnb9QYLsLNVkqCM; https://drive.google.com/file/d/1Vahl3FwFhc4RY0YqIt2ei2OplvqOHvrz

א וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. ב וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. ג אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְהוָה בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. ה וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ז כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. ח וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. ט וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. י וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. יא וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ. יד כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן.     טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר. טז יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. יז אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו. יט וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. כ וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כא וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה. כב וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה. כג וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה.

ב”ה

 

מיקום: במדבר פרק כ”ז

נושא: בנות צלפחד ומינוי יהושע.

 

סיכום הפרק

משה רבנו מקבל הוראה מה’ איך לחלק את הארץ לנחלות. שבט שהוא שבט גדול יקבל נחלה גדולה יותר ואילו שבט שהוא קטן יותר יקבל חלק קטן יותר. למרות זאת כדי שלא יריבו או יגידו למשה שהוא עושה אפליות.

החלוקה הייתה לפי גורל:

הארץ חולקה ל-12 חלקים ונכתבו 12 פתקים שעליהם שמות ה-12 חלקים של הארץ  והם היו בקבוצה אחת ונכתבו עוד 12 שמות השבטים בקבוצה נפרדת[ללא שבט לוי שלא נמצא בחלוקה. יוסף קיבל שני חלקים: מנשה ואפרים] .

כל נשיא הגיע ולקח פתק אחד מקבוצת הפתקים עם השמות ופתק אחד מהשטחים של הארץ.

וכך כל נשיא היה רואה שיצא לו בגורל השם של השבט שלו והחלק שהותאם לו.

כך אף אחד לא יכולה היה להתלונן על החלוקה כי כולם ראו שהחלוקה הייתה מהשמים.

שבט לוי:

שבט לוי לא קיבל נחלה משלו אלא קיבל חלק מכל שבט כיוון שהם היו המורים והעובדים בקודש של עם ישראל הם היו צריכים להיות ליד כל שבט כך שכל שבט השאיר להם אזור מתוחם שמתאים למגורים, לכלים ולבעלי חיים שלהם אבל לא לחקלאות כדי שלא יעבדו ויסחרו אלא ילמדו, ילמדו את העם תורה יעסקו בעבודות הקודש ויענו לעם על שאלות שיש להם בהלכה והעם היו מפרנסים אותם.

כל שבט יקבל נחלה ובתוך הנחלה של השבט כל משפחה וכל אדם יקבל נחלה משלו ואותה נחלה תעבור אחר כך לבניו. 

 

בנות צלפחד שהיה בן חפר, בן גלעד, בן מכיר, בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף שהשם שלהן: מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה עומדות למשפט לפני משה, אלעזר הכהן, נשיאי העם וכל העם וטענתן: אבא שלהן מת בחטאו, ללא שהחטיא אחרים איתו ומכיוון שאין לו בנים שיכולים לקבל את נחלתו הן מבקשות ממשה רבנו שיביא להן את החלק שהיה צריך להיות נחלה של אביהן. והסיבה: הן לא רוצות ששמו של אביהן לא ייזכר. ברגע שלא יביאו נחלה לאביהן לא יהיה שטח אדמה על שמו וכך שם המשפחה של אביהן לא יישאר. 

משה רבנו לא יודע מה להשיב להן למרות שכל החכמים נמצאים גם הם איתו בזמן המשפט ולכן הוא מפנה את השאלה אל ה’. וה’ משיב לו שבנות צלפחד צודקות בדרישתן לקבל את נחלת אביהן ושמשה ייתן להן נחלה בתוך הנחלות של האחים של אבא שלהן.

בנוסף, ה’ מבהיר למשה להסביר לעם את ההלכה הנלמדת מתוך הפנייה של בנות צלפחד לדורות הבאים:

  1. אדם שמת ואין לו בנים בנותיו יורשות אותו.
  2. אם אין לו בנות אחיו יורש אותו.
  3. אם אין לו אחים האדם בעל הקרבה משפחתית הכי קרובה אליו יורש אותו.

 

נושא שני: בשורת ה’ למשה על מותו והסמכת יהושע כמחליף.

