קווי דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19

קווי דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19

ב”ה

 

תת נושא

קווי דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19

 

סיכום:

עד עכשיו ראינו את התפתחות התנועות הלאומיות באירופה ואת ההתפתחות של התנועה הציונית היהודים. בסיכום זה נשווה בין התנועה היהודית לבין התנועות הלאומיות של שאר העמים.

 

הדומה בין התנועות:

התנועה היהודית ושאר התנועות ברחבי אירופה התפתחו כתוצאה מתנועת ההשכלה והחילון.

כתוצאה מתנועת ההשכלה אזרחים רבים הבינו שמגיע להם שוויון זכויות, שיש להם את הזכות להיות מרוצים מהשליט ששולט עליהם ושמגיע להם ייצוג ללא קשר למעמדם הכלכלי. כל התנועות התפתחו כתוצאה מהרגשה של ניכור, זרות ואי שוויון.

השפעה מתופעת החילון שהגיעה עם ההשכלה:

כתוצאה מתקופת ההשכלה גם התפתח החילון שהשפיע על חיזוק הלאומיות מכיוון שבני האדם הבינו שהם צריכים לפעול בעצמם למען חיים טובים יותר ולא לחכות לניסים אלא לפעול לצורך קידומם. וכך מעמד הכנסייה ירד. 

באותה מידה גם אצל היהודים התחילה ההשפעה של ההשכלה והחילון ואנשים החליטו להפסיק לחכות למשיח שיגאל אותם אלא לפעול בעצמם למען גאולתם כך שגם הדתיים הבינו שאת הגאולה יש לקרב על ידי פעולות ולא על ידי המתנה לנס פתאומי.

התנועה היהודית ושאר התנועות ברחבי אירופה הושפעו מהתפיסה הרומנטית שהתחזקה בתקופה זו ופעלו לחיזוק הרגש הלאומי בבני הלאום. 

הרומנטיקה השפיעה על בני האדם ונתנה כוח לכל העניין הרגשי. אנשים התחילו לפעול על פי הרגש ולחזק אותו וכך הרגשות של בני לאומים שונים מתגברים ומתחזקים והם רוצים לשוב למה שמרגיש להם טוב ולהילחם עליו כמו מולדת, חיים משותפים לאותו לאום, חיי שיתוף ואחווה עם אנשים שדומים להם בתרבות, בשפה ובעבר.

וכך גם אצל העם היהודי מתחזק הרגש לשוב לארץ אבותם, הארץ שחיכו לה 2000 שנות גולה, לחיות את חייהם עם העם בתרבות משותפת, שפה משותפת ועבר משותף.

התנועות השקיעו הרבה מאמצים וכסף כדי לעורר את הרגש הלאומי ולגרום לאנשים לפעול מבחינה כספית, התיישבותית או מלחמתית.

 

התעוררות של מנהיגים משכילים לפעול למען מדינה לאומית:

אצל עמים רבים בעלי לאום זהה ואצל היהודים קמים מנהיגים משכילים, בעלי כוח נפשי ועוז שמאמינים בצדקת הדרך ומוכנים להוביל מהפכות לצורך הגשמת המטרה. הם כותבים מכתבי יסוד, מכינים תכנית עבודה מסודרת על פי הגדרות הלאום ומייצרים דגל, המנון וסמל וארגונים שיסייעו לקידום התוכנית [אצל העם היהודי:  ר’ יהודה אלקלעי, פינסקר, בנימין זאב הרצל, חיים וייצמן, רוטשילד ועוד].

 

הדרכים להשגת המטרה

התנועות הלאומיות ברחבי אירופה והתנועה היהודית נעזרו בסיוע של מעצמות  כדי להשיג את המטרה שלהם. המנהיגים שלהם זיהו אויבים משותפים, אינטרסים שהם יכולים לספק, נקודות תורפה שאפשר ללחוץ עליהם וניהלו משא ומתן עם המעצמות המתאימות לצורך סיוע ועזרה בהשגת מטרתם.

 

המטרה של התנועות:

המטרה של כל התנועות הייתה להקים מדינה עצמאית שלא תלויה באחרים לבני הלאום שלהם. [הקבוצה שהגדירו כקבוצת הלאום שלהם]

 

 

השונה בין התנועות:

 

פיזור הלאום:

היהודים בניגוד העמים שברחבי העולם היו מפוזרים בארצות רבות מאוד עקב הגלויות בתקופות שונות ועל ידי עמים שונים  ובנוסף דיברו בשפת הארץ שגרו בה. שפת הקודש נשכחה כך שהיה הרבה יותר קשה לקבץ אותם למטרה אחת. אצל שאר העמים הפיזור לא היה גדול, הם דיברו באותה שפה ורובם התיישבו ביחד בארץ מולדתם רק נשלטו על ידי שליט זר ולא רצוי.

 

ריחוק מאדמת המולדת:

אצל רוב העמים הם כבר ישבו בארץ מולדתם רק היו נשלטים על די שלטון זר ולא רצוי בעוד שאצל היהודים הרוב המוחלט לא היה בארץ אלא מפוזר בעולם ואדמת המולדת הייתה בשליטת עם אחר ורחוקה מאוד מאדמת הארץ שישבו בה כך שהעלייה לארץ הייתה קשה מאוד. 

 

דעות שונות מול אחדות דעה:

היהודים היו בעלי דעות שונות לגבי מהי אדמת הלאום המתאימה האם ישראל או ארץ אחרת  ואילו בשאר העמים הייתה אחדות דעה מהי האדמת לאום המתאימה להם.

זרמים שונים מול זרם אחד:

בני הלאום באירופה היו בעלי זרם אחד ואילו התנועה הלאומית היהודית הייתה בעלת זרמים רבים ושונים גם מבחינת הרצון לעלות לארץ ולהתיישב בה. היו את המתבוללים שהעדיפו להישאר בארץ הזרה והתנועה הלאומית היהודית רק הפריעה להם להשתלב, היו קבוצה של חרדים שטענה שיש לחכות למשיח ולגאולה ניסית ולא לעשות שום פעולה בדרך.

 

תלות מוחלטת במעצמות:

התנועה היהודית הייתה תלויה באופן מוחלט באישור המעצמות לעלות ולהתיישב בארץ ולקבל הכרה כמדינת לאום ואילו שאר הלאומים יכלו לפעול בעצמם גם ללא סיוע ממשי של המעצמות.

 

המטרות:

המטרה של התנועות הלאומיות הייתה לחיות בארצם כמדינת לאום באופן עצמאי ואילו לתנועה היהודית הייתה מטרה כפולה היא גם רצתה לעצב מחדש את ה”יהודי החדש”[משכיל, עובד אדמה, חרוץ] וגם לצאת מהגולה ולהתיישב במולדת אבותם. הקושי היה הרבה יותר גדול.

 

הדרכים להשגת המטרה:

היהודים עסקו בעלייה והתיישבות, עבודת כפיים, קשרים ומשא ומתן עם מעצמות, וסיוע במלחמת העולם הראשונה כדי להשיג אמון וגמול. לעומתם עמי אירופה עסקו במהפכות, ומלחמות פנימיות.

 

 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפוןבאתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרותבאתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1. השוו בין הלאומיות היהודית שהתפתחה לבין הלאומיות שהתפתחה בשאר עמי אירופה. כתבו לפחות שתי נקודות דמיון ושוני והסבירו אותם.

Scroll to Top
התחברות
שכחתי סיסמה
הכנס את שם המשתמש שלך ואנו נשלח לך הוראות לאיפוס הסיסמה