דילמות ודרכי התמודדות של אנשי היודנרט בגטאות באירופה בזמן הפתרון הסופי

ב”ה

נושא: טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה.

תת נושא: דילמות ודרכי התמודדות של אנשי היודנרט בגטאות באירופה בזמן הפתרון הסופי.

סיכום:

השלטון הנאצי בגרמניה מרגע עלייתו לשלטון בשנת 1933 ניסה בכל דרך לגרום ליהודים לעזוב את גרמניה. הסיתו את המון העם נגד היהודים בכל דרך אפשרית: תקשורת, ספרים, תכניות לימודים בגני הילדים ובבתי הספר, מאמרים של משכילים, פרסומות, קולנוע, הצגות , סרטים, שידורי רדיו, תנועות נוער וספרי לימוד. 

לאחר שגרמו לעם הגרמני מהקטנים ועד הגדולים להאמין שהיהודים לא ראויים  ושהם מסכנים את האנושות בקיומם, הזכויות שלהם נלקחו, הוציאו אותם ממשרות ממשלתיות ועבודות ציבוריות, אסרו עליהם להגיע לבתי ספר ציבוריים, לטייל בפארקים, בריכות שחייה ציבוריות ואפילו לשבת על ספסל בדרך. בהמשך גם העסקים שלהם סומנו והושחתו כדי שגרמנים יבינו לא להיכנס אליהם. רכושם התחיל לעבור בהדרגה לממשלת גרמניה והחוקים התגברו ליותר ויותר קשים כמו האיסור לשמוע רדיו, לשים צמחים בבית, לגדל חיות מחמד.

גרמניה ניסתה בכל דרך לגרום ליהודים לצאת מארצה ולהגר למקומות אחרים שלא קרובים אליה. 

רוב  יהודים חשבו שהתקופה תסתיים ותעבור והיו כאלה שהבינו שהמפלגה הנאצית פה כדי להישאר ובחרו להגר לארצות שונות. רובם לארה”ב וישראל ששם זיהו את ההתאמה הלאומית. 

בהמשך כשדברים אלה לא עזרו כדי לסלק אותם מהאזור וגרמניה כבשה את פולין וכך לשליטתה נוספו עוד כ-2 מיליון יהודים שאין לה מה לעשות איתם ושהיא צריכה את השטחים שלהם כדי ליישב בה גרמנים היא החליטה לשים את היהודים בגטאות. הגטאות הצפופים גרמו ליהודים לחלות ולמות [על פי התפיסה שלהם היהודים נושאי מחלות ולכן מהר מאוד ימותו בגטאות. ], הם הצליחו לקחת את רכושם של היהודים בלי וויכוחים מיותרים ובנוסף, כך הם יהיו רחוקים מהם ולא יתערבבו עם שאר האוכלוסייה.

כדי למנוע מהגרמנים להתערבב יותר מידי עם היהודים וכדי לשמור על הכוח עבודה של הגרמנים הם החליטו למנות וועד יהודי בכל גטו= היודנרט.

יודנרט [הוועד היהודי] היה מורכב מ12-24 נציגים יהודים [לפי גודל הגטו] כשבראש הוועד היה אדם שנבחר, הנציגים היו אנשים בעלי סמכות שהעם כיבד והקשיב להם כמו רבנים ואנשי ציבור פעילים. 

כל הנציגים היו צריכים להיות אנשים בעלי סמכות שהעם מקבל את דעתם.

סיבות להקמת היודנרט:

למנוע מהגרמנים את ההתערבבות עם היהודים.

לחסוך לגרמנים בכוח עבודה שיצטרך לפעול בתוך הגטו.

לגרום לכך שיהודים יקשיבו להוראות ויעשו את מה שאומרים להם בלי הרבה קשיים.

תפקידי היודנרט [ הוועד היהודי] :

לטפל בכל הדברים שקשורים להתנהלות חיי היום יום של הגטו.  [ניהול כל מה שקורה במקום]

למלא את ההוראות של הגרמנים. [תיווך בין דרישות הגרמנים לעם]

להעביר רשימות של יהודים לעבודות כפייה והמשך לאקציה.

אחריות על המשטרה היהודית [הוראות למשטרה היהודית על פי החלטות הגרמנים]

הגרמנים נתנו ליודנרט אפשרות לעשות כרצונם ולא התערבו להם בפעילויות כך שהיודנרט באמת ניהל את הגטו. ליודנרט הייתה יד חופשית בגטו והם השתמשו בשכלם ובלב הטוב שלהם ובמקום שהגטו יהיה מקום קבורה המוני ומהיר של יהודים הם כמעט בלי אמצעים בכלל ובלי סיוע הצליחו להרים בגטאות פעילויות ומוסדות שירימו את המצב הנפשי והכלכלי של העם. לתדהמת הגרמנים הגטו הפך להיות מקום מלא עשייה. על אף הרדיפות, החוקים הנוקשים, הצמצום הגדול בכמויות האוכל שהגיעו והתנאים הגרועים שגרמו לרעב גדול ופחד היודנרט הצליחו לייצר חיי קהילה בגטאות.

