שמואל א פרק ח
- שמואל א
- פרק ח
- בקשת העם להמליך עליהם מלך ותגובת ה' ושלמה
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת־בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ בוַיְהִ֞י שֶׁם־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ גוְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔ו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃
דוַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה׃ הוַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֖נוּ כְּכׇל־הַגּוֹיִֽם׃ ווַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
זוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּי־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ חכְּכׇֽל־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אוֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם־לָֽךְ׃ טוְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃
יוַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה אֶל־הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ׃
יאוַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ׃ יבוְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃ יגוְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃ ידוְאֶת־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶ֠ם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו׃ טווְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃ טזוְאֶת־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ׃ יזצֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃ יחוּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹא־יַעֲנֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ יטוַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ כוְהָיִ֥ינוּ גַם־אֲנַ֖חְנוּ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃ כאוַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם וַֽיְדַבְּרֵ֖ם בְּאׇזְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
כבוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־שְׁמוּאֵל֙ שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְהִמְלַכְתָּ֥ לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃
ב”ה
מיקום: שמואל א פרק ח’
נושא: בקשת העם להמליך מלך ותגובת ה’ ושמואל.
סיכום:
שמואל מזדקן ולכן שם את בניו כשופטים בבאר שבע אך בניגוד אליו בניו אינם הולכים בדרכו ואהבתם לכסף גורמת להם ללכת בדרך של לקיחת שוחד והטיית משפט למי שמשלם ולא למי שצודק. זקני ישראל שהם האנשים החשובים בכל שבט מגיעים אל שמואל ואומרים לו: הינה אתה כבר זקנת ובניך לא הולכים בדרכיך לכן תשים לנו מלך שישפוט אותנו כמו שיש לכל הגויים. שמואל ששומע את דבריהם מקבל את זה בצורה קשה שהם מבקשים מלך כדי שישפוט אותם. והוא מתפלל לה’. ה’ שומע את תפילתו ומשיב לו שבבקשת העם לשים עליהם מלך כדי שישפוט אותם הם לא מראים שהם מאסו בשמואל שנחשב בעיניהם כשופט לא טוב אלא הם מאסו בה’ שימלוך עליהם ולכן הם רוצים מלך. מלך אנושי בשר ודם שיוכלו לראות. ה’ מסביר לשמואל שהעם מתנהג בדיוק כמו שהם התנהגו תמיד. מהיום שה’ הוציא אותם ממצרים ועד היום למרות כל הטוב שניתן להם הם עזבו אותי והלכו אחרי אלוהים אחרים. כמו שהתנהגו אלי כך הם מתנהגים אליך. עכשיו, שמע בקולם אבל לפני כן תזהיר אותם ותאמר להם מהו משפט המלך. [כיצד מלך מתנהג] שידעו מהם החסרונות של מעמד מלוכה בישראל.
שמואל פונה לעם ומעביר את כל דברי ה’ ואומר להם מהו משפט המלך:
המלך ייקח מהם כל שירצה ולא יהיה להם אפשרות למנוע ממנו את רצונותיו. וכאשר ייקח מהם הם יצעקו על העוולה ויבקשו מה’ שיושיע אותם ממנו וה’ לא יושיע אותם כי הם בעצמם בחרו אותו.
העם מסרבים לשמוע בקול שמואל ודורשים שיהיה מלך עליהם כדי שיהיו כמו כל הגויים, ישפוט אותם ויצא לפניהם במלחמות. שמואל שומע את דברי העם ומעביר אותם לאל. וה’ משיב לו שישמע בקול העם וימליך להם מלך. שמואל אומר לאנשי ישראל שהגיעו אליו שילכו כל אחד לעיר שלו.
מבנה הפרק:
פסוקים א’-ג’: בני שמואל.
פסוקים ד’-ו’: בקשת זקני העם משמואל להמליך מלך ותגובת שמואל.
פסוקים ז’-ט’: תגובת ה’ לשמואל על בקשת העם.
פסוקים י’-י”ח: שמואל מעביר לעם את אזהרת ה’ והחסרונות בלקיחת מלך.
פסוקים י”ט-כ’: העם נשאר ברצונו לקבל מלך.
פסוק כ”א-כ”ב: שמואל מעביר את דברי העם לה’ וה’ נענה לבקשתם ושמואל משלח את ראשי העם לביתם.
