סליחות
- אלול
- פרק חגי תשרי
- העשרה בתנ"ך / תרבות ישראל
ב”ה
סיכום
מנהג עתיק יומין הוא לומר סליחות לפני ראש השנה כדי להגיע לשנה החדשה בלי חטאים ולהתפלל שבורא העולם יכתוב אותנו לחיים טובים ולשלום. סדר הסליחות הוא מקבץ תפילות מיוחדות הכוללות פיוטים, קטעי תפילה, פסוקים ומזמורי תהילים הנאמרים לבקשת מחילה מהאל, התעוררות וחשבון נפש ועשיית תשובה.
חשוב לציין שביהדות, אם אדם פגע בחברו באיזה שהיא דרך התשובה והחרטה כלפי האל לא יכולה לעזור לו עד שחברו ימחל ויסלח לו.
נאמר במשנה: “עבירות שבין אדם למקום (=לאלוקים) , יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו (משנה, יומא, ח, ז)
תפילות אלה נאמרות בחודש אלול, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים ובתעניות ציבור.
ישנם מנהגים שונים לתאריך התחלת אמירת הסליחות:
מנהג הספרדים וקהילת עולי תימן להגיד את הסליחות מב’ באלול ועד ערב יום הכיפורים.
מנהג קהילות אשכנז להגיד את הסליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה.
זמן אמירת הסליחות
בחצות הלילה או באשמורת הבוקר לפני עלות השחר
התפילות העיקריות בסליחות (שנאמרות בכל המנהגים) הן הזכרת 13 מידות של רחמים, וידוי ונפילת אפיים.
ביניהם נאמרים פיוטים, פסוקים וקטעי תפילות שונות שנאמרים לפי מנהגים שונים.
שלוש עשרה מידות:
לאחר שחטאו עם ישראל בחטא העגל, עלה משה רבנו להר סיני והתפלל לאלוקים שיסלח להם, בפעם השלישית שעלה הוא נשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה ברציפות ואז בעשירי בתשרי (יום הכיפורים) אמר לו ה’ שסלח לעם ישראל.
באותו זמן ראה משה רבנו שזוהי שעת רצון ולכן ביקש מה’ שיתגלה לפניו:
“וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶך” [שמות ל”ג, י”ח].
ה’ נענה למשה רבנו והראה לו בהתגלות אלוקית את מידותיו כמו שמופיע בשמות ל”ד
הגמרא מתארת תפילה זו במילים אלה: “נתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה“. חכמינו מסבירים שאלוקים בעצמו הראה למשה רבנו את סדר התפילה הזו ואמר לו, בשעה שעם ישראל חוטאים וחוזרים בתשובה, יגידו לפני תפילה זו ואסלח להם.
ולכן היא נחשבת כתפילה עוצמתית ובעלת כח רב לסליחה וכפרה.
התפילה בספר שמות ל”ד
“ה וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. ו וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.“
התפילה נקראת 13 מידות מכיוון שמופיעות בה 13 תכונותיו כביכול של האל שבהם הוא מנהיג את העולם.
פרשנים מחלקים את המידות בסדר שונה, נביא כאן את חלוקת המידות לפי דעתם של רבנו תם, הרמב”ן, אבן עזרא ואבודרהם
(א) ה’ (ב) ה’
(ג) אל (ד) רחום (ה) וחנון
(ו) ארך אפים (ז) ורב חסד (ח) ורב אמת
(ט) נוצר חסד לאלפים
(י) נושא עוון (יא) ופשע (יב) ונושא חטאה
(יג) ונקה
הסבר התפילה
- ה’ – אני הוא ברחמים קודם שיחטא האדם, אף על פי שאני יודע שסופו לחטוא
- ה’ – ואני הוא ברחמים אחרי שיחטא וישוב
- אל– מידת רחמים
- רחום – המרחם על העניים
- וחנון – חונן גם את העשירים
- ארך אפיים – מאריך אף, לא ממהר להעניש כדי שיחזרו בתשובה
- ורב חסד – מתנהג בחסד עם אלו שאין להם זכויות כל כך
- ואמת– לשלם שכר טוב למי שעושה את רצונו
- נוצר חסד לאלפים – נוצר את החסד שאדם עשה לאלפי דורות
- נושא עון– נושא את המעשים הרעים שאדם עושה בכוונה, וסובל אותם
- ופשע– נושא את הפשעים שאדם עושה במרד
- וחטאה – נושא את החטאים, המעשים שאדם עושה בלי כוונה
- ונקה– מנקה לאלו שחוזרים בתשובה
ווידוי:
הווידוי הוא אחד מחלקי התשובה של אדם בו הוא מתוודה בפיו על חטאים שעשה בכוונה ושלא בכוונה, הוא מופיע בסליחות ובתפילה לפי סדר האלף בית.
