ישעיה י”א

א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה. ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

י וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד.

יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם. יד וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹח יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם. טו וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים. טז וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

ב”ה

נושא: נבואת אחרית הימים

סיכום ישעיה פרק י”א

סיכום

נבואה זו מגיעה בסיומה של נבואה אחרת המתארת את מפלת סנחריב. האירוע הניסי המתואר בפרק הקודם מגיע בסמיכות לפרק זה כדי להזכיר לעם ישראל שהניסים מעל הטבע שקרו בתקופת חזקיהו המלך יהיו פחותים ביחס לניסים שיהיו בימי המשיח.

בפרק זה יסופר על תקופת ימי המשיח.

מוצאו של המשיח יהיה משורשי בן ישי[מלכות דוד] . חוטר הוא ענף שיוצא מגזע עתיק יותר כך שמתואר שהמשיח יהיה מצאצאי דוד המלך והוא יפרח בימים אלה. הפריחה שלו תבוא לידי ביטוי בכך שרוח ה’ תשרה עליו [רוח נבואה], חכמה ובינה. הוא ידע כיצד לנהוג ויהיה חזק. יהיה לו את היכולת לשפוט לא על פי מראה עיניים אלא על פי ריח וכך יזהה מי מתנהג כראוי ומי לא מתנהג כראוי. לעיתים יש אנשים שבמראה החיצוני שלהם נראים אנשים טובים ולכן טועים בהם בני אדם. מגיע המשיח והוא ישפוט בצורה כזו שלא יהיה ניתן להסתתר מפניו. 

הוא ישפוט ויבחין בין אנשים הגונים ולא הגונים ולא יחשוש לא מאנשים עשירים ולא מחזקים. בפיו הוא ימית רשע. לא יהיה לו שום צורך בכוח פיזי כיוון שבאמירה שיוציא מפיו ימית רשע. 

הצדק והאמונה יהיו חלק ממנו כמו אדם שחוגר חגורה והיא חלק מלבושו כך הצדק והאמונה יהיו חלק מדמותו של המשיח. 

תקופת ימי המשיח מתוארת כתקופה של שלום. שלום בין בני אדם שמבחינת מעמדות הם שונים אחד מהשני או פירוש אחר שגם בעלי החיים יחיו בשלום ובהרמוניה זה עם זה ותחת שליטת בני אדם. 

זאב גר עם כבש, נמר יושב ליד גדי, עגל, כפיר, מריא יוצאים יחדיו למרעה ונער קטן שאין לו ידע ברעיית צאן רועה אותם. 

פרה ודב ירעו יחדיו וילדיהן ישחקו ביחד. אריה במקום לאכול בשר בעלי חיים יאכל תבן כמו בקר. 

תינוק שיונק חלב וצריך שמירה בדרך כלל כי אין לו את היכולת לדעת מה מסוכן לו ומה לא וילד שנגמל מחלב אם אך עדין קטן ישבו ליד מאורת נחשים מסוכנים בלי חשש.

בעלי החיים לא יזיקו ולא יעשו שום רע בכל ההר הקדוש כיוון שהארץ מלאה דעה את ה’. כולם ידעו מה נכון ומה לא נכון לעשות וכיצד ראוי לנהוג בדיוק כמו שהמים מכסים את הים באופן טבעי ומתפשט כך הידיעה של תורת ה’ תתפשט בעולם ומתוך כך לא יהיו עוד מלחמות אלא ישרור שלום עולמי.  [בני האדם יתנהגו כראוי ולכן לא תהיה סיבה למלחמה].

מילים לביאור:

יראת ה’– פחד מהאל

חוטר– ענף הצומח מהגזע של העץ

נצר– הקנה הרך שיוצא מהשורש לאחר שגדעו את העץ

מבנה הפרק:

א’-ה’: תיאור דמות המנהיג בימי אחרית הימים

ו’-י’: תיאור המצב בארץ בימי אחרית הימים

שורש מנחה– שורש שחוזר בפרק מספר פעמים ומטרתו להעביר מסר.

ר.ו.ח- השורש ר.ו.ח חוזר מספר פעמים ומטרתו להדגיש את העוצמה של המשיח שתהיה רוחנית.