ה’ פונה אל משה ואומר לו לעלות אל הר העברים ולהשקיף משם על ארץ ישראל כדי לראות אותה מרחוק כיוון שהוא עומד למות כמו אהרון אחיו ולא יכנס לשם בגלל האירוע שקרה במדבר צן. באותה תקופה לבני ישראל לא היה מים והם באו אל משה והתלוננו לפניו שאין להם מים לשתות ושהם עלולים למות מצמא. ה’ אומר למשה ללכת אל הסלע לעיני בני ישראל ולדבר אליו ולצוות עליו להוציא מים לעם ישראל. משה, בעקבות הלחץ שהיה באותו זמן ותלונות עם ישראל מכה בסלע להוצאת מים ולא מדבר אליו. כתוצאה מכך יוצאים אומנם מים אך הנס יורד מערכו (הנס היה אמור להיות עוצמתי יותר, שהמים היו יוצאים רק על ידי דיבור) ושם השם מתקדש אבל פחות. הוא נענש על ידי ה’ שלא ייכנס לארץ ישראל כשעם ישראל יכנסו אלא ימות ממש לפני הכניסה לארץ.

משה רבנו שומע את דברי ה’ ולא מתווכח עם ה’ אלא מבקש מה’, אלוהי הרוחות שמכיר כל נפש של אדם שיבחר ושימנה אדם אחר שינהיג את העם ויכוון דרכם. שיצא לפניהם לקרבות ושיבוא לפניהם לעיר שצריך לכבוש אותה כדי לחזק אותם לפני מלחמות הכיבוש שהם אמורים לעבור. כדי שעם ה’ לא יהיו כמו צאן שאין להם רועה שינהיג אותם. 

ה’ אומר למשה לקחת לפני פטירתו את יהושע בן נון שיש בו רוח. [יכולת להכיל דעות שונות של אנשים בלי להתעצבן ולהתפרץ עליהם]

ולשים את היד שלו עליו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העם כדי שכולם יראו שמשה מסמיך אותו כמנהיג במקומו ולא יערערו על החלטותיו אלא ישתפו איתו פעולה וילכו אחריו. 

וחלק מהודך [מהאור הקורן שהיה עוטף את משה] תעביר אליו כדי שכל בני ישראל ואלעזר הכהן יראו וישמעו בקולו.

אלעזר הכהן יהיה צריך לשתף פעולה עם יהושע המנהיג הבא כיון שלפני כל מלחמה שעם ישראל היו יוצאים היה המנהיג שואל באורים ותומים שהם החושן [12 האבנים היקרות שעל כל אחת מהן חקוק שם של שבט] שלובש הכהן הגדול וה’ היה משיב למנהיג בכך שהאותיות של שמות השבטים היו מהבהבות כל פעם אות אחרת וכך היו יוצרים משפט ויודעים מה ה’ עונה להם. האם לצאת להילחם או לא? מהי הדרך הנכונה ליציאה ועוד.

אם אלעזר הכהן לא היה מבין שיהושע הוא המנהיג הנבחר הוא לא היה משתף איתו פעולה וכך היו יכולות להתחיל מריבות וויכוחים.

משה רבנו ששומע את דברי ה’ עושה בדיוק כפי הנאמר לו ואפילו מגדיל לעשות ושם את שתי ידיו עליו ולא רק יד אחת כדי להראות לכולם שהוא מעביר את תפקידו אל יהושע בלב שלם ובאמון מלא בו. 

 

 

מילים לביאור:

אחוזה=אזור, מקום.

נחלה= שטח אדמה קבוע

יגרע– יעלם, ירד, ימחק.

דוברות-תובעות/מבקשות

 

מבנה הפרק:

פסוקים א’-ד’: בקשת בנות צלפחד ממשה .

פסוקים ה’-ו’: תשובת ה’ למשה בעניין בנות צלפחד.

פסוקים ו’-י”א: ההלכה שנלמדה מבקשת בנות צלפחד לכלל העם לדורות.

פסוקים י”ב-י”ד: הודעת פטירת משה והסיבה לכך שלא יראה את ארץ ישראל.

פסוקים ט”ו-י”ז: בקשת משה מה’

פסוקים י”ח- כ”א: ציווי ה’ למנות את יהושע במקומו [במקום משה]

פסוקים כ”ב-כ”ג: פעולות משה למינוי יהושע.

 

שמות של מקומות המופיעים בפרק:

הר העברים– משה נדרש לעלות לשם ומשם להביט ולראות את ארץ ישראל.