מוסדות ופעילויות שיודנרט דאגו להקים בגטאות:

• בתי ספר וחינוך 
• בתי רפואה
• בתי תמחוי [מטבחיים ציבורים]
• מופעי תרבות [הצגות, מופעים, כנסים חגיגיים]
• בתי כנסת
• מקום לשימור מידע “עונג שבת”
• ועדי בתים לשימור ותחזוקת המקום
• בתי מלאכה לייצור מדים, תיקים, אוכפים, מזוודות ועוד.
• פתרונות להגדלת כמויות המזון בגטו [הברחות] [גידול ירקות]
• משא ומתן מול הגרמנים להורדת גזרות.

היודנרט האמינו שאם יראו לגרמנים שהיהודים לא מפריעים להם אלא מסייעים ויוצרים אז הם יתנו להם לחיות

ולכן הם ניסו ליצור מצב של שקט, תעסוקה, הפעלות עד שהתקופה הזו תיגמר והמלחמה תסתיים.

לעומתם, הגרמנים שלא תיארו לרגע שממקום צפוף, כמעט בלי אוכל יצליחו היהודים להתקיים ואף לסייע לאחרים ולמכור יצירות כעסו וחשבו על רעיון חדש ומהיר יותר: מחנות השמדה.

כשגרמניה פורצת לברית המועצות ומיליוני יהודים נוספים [ 4 מליון] עוברים לשליטתה, הגרמנים רוצים את המרחב מחיה שלהם והם מחליטים שהפתרון צריך להיות מהיר יותר. וכך התחילו פעולות  של הרג המוני יזום על ידי מפקדים גרמנים שהבינו מפקודת הקומיסרים שלא ייענשו אם יהרגו יהודים. 

המפלגה הנאצית ראתה שאין התנגדות לרצח ההמוני. האזרחים של ברית המועצות סייעו בלכידת יהודים ורציחתם, המפקדים והחיילים הגרמנים לא הראו פעולות סירוב וכך הם עברו לשלב הבא.

ועידת ואנזה: בוועידת ואנזה היידריך בסמכותו של היטלר מזמן בכירים וראשי ממשל במפלגה הנאצית ומעדכן אותם בתוכנית החדשה, בסדר החשיבות הגבוה שלה מבחינת הממשל ובצורך של כל משרדי הממשלה לעשות הכל כדי שהפעולה תצליח. “הפתרון הסופי” של יהודי הארצות שנכבשו ושעתידות להיכבש על ידי גרמניה.

סוגי השמדה בפתרון הסופי היו: בורות ירי, משאיות גז, מחנות השמדה, צעדות מוות.

היו יהודים בארצות שנכבשו שמיד הגיעו להשמדה בדרכים שונות והיו את היהודים שהיו בגטאות.

היהודים שבגטאות היו מיליונים וכדי שההשמדה תהיה מסודרת כל פעם לקחו חלק. 

היודנרט והפתרון הסופי:

אקציה:

הגרמנים היו דורשים מהיודנרט שיביאו להם כמות מסוימת  של יהודים שלא יכלו לסייע לגרמנים כך שהרשימות היו עוברות בדרך כלל דרך היודנרט.

חולים, נשים, ילדים, זקנים אנשים שאין להם כוח לעבוד בעבודות כפייה ואנשים שאין לגרמנים תועלת מהם היו הראשונים שנלקחו באקציות. [היודנרט, המשטרה היהודית, הרופאים, האחיות והפועלים בעבודות למען הגרמנים היו האחרונים באקציות] 

היודנרט לא ידעו לאן שולחים אותם. הגרמנים היו אומרים להם שהם נשלחים למקומות עבודה או ל”יישוב מחדש” אבל בהמשך כשלא קיבלו מכתבים ועדכונים כבר ניחשו שהם הלכו להשמדה [היו נותנים ליהודים שטרות של כסף שהודפס רק ליהודים כדי להטעות אותם שהם באמת הולכים להתחיל חיים חדשים ולא יתנגדו.]

את הרשימות היו מביאים לגרמנים.

המשטרה היהודית הייתה צריכה לדאוג ולטפל בכך שכל מי שברשימה יכנס למשאיות. 

מהמשאיות העבירו לרכבות ומהרכבות היו מגיעים למחנות ההשמדה. 

דילמות שהתמודדו איתם היודנרט:

דילמות יומיומיות:

• האם לדאוג לאנשים מבוגרים ולהאכיל כראוי או לדאוג יותר לילדים?
• האם לטפל בחולה שלא נראה שירפא או לשמור אוכל ותרופות למי שיש סיכוי שירפא?
• האם לסייע ליהודים שהגרמנים מכים בהם או לשמור על חיי אחרים ולשתוק כשרואים פגיעה ביהודי?
• האם להסגיר יהודים שלא התנהגו על פי הכללים או לסכן את שאר יהודי הגטו?
• מי קודם למי מבחינת סיוע באוכל? מבוגר או ילד? אישה או גבר? מה סדרי העדיפות?
• האם לייצר לגרמנים לצורך המלחמה דברים שיסייעו להם ולכלכלת גרמניה[ כדי לחיות] או להימנע מלעזור להם?
• האם לתמוך במחתרות או להתנגד להם כי הם מסכנות את הגטו?
• האם לשתף פעולה עם דרישות הגרמנים או לא וכך לסכן את כל יושבי הגטו?