דימויים:

” וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה“- החוטר הוא ענף שיוצא מהגזע של העץ וחוטר הוא קנה רך שיוצא מהשורש לאחר שגדעו את העץ. הדימויים פה מתאים מצב של הכחדה הדרגתית. בתחילה נשאר הגזע ויוצא ממנו ענף אבל בשני גם הגזע נגדע אבל נשאר השורש שיצא ממנו קנה רך. 

הדימויים מדגישים את הרעיון שממלכת בית דוד למרות שנגדעה לא נכחדה גם אם המצב נראה ממש קשה ואין תקווה הוא עדיין יכול להשתנות ובאחרית הימים יצא משבט זה שוב מנהיג שינהיג את העם.

“וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה“- הדימוי הזה של רוח שנחה על המנהיג נותנת הרגשה של רוגע ושלווה. של מנוחה. גם המנהיג יהיה רגוע, שלו ומתנהל בצורה רגועה וללא מלחמות וכך גם העם, בעלי החיים שבשליטתו.

“וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו”.- המטאפורה היא של לבוש אדם שיושב צמוד אליו [ כמו חגורה של מותנים לתפיסת נשק או לבוש תחתון] כך הצדק והאמונה יהיו חלק בלתי נפרד מהאישיות ומפעולותיו של המנהיג העתידי.

” כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים.”- כמו שהמים מכסים את הים באופן טבעי והם מתפשטים בכל האזור בלי שיש יכולת למישהו לעצור אותם כך ידיעת האל והאמונה בה’ ובדרכיו תתפשט בעולם.

בעלי החיים המופיעים בפרק:

זאב, נמר, כפיר, דוב, צפע

כבש, עגל, מריא, גדי, פרה

בעלי החיים בפרק יכולים להתחלק לקבוצות שונות: 

כשרות ולא כשרות לאכילה

מסוכנות ולא מסוכנות לאדם. 

בעלי חיים טורפים ובעלי חיים נטרפים.

תכונות המנהיג באחרית הימים:

אנושיות:

צאצא למשפחת בית דוד [בן ישי]

חכם

מנהיג את ארצו בדרך של משפט וצדק

מאמין באל

מפחד מהאל [יראת ה’]

לא אנושיות:

בפיו וברוח היוצאת מפיו יהרוג רשע

דרך הנהגתו יצליח לגרום לשלום עולמי בין בני אדם ובין בעלי חיים כמו ימי הבריאה.

 [פרק ב בראשית]

מספר טיפולוגי- מספר בעל ערך מעבר למספר הכמותי שלו.

מספר 7

7 פעמים מופיעה המילה רוח בהקשר של תכונות המשיח דבר המראה שלמות ומציאות מעל הטבע.

על המנהיג יחולו שבעה סוגי רוח:

רוח חכמה- ידע שקיבל מאחרים.

רוח בינה- הבנת דבר מתוך דבר. [ממה שלמד מבין דברים חדשים].

רוח עצה- כוח לתת עצות טובות ולדמות דברים לבני אדם כדי שידעו כיצד נכון וראוי לנהוג.

רוח גבורה- חוזק.

רוח דעת- ידיעת האל  ודרכיו.

רוח יראת ה’- יראה ופחד מהאל [התנהלות על פי האל ולא מחשש לבני אדם].

כלל ופרט- הכללה ולאחר מכן פרוט של ההכללה. [ כמו לדוגמא שנאמר על ילדה שהיא ילדה טובה ואז נמנה במה היא טובה: נדיבה, חברותית, בעלת רגישות חברתית וכו’]

על המנהיג העתידי תחול רוח ה’= הכללה.

פירוט: [מהי הרוח שנחה עליו וכיצד היא באה לידי ביטוי]

המנהיג יהיה בעל חכמה, בינה, עצה, גבורה, דעת ויראת ה’. כל אלה הם פירוט למה הכוונה מנהיג שרוח ה’ שורה עליו.

ניגודים: אירועים השונים כל כך ממה שאנחנו מכירים כיום. 

זאב גר עם כבש

נמר יושב ליד גדי

עגל, כפיר, מריא יוצאים יחדיו למרעה ונער קטן שאין לו ידע ברעיית צאן רועה אותם. 

פרה ודב ירעו יחדיו וילדיהן ישחקו ביחד. 

אריה במקום לאכול בשר בעלי חיים יאכל תבן כמו בקר. 

תינוק שיונק חלב וצריך שמירה בדרך כלל כי אין לו את היכולת לדעת מה מסוכן לו ומה לא וילד שנגמל מחלב אם אך עדין קטן  ישבו ליד מאורת נחשים מסוכנים בלי חשש.

