שופטים פרק טו
- העשרה
- פרק שופטים ט"ו
- נקמת שמשון
א וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא. ב וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה. ד וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. ה וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת. ו וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ. ז וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל. ח וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם. ט וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי. י וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ. יא וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם. יב וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם. יג וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע. יד הוּא בָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו. טו וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ. טז וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ. יז וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי. יח וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים. יט וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כ וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה.
ב”ה
מיקום: ספר שופטים פרק ט”ו
נושא: האירועים שהובילו להנהגת שמשון את ישראל.
סיכום הפרק
התקופה היא תקופת קציר חיטים, אנשים באותו הזמן קוצרים את התבואה לאחר שהתבואה סיימה את הצמיחה שלה. הזמן שעבר גרם לכעסו של שמשון לרדת והוא מחליט לרדת לתמנתה לבית אביה של אשתו ולהביא לה גדי עיזים כדי לפייסה ולהשלים עימה. כשהוא מגיע לבית אביה ורוצה להיכנס לחדרה אביה של אשתו מונע ממנו להיכנס לחדרה ואומר לו שהוא נתן את אשת שמשון לחבר שלו [של שמשון] שהיה איתם באירועי המשתה כיון שחשב ששמשון שונא אותה ולא רוצה להיות איתה יותר. לכן, הוא מציע לו הצעה אחרת: שייקח את אחותה הצעירה שטובה ממנה במקומה לאישה. שמשון ששומע את דברי אבי האישה מתמלא כעס ומחליט שהפעם הזו הוא ינקם בפלישתים ויעשה להם רע על מה שעשו לו.
שמשון לוכד 300 שועלים, כל שני שועלים הוא קושר בזנבותיהם ובין כל שני זנבות הוא שם לפיד. את הלפידים הוא מבעיר באש וכך שולח את השועלים עם לפידי האש לכל אזורי התבואה של פלישתים . השועלים המבוהלים מהאש שבזנב שלהם רצים בין התבואה שצמחה וכך מבעירים אש בכל שטחי פלישתים.
פלישתים בודקים מי עשה את הנזק הגדול הזה לתבואה שלהם ומתברר להם שזה שמשון חתן התמני [האדם שגר בתמנה, אבי אשת שמשון]. והוא עשה זאת מכיוון שאבי אשתו לקח את אשתו וחיתן אותה עם מישהו אחר. כשהם שומעים את הסיבה לנזק הם הולכים לבית אביה של אשת שמשון ושורפים אותה ואת אביה באש.
שמשון ממשיך להכות את פלישתים והורג בהם עד שנרגע מכעסו ורק אז מתיישב במקום שנקרא סעיף סלע עיטם. פלישתים מבינים ששמשון יושב בסעיף סלע עיטם ומגיעים לאזור יהודה ומתיישבים בלחי הם שולחים אנשים לאנשי יהודה כדי שימסרו להם את שמשון וכך יוכלו להתנקם בו על מה שעשה להם.
3000 אנשים מאזור יהודה יורדים אל סעיף סלע עיטם ופונים אל שמשון ושואלים אותו מהי הסיבה שהוא עשה את המעשה הזה? הרי הוא יודע שפלישתים שולטים עליהם ואיך הוא העז להתגרות בהם בצורה כזו?
שמשון משיב להם: כמו שהם עשו לי עשיתי להם [מידה כנגד מידה החזרתי להם על שפגעו בי].
אנשי יהודה מסבירים לשמשון שירדו אליו כדי לאסור אותו ולהעביר אותו אל פלישתים. שמשון ששומע את הסיבה לעלייתם מבקש מהם שלא יפגעו בו הם. הם מתחייבים לפניו שהם רק יאסרו אותו אבל לא ימיתו אותו. הוא משיב להם שאם כך, שיאסרו אותו וייקחו אותו אל פלישתים. הם אוסרים אותו בחבלים חדשים ולוקחים אותו לאזור לחי, המקום שפלישתים יושבים שם. כשהם מגיעים לאזור שפלישתים יושבים שם נכנסת בשמשון רוח גבורה מה’ והוא מצליח בקלות לחתוך את החבלים שעל ידיו כאילו הם עשויים מפשטן שנמס באש. שמשון מוצא לחי חמור טרייה [לחי של חמור שרק מת] והוא מכה והורג בעזרתה 1000 פלישתים. לאחר שסיים להכות בהם שמשון אומר: בלחי החמור הרגתי 1000 איש! לכן הוא קורא למקום “רמת לחי”.
שמשון מסיים להכות את הפלישתים ונהייה צמא מאוד מאוד. הוא פונה לה’ ומתפלל אליו ואומר לו: “אתה נתת לי להכות את הפלישתים ולהצליח להרוג מהם היום המון אנשים ועכשיו, אחרי התשועה הגדולה הזו שנתת לי אתה תיתן לי למות בצמא וליפול בידי הערלים האלה?”
