ראי אדמה – שאול טשרניחובסקי

רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ … לֹא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל חֲרֵדָה.

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד:
פִּרְחֵי פְּרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶּר נְשָׁקָתַם הַשֶּׁמֶשׁ מִנְּשִׁיקָתָהּ רִאשׁוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶׁיָּדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶׁל בֹּקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.

הֵא לָךְ הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נֹעַר טְהָר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַּפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶׁתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית? וְאֵיפֹה?

וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתּוֹ!
מֵאָה שְׁעָרִים הוֹד וָכֹחַ, קֹדֶשׁ לְעַם מְכוֹרָתוֹ!
בָּרוּךְ קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כֹּפֶר חַיֵּינוּ בְּהוֹד …
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

ב”ה

שם היצירה: ראי אדמה

סוג היצירה: שירה 

מחברת היצירה: שאול טשרניחובסקי

תקופת פרסום היצירה: 1939, תל אביב

סיכום היצירה לבגרות בספרות

על המחבר:

המשורר שאול טשרנחובסקי נולד ברוסיה בשנת 1875 ונפטר בשנת 1943.

ידוע לנו כי אביו של טשרנחובסקי היה יהודי דתי ציוני ולכן שלח את הילד שלו ללמוד תורה ב”חיידר” . כשגדל והיה כבן 10 שנים העביר אותו ללמוד בבית ספר רוסי וכך נחשף לתרבות הרוסית ולעולם שבחוץ.  שאול טשרנחובסקי עבר למקומות שונים בחייו ולכן ניתן לחלק את חייו לפי המקומות שחי בהם. מקומות אלה והאירועים שחווה בהם השפיעו כמובן על נושאי כתיבתו. 

הוא התחיל את חייו באודסה, הידלברג- לוזאן, רוסיה, ברלין וארץ ישראל. 

את השיר “ראי אדמה” כתב טשרנחובסקי בארץ ישראל כתגובה למאורעות תרצ”ו-תרצ”ט. במאורעות אלו פרץ מרד גדול על ידי העם הערבי בארץ. המרד היה מרד מאורגן ומטרותיו היו: לקבל עצמאות מהשלטון הבריטי ששלט בארץ, עצירת העלייה היהודית שהייתה באותה תקופה באמצע העלייה החמישית, והתנגדות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.  המרד ארך במשך 3 שנים וגרם לדילמה קשה לשילטון הבריטי בארץ. מצד אחד הרבה פליטים ממלחמת העולם השנייה הגיעו ורצו להיכנס לארץ, מצד שני הערבים המתנגדים שעסקו בפעולות טרור מול יהודים ומוסדות שלטון בריטי. במהלך המרד מתו מעל 400 יהודים, כ200 בריטים ו5000 ערבים.

המשורר לא שר את השיר כתגובה אישית שלו על המאורעות אלא הוא מייצג את הרגשת כל יושבי הארץ בשיר זה: “היינו בזבזנים עד מאוד!”.

ראי אדמה/ שאול טשרנחובסקי

מבנה השיר:

השיר בנוי מ-4 בתים.

בית ראשון-4 שורות

בית שני- 6 שורות

בית שלישי-4 שורות

בית רביעי- 4 שורות

שני הבתים הראשונים בשיר מתמקדים בדימוי: בתיאור הטבע. תיאור הזריעה ותיאורי הפרחים שנזרעו.

שני הבתים האחרונים מתמקדים בכוונת הדימוי: למי התכוון המשורר בדימויים שלו?

סוג השיר: לאיזה סוג שיר ניתן לשייך את השיר “ראי אדמה”? [באיזה נושא עוסק השיר]

השיר “ראי אדמה” מבלבל כשמסתכלים עליו במבט שיטחי ולא קוראים אותו כראוי. הוא נראה בהתחלה כשיר טבע. שיר שמתאר את תהליך הטבע, הזריעה ופריחת הפרחים. אך כשאנחנו קוראים אותו לעומק וממשיכים לקריאת הבית השלישי ניתן להבין שהמשורר לא כתב שיר שמתאר את הטבע אלא זהו שיר קינה עצוב על חיילים שמתו. 

“ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!”

בשני הבתים הראשונים ניתן לחשוב שהבזבוז הוא על הטבע.

