הלוח העברי ומעגל השנה היהודי

לוח השנה העברי וחודשי השנה

ב”ה

הלוח העברי [יהודי]

השנה בלוח העברי נקבעת לפי זמן בריאת העולם על פי המסורת היהודית. והדרך לדעת מהי היא לשנות את האותיות לגימטרייה.

 לדוגמה: שנת התשפ”ו

 ה=מציינת את שנת האלפים ולכן 5000, ת=400, ש=300, פ=80, ו=6. 

מצרפים את כל השנים:5000+400+300+80+6=5786 זמן בריאת העולם ומפה מתחילה הספירה.

תשרי

ראש השנה[יום תרועה]- א’ תשרי

סיבת האירוע: היום בו נברא האדם הראשון ולכן ביום זה בני האדם נשפטים על מעשיהם.

מקור תנ”כי: ספר ויקרא כ”ג, כ”ד-כ”ה, במדבר כ”ט. א’

צום גדליה- ג’ תשרי

סיבת האירוע: היום בו נרצח גדליה בן אחיקם שהיה המושל ביהודה ומונה על ידי מלך בבל לאחר חורבן בית המקדש. הסיבה לרצח הייתה פוליטית. ישמעאל בן נתניה היה משבט יהודה ולא הסכים עם הגישה של גדליה להקשיב לחוקי בבל וגם רצה למלוך בעצמו. כתוצאה מהרצח מעט מהעם שנשארו בארץ ברחו למצרים.

מקור תנ”כי: מלכים ב’ כ”ה, פסוקים כ”ב-כ”ז.

עשרת ימי תשובה- מ-א’ בתשרי ועד י’ בתשרי.

סיבת האירוע: עשרה ימים שנספרים מראש השנה ועד יום הכיפורים בימים אלה יש הזדמנות נוספת לעם היהודי לעשות חשבון נפש ולשנות מעשיהם כדי שיכופר להם ביום הכיפורים.

מקור תנ”כי: תהילים פ”א, ד’

צום יום הכיפורים- י’ בתשרי.

סיבת האירוע: ביום זה ה’ מכפר לבני ישראל על חטאיהם במידה והם שבו בתשובה על מעשיהם.

מקור תנ”כי: ויקרא ט”ז, כ”ט

חג הסוכות- י”ד תשרי – כ’ תשרי

סיבת האירוע: בימים אלה עם ישראל חוגג את חג הסוכות זכר לסוכות שישבו בהם עם ישראל כשיצאו ממצרים [בית שאינו בית קבוע] וזכר לענני הכבוד שליוו את עם ישראל הגנו עליהם מחום ומקור. 

הושענה רבה- כ”א תשרי

סיבת האירוע: היום השביעי של חג סוכות ובו על פי המסורת נמסרים הפתקים שבהם יכתב מה יקרה עם האדם באותה שנה. 

שמחת תורה- כ”ב תשרי

סיבת האירוע: היום שבו עם ישראל מסיים לקרוא את ספר התורה [בכל שבת קוראים את פרשת השבוע. מתחילים בפרשת “בראשית” ומסיימים בפרשת “וזאת הברכה” בספר דברים בשמחת תורה] ולכן שמחים על התורה שניתנה לנו וחוגגים בבתי הכנסת ובחוצות העיר עם ספרי התורה.

מקור תנ”כי: דברים ט”ז ,י”ג.  ויקרא כ”ג, ל”ד

חשון

מבקשים על הגשמים- ז’ בחשון

ביום זה מתחילים לבקש בצורה יותר מפורטת על הגשמים שירדו. שיהיו גשמי ברכה. ולמרות שמתחילים להזכיר את בקשת הגשמים בשמחת תורה רק בז’ בחשון מבקשים בצורה מפורטת כי מחכים שכל האנשים שעלו לרגל לירושלים בסוכות ישובו לביתם ולא יתעכבו בגלל הגשם.

