פתיחה לנושא חוק

בס”ד

פתיחה לנושא חוק

החוקים בספר התנ”ך ניתנו בפעם הראשונה בציווי לאדם הראשון שלא יאכל מפרי עץ הדעת [בראשית פרק ב’] בהמשך, לאחר שבני האדם מתרבים וחוטאים לאל בחטאים מוסריים שונים, אלוקים מחליט להשמיד את  העולם במבול ומשאיר את נח ומשפחתו כדי שמהם תצא האנושות החדשה בגלל שהוא היחיד שמוצא חן במעשיו לפני האל. לאחר המבול אלוקים נותן לנוח ובניו (שם, חם ויפת) את 7 מצוות בני נח שיהיו מחויבים להם ושיעבירו אותם מדור לדור. [בראשית פרק ט’]

7 מצוות בני נח מחייבות את האנושות כולה לאורך הדורות. בהמשך הדורות מגיע אברם שהוא מצאצאי שם, בנו של נח והוא מתחיל דרך חדשה בכך שמאמין באל אחד ומפיץ את שמו וכוחו ברבים.
החוק שניתן לאברהם ולבניו הוא: קיום מצוות ברית מילה בגיל 8 ימים. [בראשית פרק י”ז] השנים עוברות, יצחק ויעקב ובניו בשרשרת הדורות מתקדמים ובני ישראל מגיעים למצרים בעקבות רעב בארץ והבטחה של אחיהם יוסף המשנה למלך מצרים שיכלכל אותם בכבוד. עוברות להם השנים ועם ישראל, לאחר שיעבוד קשה וייסורים ע”י המצריים יוצאים מעבדות לחירות, בנסים גדולים, בהנהגת משה לכיוון המדבר. שם, לאחר הסכמת העם והתחייבותו לעבוד לפי כללי האל, אלוקים מעדכן את משה שבני ישראל יכינו את עצמם לרגע הגדול לקבלת התורה. מערכת החוקים, שתקשר ביניהם לבין האל ותכוון את דרכם לחיים טובים ונכונים.

במעמד הר סיני ניתנים החוקים הבסיסים שהם 10 הדיברות, יש אומרים שכל שאר החוקים הנוספים ניתנו במעמד זה.[שמות פרק כ’]

החוקים (תרי”ג מצוות) מפוזרים לאורך כל ספרי התורה.

ספר דברים = משנה תורה (שינון וחזרה)

לפני מותו משה רבנו רוצה לחזק את העם ולהזהיר אותם לקיים את חוקי האל ולכן מזכיר להם אירועים שקרו בעבר, את הטעויות שלהם ואף מזכיר חוקים שניתנו כבר בספר שמות ויש צורך להזכיר, לחדד ואף להוסיף על הדברים לקראת כניסתם לארץ ישראל בלעדיו.

חוקי התורה משולבים לאורך כל חיי האדם ובכל זמן ביממה של חייו. הם נכנסים לתחומים של: משפט, מלחמה, יחסי עבודה, מתנות חקלאיות, חוקים חברתיים, מועדים ועוד.

מקור החוק ע”פ הגישה המסורתית הוא אלוקים

הוא מעביר את חוקיו ואת רצונו לנביא שהסמיך לתפקיד (משה רבנו ובהמשך יהיו נביאים נוספים)

והנביא מעביר את מסר האל לעם.

מחקרים מודרניים טוענים שהחוקים נחקקו ע”י מחוקקים שונים לאורך ההיסטוריה.

המצוות מחולקות לכמה קטגוריות:

מצוות שבין אדם לאל / בין אדם לחברו

דוגמא בין אדם לאל: אמונה באל 1,  לא לעשות פסל ותמונה, שמירת שבת.

דוגמא לבין אדם לחברו: לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף.

מצוות עשה / מצוות לא תעשה

דוגמא למצוות עשה: כבד את אביך ואת אמך, אמונה באל אחד.

