היסודות החוקתיים של מדינת ישראל – פרק 24

ב”ה

 

נושא: מדינה יהודית דמוקרטית

תת נושא: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל.

 

סיכום:

יסודות חוקתיים- הגדרה:

בכל מדינה יש מערכת חוקים שהיא הנורמות, הכללים, הערכים שעל פיה אזרחי המדינה מעוניינים לנהל את חייהם בחברה. מערכת החוקים הזו היא מכתיבה לכנסת את ההשראה לחוקקת חוקים חדשים, למערכת המשפט לשפוט ולממשלה להתנהל חוקים אלה נקראים יסודות חוקתיים כיוון שהם הבסיס לכללי החברה ולאופייה של המדינה.

יסודות חוקתיים: יסודות שהם הבסיס המרכזי והחוקי של המדינה ומעל חוקים רגילים. הם משקפים את הבסיס להתנהלות המדינה ואופייה.

 

במדינת ישראל יש 4 יסודות חוקתיים:

1.מגילת העצמאות-מגילת העצמאות מעבירה לנו את העקרונות הבסיסים של המדינה.

2.חוקי יסוד – חוקי בסיס בעלי משמעות גבוהה מחוקים רגילים וכל אחד מהם יהווה חלק מהחוקה העתידית.

3.חוק השבות- חוק השבות מטרתו לוודא שהרוב במדינה תמיד יהיה יהודי.

4.חוק האזרחות – חוק האזרחות מטרתו לוודא שהרוב במדינה תמיד יהיה יהודי.

 

 

מגילת העצמאות-1948

הכרזת העצמאות היא המסמך היסוד המכונן של המדינה.

פן חוקתי/משפטי: הכרזת העצמאות אומנם  אינה חוקה ואין לה מעמד משפטי מחייב אך בית המשפט קבע שהיא מחייבת ומדריכה את הרשויות, במיוחד לגבי אופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. זאת אומרת במצב ששופט עומד לפני מצב שאין לו הגדרה ברורה בחוק מה הוא צריך לעשות הוא יכול לפעול על פי תוכנה ו”רוחה” של המגילה. 

דוגמא: בג”ץ פסק לאחר דחייתה של לאה שקדיאל למועצה הדתית בירוחם כיוון שהיא אישה, את החזרתה מהסיבה שהחלטה זו סותרת את מגילת העצמאות הדוגלת בעיקרון השוויון בין המינים.

פן לאומי: הכרזת העצמאות מגדירה את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, קוראת לעלייה, ומבטיחה שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין.

 

חוקה/חוקי יסוד:

במדינת ישראל אין חוקה רשמית אחת. הסיבה לכך היא מכיוון שכשקמה המדינה נקבע שיערכו בחירות לאסיפה המכוננת והיא תנסח חוקה עד ה1.1948 האסיפה נבחרה ב1949 אבל לא הצליחו להגיע להחלטה. 

מה הייתה הסיבה לקושי להגיע להחלטה בעניין החוקה?

היה דיון לגבי מה יהיה תוכן החוקה ולא הצליחו להגיע להסכמה ומצד שני היה צריך להתקדם לניהול תקין של המדינה כי היו מספיק קשיים ומדינת ישראל הייתה בעיצומה של מלחמה לכן, היו צריכים להחליט איך בכל אופן למרות חוסר ההסכמה בעניין תוכן החוקה יהיה אפשר לנהל מדינה.

המתנגדים טענו שזה לא הזמן לנהל דיון על תוכן החוקה כיוון שהמדינה במצב בטחוני מתוח  ובנוסף היו את קבוצת הדתיים החרדים שרצו שהחוקה תהיה על פי ערכי התורה.

 מצד שני היו את אלה שרצו שתהיה חוקה כדי לשמור על הגבלת השלטון וסמכויותיו ועל זכויות האדם ושלא יהיה מצב שהשלטון יעשה כרצונו אלא שתהיה חוקה שעל פיה יתנהל.

 

בסופו של דבר לאחר דיונים רבים בשנת 1950 נקבעה ההצעה של חבר כנסת הררי. היא נקראת “פשרת הררי”.

 על פי הפשרה הכנסת תחוקק חוקי יסוד ויהיה להם מעמד חוקתי. הם יהוו את מערכת הנורמות של המדינה והם יהיו בהמשך הבסיס לתוכן החוקה העתידית של מדינת ישראל.

 

מהם חוקי יסוד?