מדבר צין– המקום ששם בני ישראל התלוננו על המים ומשה פנה לה’ כדי שיביא מים לעם ישראל. ה’ אומר למשה לדבר אל הסלע ויצאו מים לעם והוא הכה בסלע במקום לדבר.

 

מילה מנחה- מילה שחוזרת בקטע ומטרתה להעביר מסר.

המילה המנחה בפרק היא נחלה.

מטרתה להדגיש את חשיבות הנחלה בארץ ישראל.

 

 

כינויים:

ה’- אלוהי הרוחות [אחראי על הרוחות ויודע בדיוק מי הכי מתאים לתפקיד]

בני ישראל – עדת ה’ 

עדת ה’– משה רבנו מכנה את עם ישראל עדת[=עם] ה’ כדי להדגיש בפני ה’ את המחויבות של ה’ לשמור על עם ישראל ולתת להם אדם שילווה אותם. המנהיג לא גורם לכך שהם יהיו העם של המוביל אלא משמש כמתווך בין ה’ לעם. 

 

מעשה סמלי- מעשה המתואר בפרק והוא בעל משמעות ומטרתו להעביר מסר. 

משה סומך את ידיו על יהושע – משה רבנו כשהוא ממנה את יהושע כמנהיג אחריו הוא שם על ראשו את שתי ידיו. המעשה בא להראות העברת סמכות.

 

ביטוי: משפט הנאמר והוא בעל משמעות גם בימינו.

סומך ידיו- העברת סמכות, חיזוק, הבעת אמון או ברכה לאדם אחר.

 

אירוע היסטורי מהעבר:

האירוע ההיסטורי המוזכר פה מופיע בספר במדבר פרק כ’.

בשנת ה-40 לעם ישראל במדבר נגמרו המים לעם והם באים אל משה ואהרון וכועסים על משה על כך שהעלה אותם ממצרים. הם שואלים אותם: למה העלו אותם ממצרים כדי למות במדבר???

משה ואהרון בורחים מהעם שרוצה להמשיך לריב ופונים לה’ בתפילה. ה’ פונה למשה ואומר לו לקחת את המטה שלו והוא ואהרון יאספו את כל העם אל הסלע שה’ יראה להם והם[משה ואהרון] ידברו אל הסלע וכולם יראו איך הסלע מוציא מים. ומהמים האלה ישקו את עם ישראל והבעלי חיים שלהם.

משה פונה אל העם בכעס ואומר להם: האם מהסלע הזה אתם חושבים שיצאו מים? הוא מכה את הסלע פעמיים ומים רבים יוצאים מהסלע לשתייה של כולם.

ה’ כועס על משה שבחר להכות ולא לדבר אל הסלע כמו שציווה עליו. אותה תוצאה הוא היה משיג על ידי דיבור ללא מכות והיא הייתה תוצאה טובה יותר כי להשיג על ידי דיבור זה הישג גבוה יותר מאשר על ידי מכה. 

כעונש על שלא קידש את שם ה’ מול העם נענש בכך שלא יכנס לארץ ישראל.

 

 

 

 

 

קשיים ופירושים:

קושי:

בנות צלפחד מבקשות אחוזה ואילו ה’ אומר למשה להביא להן אחוזת נחלה. מה ההבדל בין הבקשה לבין מה שקיבלו?

פירוש: השיב לו: כן בנות צלפחד דוברות – יפה הן טוענות. דוברות – הפעל שלו ‘דבר’ ממשקל ‘קל’. אבל מ’דיבר’ היה אומר: ‘מדברות’ , משקל ‘חזק’. נתון תתן להם אחוזת נחלה – ארבעה חלקים נטלו: נתן – אחד , תתן – שנים , אחוזת – שלושה , נחלה – ארבעה. 

הסבר פירוש:

בנות צלפחד ביקשו חלק אחד כמו אחי אביהן כדי שיזכר שם אביהן על הנחלה ולא ימחק ואילו ה’ אמר למשה רבנו שהן צודקות והן צריכות לקבל כל מה שמגיע לו. 

חלק אחד כיוון שהיה מיוצאי מצרים.

חלק שני חלוקה כמו כל בני ישראל. 

חלק שלישי ורביעי מכיוון שהיה בכור הוא אמור לקבל פי שניים משאר אחיו. 

ובכור שור מראה את הדבר בכך שה’ אמר למשה: נתן, תתן- זה שני חלקים ולאחר מכן אמר: “אחוזת נחלה” זה עוד שני חלקים. 

