נרצח בשדה

א כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. ב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. ג וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל. ד וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל. ה וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע. ו וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. ז וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה [שָׁפְכוּ] אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. ח כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. ט וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה.

ב”ה

נושא: חוקים

מיקום בתנ”ך: דברים כ”א

הפרק הזה עוסק בחוקים שמשה מעביר לעם ישראל. החוקים מופיעים פה עם תיאורים של מקריים שיכולים לקרות ועם הדרך שצריך לפעול בה כשהם קורים.

בתנ”ך יש מקרים שהחוקים מגיעים ללא תיאורי מקרה כמו לדוגמא החוקים בעשרת הדיברות: לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף וכו’ ועם חוקים שמגיעים כתיאור אירוע והפסק דין שלו. [מה צריך לעשות במידה ואירוע כזה קורה.

אירוע ראשון:

האירוע: נמצאה גופה בשדה של אדם שנרצח ולא יודעים מי רצח אותו. 

הפעולה שיש לעשות: הסנהדרין [70 החכמים של העיר] צריכים לצאת אל המקום ולמדוד את המרחקים בין השדה לבין הערים מסביב לשדה ולבדוק איזו עיר נמצאת במרחק הכי קצר מאזור הגופה. הזקנים של העיר שנמצאה הכי קרובה לגופה צריכים לקחת עגלה שלא נעשתה בה שום מלאכה וגם לא יצאה לחרישה. ואת העגלה הזו זקני העיר צריכים להוריד לנחל איתן שהקרקע שלו לא נחרשה ולא עבדו בה. ושם יערפו את ראש העגלה [ישחטו אותה]. הכוהנים משבט לוי שנבחרו על ידי האל כדי לשרת את ה’ במקדש, לברך את ישראל, לשפוט ולפסוק לבני ישראל במקרים שצריך לשפוט ולקבוע נגעים יתקרבו יחד עם זקני העיר הקרובה לנחל וישטפו בנחל את ידיהם ויאמרו “ידינו לא שפכו את הדם הזה”[לא גרמנו לכך שהאדם ימות],”ועיננו לא ראו” [לא ראינו שהוא מת ולכן לא יכלנו ללוות אותו ולעשות לו קבורה ראויה]. לאחר מכן יתפללו לה’ ויבקשו שה’ יכפר לעם ישראל על כך שלא שמרו כראוי כדי שמקרים כאלה לא יקרו ושיסלח להם על דם האדם הזה שמת בלי סיבה. 

לאחר מכן יש פניה לבני ישראל שבמידה וימצא הרוצח [לאחר הפעולות האלה של עריפת העגלה] הרוצח לא יהיה פטור מעונש אלא הם מתחייבים לשפוט את הרוצח ולהעניש אותו על פי חוקי התורה וציווי האל.  

מילים לביאור:

נחל איתן= נחל שזורמים בו מים כל השנה / נחל שהאדמה בו לא נחרשה ולא נעשתה בו עבודה. 

דם נקי= אדם שנרצח בלי סיבה מוצדקת

עגלה= פרה צעירה [יש אומרים עד גיל שנה ויש אומרים עד שנתיים נקראת עגלה]

מבנה אירוע ראשון:

פסוק א’= האירוע [מציאת גופה בשדה בלי לדעת מי רצח אותה]

פסוקים ב’-ו’: הפעולות שצריכים לעשות ראשי העם כתוצאה מהאירוע. 

פסוק ז-ח”: הדברים שצריכים לומר ראשי העם.

פסוק ט: הציווי לעם.

תיאור האירוע:

נמצאה גופת אדם בשדה ולא ידוע כיצד מת.

הפעולות שצריכים להיעשות:

הסנהדרין [זקני העם] שהם ראשי כל העם צריכים להגיע למקום ולמדוד את הקרבה של המקום לערים מסביב. 

העיר שתימצא הקרובה ביותר לשדה שבו הגופה נמצאה היא העיר שזקני העיר שבה צריכים להמשיך לטפל בעניין.

הכוהנים וזקני העיר הקרובה צריכים לקחת עגלה שלא נתנו לה לעבוד ולא חרשו אתה ולשחוט אותה ליד הנחל. [ הנחל צריך להיות מקום שבאדמה שלו לא עבדו].

לאחר פעולת השחיטה צריכים הכוהנים וזקני העיר לשטוף ידיהם בנחל ולהכריז שהם לא שפכו את דם האדם וגם לא ראו והתעלמו מהאירוע הזה. ולבקש מהאל שיסלח לעם ישראל על דם הנקי שמת ויכפר להם. 

לאחר סיום האירוע מבהירים לנו שפעולות אלה לא מחקו את הצורך למצוא את הרוצח או להעניש אותו ולכן במידה והרוצח ימצא הוא צריך להיענש על פי חוקי התורה. 

