שמואל ב פרק י
- שמואל ב
- פרק י
- מלחמות דוד
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן. ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ. ד וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם. ה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם. ו וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ. ז וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים. ח וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה. ט וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכֹּל בְּחוּרֵי בישראל [יִשְׂרָאֵל] וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם. י וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן. יא וַיֹּאמֶר אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה לִּי לִישׁוּעָה וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ. יב חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַיהוָה יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. יג וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו. יד וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי נָס אֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיָּשָׁב יוֹאָב מֵעַל בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָ͏ִם. טו וַיַּרְא אֲרָם כִּי נִגַּף לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּאָסְפוּ יָחַד. טז וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר וַיֹּצֵא אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וַיָּבֹאוּ חֵילָם וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם. יז וַיֻּגַּד לְדָוִד וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא חֵלָאמָה וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ. יח וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה וַיָּמָת שָׁם. יט וַיִּרְאוּ כָל הַמְּלָכִים עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּעַבְדוּם וַיִּרְאוּ אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ עוֹד אֶת בְּנֵי עַמּוֹן.
ב”ה
מיקום: שמואל ב’ פרק י’
נושא: מלחמות דוד
תקציר
לאחר שדוד מבטיח למפיבשת שיעשה אתו חסד, נחש מלך בני עמון מת. דוד שומע על מותו ומחליט לעשות עם חנון בנו מעשה חסד מכיוון שאביו נחש עשה אתו חסד בעבר. הוא שולח שליחים אל בנו של נחש כדי לנחם אותו. עבדי מלך עמון שרואים את המשלחת ששולח דוד אומרים לו: האם אתה באמת מאמין שדוד מכבד את אביך???
בטוח הסיבה היא בגלל שדוד רוצה לעשות אתו מלחמה והמשלחת הזו נועדה לרגל אחרי ארץ עמון ולחשוב היכן ומאיפה לתקוף . מלך בני עמון החדש שומע את הדברים ומחליט להראות לדוד מה הוא חושב על מעשהו. הוא לוקח את אנשי המשלחת המכובדים ומבייש אותם. מגלח חצי זקנם וגוזר בגדיהם וכך שולח אותם בחזרה אל דוד. דוד שומע כיצד חנון התייחס לעבדיו ושולח אליהם שליח שיאמר להם להמתין ביריחו עד שיגדל זקנם וכבר לא יתביישו לשוב לארץ ורק אז ישובו.
בני עמון מבינים שעשו טעות ושדוד כועס עליהם מאוד. הם לא מחכים שיבוא להילחם מולם אלא מתכוננים למלחמה לפני שדוד יתקוף אותם. מכיוון שהם חוששים מדוד הם שוכרים תגבורת למלחמה מולו את ארם בית רחוב, ארם צובא, את מלך מעכה, ואיש טוב. 20000 חיילים של ארם צובא וארם רחוב, 1000 חיילים של מעכא ו12000 חיילים של אדם הנקרא איש טוב.
דוד שומע על הצבא שהושכר נגדו ושולח למלחמה את יואב וגיבורי ישראל. כשיואב רואה שבשער של עמון נלחמים בני עמון ואילו בשדה נלחמים ארם צובא וארם רחוב, איש טוב ומעכה, הוא מבין שהמלחמה היא משני כיוונים ולכן הוא מחליט לחלק את חיילי ישראל. חלק יוצאים אתו להילחם מול ארם והשאר נשארים עם אבישי אחיו שילחם מול בני עמון. הוא מעדכן את אבישי ואומר לו: אם ארם יהיו חזקים יותר ממני אתה תגיע לסייע לי ואם בני עמון יהיו חזקים מימך אני אבוא לסייע לך. הוא מסיים את דבריו בחיזוק: “חזק חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו וה’ הטוב בעיניו יעשה”.
