תהילים פרק א’
- תהילים
- פרק א'
א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. ב כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. ד לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. ה עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. ו כִּי יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
בס”ד
מיקום בספר: תהילים פרק א’
תקציר הפרק
בפרק זה, דוד המלך מתאר את הדרך הנכונה שבה האדם צריך ללכת ומה השכר שיינתן למי שילך בה ובנגוד לצדיק הוא מתאר את העונש שיהיה מנת חלקם של הרשעים.
הפרק פותח בהערכה ושבח לצדיק על שנמנע מלהתרועע עם אנשים חוטאים.
לא הלך בעצתם, כשהם עצרו בדרך כדי לשוחח לא עמד איתם ולא ישב עם אנשים שמעבירים את הזמן רק בצחוק על אחרים ולא בקידום עצמם.
לאחר שהצדיק נמנע מסביבה רעילה שתדרדר אותו למצבים לא טובים הוא מילא את עצמו בדברים אחרים. למד תורה והתנהל על פיה ביום ובלילה.
הצדיק מדומה לעץ ששתול באזור של מים ונותן את הפירות שלו בזמנם. הוא נמצא בסביבה טובה ושואב את חוכמתו והחלטותיו ממקור מים חיים שהם דבר טוב שמביא חיים וברכה ולכן יצליח בכל מעשה ידיו. לעומתו, הרשע הוא כמו גרגיר של חיטה שגם רוח קלה מעיפה אותו. לרשע אין שורשים וסביבה מחזקת ובונה ולכן מכל שטות יקרוס. מה שעושה את ההבדל בין הצלחת הצדיק לבין נפילת הרשע זו הדרך שבה כל אחד מהם בחר.
הקטע מזכיר את ההצעה שהאל מציע לאדם בספר דברים: “רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.” הוא לא בוחר בשבילך אבל הוא כן מציע לך לבחור דרך. אם תבחר טוב תקבל חיים ואם תבחר ברע תקבל מוות, אתה בעצמך בוחר מה יקרה לך.
וכל אחד יקבל התייחסות במשפט מול האלוהים לפי דרכו והתנהגותו, כיוון שהאל יודע מי התנהג כראוי ומי לא התנהג כראוי.
מבנה הפרק:
א’-ג’: מהי הדרך הנכונה להתנהל בה והגמול למעשי הצדיק
ד’: העונש שיקבל הרשע על מעשיו
ה’-ו’: ההבדל בין הצדיק לרשע והסיבה לכך.
הדרגה:
לא הלך בעצת רשעים, בדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב.
ההדרגה בפסוק מדגישה את העובדה שהצדיק נמנע גם מקרבה קטנה כמו עמידה באותו מקום עם רשעים וגם מקרבה גדולה יותר כמו ישיבה עם אנשים לא חיוביים. הוא מבין שכדי ליצור לעצמו חיים טובים עדיף להתרחק כמה שיותר מסביבה רעילה. גם מאנשים שחוטאים מעט ובסך הכול מתלוצצים וגם כאלה שמוכרזים כרשעים לכל.
דימויים:
ג וְהָיָה– כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ–וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;
דימוי לעץ ששתול באזור של מים שתמיד יהיה לו מהיכן לשאוב את מה שהוא צריך כדי להתקיים. בעקבות המיקום שלו הוא מוציא פירות בזמנם תמיד. כך גם הצדיק שואב את הבחירות שלו והידע שלו ממקום טוב ומסביבה טובה ולכן ההחלטות שלו תמיד יוצרות דברים טובים והצלחות.
כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.- דימוי למוץ שמרוח קלה עף כך גם לרשע אין אחיזה חזקה במקום שהוא נמצא כיוון שהסביבה שבחר בה להיות בשעת משברים או קשיים לא תיתן לו את התמיכה והסיוע שהוא צריך ולכן מכל משבר קטן הוא יקרוס.
ביאורי מילים:
מוץ- הקליפה של החיטה
הרשע – הרשע מדומה למוץ, קליפה של החיטה שעל רוח יכולה להעיף אותו. אין לו חוזק.
הצדיק- מדומה לעץ ששורשיו מקבלים מים באופן קבוע ולכן הוא חזק, העלה שלו לא נובל, יהיה לו תמיד פירות ולא יפול.
פרשנות:
שאלה:
בפסוק ב’ כתוב “ובתורתו יהגה יומם ולילה”. איך הגיוני שאדם ילמד כל היום וכל הלילה ולא יעשה דברים נוספים?
תשובה:
רד”ק: “וכי אפשר להגות יומם ולילה? מלאכתו ואומנותו מתי יעשה? אלא כל המקיים מצות תפלין , מעלה עליו הכתוב כאלו למד יומם ולילה;”
רד”ק מסביר שאדם שמניח תפילין נחשב כאילו למד כל היום תורה.
שאלה:
איך אדם ישב אם לא עמד אפילו עם החוטאים?