מקור יהודי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ל”ג עמוד א’

כסלו

חנוכה- כ”ה בכסלו- ב’ טבת

סיבת האירוע: בימים אלה חוגגים את הניסים הגדולים שהיו לעם היהודי בתקופת ימי בית שני בזמן המרד הגדול שבו מתיתיהו הכהן ובניו ולוחמים נוספים מהעם היהודי נלחמו נגד גזרות אנטיוכוס שלא הסכים שהעם היהודי יקיים מצוות ואיים בעונש מוות.

את החג חוגגים 8 ימים זכר לנס שבו כד השמן הטהור שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק ל-8 ימים עד שיביאו זיתים משובחים ויכינו שמן חדש.

מקור יהודי: מגילת אנטיוכוס 

טבת

עשרה בטבת, יום צום – י’ בטבת

סיבת האירוע: התחיל המצור על ירושלים שארך במשך 3 שנים עד חורבן העיר.

מקור תנ”כי: מלכים ב’ פרק כ”ה

שבט

ט”ו בשבט- ט”ו בשבט

סיבת האירוע: חוגגים את התחדשות הטבע והאילנות.

מקור יהודי: מסכת ראש השנה

אדר

תענית אסתר, יום צום= י”ג אדר

סיבת האירוע: זכר לימי הצום שציוותה אסתר על העם ועליה ועל נערותיה כדי להינצל מגזרת המן הרשע.

פורים=י”ד אדר

סיבת האירוע: חוגגים את נס הפורים שהיה לעם היהודי. גזרת המן ואחשוורוש להרוג את כל העם היהודי התהפכה ליום שבו היהודים רשאים להגן על עצמם מאויביהם. ה’ שם פחד באויבי העם והיהודים הצליחו להביס את כל מי שניסה לפגוע בהם ולהרוג אותם.

שושן פורים=ט”ו אדר

סיבת האירוע: היום הנוסף לחגיגות פורים בו כל הערים המוקפות חומה חוגגות את חג הפורים [כמו ירושלים] בגלל שבשושן ניתנה האפשרות לעם היהודי להגן על עצמם מאויביהם יום נוסף.

מקור תנ”כי: מגילת אסתר 

ניסן

פסח=י”ד ניסן-כ”א ניסן.

סיבת האירוע: בימים אלה חוגגים את העובדה שיצאנו מעבדות במצרים לחירות וחזרנו להיות עם חופשי.

מקור תנ”כי: דברים ט”ז, שמות י”ב

שביעי של פסח=כ”א ניסן

סיבת האירוע: היום השביעי של פסח נקרא שביעי של פסח ונחגג כיום טוב כיוון שביום זה קרה הנס של קריעת ים סוף. לאחר 3 ימים המצרים שהבינו שעם ישראל לא שב למצרים והם מפסידים אותם כעבדים מחליטים לרדוף אחרי העם ולהשיב אותם למצרים. הם בטוחים שיצליחו כיון שאין לעם לאן לברוח. אך ה’ בוקע את הים לעם ישראל והם עוברים ביבשה כשהמים מימנם ומשמאלם כקירות. המצרים שרואים זאת ממשיכים במרדף וכשעם ישראל יוצא מהים ורק המצרים בים הוא נסגר עליהם והם טובעים לעיניהם. 

 מקור תנ”כי: שמות פרק י”ד, דברים ט”ז

ימי ספירת העומר- ט”ו ניסן- ו’ סיון

סיבת האירוע: סופרים את הימים מזמן יציאת מצרים ועד זמן מתן תורה שקיבלנו את התורה כמו תקופת אירוסין שבה החתן והכלה מחכים לזמן החתונה. כך עם ישראל ממתין מרגע יציאתו ממצרים לזמן שבו נכרתה הברית בין האל לעם ישראל. סופרים 7 שבועות שהם סה”כ 49 ימים.

מקור תנ”כי: ויקרא כ”ג, ט”ו

יום השואה- כ”ז ניסן

סיבת האירוע: זוכרים את תקופת מלחמת העולם השנייה השנים בין 1939-1942 לספירה הנוצרית

בה 6 מיליון יהודים נרצחו באכזריות באירופה רק משום שהם יהודים.