כך שקיבלו סך הכל ארבעה חלקים לפי בכור שור. 

קושי:

מהי הסיבה ששושלת צלפחד מפורטת פה ומודגש פעמיים שמדובר במנשה ראש השבט?

פירוש:

 רש”י: “למשפחות מנשה בן יוסף – למה נאמר , והלא כבר נאמר בן מנשה!? אלא לומר לך: יוסף חיבב את הארץ , שנאמר “והעליתם את עצמותי” וגו’ (בר’ נ , כה) , ובנותיו חיבבו את הארץ [שנאמר “תנה לנו אחוזה” 

 

הסבר פירוש:

הכתוב הדגיש שמדובר במנשה מכיוון שמנשה היה בנו של יוסף ויוסף אהב את ארץ ישראל עד כדי כך שלמרות שידע שבמצרים יעשו לו קבורת מלכים ויכבדו מאוד את מקום קבורתו עדיין רצה להיקבר בארץ ישראל וביקש מצאצאיו שיעלו את עצמותיו כשהם יעלו לארץ ישראל ממצרים. “והעלתם את עצמותי” [בראשית נ] ובאותה מידה גם בנות צלפחד שהיו מצאצאיו אהבו את ארץ ישראל כל כך שעמדו מול משה, הנשיאים וכל העם וביקשו את נחלת אביהן.

 

קושי:

מהי הסיבה שבנות צלפחד מדגישות שאבא שלהן מת בחטאו? האם נכון להזכיר את חטאי האב? הן לא חוטאות בכך בכיבוד הורים?

פירוש:

ר’ יוסף בכור שור: “ כי בחטאו מת – כלומר: לא מתו אחרים בחטאו. לא גרם לאחרים שימותו , כמו שעשו מרגלים , שגרמו לכל ישראל שמתו במדבר; ובעדת קרח , שהצו על משה ואהרן (ע”פ במ’ כו , ט) ומתו חמשים ומאתים (ראה במ’ טז , לה) , ואחר כך ארבע עשר אלף (ראה במ’ יז , יד); ודין הוא שלא יחלקו בארץ. אבל אבינו לא מת , אלא הוא לבדו”

הסבר פירוש:

הסיבה שהדגישו שאבא שלהן מ בחטאו הייתה כדי להשתמש במידע כדי להגן עליו שמת בחטאו ולא החטיא אנשים איתו אלא מת כחוטא פרטי ונענש על חטאו כך שתיקן את חטאו בכך שמת ולא הכניס אנשים נוספים לחטא שלו שהדבר יותר קשה לתקן. ולכן הוא ראוי ויכול לקבל נחלה כמו כל עם ישראל.

 

קושי:

מהי הסיבה שכשה’ משיב למשה על שאלתו מה לעשות בעניין בקשת בנות צלפחד הוא אומר לו שהן צודקות ושהוא ייתן “נתן תתן” על מה הכפילות? למה לא רשום רק פעם אחת את המילה לתת?

 

פירוש:

רש”י: ” נתן תתן – שני חלקים: חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים , וחלקו עם אחיו בנכסי חפר”.

הסבר פירוש:

 ה’ אומר למשה שיתן לבנות צלפחד שני חלקים חלק אחד כי היה מיוצאי מצרים וחלק נוסף תיתן בחלוקה הרגילה של משפחתו ואחיו.

 

קושי:

מהי הסיבה שה’ אומר למשה שיקח את יהושע כמנהיג אחריו כי יש בו רוח? במה שונה יהושע משאר האנשים והרי לכולם יש רוח נשמה ולא רק ליהושע?

פירוש:

ר’ יוסף בכור שור: “ איש אשר רוח בו – רוח דעת גבורה ויראת שמים (ע”פ יש’ יא , ב) , וראוי להיות מנהיג”.

הסבר פירוש: 

הכוונה במילה “רוח” היא שיש בו רוח דעת, גבורה ויראת שמים. למנהיג צריך שיהיה 3 תכונות שיהיה לו חכמה, ויהיה לו כוח גבורה פנימית שלא יחשוש   ויפחד לפעול ואמונה ופחד מה’ כדי להצליח להוביל את העם.

קושי:

כשה’ מצווה על משה למנות את יהושע תחתיו הוא אומר לו לסמוך ידו על יהושע [יד אחת] ואילו משה סומך ידיו על יהושע [שתי ידיים] מהי הסיבה?