סדר הווידוי שמופיע בתפילה:
אנא ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו. תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מלכנו מתחינתנו. שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לאמר לפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל חטאנו, עוינו, פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו.
אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי ולשון הרע.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר ומרמה. יעצנו עצות רעות. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. מרינו דבריך. ניאצנו. ניאפנו. נשבענו לשוא ולשקר. סררנו. עווינו.
פשענו. פגמנו. צררנו. ציערנו אב ואם. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו ותעתענו.
פיוטים בולטים בקהילות ישראל.
אדון הסליחות / מחבר לא ידוע
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינו
מָלֵא זְכֻיוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ.
אדון הסליחות הוא פיוט עתיק המוכר בכל קהילות ישראל, המחבר כתב את הפיוט כ*אקרוסטיכון אלפביתי ומתאר ומפאר את האל ומבקש ממנו למחול לנו על חטאינו.
השמעת הפיוט אדון הסליחות – ארז לב ארי ויהודה פתיה https://www.youtube.com/watch?v=2ZMMG-DiyoE
*אקרוסטיכון – שיטת כתיבה של שיר או פרוזה שבכל תחילת מילה / שורה או בית בשיר משבצים אות שכשמחברים אותן ביחד הם יוצרים משפט, שם המחבר, כינוי או רצף אלפביתי
יה שמע אביונך / רבי יהודה הלוי
יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ, – הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ.
אָבִינוּ לְבָנֶיךָ – אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ:
יָה עַם מִמַּעֲמַקִּים – יִקְרְאוּ מֵרֹב מְצוּקִים.
אַל נָא תְּשִׁיבֵם רֵקִים – הַיּוֹם מִלְּפָנֶיךָ:
הַוּוֹתָם וַעֲוֹנָם – מְחֵה וְרֻבֵּי זְדוֹנָם.
אִם לֹא תַּעֲשֶׂה לְמַעֲנָם – עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ:
וּמְחֵה הַיּוֹם חוֹבָם – וּרְצֵּה כְּמוֹ שַׁי נִיבָם.
וּלְךָ תָּכִין לִבָּם – וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ:
דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִּשְׁעֶה – וְתֶאֱסֹף עֵדֶר תּוֹעֶה.
וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה – וּפְקֹד בְּטוּב צֹאנְךָ:
הֹלְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכוֹחָה – תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה.
וּבִתְפִלַּת הַשַּׁחַר – הִמְצִיאֵם חִנֶּךָ:
“יה שמע אביונך” חובר על ידי רבי יהודה הלוי והפיוט נאמר בסליחות ומופיע כפתיחה לסליחות שנאמרות בתפילת מנחה של יום הכיפורים.
פיוט זה נכתב כאקרוסטיכון לשמו של מחבר הפיוט.
רבי יהודה הלוי מתאר בשירה ציורית את חטאי העם ומבקש שימחל להם כשהם מבקשים את סליחתו.
שמיעת הפיוט ביו טיוב -חיבת הפיוט
https://www.youtube.com/watch?v=ro0Ifdx6vd4
התשובה
האל שיודע שאין אדם שלא יחטא נתן את התשובה כדי להראות לבני האדם שגם אם חטאו שלא
יתייאשו וימשיכו את מעשיהם הרעים אלא יחזרו בתשובה והוא יקבלם בזרועות פתוחות עד כדי כך שאומרים שאדם שחוטא ומתחרט מעומק הלב יכול להגיע למדרגת הצדיק הכי גדול.
מהי תשובה?
הרמב”ם (=רבי משה בן מיימון), מסביר לנו מהי תשובה ומה התהליך שאדם צריך לעשות כדי שיתכפרו חטאיו.
4 שלבים יש לפי הרמב”ם והם: [רמב”ם הלכ’ תשובה ב’, ב’)
- עזיבת החטא – להפסיק לעשות את המעשה הרע
- קבלה לעתיד – לקבל על עצמנו לא לעשות את המעשה יותר
- חרטה – להתחרט על המעשה
- וידוי – להתוודות על המעשה (אפשר גם לא מתוך סידור אלא כל אחד במילים שלו)
“ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: “יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו” ([ישעיה נ”ה, ז’) … ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר: “ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו”[הושע, י”ד, ד’]”.
לדוגמה אדם שאין לו כסף וגנב ממישהו אחר והתחרט על מעשיו ואלוקים זימן לו להיות באותה סיטואציה כשהוא עדיין עני ויש לו אפשרות לגנוב ולא גנב למרות שרצה מאד לגנוב.
