עמדת היישוב היהודי במלחמת העולם השניה וארגונים צבאיים

ב”ה

נושא: בונים מדינה במזרח התיכון.

תת נושא: עמדת היישוב במלחמת העולם השנייה. [ההגנה, הלח”י, האצ”ל]

סיכום:

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה העם היהודי ביישוב היהודי בארץ מבין שהם צריכים לקבל החלטה. האם לסייע לבריטים מול המלחמה בגרמניה או לא לסייע?

הסיבה למה לא לסייע הייתה בעקבות הפרסום חוקי הספר הלבן ששם בריטניה התנערה מההתחייבויות שלה בכתב המנדט והחליטה במקום לתמוך בהתיישבות היהודים, לסייע ולעזור להגביל ב:

הגבלת העלייה היהודית לארץ

הגבלת רכישות של קרקעות ליהודים.

כוונה לבנות בישראל מדינה דו לאומית כשיש בה רוב ערבי.

מצד שני, היה צריך לעזור לבריטניה כיוון שהיא נלחמה מול אויב גדול של כל העם היהודי. כך שאומנם בריטניה נלחמה למען עצמה אבל הלחימה מולה תרמה גם לעם היהודי ולכן היה רצון לסייע.

כתוצאה מכך בן גוריון שהיה מנהיג היישוב הכריז שהיישוב היהודי יסייע לבריטניה במלחמה מול גרמניה כאילו אין ספר לבן ומצד שני יאבק עם בריטניה על הזכות למדינה כאילו אין מלחמה. 

וכך יצא שעשרות אלפי יהודים הציעו את עצמם כמתגייסים למען המלחמה. 30,000 מצעירי היישוב התגייסו. 

צעירים יהודים גם מכל אירופה התגייסו למען הלחימה מול גרמניה [1.5 מיליון יהודים היו מגויסים בצבא בעלות הברית ונלחמו מול גרמניה דרך צבאות של ארצות שונות].

לקראת סוף המלחמה הוקמה פלוגת החי”ל שסייעה לבריטים בלחימה מול גרמניה והוקם כוח צנחנים מובחר שהוטס לארצות אירופה וסייע בהעברת מידע ומודיעין לבריטים ובפעולות שונות. 

בנוסף, היישוב היהודי סייע לבריטניה במלחמה בדרך של אספקת מצרכים ושירותים טכנולוגים לחיילים הבריטים.

כך שבסיום המלחמה נוצרה ציפייה של היהודים ביישוב היהודי לקבל תמיכה מהבריטים ולביטול חוקי הספר הלבן, במיוחד לאור העובדה שכל מדינות אירופה היו אשמות בעקיפין או באופן ישיר ברצח העם היהודי שקרה בגרמניה. הקמת מדינה בארץ ישראל הייתה יכולה להיות פתרון מצוין להוקרה לעם היהודי. אבל הבריטים גם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה המשיכו במדיניות של חוקי הספר הלבן השלישי. 

הממשלה הבריטית טענה שלמרות כל הסיוע של היהודים במלחמה הם זקוקים לנפט של מדינות ערב ולכן הם צריכים להיות בסדר מולם. 

כתוצאה מכך היישוב היהודי בארץ הבין שהם חייבים למצוא פתרון אחר למצב ולהיאבק גם בבריטים וגם בערבים שמונעים מהם את האפשרות למדינה.

ארגונים צבאיים:

ארגון ה”הגנה”- הארגון הוקם ב-1920 על ידי מפלגות הפועלים. כמות הלוחמים שבו היתה כ-30,000.

ארגון ההגנה הוקם ב-1920 לאחר מאורעות “תל חי”. לפני כן היה את ארגון ה”שומר” שדאג לשמירה של יישובים. לאחר מאורעות תל-חי[פרעות של ערבים ובדואים ביהודי הארץ לאחר שהבריטים יצאו מהאזור] הבינו היהודים שהם צריכים ארגון מקיף של הארץ ולא משהו נקודתי בכל יישוב. כתוצאה מכך הקימו את ארגון ה”הגנה”.

מטרת המחתרת היתה לדאוג לשמירה ולביטחון של תושבי יישוב הארץ מפרעות של הערבים או מכל דבר ביטחוני באזור.

ארגון ההגנה עבד תחת הסמכות של הסוכנות היהודית והתנהל על פי הכללים של ההנהגה הלאומית של העם. 

פעילויות נוספות של לוחמי ההגנה:

“משטרת היישובים היהודים”-כתוצאה מההתפרעויות של הערבים בשנים 1936-1939 הבריטים היו צריכים סיוע בכוח אדם שיתווסף להגנה על המקום וכך גויסו 20,000 שוטרים ולוחמים יהודים למשטר הבריטי. הם נקראו בשם: “נוטרים” והשם של המשטרה שלהם היה: “משטרת היישובים העבריים” כך שלוחמים יהודים היו משמשים בשני תפקידים גם כלוחמים בהגנה וגם במשטר הבריטי. הבריטים ידעו על פעילות ההגנה אך לא נתנו לה תוקף חוקי אלא הסכימו בשתיקה לפעולות שלהם בלי להפוך את הארגון לרשמי. 

“חומה ומגדל”- הלוחמים היהודים בארגון ההגנה סייעו גם בתחום ההתיישבות בארץ. כתוצאה מפרסום הספר הלבן הבינו היהודים שהם צריכים לפעול בארץ בתחום ההתיישבות בלי אישורם של הבריטים ולכן היו מקימים יישוב יהודי בארץ בלילה אחד כך שבבוקר כבר היו יהודים מלוחמי ההגנה שהתיישבו בהם. 