מקור יהודי: יד ושם [התאריך נקבע לפי זמן מרד גטו ורשה]

אייר

יום הזיכרון לחללי מערכות צה”ל ונפגעי פעולות האיבה- ד’ אייר

סיבת האירוע: זוכרים את כל אותם קדושים שמתו בארץ ולמענה ולמען העם כדי שאנחנו נחיה בארץ ישראל בצורה חופשית ובטוחה.

יום העצמאות- ה’ אייר

סיבת האירוע: חוגגים את היום שבו הוכרז על הקמתה המחודשת של מדינת ישראל לאחר 2000 שנות גלות. 

מקור יהודי: מגילת העצמאות

ל”ג בעומר-י”ח אייר

סיבת האירוע:  היום שבו פסקה המגפה שבה מתו תלמידי רבי עקיבא שהיו גאונים בחוכמה אך לא ידעו לנהוג כבוד אחד בשני. אנחנו זוכרים כדי לזכור את חשיבות כוח האחדות והכבוד אחד לשני בעם.

בנוסף, ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי [רשב”י] ולפני פטירתו הוא גילה לעם את תורת הסוד [תורת הקבלה] וכך ירד אור רוחני גדול לעולם.

ויש שמשייכים את החג גם למלחמות בר כוכבא והמדורות שהדליקו חייליו לאות ניצחון.

סיון

מתן תורה- ו’ סיון

סיבת האירוע: היום שבו ניתנה התורה לעם ישראל בהר סיני

מקור תנ”כי: שמות פרק כ’, שמות ל”ד, כ”ב. דברים ט”ז

תמוז

צום י”ז בתמוז= י”ז בתמוז

סיבת האירוע: נבקעה חומת העיר בירושלים לאחר 3 שנים של מצור והתחילו לשרוף, לאנוס, להרוג את היהודים בירושלים.

ימי בין המיצרים= 3 שבועות שבין י”ז בתמוז לט’ באב שבהם ממעטים בשמחה ונזהרים בהם.

סיבת האירוע: ימים אלה נחשבים לימים עצובים לעם ישראל בגלל האירועים הקשים שקרו בהם לעם היהודי מרגע שנבקעה חומת העיר ועד שהגיעו לבית המקדש ושרפו אותו לאורך כל הזמן הזה הבבלים פגעו בצורה קשה ביותר בעם היהודי בארץ.

מקור תנ”כי: מלכים ב’ כ”ה

אב

צום תשעה באב= ט’ באב

סיבת האירוע: יום שבו העם היהודי צם לזכר שני בתי מקדש שנחרבו לנו באותו תאריך. על ידי הבבלים ועל ידי הרומאים ולאחר החורבן נלקחו היהודים לעבדות ולגלות.

מקור תנ”כי: מלכים ב’ כ”ה, מגילת איכה.

יום האהבה= ט”ו באב

סיבת האירוע: ביום זה לאחר טרגדיה שקרתה בעם ישראל וכמעט שבט בנימין נכחד במלחמת אחים הצליחו למצוא דרך לפייס ולשקם את השבט על ידי נישואין של מעט הלוחמים מבני השבט ששרדו עם בנות ישראל.

מקור בתנ”ך: שופטים י”ט-כ”א

אלול

ימי הרחמים והסליחות- כל החודש

סיבת האירוע: בימים האלה על פי המסורת היהודית מזמן תחילת אלול ועד לאחר שמחת תורה “המלך בשדה” ה’ קרוב יותר לעם ישראל ושומע את בקשותיהם ורואה את ניסיונותיהם להשתפר ולהשתנות.

לכן בימים אלה עושים חשבון נפש, הולכים להתפלל בכותל ובבתי הכנסת ועורכים סליחות ומבקשים סליחה על החטאים מהאל ומבני אדם שפגענו בהם ומבקשים שתהיה שנה טובה ומתוקה.

לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ”ך,  

לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.