אין הדבר תלוי אלא בי!
מסופר בגמרא על אדם בשם אלעזר בן דורדיא שעשה כל עבירה שבעולם, יום אחד שמע על אשה זונה שגרה במרחק רב ולוקחת המון כסף על קיום יחסים עימה.
הלך עד אליה והביא לה את הכסף קיים איתה את העבירה (קיים איתה יחסי מין) בשעת מעשה הפיחה האישה הפחה (=הפליצה), אמרה האישה, כמו שפיחה זו לא יכולה לחזור כך בן דורדיא אין מצב שיחזור בתשובה.
שמע זאת בן דורדיא ונכנסו הדברים בלבו והזדעזע.
ישב בין הרים וגבעות וביקש שיבקשו עליו רחמים בפני הבורא, אמרו לו, עד שאנו מבקשים רחמים עליך, נבקש על עצמנו. (אם כבר אנו מבקשים רחמים נבקש את הרחמים עלינו ולא עליך).
הלך וביקש משמים וארץ, אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך, נבקש על עצמינו.
הלך וביקש מהשמש והירח, אמרו לו, עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמינו.
הלך וביקש מכוכבים ומזלות, בקשו עלי רחמים!, ענו לא, עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמינו.
הבין שאין אף אחד שיעזור לו. אמר: “אין הדבר תלוי, אלא בי!”
הניח ראשו בין ברכיו ובכה מעומק לבו בכי גדול עד שיצאה נשמתו מתוך בכיה.
יצאה בת קול ואמרה “רבי אלעזר בן דורדיא, מזומן לחיי עולם הבא!”
שמע רבי יהודה הנשיא (שהיה גדול הדור) את בת הקול ואמר: “יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת, ולא דיים לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא, קוראים להם רבי”.
[גמרא עבודה זרה י”ז, ע”א]
מהסיפור ניתן ללמוד שכל אדם יכול לשוב בתשובה גם האדם שנמצא בתחתית המדריגה ואם יחזור באמת מעומק לבו יקבלו אותו ואף יקבל מעמד גבוה.
פסוקים מהתנ”ך הממחישים את רצון האל בתשובת החוטא:
- “טוֹב וְיָשָׁר יְהוָה עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ“. [תהילים כה, ח]
- “שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“. [ישעיה לא]
- “בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ.” [דברים ד’, ל’]
מאמרי חז”ל על התשובה:
- “מקום שבעלי תשובה עומדין – צדיקים גמורים אינם עומדין [ברכות ל”ד]
- “תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות” [אבות ד’, י”א]
- שערי תפילה – פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה – לעולם פתוחים”. [דברים רבה ב]
- “באיזה מדריגה שיהיה, משם תמצא את ה’ אלוקיך ויוכל להתדבק בה’.” [הבעל שם טוב]
קישורים מהרשת לפיוטי סליחות
אדון הסליחות – עמיר בניון, דוד ד’אור, ישי ריבו ונתן גושן
פרוייקט פיוט ישראלי – צה”ל והתזמורת האנדלוסית
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות למחשבה:
קרא שמות פרק ל״ד פסוקים ה-ט ואת הקטע שלפניך:
״אמר רבי יוחנן: התעטף הקב״ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר התפילה. ואמר לו: כל זמן שישראל חוטאים, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם. דהיינו כסדר שלוש עשרה מידות רחמים של הקב״ה, שנאמר: ״ ויעבר ה׳ על פניו ויקרא ה׳ ה׳ אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים נשא עוון ופשע …״( מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד ב)
רשב״ם: ויקרא בשם ה׳- הקב״ה קרא, כשהיה עובר.
1.
א. על פי המקורות שקראת מי הוא האומר את שלוש עשרה מידות של רחמים ומדוע אמר אותם?
ב. מתוך המקורות האם ניתן להבין שמשה היה היחיד שמעוניין בסליחת האל?
ג. חשוב, לאור מה שקראת מה ניתן ללמוד על משמעות הסליחה? למי היא חשובה?
2.
- מה ניתן ללמוד מהסיפור של רבי אלעזר בן דורדיא?
- מהי הסיבה שלדעתך מופיע בגמרא שאלעזר בן דורדיא פנה לגורמים שונים כדי שיבקשו עליו רחמים.
- למה לדעתך ציינו שבת הקול קראה לאלעזר בן דורדיא בשם רבי?
למה לדעתך התכוון רבי יהודה הנשיא בדבריו “יש הקונה עולמו בכמה שנים ויש הקונה עולמו בשעה אחת” (2 הסברים)