יואב נלחם עם ארם והם בורחים מפניו. בני עמון שרואים שצבא ארם בורחים מישראל בורחים לעירם. יואב שב לירושלים לאחר שמגיע לעמון לסייע לצבא אבישי.
צבא ארם שרואים שהובסו על ידי צבא ישראל מחליטים להתקבץ יחדיו ולהילחם עם ישראל. הדדעזר המלך השולט מביא גם את צבא ארם שמעבר לנהר ושם בראש הצבא את שר הצבא האישי שלו, שובך שיצא לפניהם. מעדכנים את דוד והוא אוסף את כל ישראל ויוצא בעצמו לקראת ארם להילחם איתם ומגיע אל חלאמה שם הוא מארגן את צבאו. צבא ארם מתכונן גם הוא להילחם ומתחילה המלחמה.
צבא ארם נכנעים מול דוד ובורחים מצבא ישראל. דוד משבית מהם 700 רכבים, 40000 פרשים וממית את שר צבא הדדעזר בזמן הלחימה.
כל העמים שהיו עבדים של הדדעזר מלך ארם שומעים שצבא הדדעזר הובס על ידי דוד ומחליטים לכרות הסכמי שלום עם ישראל ולהיות עבדים לישראל. [משלמים מיסים לישראל כדי שלא ילחמו איתם וישארו איתם בהסכמי שלום]. צבא ארם חוששים מישראל מאותו הזמן ומפסיקים להילחם עם ישראל בשביל עמים אחרים.
מבנה הפרק:
פסוקים א’- ב’: דוד שולח שליחים לחנון מלך עמון לנחמו לאחר מות אביו.
פסוקים ג’-ד’: חנון משיב לדוד רעה תחת טובה ומבזה את שליחי דוד.
פסוקים ה’: דוד שומע על מעשי חנון.
ו’- ח’: בני עמון משכירים את צבא ארם צובא, רחוב, מעכה ואיש טוב ומתארגנים להילחם מול צבא ישראל משני כיוונים.
ט’-י”ב: יואב מתכנן את הלחימה על פי המצב בשטח ומחלק את הצבא לשניים.
י”ג-י”ד: מערכה ראשונה [תבוסה ובריחה של ארם ובני עמון מפני הצבא שבראשו יואב ואבישי]
ט”ו- י”ט: מערכה שניה ומוגברת של ארם מול דוד וישראל. תבוסתם במלחמה ושעבודם לדוד.
מילים לביאור:
להפכה– לחקור את העיר – למצוא מהן נקודות התורפה של העיר כדי שיהיה ניתן לכבוש אותה בקלות.
מדויהם=מלבושים שלהם.[רש”י]
שתותיהם= תחילת רגליהם. עד מקום הערווה שלהם. [פירוש רש”י].
נכלמים= מבויישים.
נבאשו– נהיו מאוסים בעיניו
ארם רחוב, ארם צובא= שניהם מצבא ארם. ארם היושבים ברחוב וארם היושבים בצובא[שם של מקום].
פתח השער=עיר הבירה של עמון[רבת עמון]
ניגף= הוכו
עבר הנהר=מעבר נהר פרת
רכב= מרכבות מובחרות של לחימה
צבא מלך עמון:
ארם בית רחוב וארם צובא = 20000 איש
מלך מעכה = 1000 איש
איש טוב =12000 איש
צבא דוד:
יואב וגיבורי הצבא [החיילים המובחרים].
מערכה ראשונה:
בני עמון מבינים שדוד כועס עליהם וחוששים שיצא להילחם מולם הם מכינים את עצמם ומשכירים את צבאות ארם צובא, ארם רחוב, מעכה, איש טוב לסייע במלחמה מול ישראל.
דוד שולח את יואב וגיבורי ישראל.
שלב ראשון: בני עמון נלחמים בפתח שער העיר ולוחמי ארם, מעכה ואיש טוב נמצאים בשדה.
