המיעוטים בישראל פרק 7

ב”ה

 

נושא: מדינה דמוקרטית

תת נושא: המיעוטים בישראל.

 

זכויות מיעוט:

זכויות מיעוט הן הקלות והטבות שמדינה דמוקרטית בוחרת להעניק לקבוצת אנשים שחיים במדינה והם שונים מכלל העם. המדינה במצב זה מאפשרת לקבוצות המיעוט להתנהל בתחומים שונים חיים שונים מכלל החברה כדי לשמר את התרבות, השפה והזהות שלהם. 

בישראל, הכרזת המדינה מגדירה את המדינה כמדינה יהודית-דמוקרטית ולכן יש הרבה מאפיינים שמבססים את אופייה של המדינה ככזו אבל יחד עם הרוב היהודי חי בארץ מיעוטים אתניים לאומיים ודתיים שונים, שלהם מאפיינים ייחודיים וזהות מובדלת מהחברה הרוב יהודית בארץ. המדינה מתמודדת עם הצרכים שלהם, זכויותיהם והיחסים ביניהם לבין המדינה.

על פי נתוני הסטטיסטיקה בישראל חיים היום:

76% יהודים

16.9%ערבים-מוסלמים

2.08% נוצרים [מרביתם ערבים-נוצרים]

1.66 דרוזים

 

סוגי המיעוטים בישראל:

א.מיעוטים אתניים לאומיים:

מיעוט שיש לו זהות לאומית משלו כמו: היסטוריה, תרבות ושפה משותפת ולפעמים גם קשר למדינה אחרת.

המיעוט הגדול בישראל: המיעוט הערבי. כ-16.9% מכלל העם בישראל. 

 [רובם מוסלמים ומעט מהם נוצרים שחלקם אינם רוצים להזדהות כערבים]

כולל:

מוסלמים[הרוב]

דרוזים[15%מהם]

נוצרים

בדואים[חלק מהמוסלמים]

מאפיינים:

שפה ותרבות ערביות.

זהות פלסטינית לחלק מהאוכלוסייה.

חלק מהם רואים עצמם כחלק מהעם הפלסטיני.

 

ב. מיעוטים דתיים:

מיעוט שמוגדר על פי דת ולא על פי לאום.

כולל:

נוצרים

דרוזים

מוסלמים [חלקם גם מיעוט דתי וגם לאומי]

 

ג. מיעוטים שאינם אתנים-לאומיים:

כולל:

יוצאי ברית המועצות לשעבר.

העדה האתיופית.

עולים חדשים מארצות שונות.

קבוצות אלה יש להן מאפיינים תרבותיים ייחודיים אך לא בהכרח זהות לאומית נפרדת. 

 

מאפיינים ייחודיים של קבוצות מיעוט מרכזיות:

המיעוט הערבי-מוסלמי: 

מהווה את הקבוצה הגדולה ביותר במדינה מבין כלל המיעוטים.

שפה-ערבית

רובם מזדהים עם החברה הערבית הגדולה וחלקם עם הלאום הפלסטיני.

דת מסורתית, מבנה חברתי-משפחתי קהילתי. 

אינם משרתים בצה”ל וגם לא מתנדבים למקומות אחרים.

רובם נתקלים בקשיים בשילוב מהסיבה שלא ידוע למי נתונה נאמנותם. האם הם נאמנים לאחיהם מחוץ לקו הירוק או למדינה בה הם חיים והאם הם מקבלים את השלטון בארץ וחוקיו. 

 

המיעוט הדרוזי:

• דת ייחודית וסודית [רק ראשי הדרוזים מכירים אותה].
• נאמנות למדינת ישראל [מאמינים בלויאליות למדינה שבה הם חיים].
• משרתים בגיוס חובה לצה”ל [83% משרתים בחילות שונים ובתפקידים שונים] 
• בעלי מוסדות דת ייחודים.
• החברה הדרוזית עוברת תהליך עיור שהוא מעבר מחברה כפרית לחברה עירונית . 
• הדרוזים נחשבים כקבוצת המיעוט בישראל שהשתלבה הכי טוב בה והסיבה היא כי הם מקבלים את חוקי המדינה ומתחייבים לנאמנות למדינה בה הם חיים. 