הפעולה הזו הייתה חשובה מאוד להמשך מכיוון שעל פי ועדת פיל כשחולקה הארץ לשטחים, כל המקומות שכבר התיישבו בהם יהודים ניתנו ליהודים כך שאת כל המקומות שנבנו בשיטת “חומה ומגדל” קיבלו היהודים לשליטתם. 

בשנת 1929 כתוצאה מכך שארגון ההגנה לא סיפק את הסיוע שציפו לו במאורעות תרפ”ט[1929] פרשו מהארגון לוחמים רבים והקימו שתי מחתרות נוספות לצורך שמירה על תושבי היישוב.

האצ”ל- בראשותו של זאב ז’בוטינסקי.

כתוצאה ממאורעות תרפ”ט ומאירועים נוספים בהם נהרגו יותר מ-500 יהודים ומהגישה הסבלנית כלפי ערביי הארץ התפתחו שתי גישות: האחת סבלנית לפעולות הנקמה והטרור של הערבים ביהודים ופועלת בצורה הגנתית בלבד והשנייה שטענה שיש לתקוף את הערבים בחזרה וללמד אותם לקח כדי שהמצב ייפסק.

ארגון האצ”ל בראשותו של זאב ז’בוטינסקי היה התשובה לאלה שרצו לפעול בדרך של התקפה נגד ערביי הארץ על הפעולות שלהם. וכך כ-3,000 לוחמים שהאמינו בגישה הזו הצטרפו לארגון.

בהמשך, כתוצאה מפרסום הספר הלבן וההתנערות של הבריטים מההתחייבויות שלהם לעם היהודי גם באצ”ל היו כאלה שטענו שהפעולות לא צריכות להיות רק מול הערבים אלא מול הבריטים שהוכיחו את עצמם כלא נאמנים להתחייבות שלהם וכמסייעים לעם הערבי. הם האמינו שבדרך של טרור כלפי הבריטים הם יוכלו להשיג את המטרה שלהם וכך הוקם הלח”י. 

הלח”י- בראשותו של מנחם בגין.

הלח”י – לוחמי חירות ישראל הוקם כתוצאה מפרסום חוקי הספר הלבן וההבנה של יהודים שהבריטים הם אויב העם היהודי בכך שסגרו את האפשרות להגירת יהודים לארץ ישראל מגרמניה וכך בעצם בעקיפין גרמו למותם של יהודים. 

מטרת הלח”י הייתה להתנקש בפקידים וחיילים בריטים. 

מכיוון שזו הייתה קבוצה קיצונית לא היו הרבה מצטרפים לארגון הזה והוא היה מורכב רק ממאות לוחמים. הלוחמה שלהם הייתה מול הבריטים בזמן שבריטניה הייתה בשיא הלוחמה מול גרמניה ולא היה לה זמן לעסוק בדיכוי לחימות קטנות בישראל. המשטר הבריטי עדכן את ההנהגה הציונית לטפל בבעיה של הארגונים החדשים שהתפתחו. 

כתוצאה מכך ההגנה יצאה לטפל בלוחמים בארגונים המחתרתיים החדשים במבצע שנקרא “סוזן” היא הזהירה את לוחמי המחתרות  ואף הסגירה אותם לידי הבריטים, 

היו שתי דעות ביישוב היהודי ביחס למבצע “סוזן”.

היו כאלה שטענו שזה מעשה בגידה להסגיר יהודים לבריטים והיו שטענו שחובה לפעול רק על פי האישור של ההנהגה של היישוב ולכן חובה להגביל את אותם לוחמים.

הפלמ”ח- פלוגות מחץ

כתוצאה מהאיום על ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה החליטו הבריטים לחזק את היישוב היהודי בארץ והקימו פלוגות נוספות שיסייעו במידה והצבא הגרמני יתקוף. הפלוגות נקראו הפלמ”ח. לאחר סיום המלחמה כשהבריטים כבר לא חששו מהאיום הגרמני הם וויתרו על חיזוק הפלוגה אבל ההגנה בראשות ההנהגה הציונית עדיין חיזקה אותם כפלוגה מובחרת של ההגנה. הם שימשו כלוחמים במחתרת באופן קבוע [צבא קבע] ובהמשך יסייעו לפליטים מהשואה לעלות לארץ וכשתוקם המדינה ישתלבו כמפקדים בצה”ל. 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.מה הייתה ההתייחסות של היישוב היהודי בארץ לגבי התמיכה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה? נמקו את הסיבות לדרך שפעלו בה.

2. א .כיצד ציפו היהודים שבריטניה תתייחס אליהם לאחר מלחמת העולם השנייה ומדוע? 

ב. כיצד התייחסה בריטניה ליהודים לאחר המלחמה? מה היה הנימוק שלהם?

ג. כיצד בחרו לפעול יהודי היישוב כתוצאה מיחסה של בריטניה לאחר המלחמה?

3.כתבו על ארגון ההגנה. מתי הוקם? מי היה אחראי עליו? ומהי מטרתו?

4.כתבו על שיטת “חומה ומגדל” מה הייתה השיטה? מי היה אחראי עליה? מהי הסיבה שהתפתחה? כיצד היא תרמה לגבולות הארץ בחלוקה של הקמת מדינת ישראל?

5. כתבו על שתי המחתרות שהוקמו. מה שמות המחתרות? לשם מה הוקמו? כיצד התייחסו אליהם יהודי היישוב?