שלב שני: יואב מזהה שהמלחמה היא משני כיוונים ולכן מחלק את צבא ישראל:
חלק מהצבא הוא לוקח אתו כדי להילחם מול ארם וחלק מהצבא משאיר לאבישי אחיו שילחם מול בני עמון. ומסכם אתו שמי שיסיים ראשון להכניע את הצד שלו במלחמה יבוא לסייע לשני.
שלב שלישי: יואב מכניע את צבא ארם.
שלב רביע: בני עמון רואים שצבא ארם ברח והם עוזבים את המלחמה ובורחים לתוך העיר שלהם.
שלב חמישי: יואב שב לירושלים.
מערכה שנייה: צבאות ארם רואים שהובסו לפני ישראל ומחליטים להיאסף ולהילחם ביחד. הם קוראים לארם שנמצאים מעבר לנהר יחד עם שובך שר צבא הדדעזר. דוד מקבל עדכון ואוסף את כל צבא ישראל.
שלב ראשון: צבאות ארם מתקבצים תחת שר צבא הדדעזר להלחם בישראל.
שלב שני: דוד עובר את הירדן עם כל צבא ישראל ומגיע לחלאמה.
שלב שלישי: צבא ארם נערך לקראת דוד ונלחמים מולו.
שלב רביעי: ארם בורחים מצבא דוד.
שלב חמישי: דוד מכה מארם 700 רכבים, 40000 פרשים ואת שובך שר צבא ארם ממית בשטח הלחימה.
שלב שישי: כל המלכים שהיו תחת הדדעזר מלך ארם רואים שהוא הובס על ידי ישראל ולכן משלימים עם ישראל, נכנעים לישראל ומשלמים להם מיסים.
תוצאה סופית: ארם מפחדים מישראל ומזמן זה והלאה כבר לא נלחמים למען אחרים בישראל.
ניתן לראות שדוד חשש מהמערכה השנייה יותר מהמערכה הראשונה:
- במערכה הראשונה דוד שולח את יואב ולא יוצא בעצמו למלחמה מול עמון וארם ואילו במערכה השנייה דוד יוצא בעצמו למלחמה.
“וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגבורים”[ז’]
- במערכה הראשונה דוד שולח רק את גיבורי ישראל ואילו במערכה השנייה דוד אוסף את כל ישראל להילחם מול ארם.
“ויגד לדוד. ..ויאסף את כל ישראל…ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו”[י”ז].
מהי הסיבה לשינויים שעושה דוד?
כפי הנראה מכיוון שדוד רואה שבמערכה השנייה כל צבאות ארם מתקבצים ביחד למלחמה ויוצא איתם שר הצבא של הדדעזר שובך.
“”וירא ארם כי נגפו…ויאספו יחד” [ט”ז]
“וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם”.[י”ז]
מילה/שורש מנחה: מילה שורש שחוזר על עצמו בפרק ומטרתו להעביר מסר.
חזק [י”א, י”ב]
המילה שחוזרת על עצמה היא חזק ויואב משתמש בה שוב ושוב כדי להדגיש את הצורך במילים חיוביות ומחזקות.
קשיים ופרשנויות:
קושי:
מהו החסד שעשה נחש העמוני עם דוד בעבר?
פירוש:
רש”י: ” כאשר עשה אביו עמדי חסד – ומהו החסד? כשהיה דוד בורח מפני שאול באו אליו אביו ואמו ואחיו , “וינחם את פני מלך מואב” , ויאמר לו: ישב “נא אבי ואמי” עמך (ראה ש”א כב , ג – ד); והרגם , חוץ מאחד מהם , שנמלט לארץ בני עמון אצל נחש; במדרש רבי תנחומא , ב’וירא אליו’ (כה).”
הסבר פירוש:
נחש עשה חסד עם דוד כשברח משאול חשש דוד לשלום משפחתו וששאול יפגע בהם ולכן ביקש ממלך מואב שישמור ויגן עליהם. מלך מואב שם אותם אצלו ואחרי כמה זמן הרג את משפחת דוד. אחד מבני המשפחה הצליח לברוח ונמלט אל עמון ונחש הכניס אותו לביתו ודאג לו לאוכל ולינה והגנה.