דוגמא למצוות לא תעשה: לא תרצח, לא תחמוד, לא תענה ברעך עד שקר

מצוות אוניברסאליות / מצוות ששייכות לעם ישראל בלבד

דוגמא למצוות אוניברסאליות: גילוי עריות, שפיכות דמים, אבר מן החי, עבודה זרה

דוגמא למצוות ששייכות לעם ישראל בלבד: שמירת שבת, סוכה, מצות בפסח, תפילין

חוקים קזואיסטים (חוקים שמופיעים עם הסיבה לחוק) / חוקים אפודיקטיים (צו מוחלט ללא הסבר)

דוגמא לחוקים קזואיסטים – “זכור את יום השבת לקדשו… כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ..”

“לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה’ אלוהיך אל קנא…”

דוגמא לחוקים אפודיקטים: לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף

7 מצוות נח – מצוות אוניברסליות

10 הדיברות – מצוות בסיסיות לעם היהודי

תרי”ג מצוות – 613 מערכת החוקים של העם היהודי (3+1+6 = 10 מושלמות במספר טיפולוגי).

7 מצוות בני נוח:

1. עבודה זרה – אמונה באל אחד

2. גילוי עריות – קיום יחסי מין עם בן זוג שיש איסור להיות איתו (אשת איש, אחות, בת, אם)

3. שפיכות דמים – רצח

4. אבר מן החי – איסור לאכול בעל חיים כשהוא עדיין בחיים ולא מת

5. ברכת האל – בסגינהור (האיסור לקלל)

6. גזל – גנבה

7. בניית מערכת חוקים במדינה – כל מדינה מחויבת ליצור מערכת חוקים לצורך התנהלות הוגנת

ספר דברים = משנה תורה

העקרונות הדיטרומוניסטים ברוח ספר דברים:

1. ריכוז הפולחן– במקום אשר יבחר ה’. בספר יש התמקדות לכך שעבודות הפולחן (הקודש), עלייה לרגל, הקרבת קורבנות, בדיקה של דברים שאינם ברורים בבית המשפט האזורי יהיו במקום מרכזי אחד. המקום אשר יבחר ה’. כיום אנחנו יודעים שהמקום הנבחר הוא ירושלים.
2. הרעיון החברתי– הרעיון החברתי, התמקדות בחלשים, התייחסות לחברה והחוקים שקשורים לסיוע לחלשים בחברה מופיעים במיוחד בספר דברים.
3. טיהור העבודה זרה מהארץ – בספר יש התייחסות להריסה, גדיעה, שבירה של כל סוגי העבודה זרה וכל מה שנבנה לכבודם.

הסיבות לכך שדווקא בספר זה הם מודגשים:

1. משה רבנו עומד לפני מותו ולכן בספר זה הוא מתמקד בדברים שחשובים לעם. בדברים שיש לחדד לעם ולהזכיר להם לפני מותו כדי שילמדו כיצד נכון וראוי להתנהג בארץ כשהוא לא יהיה איתם כדי לתווך או להסביר להם.
2. ספר דברים הוא ממש לפני הכניסה לארץ ישראל. עד היום, עם ישראל היו במדבר ולכן יש חוקים שלא היה צריך לחזק ולהדגיש אותם כיון שכולם ביחד, לכל משפחה יש את האוהל שלה אבל עדיין האזור הוא משותף. עוד מעט הם יגיעו לארץ וכל אחד יקבל נחלה משלו, כל שבט יהיה באזור נפרד (למעט שבט לוי שמתפזר בין השבטים בגלל תפקידו) ולכן יש לוודא שהם עדיין ייפגשו, יראו אחד את שני, יסייעו אחד לשני ועדיין יהיו מאוחדים.
3. שבט לוי – אומנם מעמדם גבוה משל שאר העם אבל כשהם יגיעו לארץ ישראל הם יתפזרו בין שאר שבטי ישראל ולא יקבלו נחלות גדולות אלא יקבלו את פרנסתם מהעם.

תפקידם יהיה ללמד את העם את התורה, להורות ולכוון את העם על פי חוקי התורה וגם לעבוד בעבודות הקודש ולכן הם לא מקבלים נחלה כדי שלא יעסקו בחקלאות ומסחר אלא יעסקו בקודש. עד עכשיו כולם היו במדבר ולכן אין צורך לדאוג להם אבל עוד מעט העם נכנס לארץ ויש לחדד לעם את החובה לדאוג ללויים.

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.