שמואל ב פרק ט
- שמואל ב
- פרק ט
- דוד עושה חסד עם משפחת שאול
א וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן. ב וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא וַיִּקְרְאוּ לוֹ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא וַיֹּאמֶר עַבְדֶּךָ. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָיִם. ד וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְבָר. ה וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיִּקָּחֵהוּ מִבֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלּוֹ דְבָר. ו וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר דָּוִד מְפִיבֹשֶׁת וַיֹּאמֶר הִנֵּה עַבְדֶּךָ. ז וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת כָּל שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד. ח וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמֶר מֶה עַבְדֶּךָ כִּי פָנִיתָ אֶל הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמוֹנִי. ט וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אֶל צִיבָא נַעַר שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר הָיָה לְשָׁאוּל וּלְכָל בֵּיתוֹ נָתַתִּי לְבֶן אֲדֹנֶיךָ. י וְעָבַדְתָּ לּוֹ אֶת הָאֲדָמָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וְהֵבֵאתָ וְהָיָה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ לֶּחֶם וַאֲכָלוֹ וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן אֲדֹנֶיךָ יֹאכַל תָּמִיד לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים. יא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת עַבְדּוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וּמְפִיבֹשֶׁת אֹכֵל עַל שֻׁלְחָנִי כְּאַחַד מִבְּנֵי הַמֶּלֶךְ. יב וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת. יג וּמְפִיבֹשֶׁת יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַ͏ִם כִּי עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל וְהוּא פִּסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו.
ב”ה
נושא: חסד דוד עם בנו של יהונתן.
מיקום: שמואל ב’ פרק ט’
סיכום:
דוד רוצה לקיים את השבועה שנשבע ליהונתן בן שאול לכרות ברית שלום עם זרעו והוא בודק האם יש אדם שנשאר ממשפחת שאול בחיים לאחר המלחמות שעסק בהם.
דוד בודק האם יש אדם שנשאר ממשפחת שאול כדי לעשות איתו חסד ולקיים את השבועה שנשבע לבנו של שאול, יהונתן. הוא יודע שלמשפחת שאול היה עבד ששמו ציבא ולכן הוא בודק אתו האם הוא יודע אם נשאר מישהו ממשפחת שאול. ציבא עונה לו שנשאר אדם אחד ממשפחת שאול וזה בנו של יהונתן. מפיבשת. והוא נכה רגלים. דוד שואל היכן הוא? וציבא עונה לו שהוא נמצא בבית של מכיר בן עמינאל. הנמצא בלו דבר[שם של מקום]. דוד שולח אנשים שיביאו את מפיבשת אליו מהמקום שציבא אמר לו אליו. מפיבשת בא לפני דוד ומשתחווה אליו. דוד קורא בשמו של מפיבשת והוא משיב לו ואומר: הינה עבדך”.
דוד מרגיע את מפיבשת ואומר לו לא לפחד כיוון שהמטרה שלו בקריאה אליו היא לא לפגוע בו אלא לעשות אתו חסד בגלל אביו, יהונתן. הוא מתחייב לו שישיב לו את השטח של שאול סבו ומעכשיו יאכל על שולחנו תמיד. [יכלכל אותו].
מפיבשת ששומע את דברי דוד משתחווה לפני דוד ושואל אותו מהי הסיבה שהוא פנה אליו שהוא הרי חשוב ככלב מת וחסר ערך. דוד פונה אל ציבא ומעדכן אותו שהוא החזיר למפיבשת את כל מה שהיה לשאול ולמשפחתו ולכן ציבא שהיה עבדו של שאול גם הוא שייך עכשיו למפיבשת. הוא ומשפחתו של ציבא ועבדיו. מעכשיו כולם יהיו עבדים של מפיבשת וידאגו לכל מחסורו ויאכילו את בן מפיבשת [ידאגו לנכסיו] ואילו מפיבשת עצמו יאכל על שולחנו של דוד.
לציבא יש 15 בנים ו20 עבדים והוא מתחייב לפני דוד שיעשה כל שאמר ואף מדגיש שגם לפני כן התנהג למפיבשת כבן מלך. למפיבשת היה בן קטן בשם מיכא וכל בני ביתו ועבדיו של ציבא עבדים למפיבשת.
מאותו הזמן מפיבשת יגור בירושלים כי יאכל את ארוחותיו על שולחנו של דוד תמיד ויישאר נכה בשתי רגליו.
מבנה הפרק:
פסוקים א’- ב’: דוד מחפש אדם שנשאר מבית שאול
פסוקים ג’- ה’: ציבא מדווח לדוד על בנו של יהונתן, מפיבשת.
פסוקים ו’-ח’: דוד משוחח עם מפיבשת וגומל עימו חסד ומשיב לו את נחלות סבו שאול.
פסוקים ט’- י”א: דוד מצווה על ציבא וכל אשר לו לשוב להיות תחת מפיבשת.
פסוקים י”ב-י”ג: פרטים על מפיבשת.
מילים לביאור:
האפס– האין עוד, הנגמר.
אל תירא– אל תפחד
עתה– עכשיו
שדה– שטח אדמה
חסד– מעשה טוב ללא קבלת תמורה.
כינויים:
מפיבשת– עבדך, כלב מת.