מילים לביאור:
ועתה– ועכשיו
ימאנו– יסרבו
זקני ישראל– המנהיגים מכל שבט משבטי ישראל
מאסו-לא רצו
העד תעיד-תזהיר אותם היטב
בקשת זקני העם: ששמואל ימליך עליהם מלך כדי שישפוט אותם.
הסיבות לבקשתם:
- שמואל זקן ולכן קשה לו כבר להנהיג אותם.
- בניו לא הולכים בדרכיו ולכן אינם יכולים להחליף אותו ולהנהיג אותם במקומו.
- הם רוצים מלך כמו שיש לכולם. [לכל הגויים מסביבם]
תגובת שמואל:
רע בעיניו שהם מבקשים מישהו אחר שישפוט אותם. [והרי שמואל עוד חי].
תגובת ה’:
העם מואשם ע”י ה’ בכפיות טובה ובעזיבתו לטובת פסלים וכעת ברצונם מלך במקומו.
שמואל פונה לעם ומעדכן אותם את ההשלכות של מעמד מלוכה בישראל כדי שיבינו מה הם רוצים והאם הם באמת רוצים זאת.
משפט המלך:
הבנים שלכם– יקח ושם לו במרכבות כנהגים, פרשים ורצים לפניו. או כמנהלי עבודה, מפקדים, עובדים בחריש, בקציר ובהכנת כלי מלחמתו ורכבו.
הבנות שלכם– ייקח כרקחות, טבחיות ואופות
השדות, הכרמים והזיתים המובחרים שלכם– ייקח וייתן לעבדיו.
זרעיכם וכרמיכם יעשר– את היבול שזרעתם ואת הכרמים שלכם ייקח מהם עשירית ויתן לשרים ולעבדים שלו.
העבדים, השפחות ואת הבחורים הטובים שלכם– ייקח מכם לצורך מלאכתו.
צאנכם– מהצאן שלכם ייקח מעשר.
אתם– תהיו לו לעבדים.
תגובת העם: עדיין מעוניינים במלך מהסיבות:
- רוצים מלך כמו כל הגויים.
- רוצים מלך שישפוט אותם.
- רוצים מלך שיצא איתם למלחמות וילחם איתם.
שורש מנחה: שורש החוזר בפרק ומטרתו להעביר מסר.
י.ק.ח– במשפט המלך מופיע השורש המנחה לקיחה. המטרה להדגיש בפני ישראל שהמלך לא ישאל אותם אם הם מעוניינים להביא לו אלא ייקח בכוח את רצונו ולא יהיה להם דרך למנוע ממנו את רצונותיו. וזה בניגוד לשופט שהיה בישראל שלא היה ממומן בכוח על ידי העם. [י”א, י”ד, ט”ו, ט”ז]
מוסר השכל:
- מהפרק ניתן ללמוד כיצד ניתן לבחון בן אדם? ה’ אומר לשמואל כמו שהם התנהגו אלי בכפיות טובה כך גם אליך הם מתנהגים בכפיות טובה. הדרך לזהות התנהגות של אדם בעתיד: אם הוא מתנהג טוב למי שעושה ועשה לו טוב הוא גם אליך יתנהג טוב אם תתנהג אתו בצורה ראויה אבל אם הוא מתנהג רע לאנשים שעשו לו טוב מפה תלמד שהוא כפוי טובה ואולי כרגע הוא מתנהג אליך בסדר אבל לא ירחק היום וגם אליך הוא יתנהג בצורה לא טובה.
- הדשא של השכן ירוק יותר– לפעמים בן אדם רוצה שיהיה לו כמו לאחרים ואינו רואה את החסרונות במה שיש לשני ולא מבין שבשבילו מה שיש לחברו לא טוב. העם רוצים מלך כמו כל הגויים, שמואל מסביר להם שאמנם מעמד מלוכה נראה טוב ונוצץ אבל יש לו הרבה חסרונות שהם לא לוקחים בחשבון. ושהם יצטרכו לממן ולעבוד קשה בשביל להראות טוב כמו הגויים.
קשיים ותירוצים:
קושי:
הרי ידוע שגם על מלך יש חוקים ומלך לא יכול לקחת את שטחי האדמה של האזרחים כי הם שייכים להם עוד מימי יהושוע בן נון.
פירוש:
רלב”ג: והנה הודיע שמואל לישראל את משפט המלך , רוצה לומר , שיקח המעשר מהם. ואחשב שאין המלך מותר באותם הענינים שזכר , אבל רצה שמואל ליראם ולבהלם , והודיעם מה שיעשה המלך כשיתחזק על ממלכתו , כשיקשה להם ממה שאי אפשר לעשותו מצד משפטי התורה.