כשהגיעו המשימות להכנת הרשימות של האקציה:

• את מי להכניס ברשימה? את מי לא הכניס? מי למוות? מי לחיים? 
• האם לספר ליהודים את האמת שהם נשלחים למוות או לתת להם תקווה כדי שהאי ידיעה לא תייסר אותם?
• האם להציל את עצמם ואת משפחתם או את יהודי הגטו? [חברי היודנרט ומשפחותיהם קיבלו הגנה כי ניהלו את המקום]
• האם לומר ליהודים לברוח או לשכנע אותם לפעול לפי הגרמנים ואולי להציל חלק?
• האם להתסיס את היהודים למרוד או לומר להם להקשיב וכך להציל לפחות את שאר יהודי הגטו שנשארו?
• האם לסייע לגרמנים ולהכין רשימה וכך לנסות להציל את שאר תושבי הגטו או לבחור לא לסייע לגרמנים?
• מי קודם למי מבחינת חיים? ילדים? אנשים מלומדים? רווקים או בעלי משפחות? נערות או נשים נשואות עם ילדים? את מי לרשום?
• האם למסור שמות של יהודים או להסתכן במות כולם?

היו ראשי יודנרט ששיתפו פעולה עם הגרמנים אבל כשהגיע המצב לאקציה וכשהבינו מה נדרשו לעשות העדיפו להתאבד ולא למסור רשימות. [אדם צ’רניאקוב]

היו ראשי יודנרט שביקשו מהיהודים לסייע להם ולמסור ילדים וחולים במקום אלה שיש בכוחם לשרוד. [מרדכי רומקובסקי]

היו ראשי יודנרט שבחרו להתריע ולומר ליהודים שיברחו אפילו שכתוצאה מכך רצחו אותם.

היו ראשי יודנרט שבחרו לסרב לתת רשימות ולכן נרצחו. [ד”ר יוסף פרנס]

ראשי יהודים שבחרו לשתף פעולה ולהעביר רשימות מהחשש לחייהם. [ד”ר לנדסברג]

ראשי יודנרט שידעו ובחרו לא לספר ליהודים שהולכים הם למותם כדי שלא תהיה בהלה בהם . [קרוננברג]

היו ראשי יודנרט שהביאו את הרשימות כי העדיפו שהם יבחרו וכך לפחות להציל את אלה שיש סיכוי שינצלו. [יעקב גנס].

לסיכום: היה שוני רב בין היודנרט בכל מקום. היו כאלה שמונו עוד בתחילת הגטו ונשארו שנים בתפקיד ועסקו באופן יומיומי בניהול המקום והיו שמונו רק בזמן הרציחות ההמוניות לצורך הבאת רשימות וסדר. היו שסייעו בכל דרך אפשרית ליהודים  בגטו והיו שדאגו לעצמם ולמשפחות שלהם, היו שהיו אחראים על אלפי יהודים והיו על מאות, היו שהעדיפו לשתף פעולה עד יומם האחרון עם הגרמנים כדי להינצל או לשמור על התקווה והיו שהעדיפו לסכן את עצמם ואחרים ולנסות להציל כמה שיותר כשהם מרמים את הגרמנים. 

כתוצאה מכל מה שנכתב ישנם היסטוריונים החולקים על מידת שיתוף הפעולה של היודנרט עם הנאצים, וחלקם רואים בהם כקורבנות של המערכת הנאצית, בעוד אחרים רואים בהם כמשתפי פעולה.

היודנרט היא אחת ההוכחות ההיסטוריות לכך שכל אדם בוחר בכל רגע נתון  איך לעשות את תפקידו בעולם. 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.כתבו מהם הנימוקים [הסיבות] להקמת היודנרט.

2.השתתפות ביודנרט הייתה החלטה קשה ביותר. כתבו בעד ונגד לכניסה ליודנרט. כיצד לדעתכם הייתם פועלים? נמקו דעתכם.

3.כתבו שתי דילמות מוסריות שאיתן התמודדו היודנרט. כיצד נראה לכם היה ראוי לפעול?

4.חפשו סיפור באתרים וספרים שונים על בעיה מוסרית שאיתה היודנרט התמודדו. כיצד פעלו בסופו של דבר במקרה שהבאתם? מה אתם חושבים על דרך הפעולה שלהם?

5.היודנרט ניהלו את חיי היום יום בגטו. כתבו מוסדות שהקימו. במה המוסדות סייעו ליהודים?