בראשית פרק כ”א

ב”ה

תקציר הפרק

הפרק מחולק ל3 נושאים עיקריים.

1. הולדת יצחק פסוקים א’-ח’.
2. גרוש ישמעאל והגר פסוקים ט’-כ”א
3. הברית עם אבימלך פסוקים כ”ב-ל”ד.

נושא ראשון – הולדת יצחק והיגמלו.

לאברהם ושרה נולד בן בדיוק בזמן של הנבואה שקיבלו בפרק י”ח.

אברהם בן 100 שנים כשנולד יצחק.

אברהם מל את בנו יצחק. הוא הראשון שמקויימת בו מצוות ברית מילה בזמנה המדויק שהיא 8 ימים.

שרה גם מבוגרת, היא בגיל 90 ואומרת שכל מי שישמע על הולדת בנה יצחק לא יאמין מכיוון שהיא ובעלה מבוגרים.

לאחר שיצחק גדל ונגמל מהנקת אימו, אברהם עושה משתה גדול.

נושא שני- גרוש ישמעאל והגר

שרה רואה את ישמעאל, בנה של הגר גדל גם ומתנהג כמו בן של שפחה, בצורה לא ראויה (מצחק) היא פונה לאברהם ואומרת לו לגרש את האמה ואת בנה כך שלא ירש עם יצחק את המקום. בניגוד לפרק הקודם שבו שרה מתלוננת על זלזול הגר בה ושם אברהם שומע בקול אשתו בפרק זה, אברהם לא מעוניין לשמוע על הגירוש בגלל בנו.

אלוקים מתערב בוויכוח ומצדיק את שרה ואומר לו: “אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה.”

אלוקים מסביר לאברהם את פשר העניין: ההמשך שלך יהיה מיצחק ולא מישמעאל אבל בגלל שישמעאל הוא מימך אז גם הוא יבורך ויהיה  לעם גדול.

אברהם קם בבוקר, לוקח לחם ומים, שם את הצידה על הגר ושולח אותה ואת ישמעאל. בפעולה זו אברהם מראה עד כמה הוא מאמין לאלוקים וסומך עליו שיגן על ישמעאל.

הגר תועה בדרך והאוכל והמים נגמרים. היא עוזבת את בנה מתחת לאחד השיחים כי קשה לה לראות במותו ובוכה מצער.

אלוקים שומע את קול הנער (ישמעאל). מפה ניתן להבין  שישמעאל פנה אל אלוקים בתפילה וה’ מקשיב לתפילתו ומתייחס אליו כנער ולא כילד קטן.

מלאך אלוקים פונה אל הגר ואומר לה: אל תפחדי, ה’ שמע לקול הנער במקום שהוא נמצא.
קומי, תחזיקי את הנער בידך כי בסופו של דבר הוא יהפוך לעם גדול.

אלוקים פוקח את עיניה והיא רואה באר מים. היא ממלאת את כלי המים שבידה ומשקה את הנער.

הם מתיישבים באזור המדבר (מדבר פארן), ישמעאל הופך להיות צייד ואימו בוחרת לו אישה מארץ מצרים. (המקום שגדלה בו).

נושא 3 – הברית עם אבימלך.

אבימלך ופיכל שר הצבא שלו רואים שאלוקים עם אברהם בכל מעשיו והם פונים לאברהם בבקשה לעשות איתם הסכם שלום שיכיל גם את הדורות הבאים.
את בקשתם הם מחזקים בכך, שאברהם גר בארצם ולכן הוא צריך להוקיר להם תודה על התיישבותו בארצם. הם מבקשים מאברהם לא לשקר להם ולהישבע בשמו של אלוקים כדי שיעמוד בשבועה.

אברהם מסכים להישבע, אך לפני כן הוא מוכיח את אבימלך על באר המים שגזלו עבדי אבימלך מאברהם.

אבימלך משיב לאברהם שלא ידע על העניין והוא לא ידע מי עשה את זה ושאברהם עד עכשיו לא עדכן אותו בדבר.

אברהם לוקח צאן ובקר מביא לאבימלך והם כורתים ברית = הסכם.

אברהם מעמיד את 7 הכבשים באמצע ביניהם וכשאבימלך שואל אותו לסיבת המעשה אברהם מסביר לו: את הכבשים האלה אתה תיקח וזו תהיה ההוכחה שאני חפרתי את הבאר הזו והיא שלי.

מאותו הזמן, המקום נקרא באר שבע. על שם השבועה שנשבעו שם שניהם.

אבימלך ופיכל חוזרים לארצם, אל פלישתים ואברהם נוטע אשל בבאר שבע וקורא שם בשמו של ה’. אל עולם (אוניברסאלי ויחיד)

אברהם יגור הרבה זמן באזור פלישתים.

מונחים מהפרק:

סיפור אטיולוגי

דרך הפרק אנו מבינים מדוע בני ישראל עושים ברית מילה לבנים בגיל 8 ימים.

נבואה והתגשמותה

נבואה שמופיעה בפרק י”ח לאברהם  ומתגשמת בפרק זה

מילים /שורש מנחה:

צ.ח.ק- מדגיש את עוצמת הנס. קרה דבר לא הגיוני.