הסבר פירוש:
למרות שגם על מלך בישראל יש חוקים שמגבילים אותו והוא לא באמת יכול לקחת את שטחי ישראל שמואל אמר להם את הדברים האלה כדי להזהירם ולהפחידם שמלך יכול להיות קשה איתם ולקחת מעבר גם אם הדבר אסור עליו על פי התורה.
אפשר לראות הוכחה לכך מאחאב ואיזבל שאומנם היה אסור להם לקחת את כרם נבות אבל הם הצליחו כתוצאה מכוחם בשלטון לקחת מה שאסור להם על פי חוקי התורה. אם המלך חזק ואינו ירא ה’ אין מי שיפעל נגדו והעם תלוי ברצונו ובמעשיו.
קושי:
מה הכוונה שהמלך יעשר מהשטחים שלהם? איך יקח עשירית משטח אדמתם?
פירוש:
רד”ק:
“יעשור – רוצה לומר: יקח המעשר מן השדות ומן הכרמים או מתבואותיהם אחר מעשר הלוים. ורבותינו ז”ל (מש”ת מלכים ד , ו) פירשו: לא שיקח הכרמים והשדות , אלא פירותיהם; אם יצטרכו אותם עבדיו כשילכו למלחמה , יפשטו על המקומות , אם אין להם מה יאכלו שם – יקחו אותם ונותן דמיהן;”
הסבר פירוש:
המלך יקח מעשר מהתבואה שלהם לאחר מעשר הלוי שכבר יתנו ללוי. וחז”ל פירשו שהכוונה שהמלך יקח מהפירות שיש בשדות ולא את שטחי האדמה ממש אלא את תבואתם. לדוגמא: אם אנשיו יצאו למלחמה ויצטרכו לאכול יכנסו ויקחו בלי לשאול ולבקש אישור מבעל השדה.
קושי:
מהי הסיבה שהעם יזעק לה’ ולא יקבל תגובה?
פירוש:
רלב”ג: “ואמר להם: הנה יכבד עליכם זה , עד אשר תזעקו ליי’ מכובד העול שיעמיס עליכם מלככם; ולא יענה יי’ אתכם , כי רוע בחירתכם הביאה אתכם כל זה.”
הסבר פירוש:
כשהמלך יכביד עליכם ויקח מכם מיסים או ירצה שתעבודו אותו או תתנו לו את בנותיכם והדבר יצער אתכם ותצעקו לה’ על ההתנהגות שלו ה’ לא ישמע כי אתם ביקשתם את המלך למרות האזהרות שהוזהרתם.
קושי:
מה גרם לה’ להסכים לשים עליהם מלך בסופו של דבר?
פירוש:
רלב”ג: “וענו העם , כי על כל פנים הם בוחרים שיהיה להם מלך לשפטם , וימשך להם מהתועלת ממנו , שיצא לפניהם להלחם מלחמותיהם , עד שלא ימשלו עליהם האויבים באופן שהיו מושלים מקדם. כי המלך יסבב שיתקבצו כל העם להלחם עם אויביהם , וזה יוסיף לישראל חוזק; ואולם כשלא היה לישראל מלך , היו האויבים נלחמים עם קצת ישראל , והיו הנשארים בלתי מחזקים את ידם , ובזה האופן היו האויבים מנצחים , עם היותם מעטים מישראל הרבה. וידמה , שכבר אמר זה מפני יראתם מנחש מלך בני עמון שבא עליהם להלחם עמם , כמו שאמר להם שמואל במה שאחר זה (ש”א יב , יב). וכאשר ראה השם יתברך כונתם הסכים עמהם , אך היישירם בסוף הענין (שם , כד – כה) על פי שמואל , שיהיו נזהרים לשמור מצות התורה , ואם לא – הנה יספו גם הם גם מלכם.”
הסבר פירוש:
לאחר אזהרות שמואל העם מסביר לשמואל שמטרתם היא שהמלך יצא איתם למלחמה כך שכשהוא יצא הוא יגרום לכל העם לצאת למלחמה איתו ולא שחלק יהיו בבית וחלק ילחמו לפי רצונם אלא כולם יצאו בפקודת המלך וכך ינצחו. לפני כן כשהיו נלחמים איתם אויבי ישראל הם היו נלחמים כל פעם עם חלק אחר מהעם והחלקים האחרים לא היו עוזרים להם. כשראה ה’ את כוונתם הסכים עם הבקשה שלהם ורק הוסיף שישימו לב לשמור הם ומלכם את חוקי תורת ה’.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות
- קרא פסוק ב’ ופסוקים ג-ה’. מהו הקושי העולה מקריאת הפסוקים?