ניתן לראות שכוהני וזקני העם נדרשים גם לעשות פעולות לכפרה וגם להתוודות ולבקש בפה סליחה וכפרה על האירוע. 

לסיכום: 

החוק עוסק בחקירת המקרה, כאשר מצוין שהציבור (הזקנים והכוהנים המשמשים כשופטים] אחראים לברר את נסיבות המוות ולמנוע עיוות דין. מצווה זו מציינת את חשיבותה של חקירה יסודית בכל מקרה של הריגה. 

השאיפה כאן היא לגלות את האמת ולמנוע פגיעות נוספות. היא גם מבטאת את עקרון הצדק, בכך שכל מקרה נבדק בכובד ראש.

ומכיוון שלאחר ברור לא יודעים מי הרג את האדם פסוקי ההמשך עוסקים בהשלכות שלו ועל כך שצריך לבצע טקס כפרה עם קרבן. 

הזקנים ושופטים מהעיר הקרובה למקום ההרוג אחראים לבחון את המקרה ולבצע את הכפרה שהיא חשובה לשמירה על הקהילה כולה. הטקס הכפרה לא נועד להעניש את הרוצח, אלא לעדן את המצב ולספק תיקון מוסרי לחברה כולה, בכך שבני העיר לוקחים אחריות על מקרה הרצח שאירע בשטחם .ולכן גם לאחר הכפרה שנעשית אין היא מבטלת את תפיסת הרוצח ואת מיצוי הדין. אלא היא רק נותנת אפשרות להרגיע ולומר נלקחה אחריות. הדבר תחת טיפול ולא חיים פה במקום מסוכן שהכל הפקר. 

תפקידי הטקס:

1. לגרום לכך שתילקח אחריות על המקרה.

2. לגרום לעם להבין שהדבר ייחקר וייבדק ובכך להשליט רוגע בעם.

3. להעיר את יושבי העיר ואת המנהיגים שצריך לטפל בדרכים מסוכנות ולשים שם שמירה והגנה.

4. לכפר על כל בני העיר שלא שמרו על המקומות המסוכנים ודבר כזה קרה בשטחם.

5. להרים את האירוע למודעות ולפעול ולמען תפיסת הרוצח והבאתו לדין. 

תפקידי הכוהנים:

1. לשרת את ה’– בבית המקדש הכוהנים היו עושים עבודות שקשורות למקדש. “לשרתו”

2. לברך את ישראל– הכוהנים מברכים את ישראל בברכת כוהנים וכך ה’ דרכם מעביר את ברכתו לעם. “ולברך בשם ה’”

3. לשפוט– לפסוק בין אנשים שרבו מי צודק. “ועל פיהם יהיה כל ריב”.

4. להסיר נגעים– הכוהנים היו קובעים לגבי נגעים ומה יש לעשות בכל נגע ונגע. לדוגמא אם אדם היה חולה בצרעת אז להיות סגור מחוץ למחנה עד שהצרעת תעבור או אם יש כתמי צרעת בבית מתי יש להרוס את הבית ומתי אין צורך. “וכל נגע”.

מוסר השכל:

כשקורה דבר רע בעיר כל בני העיר צריכים ללמוד ממנו- ניתן ללמוד זאת מכך שמנהיגי העיר הקרובה [זקני העיר] מבקשים שיסלח לכל בני ישראל כי אם בשטח שלהם זה קרה סימן שההתנהגות בעיר לא מספיק טובה ולכן כולם צריכים לבדוק את עצמם במה הם צריכים להשתפר ולמה בשטח שלהם קרה המקרה הזה. [הוכחה לכך היא שהאדם שרצח עדיין צריך להיענש ברגע שייתפס והאירוע לא מכפר עליו רק על בני העיר]. .  

כשקורה דבר רע בעיר ולא יודעים  מי עשה אותו ראשי העיר צריכים לקחת אחריות על המקרה ולעשות פעולות לכפרה ותיקון כי הם אלה שאחראים על הנעשה בעיר והם צריכים לעשות פעולות למניעה של חטאים.- בפרק מנהיגי העיר שקרובה לאירוע הם אלה שמחויבים לפעול והם אלה שלוקחים את העגלה, שוחטים אותה ומבקשים מה’ שיכפר להם.

אין פטורים מענישה כשאדם חוטא גם אם זקני העיר עשו את הפעולות הנ”ל של הכפרה עדיין הם מצווים למצוא את הרוצח ולהעניש אותו על פי החוק. המטרה היא שבני האדם יבינו שהעולם הוא לא הפקר וגם אם לא נמצא האדם שהרג הדבר ייחקר וייבדק ולא ישכח. 