בשני הבתים האחרונים ההבנה היא שהבזבוז הוא על הנערים שמתו. [החיילים]

מילים לביאור:

כסמת= סוג של תבואה [אחד מחמשת מיני דגן]

בית ראשון:

בבית זה המשורר פונה אל האדמה ומצווה עליה לראות כיצד היינו בזבזנים. אך כשאנחנו ממשיכים בקריאה קשה לנו להבין על מה הכעס של המשורר? הרי כל התיאור של הבית הראשון הוא כיצד זרענו בחיקה זרע שהוא זרע חדש ושונה מזרעים אחרים שזרענו. הזרע הוא מלון ברכה, מעון סתר. לא זרע כמו הזרעי תבואה האחרים שהיינו רגילים לזרוע באדמת הארץ כמו:

כסמת, חיטה, שעורה, שיבולת.

ניתן לראות שהמשורר מכנה את זרעי התבואה בכינויים שליליים: פניני זגוגיות של כסמת, זרע חיטה כבדה, גרגר שעורה חתול כתם, שבולת שעורה חרדה.

אולי כדי להדגיש שבעבר הייתה תבואה עם הרבה לחץ, כבדות, חרדה ופחד ועכשיו הזרע הזה הוא מבורך. משהו מוסתר שלא ניתן עדיין להבין מהו אבל הוא טוב ומלא תקווה. 

בית שני:

בבית זה, שהוא הבית הארוך מכל הבתים באופן מודגש יש פירוט שמתאר את הפרחים. את מה שנזרע. ואת הבזבוז שנגרם. אנחנו טמנו פרחים בבוקר מוקדם כך שקרן השמש הראשונה נישקה אותם אבל הפרחים המתוארים בתיאורים שונים שמדגישים את שיא יופיים מתו עוד לפני שעת הצהרים. “ועד שידעו הצהרים, הצער תם”.

תיאור הפרחים: מצניע חן, עם יפי קלח, קטרת כוסו נכונה. 

הבזבוז הוא כפול כי הפרחים אפילו לא זכו להנות מהחלומות שלהם לחוות [להרגיש] את הטל של הבוקר הבא. ואנחנו לא זכינו להנות מיופיים.

בית שלישי:

בבית זה המשורר פונה לאדמה בכעס. על כך שהיא לוקחת את הטובים בבנינו. נערים בעלי חלומות טהורים, בעלי לב טוב, נערים שלא חטאו, לא הספיקו להיות רעים. שטוו חלומות ותקוות לעתיד כמו שאורגים בד. הוא פונה לאדמה ואומר לה: אין לנו יותר טובים מאלה. ושואל אותה בכעס: את ראית יותר טובים מאלה שלקחת? אם ראית, תגידי: איפה? “אין לנו טובים מכל אלה, את הראית? ואיפה?”

בית רביעי:

בבית זה המשורר פונה לאדמה ומאשים אותה בכך שהיא מכסה על כל אלה שמתו. הצמח ימשיך לצמוח בדיוק בזמן שלו. אין שום שינוי בטבע למרות הנערים הטובים שמתו. עולם כמנהגו נוהג. עונות השנה לא השתבשו. הכל כרגיל. עובדה, שהצמח יעלה בדיוק בזמן שלו בלי שום שינוי.  האדמה כיסתה על הבנים והתעלמה מהמוות שלהם עד כדי כך שהיא המשיכה להצמיח צמחים כהרגלה. מצד שני המשורר ממשיך ואומר שמות הנערים לא היה לשווא. המוות שלהם חיזק את העם וברך את העם. דווקא ההמשכיות והעובדה שהם לא עצרו גרמה לכך שהעם גדל, התרבה והתחזק. בזכותם אנחנו פה. הם מתו אך קורבנם מבורך כיוון שנלקחו ככופר על החיים שלנו בארץ. 

“מאה שערים הוד וכח” “כפר חיינו בהוד”.

עדיין, למרות העובדה שהמשורר מייחס את הקורבן כקורבן מבורך הוא כואב את המוות של כל אחד ואחת שנפלו ומכנה את הדבר כבזבוז. כל אחד ואחת עולם ומלואו וגם אם השגנו מהמוות הישג מדיני ההרגשה האישית היא של בזבוז חיים.

כותרת: ראי אדמה.

ניתן לראות בכותרת את הפניה לאדמה. זהו אמצעי ריטורי מרכזי בו המשורר משתמש. הוא פונה אל האדמה ודורש ממנה להסתכל על ההתנהלות שלנו, על ההתנהלות שלה. הכותרת יכולה לגרום לנו להתבלבל ולחשוב שמדובר בשיר טבע אבל הכותרת בעצם מדברת על אדמה במובן המטאפורי שלה. והבקשה של המשורר שתראה את מי היא קוברת. את טובי בניה. 

סוג השיר:

שיר טבע- סוג שיר שהנושא בשיר הוא תיאורי נוף וטבע.

בשיר “ראי אדמה” נראה כאילו המשורר שר שיר טבע כיוון שיש הרבה תיאורים של זריעה ושל הפרחים שטמנו אותם באדמה. 