תשובה:
ראב”ע: “מה שפירשו בו רבותינו ז”ל הוא מה שאמרו (ע”ז יח , ב; שו”ט א , ז): וכי מאחר שלא הלך , היכן עמד? ומאחר שלא עמד , היכן ישב? אלא לומר לך , שאם הלך – סופו לעמוד , ואם עמד – סופו לישב , ואם ישב – סופו ללוץ; ואם לץ , עליו הכתוב אומר “ולצת לבדך תשא” (מש’ ט , יב)”
ראב”ע: עונה על השאלה בכך שאומר שהפעלים האלה מגיעים בצורה של הדרגה כדי ללמד את האדם שאם הוא יתחיל לעמוד ליד רשעים הוא ייגרר למצב שילך בדרכים שלהם ובסופו של דבר גם ישב איתם ויהיה חלק מהם.
שאלה:
באיזה תחום הצדיק יצליח?
תשובה:
רד”ק: “וכל אשר יעשה יצליח – אם עוסק בתורה , נכסיו מצליחין. ויש לפרש הפסוק הזה דרך ברכה ושכר טוב… וכל אשר יעשה יצליח – הון ובנים וכבוד.”
ר’ מנחם המאירי: “וכל אשר יעשה יצליח – כדרך אמרם (תענית ה , ב – ו , א): ‘שכל נטיעות שיצאו ממך יהיו כמותך’; והוא דמיון לבניו אחריו.”
רד”ק בפירושו אומר שהצדיק יצליח בכל התחומים: כסף, בנים טובים וכבוד. ואילו המאירי אומר שההצלחה פה כוונתה שיצליח בכך שבניו יהיו כמוהו.
מוסר השכל:
הדבר הראשון שיכול לסייע לאדם להתנהג כראוי זה לשים את עצמו בסביבה חיובית. אם אתה יודע שהסביבה שלך לא חיובית ולא תקדם אותך אלא תוריד אותך למטה אל תישאר במקום הזה גם אם אלה חברי הילדות שלך, משפחתך או שכניך. ואם אתה לא יכול לעזוב לגמרי את האזור תדאג להתרחק ולהיות כמה שפחות באינטראקציה חברתית איתם כי הם אלה שיתנו לך כוח להתקדם או ליפול. יש גבול לכמה אדם יכול להתמודד עם סביבה רעילה.
הפרק מלמד אותנו על הבחירות שיש לאדם ועל הדרך שהוא בוחר בה. הוא בוחר איך חייו יתנהלו. אם יבחר טוב יקבל חיים טובים ואם יבחר רע יקבל חיים רעים. החיים שלנו הם בעצם סך הבחירות שעשינו בחיים. לכל בחירה יש השלכות. אדם חכם בוחר את דרכו בצורה שתטיב עימו בעתיד.
גבולות פנימיים- ניתן לראות שתחילת הפרק עוסק בכך שהצדיק נמנע מרע ומתמקד בלעשות טוב.
כל אדם יש לו רצונות. רצון לעשות רע ורצון לעשות טוב. הצדיק נבחן בכך שהוא מגביל את עצמו ואת הרצון לעשות רע ובוחר להתמקד ולחזק את הרצון הטוב שלו. כתוצאה מכך שהוא עושה לעצמו גבולות ונמנע ממקומות שיכולים להפיל אותי או לדרדר אותו ומתמקד ב להתנהל בדרך נכונה הוא מתחזק והופך להיות טוב יותר.
דרך האדם- ניתן לראות בפסוק האחרון שהאדם נבחן על פי דרכו לפני האל. האדם לא נבחן על פי הישגיו הסופיים אלא על פי הדרך שהוא עובר. כל אדם יש לו את הדרך שלו, יש אחד שדבר אחד מאוד קל לו ואילו דבר אחר מאוד קשה והוא נופל בו. השאלה מה עשה לאורך הדרך. האם קם שוב? האם ניסה? התמודד?
יש אדם שנקודת הפתיחה והקשיים שיש לו שונים מאדם אחר ולכן דרכו יותר מוערכת. בא המשורר ואומר כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך רשעים. מהי הדרך שעל אחד עבר ואיך הגיע למה שהגיע.
המטרה להדגיש שכל אדם יסתכל על עצמו ולא על חברו ויתקדם בדרך שלו.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- [[א]קרא תהילים פרק א’ פסוק א’. לדעת המשורר מהו הדבר הראשון שעל האדם לעשות כדי להיות אדם טוב? הוכח מהפסוק ונמק דבריך.
[ב] הבע דעתך, האם אתה חושב שעצת דוד המלך נכונה? נמק דעתך.
[ג] מהי המילה המעבירה את המסר שדוד מעריך את הצדיק על התנהגותו? מהי הסיבה לדעתך להערכה זו? האם הערכה זו מוצדקת?
- קרא תהילים פרק א’ פסוק א’. בפסוק א’ יש מונח ספרותי הבא לידי ביטוי. מהו המונח? הדגם אותו בפסוק. והסבר כיצד הוא תורם להעברת המסר.
- קרא תהילים פרק א’. בפרק זה, המשורר מעביר את ההבדל בין הצדיק לרשע בשני דימויים. כתוב את הדימויים והסבר כיצד הם מעבירים את המסר שהמשורר מעוניין להעביר.
- קרא תהילים פרק א’. מה המסר שהמשורר מעביר לדעתך בפרק? כיצד הוא מעביר את המסר שלו? האם אתה מסכים עם המסר של המשורר או לא? נמק דעתך.