מטרת הניגודים להדגיש את השינוי המהותי שיהיה בעולם. שלום אמיתי ישרור בין כל חלקי בני העולם.

קשיים ופירושים:

קושי:

כיצד על פי הריח יצליח המנהיג החדש לזהות מי טוב ומי רע? האם יצטרך לרחרח אנשים?

פירוש:

רד”ק, אב”ע, מצודת דוד: “לפי שהריח הוא הרגשה קלה… וכן מרחוק יריח מלחמה”.

הסבר פירוש: מכיוון שהריח הוא פעולה קלה של האדם כך מלך המשיח במהרה יצליח לקלוט מי האדם העומד לפניו.

קושי:

מהי התקופה המתוארת בימי המשיח בעולם?

פירושים:

 רמב”ם, הלכות מלכים פרק י”ב, הלכה א’:

“אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו”ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל …”

רמב”ן בפירושו לויקרא פרק כ’ פסוק ו’: 

והוא הנכון כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון אין חיה ורמש ממית אדם וכמו שאמרו (ברכות לג) אין ערוד ממית אלא חטא ממית וזה שאמר הכתוב (ישעיהו יא ח) ושעשע יונק על חור פתן וכן ופרה ודוב תרענה ואריה כבקר יאכל תבן (שם פסוק ז) כי לא היה הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם כי נגזר עליו להיות טרף לשניהם

הסבר פירושים:

על פי רמב”ם תקופת ימי המשיח היא שעולם כמנהגו נוהג ולכן עדיין יהיו בעלי חיים טורפים ונטרפים אבל הפרק מדבר בדרך של משל על בני האדם שיתנהגו כראוי ביניהם ללא חשש אלא יחיו בבטחון כיוון שכל בני העולם ידעו כיצד נכון וראוי להתנהג ומימילא לא יהיו עוד מלחמות אלא שלום ושלווה ישרור בין בני העולם.

על פי רמב”ן בימי המשיח בני האדם ובעלי החיים יחיו בשלום זה עם זה ויחזרו לתקופה של בריאת העולם בה בני האדם ובעלי החיים חיו בשלווה והרמוניה זה עם זה וללא חשש ופחד. כמו שבעבר בעלי החיים ובני האדם אכלו מפרי האדמה ולא בשר בעלי חיים כך יהיה באחרית הימים. כיוון שמי שגרם למצב להדרדר לכך שבני אדם ובעלי חיים אוכלים בשר זה של זה הוא ההדרדרות המוסרית בעולם אבל מכיוון שהצב יחזור לתיקונו וכל בני האדם ידעו כיצד נכון וראוי להתנהג ישובו לאכול מהצומח.

המשותף לשני הפירושים הוא שהסיבה לשלום ולהרמוניה בין בני אדם בעלי מעמד שונה או בין בני אדם ובעלי חיים היא העובדה שתורת ה’ תתפרסם בעולם ובני האדם מעצמם ומרצונם ילמדו ויתנהלו על פיה. 

מוסר השכל:

1. דרך הפרק ניתן להבין מהן התכונות שחשוב שיהיה למנהיג: צדק ואמונה וכוח לומר את הדברים הנכונים בלי חשש. 

2. דרך הפרק ניתן להבין את ערך השלום. 

3. דרך הפרק ניתן להבין מה המניע למלחמות. כאשר בני אדם לא יודעים מהי הדרך הנכונה להתנהג בה וכל אחד חושב על דרך אחרת אז הדבר יוצר חיכוכים ומריבות. כשיש תורה אחת, קו אחד כללי שמוסכם על כולם זה מונע מלחמות.

   כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

שאלות בגרות:

1. קרא ישעיה פרק י”א וכתוב:

1. מתי נכתבה נבואה זו?

2. באיזה תקופה הנבואה עוסקת?

2. קרא ישעיה י”א פסוקים א’-ה’ וכתוב:

1. במי עוסקים הפסוקים?

2. כתוב 3 תכונות שיש לדמות המדוברת על פי הפסוקים הנ”ל.

3. מתוך התכונות שבחרת בסעיף הקודם הגדר איזה מהן אנושית ואיזה לא אנושית .

4. מהן הסיבות לדעתך שהדמות צריכה תכונות אלה לצורך תפקידה?