קושי:
מיהם ארם רחוב וארם צובא ומדוע חייליהם נספרים ביחד?
פירוש:
ר’ יוסף קרא: ” את ארם בית רחוב – ארם היושבים בבית רחוב , ואת ארם היושבים בצובה. ..”
הסבר פירוש:
ארם היו צבא של עם אחד רק כל אחד מהם ישב במקום אחר.
קושי:
למה התכוון יואב בדברי החיזוק לאבישי? מדוע לא החזיק את הישועה רק בידי האל והרי ברור שהאל יכול להושיע בלי שיואב ואבישי יצטרכו לעשות דבר אז מהי הסיבה שהוא מחזק את עצמו, את חייליו ואת אבישי ורק בסוף דבריו מכניס את האל?
פירוש:
רלב”ג: “חזק ונתחזק בעד עמנו – למדנו מזה שאין ראוי לסמוך על הנס , אבל ראוי שישתדל האדם בהצלתו לפי מה שאפשר , ואז יעזור השם יתברך; כי השם יתברך לא יחדש המופתים רק במקומות הכרחיים , כמו שזכרנו פעמים רבות.”
הסבר פירוש: רלב”ג מבאר שעל האדם אסור לסמוך על הנס ולכן יואב אמר לאבישי שיתחזקו הם וחייליהם כדי להושיע את עם ישראל וערי ישראל מהאוייבים ואחרי שהם יעשו את ההשתדלות שלהם אז בוודאי ה’ יסייע להם. כי ניסים מעל הטבע האל לא יעשה אלא במקומות שחובה לעשות.
קושי:
מה פירוש המילה “חלאמה”? לאן דוד הולך עם חייליו?
פירוש:
חלאמה – הוא “חילם” הנזכר (לעיל , טז); והה”א כה”א ‘מצרימה’ , והאל”ף נוספת למשך.
הסבר פירוש:
חלאמה= חילם+ה. אל המקום שנאספו החיילים של ארם.
מוסר השכל:
- מדוד ניתן ללמוד על חשיבות עשיית חסד של אמת[גם אחרי המוות]- דוד שולח את עבדיו לחנון בן נחש מלך בני עמון כדי לנחם אותו על כך שאביו מת מכיוון שאביו עשה עמו חסד.
- מחנון ומשרי עמון ניתן ללמוד שצריך לברר היטב לפני כל פעולה שעושים- שרי עמון משכנעים את חנון מלכם שלא יתכן שדוד רוצה בטובתו כששלח אליו שליחים לנחמו ולכן חנון מבייש את שליחי דוד וגורם לכעסו של דוד. בהמשך עוד לפני שדוד מתכנן מלחמה הם פותחים מלחמה מול דוד רק מהחשש שמא יפגע בהם דבר שמוביל לתבוסתם ושעבודם בידי דוד.
- מדוד ניתן ללמוד כמה חשוב לשמור על כבודם של בני אדם- דוד שולח שליח לעבדיו שנשלחו אל נחש בן עמון והוא בייש אותם וחתך את הזקן שלהם ואומר להם להישאר ביריחו עד שיגדל זקנם כדי שלא יתביישו לשוב אל הארץ במראה המוזר להם.
- מיואב ניתן ללמוד אחדות- כשיוצאים למלחמה למרות שכל אחד סיים את החלק שלו הוא לא עוזב עד הניצחון בכל החזיתות. יואב מעדכן את אבישי כשהוא מבין שהמלחמה מגיעה משני צדדים שהם יתחלקו. חלק יצאו אתו להילחם מול ארם וחלק עם אבישי מול עמון. אבל מי שיסיים ראשון יגיע לסייע לצד השני. וכך גם קורה. יואב שמסיים עם ארם ראשון חוזר לירושלים רק לאחר שמסיים את מלחמתו מול עמון. מכאן ניתן לראות שעמד בדבריו ולא שב מהמלחמה עד שבני עמון נכנעו.
