איוב פרק ב’
- איוב
- פרק ב'
א וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. ד וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ. ה אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ אִם לֹא אֶל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הִנּוֹ בְיָדֶךָ אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. ז וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי יְהוָה וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ עד [וְעַד] קָדְקֳדוֹ. ח וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וְהוּא יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר. ט וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת. י וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו.
יא וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ. יב וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה. יג וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד.
מתוך ויקיטקסט רשיון CC BY – SA 3.0
ב”ה
מיקום: איוב פרק ב’
נושא: חוכמה
תקציר הפרק
עובר זמן ושוב בני האלוהים מתייצבים לפני האל ואיתם השטן. ה’ פונה אל השטן ושואל אותו שוב: מהיכן באת? ותשובת השטן אינה משתנה. משוט בארץ ובהתהלך בה.
ה’ מאשים את השטן ואומר לו: ראית את איוב עבדי? אין כמוהו בכל הארץ. תם וישר, ירא ה’ וסר מרע ועדיין מחזיק באמונתו. ללא סיבה מוצדקת הסתת אותי לפגוע בו!
השטן בתגובה עונה לה’: בסופו של דבר מה שחשוב לאדם זה הוא עצמו ולכן האדם נמדד ביכולת שלו להישאר נאמן לאל רק אם פוגעים בגופו. אם תפגע בו ובבשרו תראה שהוא יברך אותך.
ה’ מאשר לשטן לפגוע באיוב אך לא להמיתו כדי להוכיח לו שאיוב יישאר נאמן גם כשיהיו לו כאבים פיזיים.
השטן יוצא מאת ה’ ופוגע באיוב. שחין (פצעים כואבים ומגרדים) ממלאים את גופו מכף רגל ועד ראש. עד כדי כך כואב ומגרד לאיוב שהוא לוקח כלי שמגרד את העור ויושב בתוך אפר בגלל כאביו.
אשתו שרואה את סבלו הרב אומרת לו: אתה עדיין מחזיק באמונתך? ברך את האל ומות.
איוב ששומע את אשתו כועס עליה ואומר לה: את מדברת כמו אחת הנבלות (= הנשים הלא טובות). האם כשהאל נותן טוב אפשר לשמוע ולהאמין בו אבל כשהוא מביא רע לא נקבל ממנו?
וכך, למרות דברי אשתו, איוב לא חטא בשפתיו.
שלושת רעי איוב שומעים על מה שקרה לאיוב ומגיעים אליו. כשהם רואים אותו מרחוק הם אינם מזהים אותו. הצער והחולי שינו את המראה שלו. הם מבינים שזה איוב ובוכים, קורעים את בגדיהם, זורקים עפר על ראשם ויושבים אתו על הארץ שבעה ימים ולילות ולא מדברים עד שיפתח הוא בשיחה.
ביאור מילים:
רעי איוב– חברים של איוב
ותסיתני– תפתה אותי
חינם– ללא סיבה מוצדקת
כינויים:
איוב– מכונה עבדי (עבד ה’)
תיקון סופרים– שינוי של מילה בפרק מכיוון שאם היא תכתב כמו שהיא, היא מראה זלזול באל.
יברכך– המילה שצריכה להיות היא יקללך. השטן רוצה להדגיש בפני האל שאיוב אינו צדיק ואם ה’ היה פוגע בו עם כאבים בגופו הוא כבר היה מפסיק להיות נאמן לו.
ברך– המילה צריכה להיות קלל. אשת איוב מציעה לאיוב לאור כאבו וסבלו הרב לקלל
אשת איוב בעצם היא דמות שמקדמת את מטרות השטן- היא מנסה לגרום לאיוב לאבד את אמונתו ואת אהבתו לאל כשהיא אומרת לו: עודך מחזיק בתומתך? ברך אלוהים ומות!
דמויות משנה בפרק- דמויות המשנה מאירות את הדמות או מקדמות ומבארות את הסיפור
אשת איוב– מאירה את דמותו בהתנהגותה כשהיא רואה את צערו של איוב ואומרת לו לברך את האל ולמות וכך מדגישה את אמונתו החזקה על דרך הניגודיות, אנו רואים איך איוב מעמיד אותה במקומה ומסביר לה שגם את הטוב וגם את הרע צריך לקבל מהאל.