שיר קינה- סוג שיר שהנושא שלו הוא עצב וכאב על אדם שמת.

בשיר “ראי אדמה” ניתן להבין שהתיאורים על הטבע הם רק דימויים ומטאפורות [ציורים לשונים] של חיילים שמתו וכאב על האובדן שלהם. 

מילה מנחה: מילה החוזרת בשיר. 

“אדמה“- המילה “אדמה” בשיר חוזרת שוב ושוב. מטרתה להדגיש את האדמה שהיא אדמת המולדת. האדמה שנולדנו בה,  האדמה שאנחנו חיים עליה, האדמה שנלחמים עליה. האדמה שנערים טובים שלא הספיקו להגשים את חלומותיהם מתים בה למענה, אדמה שמכסה את הנופלים עליה וממשיכה מחדש כאילו דבר לא קרה.

מוטיב חוזר– רעיון שחוזר בשיר.

“ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד!”- המשפט חוזר ומדגיש את הכאב על בזבוז חיי אדם. הוא גם פותח וסוגר את השיר. 

דימוי: כאשר המשורר מדמה דבר מסויים לדבר אחר. [יפה כמו הירח “יפה כלבנה”]

המשורר מדמה את הפרחים לחיילים שמתו. עוד לפני שהספיקו משהו בחייהם. עוד לפני שנהנו מהחיים כבר מתו.

הפרחים ממש בשיא היופי וההוד נזרעו באדמה בבוקר והם לא שורדים. עוד לפני שעת הצהרים מתים.  

האדמה בשיר היא לא רק אדמה כמו שהיא. אדמה פיזית אלא אדמה מטאפורית [ציורית] אדמת המולדת. אדמה שמסמלת רחם בה גדל העובר שהופך לנער. 

מבנה מעגלי: כאשר השיר פותח באותה שורה שבה השיר מסתיים. 

“ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד”.

מטאפורה: ציור לשוני. כאשר המשורר מתאר בדרך ציורית דבר מסוים.

ציור לשוני של הפרחים היפים. מטרת הדימוי להעביר את היופי וההוד של הנערים שמתו. 

האנשה: שיוך תכונות אנושיות לדבר שאינו אנושי.

“ראי, אדמה”. המשורר פונה לאדמה כאילו היא דמות אנושית. הוא מבקש ממנה שתסתכל, שתבחן, שתענה לו אם ראתה בנים טובים מאלה שמתו.

שאלה ריטורית: שאלה שנשאלת ולא מקבלת מענה [תשובה]

המשורר פונה לאדמה ושואל אותה האם ראתה בנים יותר טובים מאלה שלקחה. ואם ראתה שתספר איפה ראתה. כי ברור לו שהיא לא ראתה יותר טובים מנערים אלה שמתו. 

“אין לנו טובים מכל אלה. את הראית? ואיפה?”

ביטוי: צירוף של שתי מילים או יותר המבטא רעיון מסוים.

ברי לב– בעלי לב נקי.

נקיי כפיים– לא חטאו [הכפות ידיים שלהם נקיות כי לא עשו בהם שום דבר רע].

אזכור מקראי: כשאנחנו קוראים בשיר משהו שמוכר ומזכיר לנו את סיפורי התנ”ך.

“מעפר באת ואל עפר תשוב” [בראשית פרק ג’]- בפסוק זה האל פונה לאדם ומעניש אותו בכך שישוב אל האדמה. נוצרת מאדמה ותשוב לאדמה. 

השיר מזכיר מאוד את הרעיון מכיוון שגם המשורר מדמה את תחילת חיי האדם כזרע באדמה ואת סופו כשהאדמה מכסה אותו. “זרע טמנו” ….”ואת תכסי על כל אלה”.

בספר בראשית פרק כ”ו, יצחק גר בארץ וזורע באותה ארץ ובאותה שנה על אף שהייתה זו שנה קשה האדמה הצמיחה לו מאה שערים שזו כמות מאוד מאוד גדולה של תבואה. “ויזרע יצחק בשנה ההיא, בארץ ההיא מאה שערים ויברכהו ה’”[בראשית כ”ו,י”ב]. 

בשיר המשורר כותב: “מאה שערים הוד וכח”. המשפט מגיע מייד לאחר ההבנה שחיילים טובים מתו ודווקא מתוך הכאב, המוות והשכול העם יצא מבורך ומחוזק יותר. 

בתהילים פרק  כ”ד מופיעה שאלה  ותשובה לשאלה מיהו צדיק? והתשובה היא באותו הפרק: “נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו…” המשורר מביא פה בשיר “ראי אדמה”  את המאפיינים של הצדיק ומשייך אותם לחיילים שנפלו. “ברי לב, נקיי כפיים…” [בית שלישי]

סתירה: כאשר יש ניגוד בין דברים שנכתבים בשיר.