שמשון מסיים תפילתו וה’ בוקע מהמכתש בלחי, מים ושמשון מרווה את הצמא שלו ומרגיש שחזר לחיים. בעקבות האירוע הזה שמשון קורא למקום: “עין הקורא” כי ה’ שמע לקריאתו וזימן לו מים כשהיה זקוק להם.
מאותו הזמן שמשון הופך להיות המנהיג בישראל והוא, בתקופת פלישתים שופט את ישראל 20 שנה.
מילים לביאור:
מבנה הפרק:
פסוקים א’-ב’: שמשון מנסה לשוב אל אשתו ונתקל בסירוב מאביה.
פסוקים ג’-ה’: שמשון מתנקם בפלישתים על כך שאשתו הועברה לפלישתי.
פסוק ו’– פלישתים מענישים את אביה של אשת שאול ואת אשת שאול.
פסוקים ז’-ח’: שמשון ממשיך בנקמתו מול פלישתים.
פסוקים ט’-י”ג: פלישתים פונים לאנשי יהודה שימסרו להם את שמשון לנקמה.
פסוקים י”ד- י”ז: שמשון מכה שוב בפלישתים עם לחי חמור בידו.
פסוקים י”ח- י”ט: תפילת שמשון למים והנס ב”עין הקורא”.
פסוק כ’: תוצאות האירוע- שמשון שופט את ישראל 20 שנה.
תקופת הפרק:
קציר חיטים- הזמן שקוצרים את התבואה [קיץ]
התקופה של הסיפור חשובה מכיוון שכאשר שמשון שלח את השועלים עם לפידי האש לתבואה של הפלישתים זה היה בזמן השיא של התבואה כשהפלישתים באים לקצור את התבואה שלהם ולהנות מהיבול ולכן המכה פה קשה יותר מכל תקופה אחרת שהיה עושה את הפעולה הזו.
שמות של מקומות המופיעים בפרק:
תמנה– המקום שגר בו אביה של אשת שמשון.
סעיף סלע איתם– המקום שיושב בו שמשון לאחר שהכה בפלישתים והתנקם בהם.
לחי- המקום שישבו בו פלישתים.
עין הקורא– המקום שבו שמשון התפלל לה’ למים כדי שלא ימות בצמא וה’ זימן לו מים מהמכתש בלחי.
דימויים:
החבלים החדשים שהיו על שמשון קל לו לנתק אותם כאילו היו עשויים מפשתן ונמסו באש. הדימוי בא להדגיש את העובדה שחבלים חזקים וחדשים נחשבו כדבר פשוט ביותר לניתוק וכך מדגישים את כוחו של שמשון.
ניסים המופיעים בפרק:
- שמשון מנתק את החבלים שאנשי יהודה קשרו אותו בהם בצורה מהירה וקלה מאוד.
- שמשון מוצא לחי של חמור מת והוא לבדו עם לחי החמור מכה 1000 פלישתים במעט זמן.
- לאחר ששמשון מסיים להכות את פלישתים ברמת לחי נהייה צמא מאוד ולא היה מים במקום. הוא מתפלל לה’ וה’ מזמן לו מהמכתש בלחי מים שיצאו ממנו כדי להרוות צמאנו.
מדרש שם- כאשר נותנים לאדם או למקום שם בגלל סיבה מסוימת.
רמת לחי– שמשון קורא למקום “רמת לחי” מכיוון שבמקום הזה הרג על ידי לחי חמור 1000 פלישתים.
עין הקורא– שמשון קורא למקום “עין הקורא” מכיוון ששם היה צמא מאוד והרגיש שהוא עומד למות אם הוא לא שותה. הוא התפלל לה’ וה’ זימן לו מים מהמכתש בלחי.
מידה כנגד מידה- התאמה בין המעשה לגמול הניתן לו.
שמשון משיב לאנשי יהודה לשאלתם מדוע פעל בצורה הזו נגד פלישתים? האם הוא לא יודע שהם מושלים בהם?
“כַּֽאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם” מבחינת שמשון פעולותיו הם התאמה למה שעשו לו ולכן אין לבוא אליו בתלונות. שמשון מראה לישראל שהתגובה שלו ראויה כיוון שאם פוגעים בו דרך התגובה הראויה היא לפגוע בחזרה ולא להתקפל ולחשוש מהפלישתים. בעצם, הוא מציב לאנשי יהודה מראה להתנהגות שלהם. לדעתו, הסיבה לכך שפלישתים מושלים בהם היא שתגובת ישראל למעשי פלישתים היא כניעה במקום להעמיד אותם במקומם ולהראות להם שהם לא יכולים להתנהג כרצונם.
קשיים ופירושים:
קושי:
אביה של אשת שמשון מציע לו את ביתו הקטנה כאישה במקום אשת שמשון שמסר אותה לחברו. ומשכנע אותו בכך שהיא טובה יותר. במה היא טובה יותר מאשת שמשון?