מדרש שם

יצחק- כי שרה צחקה כששמעה את הבשורה על הולדת בנה.

באר שבע = על שם השבועה שנשבעו אברהם ואבימלך זה לזה.

סיפור אטיולוגי

דרך הסיפור אנו מבינים למה באר שבע נקראת בשם זה עד היום.

כינויים בפרק

בן האמה, אמה, הילד, בנו, הנער – מדגיש את היחס והקשר בין הדמויות

היחס אל ישמעאל מכל אחת מהדמויות בפרק.

בעיני אברהם הוא עדיין בנו, ילד. בעיני אימו למרות שהוא גדול הוא בנה, ילדה.

בעיני אלוקים ישמעאל כבר נער. יש לו אחריות למעשיו.

בעיני שרה הוא בן האמה, היא סולדת מהתנהגותו שמחזקת את העובדה שהוא הבן של השפחה.

ביטויים המדגישים חריצות

וישכם אברהם בבוקר

הידעת?

בתקופת המזרח הקדום בנים שנולדו לאדון מאשתו ומשיפחתו, כל זמן שהם גרים באותו מקום והאב מראה שהוא מכיר בהם, הם יחלקו באופן שווה את הירושה.

חוק זה מסביר מדוע היה חשוב לשרה שישמעאל והגר לא יישארו בבית אברהם. במיוחד לאור התנהגותו של ישמעאל שבמעשיו הוכיח שהוא בן האמה ולא בן האדון. [חוקי חמורבי 170, 171]

מה למדנו מהפרק?

דברים שאינם נראים הגיוניים יכולים לקרות. האדם צריך להאמין, להתפלל ולקוות לטוב.

ברית מילה בגיל 8 ימים מזמן אברהם אבינו ועד ימינו.

תפילה ובקשה מהאל עדיפה על בכי. אלוקים שומע לקריאת הנער ולא לבכי המבטא אומללות של הגר. כשקשה לאדם, הוא צריך לשטוח בקשותיו ולא ללכת לצד, להרים ידיים ולבכות בחוסר אונים.

בנוסף, ניתן ללמוד שכשלאדם קשה ויש לו בעיה, הוא צריך למצוא דרכים לפתור אותה. ולא להיכנס לתוך הבעיה ולהתחפר בה באומללות, בכי לא יגרום לו להשיג דבר או לקדם אותו.

כשאדם כורת ברית של חברות עם בן אדם אחר, הוא צריך לנקות את כל מה שיושב לו על הלב ומפריע לו אצל הצד השני ורק לאחר מכן לתת.

אנחנו רואים זאת באברהם, שלפני שהוא נשבע לאבימלך, הוא מוכיח אותו על דברים שהוא הרגיש שמתוחים ביניהם ורק לאחר שהדברים תוקנו, הם נשבעו להסכם ביניהם.

בנוסף ניתן ללמוד מהשיחה של אברהם ואבימלך כמה עוזר לשוחח על דברים ולפתור אותם כי בעקבות השיחה, אברהם הבין שאין לו על מה לכעוס על אבימלך כיון שאבימלך לא ידע על הגזלה שגזלו עבדיו את אברהם.

מילים לביאור:

הגמל = נגמל מאימו (נגמל מהנקה)

מצחק = לועג, מציק, מזלזל,

יצחק = לא יאמין

שימו לב, המילה צחוק מופיעה פה במשמעויות שונות.

זרע= המשכיות.

וישכם = קם מוקדם

כמטחוי קשת = מרחק מסוים

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

בראשית פרק כ”א

1. קרא בראשית, פרק כ”א, פסוקים א’-כ”א.

בפרק זה מסופר על גירוש הגר וישמעאל מבית אברהם.

קרא פסוקים א’-י”א

 א[1] מי יזם את הגירוש של ישמעאל והגר ומדוע? בסס את דבריך על הכתוב

א[2] הסבר מה היה יחסו של אברהם ליוזמת הגירוש. בסס את דבריך על הכתוב.

ב[1] קרא פסוקים י”ד – ט”ז. )1 )על פי המסופר בפסוקים י”ד-ט”ו, יש המבקרים את אברהם וטוענים שנהג כלפי הגר בחוסר אחריות. הסבר ביקורת זו ובסס אותה על הפסוקים.

 ב[2] על פי המסופר בפסוקים ט”ו-ט”ז, יש המבקרים את התפקוד של הגר כאם. הסבר מה יכולה להיות הביקורת. לדעתך, האם הביקורת מוצדקת? נמק את דבריך ובסס אותם על הכתוב.

ג[1] קרא פסוקים ט”ו-כ”א ואת פירוש ספורנו לפסוק י”ט. ” ‘ויפקח אֹלהים את עיניה’. נתן בה דעת להכיר מקום מים שהיה שם, כי לא הייתה סומָ א ]עיוורת[ קודם לכן”. על פי פירוש ספורנו, פקיחת העיניים היא מטפורה. )1 )על פי פסוקים ט”ו-ט”ז, הסבר מה גרם להגר לא להבחין בבאר.

ג[2] על פי פסוקים י”ז-י”ח, הסבר כיצד נתן ה’ דעת להגר.

[מתוך אתר תנ”ך ממלכתי, בגרות תנ”ך חורף תשפ”א]