בשיר ניתן לראות סתירה [ניגוד] בין: ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד! כשמצד שני בשורה הבאה יש תיאור של זריעת “מלון מבורך”. אם נזרע פרי מבורך מהי הסיבה שהמשורר פונה לאדמה ואומר לה לראות איך היינו בזבזנים? והרי בזבוז זה דבר שהפסדנו בו. שהוא לא היה נכון ומשתלם לעשות אותו. [בית ראשון]

מצד אחד הזריעה של הפרח [הילד] היא ברכה. ילד שיגדל להיות נער/לוחם מבורך. מצד שני על כל חייל שמת גם אם זה למען ארצנו ועמנו אנחנו מרגישים שהמוות קשה עלינו והוא מבוזבז כי כל אחד הוא עולם ומלואו. 

ניתן לראות סתירה וניגודים בין דברי המשורר בבית האחרון [רביעי]:

מצד אחד המשורר כועס על האדמה שכיסתה על הנופלים שמתו והצמיחה צמחים כרגיל. מצד שני הוא אומר שקורבנם ברוך והם כופר חיינו.

ניתן להבין את הסתירה והניגוד שהמשורר משתמש בהם:

כשאנחנו רואים את קורבנות החיילים שנפלו מצד אחד כל כך כואב על לכתם ואנחנו מרגישים : איך קרה הדבר הזה? ואיך הכל מתנהל בטבע כרגיל והצמח צומח בעיתו [בזמנו] ללא שום שינוי. מצד שני כך צריך, קורבן החיילים לא היה לשווא והוא ברוך מכיוון שמתוך הקורבן שלהם התחזק העם והצליח להישאר בארץ. הם נפלו למעננו. ואנחנו צריכים להמשיך בחיים כי אם לא נמשיך, נתחזק ונפעל אז וודאי קורבנם יהיה לשווא. 

דרך השיר ניתן לראות שהמחבר מראה את שתי הדעות שבעם בהקשר ליום הזיכרון. אלה הטוענים שהכאב העצום על הנופלים חזק מידי ולכן קשה להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה ויום אחרי לשמוח ולחגוג ביום העצמאות. ומנגד הדעה השנייה הטוענת שדווקא חשוב לשים את שני הימים שזורים זה בזה כדי להדגיש שהשמחה הגיעה כתוצאה מאלה שהסכימו לצאת להילחם ולהקריב את נפשם ולכן לא ניתן לנתק את האירועים זה מזה. 

מוסר השכל ורלוונטיות:

1. ניתן לראות בשיר זה את קדושת החיים – את החובה להמשיך ולחיות, להתקדם ולצמוח דווקא מתוך הכאב. ואיך מות החיילים מחייב את העם לפעול ולעשות למען העם והארץ כדי שקורבנות החיילים לא יהיה לשווא.

    

2. ניתן ללמוד על חשיבות הכרת התודה לאלה שנפלו על הגנת הארץ והעם ובגופם קיימו מתוות הגנת העם והארץ ונחשבים קדושים.

    

3. ניתן ללמוד על הכאב העצום על כל אחד ואחת שמתים על אף ההישגים הצבאיים והמדיניים כתוצאה ממות החיילים.

    

4. ניתן להבין את כאב המשפחות של הנופלים ואת הקושי שלהם לעבור ממצב של כאב למצב של שמחה ביום הזיכרון על אף שבזכות הכאב הישגנו את השמחה.

    

   לומדים לבגרות בספרות בהצלחה. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות לבגרות בספרות:

1. קראו את השיר “ראי אדמה” וכתבו באילו אמצעים אמנותיים משתמש המשורר בשיר?

2. קראו את השיר “ראי אדמה” וכתבו מה ניתן להבין מקריאת השיר על רגשות המשורר לאדמה? 

3. בשירים רבים ניתן לראות בבחירת הכותרת של השיר את הנושא העיקרי של השיר. מהו הנושא העיקרי של המשורר וכיצד דרך הכותרת ניתן להבין את רגשות המשורר?

4. קראו את השיר “ראי אדמה” וכתבו: מהו סוג השיר? ומהי הסיבה שמקריאה ראשונה קשה לזהות במה הוא עוסק?

5. קראו את השיר “ראי אדמה” וכתבו כיצד ניתן לראות בשיר את האירועים שחווה המשורר בחייו?

7. קראו את השיר “ראי אדמה” וכתבו מהו אירוע המתואר בשיר וכיצד המשורר מעביר בשיר את הפרשנויות שלו לאירוע המתואר.