ציבא: עבד,
דוד: המלך, אדוני המלך,
שמות של מקומות: לו דבר, ירושלים.
פעולות המדגישות את הכנעת מפיבשת מול דוד:
במעשה: בא לפני דוד כשקורא לו ומשתחווה לפניו. “ויפל על פניו וישתחו”[ו’]
בדיבור: מכנה את עצמו “עבד” לפני דוד. “ויאמר, הנה עבדך”. [ו’]
מכנה את עצמו “כלב מת” לפני דוד.
פעולות המדגישות את חסדו של דוד עם משפחתו של יהונתן:
בדיבור– מרגיע את מפיבשת. “אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך”.
במעשה- נותן למפיבשת את שדה שאול סבו ומעדכן אותו שמעכשיו כלכלתו תהיה על דוד.
מוסר השכל:
מדוד נלמד לעשות חסד עם המת- חסד עם המת הוא חסד אמיתי כיוון שלא ניתן לצפות שהמת יחזיר לנו על החסד שעשינו אתו ולכן הוא חסד שלם מול המת ואלוקים.
מהפרק ניתן לראות שכשאדם עושה מעשה טוב בסופו של דבר הטוב חוזר אליו. יהונתן, בנו של שאול בספר שמואל א’ פרק כ’ מציל את דוד בכך שמזהיר אותו לברוח משאול אביו ובמשך השנים כשדוד עולה לגדולה הוא מחזיר ליהונתן בכך שמביא לבנו את כל הנכסים והעבדים של משפחת שאול ואף מכבד אותו בכך שיושב לאכול על שולחנו תמיד.
מהתנהגותו של מפיבשת ניתן ללמוד כיצד מתנהגים למלך. מפיבשת למרות שהוא ממשפחת שאול המלך הקודם, נכנע בפני דוד ולא מתנהג אליו בחוצפה ולכן מרוויח את כל עושרו של סבו המלך ואף זוכה לכבוד ולהיות קרוב למלך תמיד, דבר זה לא היה קורה אם היה מתחצף לדוד ומזלזל בכבודו או בשלטונו.
קשיים ופירושים:
קושי:
מהי הסיבה שציבא מוזכר כעבדו של שאול ואף כל משפחתו עבדים? והרי התורה אסרה על עבדות מעבר ל7 שנים?
פירוש:
רד”ק: “ולבית שאול עבד – עבד כנעני היה , והיה לשאול ולביתו אחריו , כמו שכתוב “והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם” (וי’ כה , מו). ובני ציבא ועבדיו כולם היו עבדים לשאול , כמו שאמר “וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת” (להלן , יב) ,”
הסבר פירוש: מכיוון שציבא היה עבד כנעני [עבד שאינו יהודי] ולכן חוק זה לא חל עליו אלא הוא עבד לעולם [לנצח] וגם כל משפחתו, הילדים שהביא ועבדיו שייכים לאדונו. כך שכשדוד העביר את ציבא לשליטת מפיבשת כל שהיה לציבא היה תחת מפיבשת.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא שמואל ב’ פרק ח’ פסוקים ה’-ח’.
כיצד ניתן לראות על פי פעולות מפיבשת שהוא כנוע לפני דוד?
- א. מהי הסיבה שדוד מחפש אדם מזרעו של שאול? היכן הוא מוצא אותו ומי האדם שמסייע לו במציאת האיש?
ב. מה שמו של האדם הנמצא? כיצד הוא מקושר למשפחת שאול ומהו הפרט שמוסיף המסייע ביחס אל אותו אדם?
ג. מהי הסיבה לדעתך שהמסייע לדוד מוסיף פרט זה כשהוא מדווח לדוד?
- מה מעשה החסד שעושה דוד עם משפחתו של שאול וכיצד ניתן להבין שהמעשה שעשה דוד לא היה ברור מאליו.
- קרא שמואל ב’ פרק ט’ פסוקים:
- כיצד ניתן לראות מפעולות מפיבשת מול דוד שהוא מבין את השינוי במעמדות שהתרחש בישראל?
- האם לדעתך פעל מפיבשת בצורה נכונה מול דוד? נמק תשובתך.
- קרא שמואל ב’ פרק ט’.
- מי הם הדמויות העיקריות בפרק?
- מהם התארים המיוחסים לכל דמות?
- כיצד דרך תיאורי הדמויות ניתן לראות את ביסוס שלטונו של דוד המלך?
- קרא שמואל ב’ פרק ט’ ושמואל א’ פרק כ’ פסוקים: י”ב-י”ז.
- מהו החסד שעשה יהונתן עם דוד ומתי הוא נעשה?
- מהו החסד שעשה דוד עם יהונתן ומתי הוא נעשה?
- מי לדעתך עשה חסד יותר גדול דוד או יהונתן? נמק תשובתך.
- קרא שמואל ב’ פרק ז’ פסוקים כ’-כ”ג ושמואל ב’ פרק ט’ פסוקים ו’-ח’. בשני קטעים אלה מופיעים דו שיח בין דוד לדמויות שונות.
- כתוב מהן נקודות הדמיון בין הקטעים.
- כתוב מהם נקודות השוני בין הקטעים.
- מי לדעתך התנהג בדרך נכונה יותר מול דוד ומדוע?