בדבריה היא משלבת את הציפייה של האל מאיוב להישאר תמים על אף הכול “עודך מחזיק בתומתך”, וממשיכה את משאלתו של השטן, שאיוב ישבר ויברך את האל – “ברך אלוהים ומות”.
רעי איוב– גורמים לנו להבין בהתנהגותם כאשר ראו את איוב ולא הכירו אותו עד כמה מצבו של איוב גרוע עד כדי כך שלא ניתן לזהות אותו מרוב כאב, צער וחולי.
מנהגי אבלות:
מנהגי אבלות לאדם שקרוב אליו נפטר (אחד משבעת הקרובים= בן, בת, אח, אחות, אב, אם, בן/ת זוג) שונים מקרבה לקרבה ומשויכים לאדם שקרובו נפטר. בפרק זה אנו רואים שלמרות שלרעי איוב אין קשר משפחתי לנפטרים או לאיוב גם הם מתנהגים באבלות מתוך הזדהות בכאבו של איוב.
מנהגי האבלות בפרק:
- בכי- “וישאו קולם ויבכו”
- קריעת הבגד- “ויקרעו איש מעילו”
- זריקת עפר על ראשם- “ויזרקו עפר על ראשם”
- ישיבה על האדמה- “וישבו איתו לארץ”
- שבעה ימים ושבעה לילות- “שבעת ימים ושבעת לילות”
- אף אחד מרעי איוב לא פותח בשיחה אלא הם שותקים עד שאיוב ידבר- “ואין דבר אליו דבר”
ביהדות כיום ישנם מנהגי אבלות נוספים שאינם מופיעים בפרק.
- לא מסתפרים או מתגלחים
- לא מחליפים את בגדי האבלות 7 ימים.
- יש מעם ישראל שלא אוכלים בשר אלא רק דגים בימי האבלות
- לא שומעים שירים ולא הולכים לאירועי שמחה.
- לא מתחתנים אלא אם כן תאריך החתונה נקבע לפני המוות.
פרשנות:
שאלה:
“עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו”
מהי כוונת השטן בדבריו?
תשובה:
ר’ משה קמחי: “ויען. עור בעד עור – עור מקנהו יתן תחת עורו. וכל אשר לאיש – מִבָּנים ומעושר, יתן בעבור הצלת נפשו. ויש אומרים (ראה רש”י): עור בעד עור – שיסתיר בעור ידו או זרועו עור נכבד ממנו בעצמו, להציל נפשו.”
ר’ משה קמחי נותן את פירושו ואת פירוש רש”י בעניין.
פירוש ר’ משה- אדם ייתן בעד נפשו את עור בהמותיו, את רכושו ואת בניו העיקר להציל את עצמו.
פירוש רש”י– אדם יגן על עורו בחלק אחר של עורו שפחות חשוב לו, העיקר שיוכל להינצל.
שאלה:
“ולא חטא איוב בשפתיו” [פסוק י’] – מדוע נכתבה המילה בשפתיו?
תשובה:
ר’ ישעיה מטראני:
“לא חטא איוב בשפתיו – רבותא אמר לך. שיש בני אדם שמחמת כעסם מוצאים מפיהם דיבור שלא כהוגן , אע”פ שלא יאמרו אותם בלבבם. ואיוב נזהר שלא הוציא מפיו דבר מגונה.”
ר’ ישעיה מטראני אומר שהסיבה שכתוב “בשפתיו” היא כדי להראות את גדולת איוב שלא רק שבלבו לא חטא לאל אלא גם לא אמר דברים מגונים מתוך כעס כשאין בהם כוונה רעה.
רלב”ג: “לא חטא בכל זה בשפתיו. אלא שכבר אמרו רבותינו ז”ל, שבמחשבתו היה נבוך ומבולבל, כמו שהוכיח בסוף העניין; אמרו רבותינו ז”ל (יל”ש איוב תתצג). בשפתיו הוא דלא חטא אבל בלבו חטא.”
רלב”ג טוען בשם חז”ל הפוך מר’ ישעיה. הוא חושב שאמנם בשפתיו לא חטא ולא הוציא דברים רעים אבל בלבו כן חטא.