5. מהי התכונה שלדעתך יש בה הכי הרבה צורך? נמק דעתך.

6. אם היית יכול לתת לדמות זו תכונה נוספת שתעזור לה במילוי תפקידה איזה תכונה היית נותן לה ומדוע.

3. קרא ישעיה י”א פסוקים ה’-י’.

1. באיזה תקופה פסוקים אלה עוסקים?

2. כתוב שלושה אירועים שיקרו באותה תקופה לפי הפסוקים הנ”ל.

3. על פי מה שקראת מהו השינוי שיהיה בעולם?

4. א. קרא ישעיה י”א וישעיה ב פסוקים א’-ד’. באיזה תקופה עוסקות הנבואות?

2. האם שני הפרקים עוסקים באותו רעיון לדעתך או ברעיון שונה? נמק דעתך.

3. כתוב שתי נקודות דמיון בין שתי הנבואות ונקודה אחת של שוני.

5. קרא את פירושו של רמב”ם, הלכות מלכים פרק י”ב, הלכה א’: אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו”ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל …”

1. על פי רמב”ם האם פרק י”א פסוקים ה’-י’ מפורשים כלשונם או בדרך מטאפורית? [הדברים נכתבו כמשל ליחסים טובים בין בני אדם]. בסס תשובתך על דברי הפרשן.

2. לאחר שקראת את דברי רמב”ם, מה הן שתי הדרכים לראות את דרך התנהלות העולם באחרית הימים?

3. קרא את פירושו של רמב”ן לויקרא פרק כ”ו, ו’: “… והוא הנכון כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון אין חיה ורמש ממית אדם וכמו שאמרו (ברכות לג) אין ערוד ממית אלא חטא ממית וזה שאמר הכתוב (ישעיהו יא ח) ושעשע יונק על חור פתן וכן ופרה ודוב תרענה ואריה כבקר יאכל תבן (שם פסוק ז) כי לא היה הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם כי נגזר עליו להיות טרף לשניהם…”

   האם רמב”ן מסכים עם פרושו של רמב”ן או סותר אותו? מהי טענתו בעניין תקופת ימי אחרית הימים?

6. אם היו מבקשים מימך לתאר את ימי המשיח שלך… מה היה התיאור שלך?

שאלות בגרות:

1. כתוב מהי הדרך הנכונה שהאדם צריך לנהל את חייו לדעת ישעיה הנביא?
2. א. כתוב כיצד האל מתייחס לפעולות הפולחן של העם?

ב. כתוב בשלושה דרכים כיצד מתבטא יחס האל לפעולות אלה?

ג. מהי הסיבה לדעתך שהאל אינו מרוצה ממעשי הדת של העם?

3. כתבו שלושה דימויים שמדומה עיר ציון בבדידותה על פי פרק א בישעיה והסבירו אותם.

4. קראו ישעיהו פרק א’ וכתבו: מהן שתי הדרכים בהן משכנע האל את העם החוטא לשוב בתשובה?

5. קראו ישעיה פרק א’ פסוקים א’-ה’ וענו: באילו ביטויים משתמש הנביא כדי להדגיש את כפיות הטובה של העם? כתוב שני ביטויים והסבר אותם.

6. קראו ישעיה פרק א’ במה מואשמים העם? במה מואשמים מנהיגי העם?

7. קראו ישעיה א’ וכתבו מהם הכינויים בהם משתמש הנביא כלפי העם? מה הכינויים שהוא משתמש כלפי המנהיגים? מהכינויים שבחר הנביא מה ניתן להבין על מצב העם והמנהיגים בתקופה זו?

8. מהו האירוע ההיסטורי עליו רומז ישעיהו הנביא בפסוק ט’: “לולא ה’ צבאות הותיר לנו שריד”?

9. מהי הדרישה של הנביא מהעם? באילו פעלים הנביא משתמש כדי להדגיש את בקשתו?

10. קראו פרק א’ מה דעתכם על נבואה זו? האם היא מתאימה גם לימים שלנו? נמקו דעתכם!

11. קראו ישעיה א’ פסוקים כ”א- כ”ו וענו: מה המצב בארץ? מי יהיה אחראי על השינוי שיהיה בארץ ואיך יעשה השינוי? בססו דבריכם על הכתוב.
12. תארו עולם שבו ההתנהלות תהיה על פי ההמלצות של ישעיה הנביא לאורח חיים נכון.