החוק בפרק זה בא להראות עד כמה חשוב שכל מקרה יטופל כראוי בשביל הסדר והשקט של הציבור. מישהו חייב לקחת אחריות על האירוע ולומר אנחנו נפעל למען שהדבר יטופל. כשקורה מקרה קשה בעיר ולא יודעים מי עשה ואף אחד לא לוקח אחריות זה נותן הרגשה שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו ואין דין ואין דיין וכולם חיים בהפקרות וזה גורם ללחץ, לפחד ולתחושת חרדה גם אצל מי שהאירוע לא נוגע אליו באופן אישי. ולכן ברגע שמנהיגי המקום פועלים ואומרים שיחקרו את העניין ומבקשים סליחה ואת כפרת העם זה נותן תחושת רוגע בציבור. 

קשיים ופירושים:

קושי:

מהי הסיבה שנדרשים הזקנים והשופטים למדידה? וכמה מהם צריכים להגיע?

פירוש:

רלב”ג: “ויצאו זקניך ושופטיך – כיון שאמר אחר זה: “זקני העיר ההוא” (פס‘ ג) , למדנו שאלו הזקנים והשופטים הם הכוללים לכל העיירות , ולזה יהיו מבית דין הגדול שבירושלם. וראוי היה להיות כן , כי אין ראוי שימדוד זה , רק מי שהוא על העיירות ההם כולם , לשפוט מי מהם יתחייב להביא העגלה. ולפי שהמעט שיפול בו שם “.

הסבר פירוש:

הזקנים והשופטים שאחראים על כל בני ישראל ועל כל הארץ מגיעים למדידה הזו והסיבה כדי שיהיה פסק הוגן  כי אם יגיעו רק זקני הערים הקרובות כל אחד ירצה לפתור את עצמו מהסיפור הזה. 

קושי:

כמה זקנים ושופטים צריכים להגיע לאירוע המדידה?

פירוש:

רלב”ג: “זקניך הוא שנים , והמעט שיפול בו שם שופטיך הוא שלשה כדי שיהיה ראוי לבית דין , שלא יהיה בית דין שָקוּל בלי מכריע , למדנו , שחמשה יוצאים מבית דין הגדול.”

הסבר פירוש: הכמות שצריך מכל קבוצה היא: שנים מהזקנים שזה הכי מעט שיהיה ברבים. ואילו מהשופטים שלושה כי בבית דין צריך שיהיו שלושה שופטים מינימום כדי לפסוק וגם פה הם במצב שצריך  לפסוק. 

קושי:

מהיכן מתבצעת המדידה?

פירוש:

רלב”ג: “מדדו אל הערים אשר סביבות החלל – ראוי שתדע שזאת המדידה יחוייב שתהיה מהמקום הנראה בו החִיוּת יותר , והוא הראש , כי מהמקום ההוא ראוי שיקרא חלל”.

הסבר פירוש: המדידה נעשית מאזור הראש כי הוא המקום של חיות האדם. [המקום הכי חשוב בגוף האדם]. 

קושי:

מהי הסיבה שעושים את פעולת הכפרה הזו לעם ישראל אם הם לא רצחו את הנרצח? [הרי לרוצח עצמו הפעולה הזו לא מסייעת לכפרה]

פירוש:

ראב”ע: “כפר לעמך – ששגו ולא שמרו הדרכים המסוכנים“.

הסבר פירוש: הסיבה שבני ישראל באותה עיר צריכים כפרה היא כיוון שלא שמו מספיק שמירה כדי שהדרך לא תהיה מסוכנת ואנשים לא ימותו בה. 

כל הזכויות שמורות לתנך בקליק לבגרות C.

שאלות בגרות:

1. בתיאור מהלך הפעולות במקרה של הרג שלא נודע מי עשה אותו (פסוקים א’-ט’), כיצד מצוות התורה דואגת לסייע להשלמת סדרי משפט והסרת ספקות? הסבר את פעולתה של מצוות הכפרה בהקשר החברתי.

2. כתבו איך תהליך ההכנה לטקס הכפרה (פסוקים ו-ח) שקשור למקום הריגת אדם ועירוב עם הקרבנות משדר את הערכים המוסריים של תיקון וצדק? מהי משמעות הקורבן לדעתך בתהליך זה?

3. כתבו כיצד פרק כ”א פסוקים א’-ט’ מתאר את הדרך בה יש להתמודד עם אדם שנמצא במצב של הריגה ללא ידיעה מי הרג אותו? הסבר את הצעדים שנעשים בסיפור.

4. קראו פרק כ”א פסוקים א’-ט וכתבו מיהם האנשים הממונים על תהליך הכפרה בכל שלב ומדוע הם מגיעים ולא אחרים?