מגילת רות – הקדמה

ב”ה

פתיחה- מגילת רות

מגילת רות נמצאת בתנ”ך בקובץ השלישי שנקרא כתובים.

מגילת רות היא אחת מחמש מגילות שבתנ”ך

חמש המגילות: רות, אסתר, שיר השירים, איכה, קהלת ואסתר. כל אחת מהמגילות נקראת בתקופה אחרת של השנה.

מגילת רות– נקראת בחג שבועות (נקראת כך בגלל שסיפור המגילה מתרחש בזמן קציר חיטים, זמן חג השבועות וגם מכיוון שכתוצאה מסיפור מגילת רות נולד דוד המלך שנולד ונפטר בחג השבועות.)

אסתר- נקראת בחג פורים (את המגילה כתבו מרדכי היהודי ואסתר המלכה, המגילה מספרת את סיפור נס פורים)

איכה– נקראת בתשעה באב (מיוחסת לירמיהו, המגילה היא קינה על חורבן בית המקדש וצער הגולים)

שיר השירים– נקראת בפסח (את המגילה כתב שלמה המלך והיא מתארת במשל את יחסי ה’ ועם ישראל שלמרות הקשיים בדרך לא נפרדים כיחסים בין בני זוג אוהב)

קהלת– נקראת בחג סוכות (את המגילה כתב שלמה המלך והיא מלאה בדברי חכמה ומשלים. זמן טוב לעסוק בפילוסופיה יהודית כשיושבים בסוכה)

מנהג העם: קוראים את המגילה כבר בערך 1800 שנה בחג השבועות מהסיבות הזכרו למעלה.

המגילה עוסקת בנושא: חסד

גיבורי הסיפור מתנהגת בצורה יוצאת דופן מבחינת התנהגותם החיובית אחד כלפי השני.

דמויות במגילה:

דמויות ראשיות- רות, בועז ונעמי

דמויות משניות- ערפה, הגואל (קרוב המשפחה של אלימלך הראשון למלא את מצוות הייבום)

דמויות שוליות שהשפיעו על העלילה- אלימלך, מחלון וכיליון

שמות הדמויות מעידות במגילה על אופיים או על העתיד להתרחש איתם.

רות- מלשון רעות (מתנהגת יפה לסובבים אותה)

נעמי- נעימים מעשיה

מחלון- חולי, מוות אך בסופו של דבר יחייה זרעו

כליון- מוות. לא יהיה לו המשכיות.

ערפה- הפנתה עורף לנעמי ושבה לבית אביה לאחר שהשתכנעה מדברי נעמי שאין לה מה לעשות איתה.

בועז- בו- עוז לא שכב עם רות עד שידע שהוא יכול לגאול אותה ולהינשא לה

אלימלך- עשיר גדול כמלך מזרעו יצא דוד המלך

העלילה מתרחשת במקום-

בית לחם, שדות מואב, בית לחם. (מתחילים בבית לחם ומסיימים שם את הסיפור)

תקופה– (זמן)

תקופת השופטים

הסיפור עצמו בתקופת קציר חיטים (תקופת חג שבועות)

תקציר פרק א- אלימלך, נעמי ושני בניהם  (מחלון וכיליון) עוזבים את ישראל בעקבות רעב ועוברים למואב. האב נפטר ושני הבנים נישאים לנשים מואביות.
כעבור 10 שנים הבנים מתים ללא ילדים ונעמי אימם, שומעת שכבר אין רעב בארץ ומחליטה לשוב לביתה שבבית לחם, שתי כלותיה (רות וערפה) מצטרפות אליה אך לאחר שהיא משכנעת אותן לשוב למשפחתן ולהתחיל חיים חדשים כי איתה אין להן סיכוי ערפה שבה לעמה ואילו רות מסרבת לעזוב אותה. הן מגיעות לבית לחם וכל נשות העיר בהלם שזו נעמי. נעמי עונה להן שלא יקראו לה נעמי כי אם מרה, כי רע לה מאוד. הן יושבות בבית לחם בתחילת קציר חיטים.