פירוש:
ר’ יוסף קרא: “ הלא אחותה הקטנה טובה ממנה – פתרונו: יפה ממנה…”
הסבר פירוש:
ר’ יוסף קרא מסביר שהתכוון אביה שהוא מביא לו את אחותה שהיא יפה יותר מאשת שמשון.
קושי:
מהי הסיבה שלאחר שפלישתים מענישים את אבי אשת שמשון ואת אשת שמשון הוא לא מפסיק להעניש אותם אלא ממשיך?
פירוש:
רד”ק: “אם תעשון כזאת – אם מתחילה כשגזלו אשתי עשיתם זאת , ששרפתם אותה ואת בית אביה , היה טוב; אבל עתה , שלא חששתם מתחילה עד שבקשתי אני דיני מכם , לא אחדל עדיין אלא אם כן נקמתי בכם פעם אחרת , ואחר כן אחדל.”
רלב”ג: “ויאמר להם שמשון: הראוי שתעשו כזאת להוסיף לעשות כנגדי? הנה אם נקמתי בכם מהענין הראשון ואחר אחדל מהרע לכם; אך עתה ששבתם לעשות כנגדי , הנה אני עושה עמכם רעה.”
ר’ ישעיה מטראני: “אם תעשון… כי אם נקמתי בכם – פירוש: אם תעשון כזאת שתשרפו את אשתי , ולא תקחו אותה מבעלה ותשיבוה אלי , לא אשקוט כי אם נקמתי בכם.”
הסבר פירושים אפשריים:
רד”ק מסביר ששמשון אומר לפלישתים: אם הייתם מענישים אותם לפני שהגעתי ונקמתי נקמתי אז לא הייתי ממשיך בנקמתי אבל מכיוון שרק עכשיו בחרתם להעניש אותם אז אתנקם גם בכם עד שאחליט שסיימתי.
רלב”ג טוען ששמשון ראה את מעשי פלישתים כנקמה בו ששרפו את אשתו ובית אביה ולכן עכשיו גם ינקום בהם.
ר’ ישעיה מטראני טוען ששמשון כעס עליהם שבמקום לקחת אותה מבעלה ולהשיב לו אותה שרפו אותה ולכן עכשיו ינקם בהם. כי כל המטרה שלו הייתה להשיב אליו את אשתו והם שרפו אותה.
מוסר השכל הנלמד בפרק:
סייעתא דישמייא לפעולות האדם– שמשון מבין שהתשועה והניצחון שלו לא הגיעו רק בגלל הפעולות שלו אלא בזכות העובדה שקיבל סיוע מהאל לפעולות שלו.
אפסות האדם– מהפרק ניתן ללמוד על כך שגם אדם גיבור כשמשון ללא סיוע מהאל דבר קטן יכול להפיל אותו כמו מחסור במים. שמשון לאחר שהרג 1000 פלישתים בלחי החמור בלבד מגיע למצב של צמא וחוסר במים מה שיכול היה לגרום למותו וכל הניצחון והגבורה היו ברגע אחד מסתיימים.
מידה כנגד מידה– שמשון עונה לבני יהודה כשהם מאשימים אותו בכך שתקף את הפלישתים כשהוא יודע שהם מושלים בהם ואומר להם כמו שעשו לי כך עשיתי להם. בזה הוא נותן להם תשובה לכך שאינו מקבל את הדרך תגובה של ישראל שבה היו רגילים לפעול מול פלישתים. פלישתים תקפו וישראל שתקו. שמשון בא ואומר להם הפלישתים שולטים בגלל התגובה הרופסת שלכם אם הייתם משנים את דרך התגובה לא הייתם תחת פלישתים.
כדי לשנות תוצאה צריך לשנות דרך חשיבה ופעולה. שמשון בא עם חשיבה שונה איך מגיבים לפלישתים ומשנה את דרך הפעולה מולם כשהם פוגעים בו וכך גם משנה את מצב שליטתם בישראל.
אין ייאוש בעולם כלל– מהפרק ניתן ללמוד שגם כשהמצב נראה חסר תקווה ואין מוצא ממנו הכל יכול להשתנות ברגע ולכן אין להתייאש אלא להתחזק ולהתפלל לאל שיסייע.
מהפרק ניתן ללמוד על החשיבות של האחדות בעם ישראל– שמשון מבקש מאנשי יהודה לא לפגוע בו. הוא לא חושש מפגיעה של הפלישתים למרות כוחם הרב ועוצמתם אלא מהפעולות של בני עמו. בהם הוא לא רוצה לפגוע.
לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ“ך,
לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות לבגרות בתנ”ך:
כתבו מהו מדרש שם ומהם שני מדרשי השם בפרק? הסבירו במילים שלכם מהי הסיבה לשמות האלה ומי נתן אותם?
חשבו וכתבו מה המוסר השכל שאתם יכולים ללמוד מהסיפור?
כתבו שני ניסים שמופיעים בפרק. למי הניסים נעשו?
מהי התקופה שהאירוע מתרחש ומה הסיבה שזמן האירוע חשוב במיוחד בפרק זה?