תהילים פרק ח’
- תהילים
- פרק ח'
- שבח והלל לאל על מעשיו ועל הטוב שנתן לבני האדם.
א לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד. ב יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. ג מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. ד כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה. ה מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. ו וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. ז תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו. ח צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי. ט צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים. י יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.
מתוך ויקיטקסט רשיון CC BY – SA 3.0
ב”ה
מיקום: תהילים פרק ח’
נושא: שבח והלל לאל על מעשיו ועל הטוב שנתן לבני האדם.
תקציר הפרק:
יש אומרים שאת פרק זה בתהילים כתב דוד המלך כהתרסה לכופרים במציאות האל.
דוד בפרק זה מודה, מהלל ומשבח את האל על מעשיו בארץ ובשמים ומשבח אותו על הסמכויות והעוצמה שנתן לבני האדם.
מצד אחד במזמור זה יש את גדולת האל ומצד שני את גדולת האדם הכפוף לאל.
המזמור נכנס בקטגוריה של שירת טבע מהסיבה שיש במזמור זה תיאורי טבע: שמים, ארץ, ירח, כוכבים, בעלי חיים.
המשורר אומר שמהתבוננות בתינוקות ניתן להבין את עוצמת האל או שמתפילות התינוקות לאל, ה’ מקבל רצון לעצור את אויבי עם ישראל שלא יפגעו בהם.
דוד אומר בפרק זה שכשהוא מתבונן ביצירות האל ובמעשה ידיו כמו: השמים, הירח והכוכבים הוא מבין את עוצמת האל.
לאדם ביחס לאל אין משמעות ולמרות זאת, האל זוכר אותו ונותן לו את מה שהוא רוצה.
האל נותן לאדם להיות מעט פחות מהאל. מביא לו חכמה, כבוד ויופי. נותן לו לשלוט על כל בריאת האל ושם אותם מתחת לרגליו כדי שכולם ישמשו אותו: הצאן, הבקר, בהמות השדה, הציפורים והדגים שעוברים ממקום למקום בים. כולם נמצאים תחת בני האדם.
דוד מסיים במה שהתחיל: “ה’ אדוננו, מה אדיר (=עצום, גדול) השם שלך בכל העולם”.
חקירת הפרק:
ביאורי מילים:
למנצח– את המזמור שרו בליווי תזמורת עם מנצח
גיתית– כלי זמן שיוצר בגת (שם של מקום)
אדיר– גדול/עצום
אנוש– בן אדם
צנה– צאן
שתה– שמת
עבר ארחות ימים– אנייה/ דג גדול.
ארץ– עולם
מבנה הפרק:
מבנה מסגרת. הפרק פותח ומסיים באותו נושא ואותם מילים:
שבח והלל של האל: “ה’ אדוננו, מה אדיר שמך בכל בכל הארץ”
חלוקה של הפרק:
פסוק א’– פתיחת הפרק
פסוק ב’-ג’– שבח והלל של האל בעולם ועל ידי ילדים
פס’ ד’– התבוננות המשורר במעשי ידי האל שמתוכם הוא מגיע להבנת עוצמת האל (גדולת האל)
פסוק ה’-ט’- שבח והלל על כך שהאל נותן עוצמה וכוח לאדם לשלוט בבריאה (גדולת האדם)
י’- סיום שבח והלל האל בעולם.
פזמון חוזר בפרק: [פסוק ב’ + י’]
יְהוָה אֲדֹנֵינוּ– מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ
ביטוי
“כל שתה תחת רגליו”- מטרת הביטוי להעביר את המסר שאת כל הבריאה האל שם לשימוש האדם.
ניגודים:
שמים , ארץ
הבריאה המופיעה בפרק:
שמים, ירח וכוכבים
בני אדם
צאן, בקר, בהמות השדה.
ציפורים ודגי הים, עובר ארחות ימים
האנשה– נתינת תכונות אנושיות לדבר לא אנושי
מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ- לאל אין גוף או דמות הגוף אבל דיברה התורה בלשון בני אדם ודוד מדמה את היצירה של האל לאדם שיוצר באצבעותיו את העולם
.
תקבולת נרדפת: מילים שחוזרות באותה משמעות אך בצורה שונה בצלע הבאה בשיר
מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ;
וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
שאלה רטורית- שאלה שאין עליה תשובה או שהתשובה עליה ידועה
ה מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
המשורר שואל את האל: מהי הסיבה שאתה מתייחס לאדם וזוכר אותו?
הרי לאדם ביחס לאל אין משמעות ובכל זאת האל מתייחס אליו, מקשיב לו ונותן לו עוצמה וכוח שלא נתן לאף בריאה.
פרשנות:
שאלה:
מה הכוונה במילים “על הגיתית”?
תשובה:
רש”י: “על הגתית – כלי זמר שבא מגת”
ראב”ע: “למנצח על הגיתית יי אדונינו” – זה המזמור, נתנו למשפחות עובד אדום הגתי, שהוא מבני לוי”
ר’ מנחם המאירי: שהגיתית היה שם מיוחד לכלי זמר; ואולי קראוהו כן להיותו עשוי בגת”
אפשרויות שונות:
- המזמור נכתב במקום הנקרא גת (המאירי)
- המזמור נקרא ע”י משפחה משבט לוי מאזור גת (ראב”ע)
- המזמור לווה בכלי נגינה שנקראים “גיתית” (רש”י)
שאלה:
מה הכוונה: “מפי עוללים יסדת עז”- כיצד על ידי תינוקות האל מקבל כח?
תשובה:
רד”ק: “מפי עוללים אשר לא ידברו בפיהם – הם עצמם יורו על חסדיך, כי תכלכלם ותרבם בגופם באֹרך וברוחב”
רד”ק מסביר שהעוצמה של האל מתבטאת בכך שהוא מחייה את אלה הקטנים שאין להם כח לדאוג לעצמם לאוכל.
שאלה:
מה פירוש המילים: “עבר ארחות ימים”?
תשובה:
ראב”ע: “וטעם עובר ארחות ימים – שבחכמתו עשה ספינות ויכיר ארחות ימים; והזכיר זה, בעבור שיצוד הדגים בלב הים. ויש אומרים, כי על הדג ידבר, שישוב עובר ארחות ימים.”
שני פירושים לראב”ע:
- ספינה
- דג
שניהם עוברים ממקום למקום בים
מוסר השכל
מהפרק אנו לומדים על גדולת האל ועוצמתו
מהפרק אנו לומדים על עוצמת האדם ועל הכוח שניתן לו בבריאה. ומכאן אנו לומדים גם עד כמה יש לו יכולות להצליח ולהתקדם בעולם אם רק ירצה.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
- קרא בראשית פרק א’, איוב פרק ל”ח ותהילים ח’.
[א] מהו המסר המשותף בשלושת המקורות שפתחת?
[ב] זהה שני תחומים בטבע שמופיעים בשלושת המקומות.
- קרא פרק ח’ פסוק ו’ ואת פירושי רש”י ורד”ק:
“ותחסרהו מעט מאלהים וגו’ –
רשי: שנתת כח ביהושע להדמים חמה וליבש את הירדן; במשה – לקרוע ים סוף ולעלות למרום; באליהו – להחיות את המת.
רד”ק: “ותחסרהו. מאלהים – הם המלאכים, בעבור כי נשמת האדם מתכונת המלאכים, שאיננה גוף, כמו שהם אינם גופות”
“ותחסרהו מעט מאלוהים” – מהו הקושי שעליו עונים רש”י ורד”ק?