תקציר פרק ב- נעמי ורות נמצאות במצב קשה בו יש להן מקום מגורים אך אין להן מה לאכול מכיוון שהשדה שלהן שעזבו לא טופל במשך כל השנים. רות מציעה לנעמי שהיא תלך לשדה של אחרים ותבקש ללקוט שם. רות הולכת לשדה של בועז וקוצרת בחריצות. בועז בעל השדה רואה אותה ושואל לזהותה כשהוא שומע מי היא הוא נותן לה אישור חופשי להמשיך ללקוט בשדה שלו, לשתות מהמים של העובדים שלו ומזהיר את נעריו שלא יגעו בה. רות ששומעת את דבריו לא מבינה מדוע הוא מתנהג אליה באדיבות והוא עונה לה כי שמע על החסד שעשתה עם חמותה.  בועז מצווה על נעריו לא לנגוע ברות ולהביא לה מעבר למה שהעניים האחרים מקבלים. רות שבה לבית נעמי עם כמות גדולה של תבואה. נעמי שרואה זאת שואלת את רות איך זה קרה והיא מספרת לה על המפגש עם בועז בעל השדה. נעמי מספרת לה שבועז הוא גואל שלהם (קרוב משפחה) ושטוב תעשה אם תקשיב לדבריו.

תקציר פרק ג’– נעמי שמעוניינת שרות תינשא מנסה לסדר לה את בועז. לבועז שהוא קרוב משפחה של אלימלך יש מצווה להינשא לאשת קרובו שמת בלי ילדים וכך לגאול אותו ולהחיות את זרעו שמת. הילד שיצא מהנישואים יהיה שייך לבעל המת וכך בעצם זרעו לא ייכרת. נעמי מבקשת מרות ללכת אל השדה בלילה בסוף קציר חיטים  (הזמן שבו בועז ישן בשדה). למצוא את בועז, לישון לידו וכשהוא יראה אותה וישאל למה הגיעה, היא תבקש ממנו לגאול אותה. רות עושה כדברי נעמי. בועז מתעורר וכשמבין שזו רות ואת בקשתה להינשא לו אומר לה שתשוב לבית חמותה והוא יבדוק בבוקר האם הוא הגואל או שיש מישהו לפניו בקרבה משפחתית לאלימלך וישיב לה תשובה במשך היום.

תקציר פרק ד– בועז עולה אל מקום השופטים בעיר ובודק האם יש קרוב משפחה לאלימלך לפניו שעליו חלה הזכות והמצווה לגאול את רות לפניו והוא מוצא שיש . הוא פונה אל האיש ומסביר לו שנעמי  מכרה את השדה שהיה להם והוא רוצה לדעת האם הוא מעוניין לקנות את השדה וכך לגאול את הנחלה (=להחזיר אותה לשבט יהודה) כי במידה ואינו רוצה אז בועז מוכן לקנות את השדה. הגואל אומר שהוא מעוניין ובועז אומר לו שאם כך הוא גם צריך לגאול את הכלה של נעמי שבעלה מת ללא ילדים. הגואל מסרב ובועז אומר לו שאם כך הוא יגאל את השדה ואת האישה. הגואל מוותר על מצוות גאולת הקרקע כיוון שמבין שזה בא יחד עם גאולת האישה ומול 10 אנשים עדים ושופט הוא עושה את פעולת “חליצת הנעל” וכך משחרר את עצמו מהמצווה. בועז נישא לרות והם מביאים ילד בשם עובד שיוליד את ישי וישי יוליד את דוד מלך ישראל.

מצוות ייבום– כאשר זוג נישא והגבר מת ללא ילדים יש מצווה לקרוב המשפחה הקרוב לו ביותר להינשא לאשתו של המת כדי להביא איתה ילדים. הבן הראשון שייוולד יהיה שייך לבעל הראשון שמת וכך זרעו לא ייכרת ויהיה המשך לשושלת.

חז”ל אומרים שלילד שנולד לזוג החדש תתגלגל בו נשמת הבעל שמת וכך בעצם נשמתו תזכה לחיות שוב ולהביא שוב ילדים וכך השושלת שלו לא תיכרת.

בספר בראשית פרק ל”ח אנו רואים שכבר בתקופת האבות יהודה בנו של יעקב אבינו מביא לבנו השני (אונן) את תמר אשת ער (בנו שמת ללא ילדים) במטרה להחיות זרע לאחיו שמת.