חוקי היסוד הם חוקים בעלי תוכן חוקתי והכוונה: שיש בהם יסודות הקיימים בחוקה כמו: מערכת הנורמות של המדינה[כיצד ראוי לנהוג] עקרונות היסוד של המדינה, סדר השלטון, זכויות האדם וכו’ והם בעלי ערך עליון במדינה מבחינת מדרג החוק. 

 

12 חוקי יסוד של מדינת ישראל:

לחוקי היסוד יש מעמד שונה שהוא מעל לחוקים רגילים של המדינה.

 

ההבדל ביניהם לחוקים רגילים:

שריון סעיפים- רוב חוקי היסוד ניתן לשנות את חוק יסוד או סעיפים שלו רק בתנאי שיש רוב מוחלט או רוב מיוחד של חברי כנסת. 

זאת אומרת לפחות 61 חברי כנסת הצביעו בעד החוק גם אם לא נכחו כל ה-120. בעוד שבחוקים רגילים מספיק שיצביעו רוב חברי הכנסת הנוכחים בהצעת החוק.

 

פסקת הגבלה -לכנסת ישראל אסור לחוקק חוק רגיל שהוא סותר חוק יסוד קיים. 

הדרך היחידה שניתן לחוקק חוק שסותר חוק יסוד היא:

החוק מתאים לערכי המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.

החוק נכתב למען מטרה ראויה.

החוק פוגע במינימום ההכרחי בחוק יסוד.

 

התוכן: תוכן חוק יסוד שונה מהתוכן בחוקים רגילים. חוק יסוד עוסק בתחומים שקשורים לחוקה כמו: ממשל במדינה, זכויות האדם, אופייה ועקרונותיה של המדינה וכו’ זהו תוכן כללי שבא להוות חוק עיקרי ובסיס לחוקים אחרים שיבואו אחריו.

 

צורת הכתיבה: צורת הכתיבה של החוק שונה מכתיבה ותיעוד של חוק רגיל. 

 כותרת– בחוק יסוד תבוא כותרת הנקראת “חוק יסוד”: והסיבה היא כדי להדגיש את חשיבותו ולהדגיש את החסינות והחוזק שלו על חוקים אחרים שלא ניתן לשנות אותו במהירות.

ניסוח– ניסוח החוק יהיה במילים כלליות. החוקים הרגילים שמסתעפים ממנו יבואו בצורה יותר מפורטת.

תאריך– בחוק יסוד לא יבוא תאריך כדי להראות את חוזקו ושחוק רגיל לא מערער אותו גם אם נכתב לפניו.

 

ב1955 פסק בית המשפט שלחוקי יסוד יש מעמד של חוקה במדינה. 

כך שאומנם אין חוקה אבל יש קובץ של חוקי יסוד שמעוגנים בחוק כחוקים חזקים שאינם ניתנים לשינוי במהרה ומעבירים את המסר על אופייה של המדינה שקמה, מגדירים את מוסדות השלטון וזכויות האדם ומתועדים להיות פרקי החוקה העתידית.

 

 

דוגמאות לחוקי יסוד:

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום היהודי (חוק הלאום): מעגן את האופי היהודי, סמלי המדינה, השפה העברית כשפה רשמית והקשר עם יהדות התפוצות.

חוקי יסוד של זכויות אדם (1992): חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חוקים אלו מעגנים זכויות יסוד כמו הזכות לחיים, קניין, תנועה, הזכות לכבוד ופרטיות.

חוק יסוד חופש העיסוק[1994]: החוק קובע את זכותו של כל אזרח או תושב בישראל לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד שיחפוץ בו. 

חוק יסוד בירת ירושלים[1980]: החוק קובע שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

בשני חוקי יסוד מופיעה פסקת הגבלה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. 

פסקת ההגבלה אומרת שבמידה והכנסת מחוקקת חוק שהוא סותר את החוקים האלה בג”ץ יכול לבטל את החוק החדש שהכנסת חוקקה.

פסקת ההתגברות: היא מנגנון משפטי-חוקתי המאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג”ץ (בית המשפט העליון), ובכך “להתגבר” על הביקורת השיפוטית של בג”ץ ולהעניק לחוק תוקף חרף היותו פוגע בזכויות חוקתיות. לפי ההצעות בישראל, רוב של 61 ח”כים יוכל להכשיר חוקים כאלה, מה שמעורר ויכוח עז בין שאיפה לעליונות הרוב לבין הגנה על זכויות מיעוט.