- לא לסמוך על הנס אלא לעשות השתדלות- מדוד ויואב ניתן ללמוד שעל האדם לא לסמוך על הנס אלא לעשות ככל יכולתו כדי להציל את עצמו, את עמו ואת ערי ישראל ולאחר שאדם יעשה את ההשתדלות שלו ה’ יסייע לו שינצח.
- מיואב ניתן ללמוד על חשיבות המילים החיוביות במיוחד לפני מלחמה- יואב מחזק את אבישי ומשתמש במילים חזק, יחזק, ישועה ולא במילים של כישלון. דבר המלמד עד כמה חשוב מצד אחד לעשות השתדלות לצאת להילחם ולפעול בהיגיון בשטח ומצד שני לדבר ולחזק את העם ואת היוצאים למלחמה רק במילים חיוביות ובאופטימיות כדי לעלות את החוזק הנפשי של החיילים.
- כשיש מטרה ברורה יש יותר מרץ- מיואב ניתן ללמוד שכדי לנצח במלחמה צריך לזכור את מטרת המלחמה כי ברגע שיש מטרה והמטרה עומדת מול עינם של הלוחמים יהיה להם הרבה יותר קל להתמודד עם הקשיים בדרך.
אנחנו אחראים על ההשתדלות אך התוצאה לא בידיים שלנו- מיואב ניתן ללמוד שלמרות שאדם עושה השתדלות הוא עדיין צריך להבין ולהאמין שהישועה והתוצאה הסופית היא בידי האל ולא בידי בני האדם כך שלא משנה מה יקרה לאחר שהוא עשה את ההשתדלות המקסימלית שלו הוא יכול להיות רגוע שהתוצאה לא הייתה בידיים שלו והוא לא אשם בתוצאה.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קראו שמואל ב פרק י פסוק ב’.
- מהי הסיבה שדוד שולח שליחים אל חנון בנו של נחש העמוני?
- מהי תגובת חנון למעשה של דוד ומהי הסיבה לתגובתו הקיצונית? בסס תשובתך על הפסוקים.
- קרא שמואל ב פרק י’ פסוקים ב’ ח’ כיצד ניתן לראות שדוד מכבד את עבדיו?
- א. קרא שמואל ב פרק י’ פסוקים ב’-ח’. הביאו שתי הוכחות לכך שהפחד והדמיון של בני עמון גרם להם לעשות מעשים פזיזים שהזיקו להם בסופו של דבר.
- קרא שמואל ב’ פרק י’ פסוקים ח’- י”ג.
א. כיצד יואב נערך בתחילה למלחמה?
- מהו השינוי שיואב עושה בתכנון הארגון הצבא?
- מה הסיבה לשינוי שעשה יואב? כיצד ניתן לראות שלמרות השינוי יואב מעדכן את אבישי שהם עדיין נלחמים ביחד עד הניצחון?
- קרא שמואל ב’ פרק י’ פסוקים ט’-ט”ו.
א. מהו המשפט שאומר יואב לאבישי לפני היציאה לקרב? צטט את המשפט.
ב. מהם המסרים העולים מהמשפט וכיצד לדעתך המסרים האלה יכולים לחזק את אבישי לפני היציאה למלחמה?
ג. מהן תוצאות המלחמה בשתי החזיתות במערכה הראשונה?
ד. הוכח מפסוק י”ד שיואב היה נאמן לדבריו לאבישי בפסוק י”א.
- קרא שמואל ב’ פרק י’ פסוקים: ט”ו- י”ט.
- כיצד ניתן לראות שהמערכה השנייה במלחמה הדאיגה את דוד יותר מהמערכה הראשונה? הבא שתי ראיות מהכתוב והסבר אותם.
- מהן תוצאות המערכה השנייה?