ב. קרא את פירושו של כיצד הפרשן מיישב את הקושי שעלה מקריאת פסוקים אלה?
- קרא שמואל א’ פרק ז’. בפרק זה מופיעים מקומות רבים. בחר 3 מקומות המוזכרים בפרק וכתוב מה האירוע המוזכר ביחס למקום שבחרת.
- קרא שמואל א’ פרק ז’ פסוק י”ב. מהו מדרש שם? הסבר את המושג והדגם מפרק זה.
- קרא שמואל א’ פרק ז’.
- במה שמואל מאשים את העם? מהי תגובת העם לתוכחת שמואל?
- האם תוכחת שמואל השפיעה על העם? בסס תשובתך על הכתוב.
- קרא שמואל א’ פרק ז’ פסוקים: ג’, ו’, ח’-י”ד.
בספר שופטים יש תבנית שחוזרת על עצמה בצורה מעגלית: עם ישראל חוטא, ה’ שולח אויבים שיפגעו בישראל, העם שב בתשובה ומתפלל לה’ שיושיע אותם, ה’ שולח שופט שיושיע אותם, העם נושע, תקופת שקט ושלווה ושוב חוזר המצב לקדמותו.
הראה כיצד התבנית הזו מופיעה בספר שמואל בפרק זה.
שאלות:
- קרא שמואל א’ פרק ח’.
- מהם שמות בני שמואל? במה הם עוסקים והאם עשו עבודתם נאמנה?
- מהי הסיבה לדעתך שהפרק נפתח במידע המופיע בפסוקים א’-ג’?
- מהי הסיבה שמעשי בני שמואל חמורים ביותר לדעתך?
- קרא שמואל א’ פרק ח’ פסוקים ד’-ז’ ופסוקים: י”ט-כ”א.
- מי פונה לשמואל בכל פעם? מהן הסיבות שכל קבוצה מציגה בפני שמואל?
- מהי הסיבה לדעתך להבדל בין הסיבות לבקשה?
- קרא שמואל א’ פרק ח’ פסוקים ד’-י’.
- מהי בקשת זקני ישראל משמואל?
- מהי תגובת ה’ ושמואל לבקשת זקני ישראל? בסס תשובתך על הפרק.
- מדוע לדעתך מגיב שמואל בדרך שהגיב?
- במה מאשים ה’ את ישראל? וכיצד הוא מנחם את שמואל?
- קרא שמואל א’ פרק ח’ פסוקים ט’-י”ט.
- מהו משפט המלך ומדוע שמואל אומר את הדברים לעם?
- מהי תגובת העם לאחר שהם שומעים את משפט המלך? בססו תשובתכם על הפסוקים.
- קרא שמואל א’ פרק ח’ פסוקים ט’-י”ט. לאחר שקראת את משפט המלך.
- האם יש דברים זהים במה ששמואל אומר לעם לבין מעמד מלוכה בעולם כיום?
- האם היית מעוניין במעמד המלוכה בישראל? נמק דעתך.
- קרא פסוקים י”ט- כ”ב ואת דברי רלב”ג: וענו העם , כי על כל פנים הם בוחרים שיהיה להם מלך לשפטם , וימשך להם מהתועלת ממנו , שיצא לפניהם להלחם מלחמותיהם , עד שלא ימשלו עליהם האויבים באופן שהיו מושלים מקדם. כי המלך יסבב שיתקבצו כל העם להלחם עם אויביהם , וזה יוסיף לישראל חוזק; ואולם כשלא היה לישראל מלך , היו האויבים נלחמים עם קצת ישראל , והיו הנשארים בלתי מחזקים את ידם , ובזה האופן היו האויבים מנצחים , עם היותם מעטים מישראל הרבה. וידמה , שכבר אמר זה מפני יראתם מנחש מלך בני עמון שבא עליהם להלחם עמם , כמו שאמר להם שמואל במה שאחר זה (ש”א יב , יב). וכאשר ראה השם יתברך כונתם הסכים עמהם , אך היישירם בסוף הענין (שם , כד – כה) על פי שמואל , שיהיו נזהרים לשמור מצות התורה , ואם לא – הנה יספו גם הם גם מלכם.
- מהי התוספת שהוסיפו העם לנימוק שנתנו על רצונם במלך?
- כיצד תוספת זו על פי רלב”ג גרמה לכך שה’ ישתכנע ויסכים לבקשתם?