פירוש:

רש”י:” ויסמך את ידיו – בעין יפה , יותר ממה שנצטוה; שאמר לו הקדוש ברוך הוא: “וסמכת את ידך” (לעיל , יח) , והוא עשה בשתי ידיו”.

 

הסבר פירוש:

משה רבנו רצה להראות ליהושע, אלעזר והעם שהוא מעביר את התפקיד בלב שלם ובהרגשה טובה ליהושע והוא סומך עליו שיעשה את הדבר הנכון. ולכן סמך את שתי ידיו עליו ולא רק יד אחת. 

 

קושי:

כיצד ניתן להסביר מהי הדרישה של ה’ ממשה כשאמר לו לתת ליהושע “מהודך” איך ניתן להעביר הוד [כבוד, עוצמה]  של אדם למישהו אחר?

פירוש:

ראב”ע: “ ונתת מהודך – לחלוק לו כבוד לפני ישראל. למען ישמעו – כי הם כבר האמינו בך; וכאשר יראו שאתה כבדתו , כן יכבדוהו , כי ילכו אחרי מעשיך”

 

הסבר פירוש:

ה’ אומר למשה רבנו שלא רק יסמיך את יהושע ליד אלעזר ובני ישראל אלא גם יתנהג אליו בכבוד ליד כולם וכך כשהוא יכבד אותו לעיני כולם כל העם יראו שהמנהיג מכבד את המנהיג הבא וגם הם יכבדו אותו. 

 

 

 

מוסר השכל הנלמד בפרק:

 

נחלה בישראל- מדרישת בנות צלפחד ניתן ללמוד על חשיבות קניית נחלה   [שטח/בית] בארץ ישראל ועל חביבותה של ארץ   ישראל בעיניהן שרצו ששמו של אביהן ייזכר בארץ ישראל.

 

במשפט יש להתייחס לכל אדם בצורה מכובדת ובחשיבות- ממשה רבנו ניתן ללמוד איך לכבד כל אדם ולהתייחס לבקשתו בכבוד. למרות שבנות צלפחד היו בנותיו של אדם שחטא ומת בחטאו ובדרך כלל בנות לא יורשות את אביהן הוא התייחס בכבוד לבקשתן וגם כשלא ידע את התשובה לא זילזל בהן אלא העביר את שאלתן עד האל.

 

לא לחשוש לנסות- מבנות צלפחד ניתן ללמוד שאם אדם יודע שהצדק איתו ומשהו חשוב לו הוא צריך לא לחשוש להשיג את מה שמגיע לו. בנות צלפחד לא נרתעות מהמעמד מול משה, מנהיג העם, הנשיאים וכל העם ומבקשות את מה שחשוב להן גם כשהן יודעות שהתשובה לא בוודאות תהיה חיובית הן מנסות ומבקשות ממשה. כך גם אנחנו אם אנחנו מאמינים במשהו אנחנו צריכים לומר את הדברים שלנו ולנסות להשיג אותם גם אם זה אומר שלא בטוח נצליח וגם אם זה אומר שצריך לעמוד מול אנשים הרבה יותר גדולים ומכובדים ורבים מימך. 

 

ניתן ללמוד מהאזכור של אירוע המים והכאת הסלע במדבר על ידי משה במקום לדבר אתו כמו שה’ ציווה והעונש שקיבל. שכל פעולה שאנחנו עושים צריכה להיות קודם בדיבור ורק אם לא מצליחים להגיע לתוצאה לנסות בדרך אחרת. הישג הרבה יותר גבוה הוא כשמדברים ומשיגים דברים מאשר כשמכים ומשיגים. 

 

טובת העם לפני טובת המנהיג- ממשה רבנו ניתן ללמוד כמה עם ישראל היה חשוב לו ולמרות שקשה מאוד לאדם להעביר תפקיד של מנהיגות למישהו אחר הוא ביקש למען העם שה’ יבחר מישהו במקומו כדי שהעם לא יהיה במצב שלא יהיה מי שינהיג אותו.

גם אנחנו אם אנחנו בתפקיד מסוים ועברנו אותו נשתדל להעביר בצורה הכי טובה שיש כדי שאחרים לא יפגעו מכך שהתפקיד לא עבר כראוי ולא נעשתה הדרכה טובה.