 

	חוק יסוד	מאפיין          חוק רגיל
	עליון, גובר על חוק רגיל, “משוריין”	מעמד            נמוך יותר, כפוף לחוק יסוד
	עקרונות המדינה, מבנה שלטון, זכויות אדם	תוכן                 נושאים פרטניים
	דורש רוב מיוחס (לרוב 61+ ח”כים)	שינוי                דורש רוב רגיל (רוב חברי הכנסת המשתתפים)
	“חוק-יסוד”, ניסוח כללי, ללא תאריך	צורה           כותרת חוק רגיל, תאריך חקיקה

 

 

חוק השבות: 1950 ותיקון ב1970

חוק השבות אומר שכל יהודי או יהודייה מקבלים את הזכות לעלות לארץ ישראל ובהמשך לקבל אזרחות.

הרחבת החוק: מי שהם ילדיו או נכדיו של היהודי/ה או בני זוגם זכאים לעלות לארץ ישראל ולקבל אשרת עולה גם אם הם אינם בפועל יהודיים (אימם לא יהודיה). 

מטרת החוק: מטרת החוק היא לשמור על רוב יהודי בארץ ישראל ולעודד עליה והתיישבות בארץ והוא נובע מהתפיסה של המדינה שמדינת ישראל היא בית לאומי לכל יהודי העולם.

 

ישנם מקרים יוצאי דופן שמדינת ישראל יכולה להגביל את העלייה ולא להעניק את “חוק השבות”.

אם האדם מסכן את אזרחי מדינת ישראל כי הוא עבריין ברמה שמסכנת את הציבור או אם הוא עולה לארץ והוא חולה במחלה מידבקת. 

אם האדם נמצא שפעל נגד מדינת ישראל. 

ההבחנה הזו יוצרת שמירה על העם שחי במדינה. אין פה אפליה של יהודי אחד כן ויהודי אחר לא אלא כולם יכולים לעלות כל עוד הם לא מסכנים את העם או המדינה בדרך מסוימת. גם אין פה אפליה מבחינת שאר העמים כי בכל ארץ שהיא מדינת לאום יש העדפה של עלייה לבני הלאום של הארץ.

 

 

חוק השבות והבעייתיות בחוק המורחב:

חוק השבות כחוק שמאשר עליית יהודים אין אתו בעיה כיוון שהוא נותן בית והגנה לכל יהודי העולם כמו שהייתה מטרת הקמת המדינה בתחילה.

הרחבת החוק יצרה בעיה במדינה מכיוון שהוא מכיר בבני זוג של היהודים כרשאים לעלות ובילדים של היהודי לעלות מהסיבה שהמדינה היא בית לכל יהודי. כך שמצד אחד אומנם הם בני משפחתו של היהודי אבל מצד שני על פי ההגדרה ההלכתית של מיהו יהודי היא רק מי שאמו יהודייה נחשב יהודי[גם אם אביו לא יהודי] או שהתגייר על פי ההלכה היהודית. כך שחוק השבות הרחיב את אפשרות העלייה והאזרחות גם למי שלא נחשב יהודי על פי תורת ישראל מה שהביא הרבה עולים שאינם יהודיים כיוון שאם יהודי נישא לאישה שאינה יהודייה אז ילדיו אינם יהודיים וגם אשתו לא יהודייה כל עוד לא התגיירו על פי כללי ההלכה. וכך הם לא יכולים להינשא ליהודים בארץ כיוון שתורת ישראל לא מאשרת את האדם כיהודי/ה ולכן לא מאשרת במצב כזה נישואים . 

אי הגדרה מדויקת מיהו יהודי יצרה בעיה כיוון שבזמן הקמת המדינה כל מי שטען שהוא יהודי עלה בלי לבדוק כראוי האם הוא יהודי על פי ההגדרה היהודית כך שבהמשך התברר שחלק מהעולים בכלל לא נחשבים יהודיים. או מכיוון שהגיור שלהם לא היה גיור אורתודוקסי [על פי כללי ההלכה היהודית]. או מכיוון שהם היו בנים לאב יהודי אבל לא לאם יהודייה ומכיוון שרק אם האם יהודייה הילד יהודי, הדבר יצר בעיה.

 

תיקון החוק בשנת 1970 הגדיר מיהו יהודי.

אדם שאמו יהודייה או שהתגייר הוא נחשב יהודי.