 

המיעוט הנוצרי:

• מיעוט קטן יחסית מכלל המיעוטים.
• רמת השכלה גבוהה. וחיים כלכליים טובים.
• שיתוף פעולה עם המדינה וגיוס לצה”ל.
• חיים לרוב באזור הצפון של הארץ: חיפה ובגליל.

 

המיעוט הבדואי:

• חלק מהמוסלמים אך בעלי תרבות שבטית [חיים בקבוצות גדולות לפי שבטים]
• אחוז עוני גבוה.
  • בעיות של כפרים לא מוכרים והתנחלויות על אדמה באופן לא חוקי ולא תשלומי מיסים למדינה. 
• חלקם מתגייסים לצה”ל.

 

סוגי זכויות והכרה במיעוטים בישראל:

המדינה מעצם היותה מדינה דמוקרטית מחויבת:

•  לשמירה על זכויות המיעוטים. [זכויות האדם]
•  לתת להם אפשרות לבטא את זהותם התרבותית.

 

הכרה של המדינה במיעוטים בישראל כוללת:

שפה: השפה הערבית מקבלת “מעמד מיוחד” היא שפה רשמית בישראל ולכן מסמכים רשמיים שהמדינה מוציאה צריכים להיכתב גם בשפה זו.

ייצוג במוסדות ציבוריים– שיטת הבחירות בישראל מבטיחה שיהיה ייצוג פוליטי לקבוצות מיעוט שונות בישראל.

שמירה על התרבות– המדינה מכירה באופן רשמי בימי החגים של המיעוטים בישראל והם יכולים לא ללמוד ולא לעבוד בימים אלה.

 

חינוך נפרד– המדינה מאפשרת חינוך שמותאם למיעוטים בישראל והיא מממנת מערכת חינוך נפרדת שבו יודגשו התרבות, השפה והעבר שלהם.  [ערבי, דרוזי, נוצרי]

אוטונומיה דתית– המדינה מממנת בתי דין דרוזים ומוסלמים וכך יש למיעוטים אפשרות לפסיקה באופן המותאם להם על פי הדת והערכים שמובילים אותם בענייני נישואין וגירושין.

 

 

קשיים ואתגרים של מיעוטים בישראל:

 

בין האוכלוסייה היהודית לערבית יש מתח קבוע שנגרם מסיבות שונות: המדינה מוגדרת כמדינה יהודית ולכן מי שאינו יהודי נחשב כשונה וזר. רבים מהעם הערבי חשים הזדהות עם העם הפלסטיני שמטרתו היא כיבוש המדינה והדבר מעורר מתח. בנוסף לחלק מהמיעוט הערבי יש קושי לקבל את השלטון היהודי ואת חוקיו במדינה, פעולות של חלק מהם מתורגמות כמסכנות את המדינה והאזרחים בה ומשפיעות על היחס לכל החברה הערבית. 

 

בין האוכלוסייה היהודית לשאר המיעוטים, הקשיים מתבטאים בקשיי שפה ויצירת תקשורת ונגישות לשירותים שונים במדינה. בנוסף, גם ההבדלים המהותיים בתרבות יוצרים ריחוק ומשפיעים על הזרות ומגדילים מתחים. 

 

כתוצאה מכך ניתן לראות קשיים בתחומים שונים:

תעסוקה והשכלה- קשיים בהשתלבות בתעסוקה ובהשכלה במדינה.

תקציבים נמוכים ביחס למקומות אחרים בארץ.

מחסור בתשתיות ואי פיתוח האזורים שלהם.

בעיות חוזרות של קרקע וכפרים לא חוקיים שהוקמו ולא מוכרים במדינה.

