ספר בראשית פרק י”ג
- בראשית
- פרק י"ג
- היפרדות אברהם מלוט
א וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה. ב וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. ג וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אהלה [אָהֳלוֹ] בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי. ד אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהוָה. ה וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים. ו וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. ז וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. ח וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. ט הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. י וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר. יא וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. יב אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם. יג וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד. יד וַיהוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. טו כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. טז וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. יז קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה. יח וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה.
ב”ה
תקציר הפרק
לאחר שאברהם יוצא ממצרים הוא חוזר לכנען עם שרה, לוט וכל רכושו. המקום הראשון אליו הולך אברהם הוא מהנגב עד המקום שבין בית אל לבין העי. המקום שאברהם בנה מזבח לה’ לאחר שנגלה אליו.
בהמשך מסופר לנו על כך שאברהם עשיר מאוד ויש לו צאן ובקר רב. גם ללוט בן אחיו יש צאן, בקר ואהלים רבים. מידע זה חשוב לנו להבנת הסיבה למריבה שמתרחשת בין רועי אברהם ובין רועי לוט.
אברהם ששומע על המריבה פונה ללוט בדרך מכובדת ומסביר לו שמכיוון שלשניהם יש רכוש רב הם לא יכולים להישאר באזור אחד. לכן אברהם מציע לו להיפרד. הוא נותן ללוט אפשרות לבחור ראשון את אזור המגורים שירצה לשכון שם ומתחייב לפנות לצד הנגדי כדי להשאיר את היחסים ביניהם טובים. לוט מסכים. הוא צופה על האזור ובוחר את אזור סדום בגלל שרואה שהמקום פורה מאוד ומתאים לצאן ולבקר שלו. בהמשך מסופר לנו על כך שאמנם המקום פורה ויפה אך האנשים שם רעים וחוטאים לה’ מאוד.
לוט עוזב לאזור סדום וה’ נגלה אל אברהם ואומר לו להסתכל אל 4 כיווני השמים: ימה, קדמה, צפונה ונגבה ולהתבונן היטב. מטרת ההתבוננות היא כי כל מה שהוא רואה יהיה שייך לזרעו אחריו.
ה’ מצווה על אברהם לתור את הארץ לארכה ולרחבה ולהתבונן בארץ שקיבל מה’.
אברהם קם ונודד ומגיע לאזור אלוני ממרא בחברון שם הוא כרגע קובע את משכנו.
כשאברהם מגיע לאלוני ממרא בחברון הוא בונה מזבח לה’.
שימו לב, בפרק, אברהם מקבל שתי ברכות מאלוקים וציווי אחד.
הברכות שאברהם מקבל:
1. ברכת ארץ כנען לזרעו (ארץ ישראל בעתיד)
2. ברכת ריבוי הזרע וההמשכיות (צאצאים)
הציווי שאברהם מקבל:
לטייל בארץ לארכה ולרחבה.
כיווני השמים:
ימה = מערב
צפונה = צפון
נגבה = דרום
קדמה = מזרח
דימויים בפרק:
זרעו (צאצאיו) של אברהם מדומים לעפר הארץ. כמו שהעפר לא יכול להיספר כך זרעו לא יוכל להיספר.
העיר סדום מדומה במראה היפה והשופע שלה לגן אלוקים ולארץ מצרים שאינה צריכה גשם לצורך השקיית היבול מכיוון שמי הנילוס משקים אותה. (המקום מדומה לאזור מצרים ביופי אך לא בטיב התבואה. איכות הפירות והיבול בארץ ישראל טובה הרבה יותר כשיורדים גשמים)
תכונות של אברהם:
תמים וקשוב לציווי האל
אוהב שלום
אוהב את משפחתו
יודע לנהל שיחה ולפתור מריבה בדרך נעימה
ביטוי בפרק:
אנשים אחים אנחנו = יש בינינו קרבה ויחסים טובים
השוואה
ניתן להשוות בין פרק י”ב לבין פרק י”ג ולמצוא נקודות דמיון רבות:
קווי דמיון:
- בשני האירועים מדובר על מסע והשורשים שמשתמשים בהם: ה.ל.כ / נ.ס.ע
- בשני הפרקים מוזכר המזבח בבית אל (בי”ב אברהם בונה אותו ובי”ג אברהם שב אליו)
- בשני האירועים המילה כבד מופיעה. בפרק י”ב באזכור הרעב בארץ ובפרק י”ג באזכור הרכוש של אברהם.
- בשני האירועים מוזכרת ארץ מצרים
בפרק י”ב אברהם יורד למצרים ובפרק י”ג הוא עולה ממצרים לכנען. (כשמתייחסים להליכה לארץ ישראל תמיד משתמשים במילה “עלייה”)
מוסר השכל בפרק:
בחירת מקום מגורים– כשמחפשים מקום מגורים יש לבחון את כל הדברים שיושפעו ממקום המגורים: שכנים טובים, פרנסה, אוויר טוב, יופי ויש לבדוק את סדרי העדיפות. מה חשוב יותר? מה הדבר העיקרי שעל פיו יש לפעול ומהם הגבולות והקווים האדומים מבחינתי. לוט בוחר את סדום ולא מתייחס לכך שיש שם אנשים רעים כיוון שחשובה לו יותר הפרנסה. דבר זה יפגע בו בעתיד.
לתור את הארץ– מציווי האל נלמד כמה חשוב לטייל בארץ ישראל ולהכיר את הארץ שקיבלנו מה’.
מעלת השלום– ניתן ללמוד מהפרק את חשיבות השלום במשפחה ובכלל. אברהם מוותר ללוט ונותן לו לבחור ראשון מקום מגורים בנוסף הוא נותן לו הרגשה טובה בשיחה ביניהם והשיחה לא נערכת בכעס וכך הם פותרים את הסכסוך ונשארים בשלום.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
- קרא בראשית י”ג פסוק ג’ ואת פירושו של רש”י למילים “וילך למסעיו” וענה על השאלות בהמשך:
“וילך למסעיו”: כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים. למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו. דבר אחר בחזרתו פרע הקפותיו.
- מהו הקושי שעליו עונה רש”י בפירושו?
- מהם שני הדברים שמלמד רש”י את הקורא הקורא פירושו?
- קרא בראשית פסוקים ו’- י”ב וענה:
- “ויהי ריב בין רעי מקנה אברהם ובין רעי מקנה לוט”. מה הייתה הסיבה לריב בין אנשי אברהם לאנשי לוט?
- מי יזם את פתרון המריבה ומה גרם לפיתרון?
- קרא בראשית י”ג פסוק י’ ואת דברי רש”י שלפניך: “כי כלה משקה- ארץ נחלי מים”. מהי הסיבה שבחר לוט את כיכר הירדן?
- קרא פסוק י”ג וענה:
- מה לדעתך חשב הסופר המקראי על בחירת לוט במקום?
- מהי דעתך האישית על בחירת מקום מגורי לוט? נמק דעתך!