מוסר השכל בפרק:
- רעי איוב מגיעים לנחמו ועושים פעולות שיראו לו שהם מזדהים עם כאבו. הם לא פותחים בשיחה אתו אלא מחכים שהוא ידבר. הם מבינים את כאבו. מפה ניתן ללמוד כמה חשוב שאדם יהיה עם חברו גם בשעות קשות של אבל וצער ולא רק בשעות שמחה כשהוא עשיר ומכובד והכל טוב אצלו בחיים. חבר נמדד בזמן של צער לא פחות ממה שנמדד בזמן שמחה.
- אשת איוב- אשתו של איוב כשמציעה לו לברך את האל ולמות מראה עד כמה אתה צריך לבחון את מי שנמצא לידך. לא כל מי שקרוב אליך אתה יכול לסמוך על דבריו שיהיו טובים עבורך. בני האדם שמסביבנו מתפקדים כמלאכים טובים ומלאכים רעים ואנחנו צריכים לשמוע ולשקול את הדברים. מה נכון, הגיוני ומתאים לקבל ומה לא. לפעמים אדם שקרוב מאוד אליך יכול בדבריו לדרדר אותך למקום רע ומשמש כשטן בחייך על אף שהוא אוהב אותך ורוצה בטובתך אבל הדברים שהוא עושה או שאומר מרחיקים אותך מהדבר שראוי ונכון לעשות.
- מדברי אשת איוב ומתגובתו אליה ומצד שני משתיקת רעי איוב שיושבים אתו ביחד במשך 7 ימים אנחנו לומדים שיש מצבים בחיים שהשתיקה יפה להם. אם אין לך משהו חיובי לומר אל תגיד. זה עדיף מלהכאיב לאדם יותר ממה שכבר כואב לו או לתת עצות במקום שאתה לא מבין.
- בשיחה של האל עם השטן אנו רואים בצורה ברורה מאוד שאיוב צדיק בעיני האל ומתנהג כראוי ובכל אופן בעקבות דברי השטן הוא נבחן ומקבל מכות קשות כדי למדוד את רמת נאמנותו. דבר זה מלמד אותנו לא לשפוט אנשים. לפעמים נראה שאדם מקבל מכות ודברים רעים בחייו ובאופן אוטומטי אנחנו מניחים שכנראה הוא בן אדם רע ולכן מקבל את הרע הזה אבל לא תמיד זה כך ולכן צריך להיזהר בדרך ההסתכלות על כל אדם.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא איוב פרק ב’ פסוקים י”א- י”ג. רעי איוב מגיעים אליו לאחר ששומעים על מה שקרה לו.
[א] מהי המטרה של רעי איוב כשהם באים אליו? מאיזה מילה בפרק אתה יכול לבסס את תשובתך?
[ב] כתוב שלוש פעולות שרעי איוב עושים כשהם רואים את איוב.
[ג] מה גורם לרעי איוב לעשות פעולות אלה? בסס תשובתך מהפסוקים.
- קרא איוב פרק ב’ פסוקים ט’-י’.
[א] הוכח מדברי אשת איוב שהיא משלבת את רצון האל ורצון השטן.
[ב] במי לדעתך אשת איוב מצדדת? נמק דבריך.
- קרא איוב פרק ב’ פסוקים י”א-י”ג. מהם מנהגי האבלות המופיעים בפרק שאתה מכיר?
האם יש מנהג נוסף שאתה מכיר ואינו מופיע בפרק זה?
- קרא איוב פרק א’ פסוקים כ”א- כ”ב ואיוב פרק ב’ פסוקים ט’-”.
[א]השווה בין תגובת איוב לפגעים שקיבל בפרק א’ לבין תגובתו בפרק ב’.
[ב] לאור פירוש חז”ל באיזה מצב איוב עומד בניסיון בצורה טובה יותר?
[ג] כתוב דעתך, באיזה ניסיון עומד איוב בצורה טובה יותר? נמק דבריך.
- קרא איוב פרק ב’ פסוקים א’-ה’ ופסוקים ט’ י’.
[א] יש הטוענים כי אשת איוב מעמידה את איוב בניסיון נוסף. כתוב שני ביטויים מדברי האישה המקבילים להם בפסוקים א’-ה’.
הסבירו כיצד השוואתכם מבססת טענה זו.
[ב] קראו את פירוש מצודת דוד לפסוק ט’.
“עודך – עדיין אתה מחזיק בתומתך? וכאילו אמרה לו אל תחזיק עוד, אלא ברך את ה’, ובעוון זה תמות מיד. והינה טובה לך משתחיה