ההגדרה עדיין בעייתית מכיוון שלא נכתב איזה גיור כך שכל מי שהתגייר גם אם הגיור היה לא כראוי. ולכן עדיין ההגדרה נמצאת במחלוקת כיוון שאם הגיור אינו אורתודוקסי הרבנות בישראל לא מאשרת את הגיור ולא מחשיבה את האדם כיהודי/ה ומונעת נישואין על פי היהדות. 

הבעייתיות גדלה כיוון שהיא סותרת את מטרת חוק השבות. מטרת החוק היא ליצור רוב יהודי בארץ אבל אם בסופו של דבר העולים הם לא יהודים כי הם לא בני אם יהודייה או לא התגיירו על פי ההלכה ולכן הם לא נחשבים יהודים אז לא באמת השגנו את המטרה של החוק בהגדלת רוב יהודי בארץ. 

יהודי יכול להיות יהודי על פי ההגדרה הקבועה והוותיקה ביותר של מי שהגדיר מראש את העם היהודי ולא על פי מי שנוח לו להגדיר כרצונו מיהו יהודי ויכול לשנות בכל יום את ההגדרה על פי פרשנויות שונות ונוחות.

 

חוק האזרחות[1952]:

חוק האזרחות קובע מהם הכללים לקבלת אזרחות בישראל.

מטרת החוק היא ליצור רוב יהודי בארץ ישראל באופן קבוע. זוהי הסיבה לכך שיש העדפה רבה לבני העם היהודי בקבלת האזרחות.

אזרח– אזרח הוא מי שיש לו מעמד חוקי במדינה המעניק לו זכויות וחובות.

אזרחות– אזרחות מבטאת את הקשר המשפטי בין האדם למדינה.

זכויות וחובות:

זכויות האזרח הן לדוגמא: השתייכות למדינה, קבלת הגנה מהמדינה.

חובות האזרח הן לדוגמא: השתתפות פעילה במדינה, תשלום מיסים, גיוס , תרומה והגנה על המדינה [צה”ל, שירות לאומי וכו’ ] .

 

האזרחות במדינת ישראל כוללת 7 אפשרויות:

 

חוק השבות- ניתן אוטומטי לעולים בני העם היהודיים ומשפחותיהם.

לידה– לידה להורה אזרח ישראלי נותנת אזרחות ישראלית גם אם האזרח לא נמצא כבר בארץ. אבל זכות זו נשמרת רק לדור אחד. [בנו של האזרח מקבל אבל לא נכדו]

אימוץ– ילד שאומץ להורים תושבי ישראל מקבל אזרחות.

ישיבה בארץ– ב-8.10.1948 נערך מפקד אוכלוסין בארץ. כל מי שחי בארץ באותה תקופה קיבל אזרחות גם אם הוא לא יהודי וכך ילדיו גם הם מקבלים אזרחות אחריו .

לידה וישיבה– מי שנולד בארץ לאחר הקמת המדינה מקבל אזרחות[גם אם ההורה שלו לא אזרח ישראלי במידה ושהה בארץ 5 שנים רצופות והגיש בקשה לאזרחות בגילאי 18-21.

התאזרחות– עולים המעוניינים באזרחות מקבלים אזרחות בהתניה: שהות בארץ, ידיעת השפה העברית, ויתור על אזרחות קודמת בארץ אחרת. עדיין, לא חובה להיענות לבקשתו.

הענקת אזרחות– שר הפנים רשאי להעניק אזרחות לאנשים המבקשים אזרחות גם אם הם לא נושאים את הפרטים הנ”ל. [למשל לחסידי אומות העולם, אנשים שתרמו למדינה באופן משמעותי]

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות באזרחות:

1.כתבו את ההגדרה לחוק יסוד ומהם ההבדלים בינו לבין חוקים רגילים.

2.כתבו מהי הסיבה לכך שבמדינת ישראל אין חוקה? מה מחליף את החוקה?

3. כתבו מהו חוק הלאום? מהו התיקון לחוק הלאום שנעשה בשנת 1970? האם לדעתכם התיקון היה חשוב? מהי הסיבה שהוא חשוב לנו כעם ששומר על ייחודו לדעתכם?

4.מהם 7 האפשרויות לקבלת אזרחות בארץ ישראל. מתוך האפשרויות שקראתם מה ניתן ללמוד על המטרה שעמדה בחקיקת חוק זה?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_24_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_24.html