 

 

יחסי רוב-מיעוט בישראל:

היחסים מורכבים ונעים בין:

שיתוף פעולה [שירות במוסדות המדינה, עבודה משותפת, חיים משותפים]

מתח[לאומיים, חברתיים ופוליטיים]

 

מדינה דמוקרטית צריכה ל:

• להגן על זכויות המיעוט.
• להעניק ביטוי ולגיטימציה לזהות המיוחדת של המיעוט.
• לשמור על הסדר הציבורי ועל אופייה של המדינה.

 

מכיוון שלפעמים הדברים מתנגשים המדינה צריכה להחליט מה קודם למה? הענקת הביטוי הייחודי של הלאום והגנה על זכויותיו או שמירה על הסדר הציבורי ושמירה על אופייה של המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית. 

 

פעולות שמדינת ישראל עושה כדי לקדם את המיעוטים:

• תקציבים להקטנת פערים: המדינה מתקצבת יישובים ערביים.
• שילוב בחינוך ואקדמיה עם תנאים נמוכים מהנדרש משאר האזרחים.
• קידום תעסוקה במגזר הציבורי [הוספת תקנים במקומות עבודה לאוכלוסים שבאות ממיעוטים]
• חוקים האוסרים אפליה.
• תמיכה בשימור המורשת והתרבות.
• הכרה בשפה ובחינוך ייחודי.

 

 

 

חוק הלאום והשלכותיו על המיעוטים בישראל:

חוק יסוד[2018]קובע: ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי.

•  

• ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.
• זכות ההגדרה העצמית הלאומית שייכת רק לעם היהודי.
• מעמד מיוחד ניתן לשפה הערבית [לא רשמית כבעב].
• עידוד ההתיישבות היהודית בארץ.

 

השפעה על המיעוטים:

חלק מהערבים והדרוזים חשים שזה מחזק את תחושת ההדרה. טענתם: החוק אינו מתייחס לשוויון מצד שני החוק אינו פוגע בזכויות האזרחיות שלהם אלא רק מחזק את העובדה שהארץ מוגדרת כיהודית. 

 

מושגים חשובים לבגרות:

מיעוט אתני – לאומי – קבוצה בעלת שפה, תרבות, היסטוריה וזהות משלה. 

מיעוט דתי- קבוצה שמוגדרת על פי דת ולא על פי לאום. [מוגדרים לפי דתם כמו: מוסלמים, נוצרים]

אוטונומיה תרבותית / חינוכית- האפשרות לנהל חינוך ותרבות עצמאיים השונים מהמדינה בה המיעוט חי בה.

ייצוגיות-הנוכחות של המיעוט במוסדות השלטון ובמרחב הציבורי [כמו לדוגמה נוכחות של אנשים מהמגזר הערבי בכנסת כדי לייצג את המיעוט בארץ].

שוויון מהותי מול פורמלי- שוויון בחוק לעומת שוויון בפועל [לדוגמה יש חוק שנותן אפשרות תעסוקה לכולם ובפועל לא בכל תחום יכנו בני המיעוט מסיבות שונות] .

לסיכום:

המיעוטים בישראל מהווים חלק מרכזי מהמארג החברתי. המדינה הדמוקרטית מחויבת להגן על זכויותיהם, אך המציאות מורכבת: יש פערים, מתחים וקונפליקטים – לצד אזרחות שווה, שיתופי פעולה וחיים משותפים. 

שימו לב: שאלות הבגרות בוחנות את ההבנה של המורכבות הזאת, את הזכויות, ואת דרכי ההתמודדות

 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות באזרחות:

1.בחרו קבוצת מיעוט אחת בישראל כתבו את הדברים המאפיינים אותה כקבוצה וכיצד היא משתלבת בישראל.

2.כתבו באילו דרכים מדינת ישראל מסייעת למיעוט בישראל.

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%207.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.html