 

מינוי אדם לתפקיד בצורה פומבית- לומדים מכך שה’ מצווה על משה למנות את יהושע תחתיו הוא גם אומר לו לעשות את המנוי באופן פומבי כשהכהן הגדול וכל העם רואים ויודעים מי הולך להיות המנהיג  הדבר חשוב כדי שאלעזר והעם יקשיבו ליהושע וישתפו אתו פעולה מפה לומדים כשבעל חברה, בעל עסק, מנהל כללי, מפקח ממנה  אדם לתפקיד מסוים צריך לעדכן את כל האנשים שיהיו תחת אותו אדם שהוא האחראי כרגע וכולם מקשיבים לו כי אם המנהל הגדול לא יעדכן את הדבר יתחילו להיות בעיות במקום ואנשים לא יקשיבו לאותו אחראי וכך העבודה לא תתנהל כראוי ויתרבו הבעיות והחוסר משמעת ולא יהיה הספק או תוצאות טובות.

 

ממשה רבנו שסמך את שתי ידיו על יהושע ולא יד אחת אנחנו לומדים ענווה וכבוד לאדם אחר. משה רבנו נותן ליהושע את ההרגשה הכי טובה שיש כשהוא מעביר אליו את הסמכות למרות שאין ספק שזה קשה להעביר לבן אחר תפקיד שעשית במשך שנים והשקעת המון כדי להנהיג ולבנות את העם.

 

 

לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ”ך,

לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

שאלות במדבר פרק כז:

1. קראו  ספר במדבר פרק כ”ז פסוקים א’-י”ב.

א. מהי בקשת בנות צלפחד וכיצד הן מנמקות את בקשתן? 

ב. לפני מי בנות צלפחד עומדות כדי לבקש את בקשתן? מה הדבר מלמד על אופיין של בנות צלפחד לדעתכם?

2. 

א. מהי תגובת משה לבקשת בנות צלפחד? ומהי תגובת ה’ לבקשת בנות צלפחד?

ב. מה נפסק להלכה מבחינת חוקי נחלות מאז בקשת בנות צלפחד?

 

3. קראו במדבר פרק ל”ו וכתבו: מהי טענת בני מנשה על בקשת בנות צלפחד?

ב. כיצד בסופו של דבר הבעיה נפתרה בין כל הצדדים?

 

4. קראו במדבר פרק  כ”ז   פסוקים: י”ב-כ”ב.

א. מה מבשר ה’ למשה רבנו?

ב. כיצד משה מגיב לציווי ה’?

ג. מה עונה לו ה’ בתגובה?

 

5. מהי הסיבה שה’ מצווה על משה שיסמוך את יהושע כמנהיג אחריו לפני אלעזר הכהן והעם? מדוע הדבר צריך להיות באופן ציבורי ולא פרטי? קרא את פירוש ראב”ע בעניין: 

ראב”ע: ” ונתת מהודך – לחלוק לו כבוד לפני ישראל. למען ישמעו – כי הם כבר האמינו בך; וכאשר יראו שאתה כבדתו , כן יכבדוהו , כי ילכו אחרי מעשיך”.

 

ב. האם לדעתך משה פעל על פי ציווי האל? היעזר בפירושו של רש”י בעניין.

 רש”י:” ויסמך את ידיו – בעין יפה , יותר ממה שנצטוה; שאמר לו הקדוש ברוך הוא: “וסמכת את ידך” (לעיל , יח) , והוא עשה בשתי ידיו”.

 

6. קראו במדבר פרק כ”ז פסוקים ואת פירושם של רש”י ושל בכור שור מה ההבדל בין הפירושים שלהם לגבי הנחלה של בנות צלפחד? כיצד כל אחד מהם מנמק את טענתו?

רש”י: ” נתן תתן – שני חלקים: חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים , וחלקו עם אחיו בנכסי חפר”.

בכור שור: “השיב לו: כן בנות צלפחד דוברות – יפה הן טוענות. דוברות – הפעל שלו ‘דבר’ ממשקל ‘קל’. אבל מ’דיבר’ היה אומר: ‘מדברות’ , משקל ‘חזק’. נתון תתן להם אחוזת נחלה – ארבעה חלקים נטלו: נתן – אחד , תתן – שנים , אחוזת – שלושה , נחלה – ארבעה. 

Created with WordToHTML.net trial.
Scroll to Top
התחברות
שכחתי סיסמה
הכנס את שם המשתמש שלך ואנו נשלח לך הוראות לאיפוס הסיסמה