מדיניות השלטון העות’מאני [ג’מאל פחה]כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.

ב”ה

נושא:  התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.

תת נושא: מדיניות השלטון העות’מאני [ג’מאל פחה]כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.

סיכום:

דרישת השלטון העות’מאני מהיהודים בארץ ישראל:

 האימפריה העות’מאנית ששלטה בארץ ישראל דרשה מהיהודים ששוהים בארץ שליטתה הזדהות מוחלטת איתה. הדבר היה בעייתי כיוון שהרבה מהיהודים העולים לארץ היו מרוסיה או מארצות אחרות [מדינות ההסכמה] והם היו בצד הנגדי שמולם נלחמה תורכיה. כתוצאה מהחשש שלה שיהודים יסייעו למדינות שמהם הגיעו או שיסייעו למדינות ההסכמה ויעזרו להם להפיל את תורכיה נקטו התורכים ביד קשה מול היהודים השוהים בארץ.

היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המלחמה:

המלחמה הגיעה בשלב שבו היישוב היהודי בארץ היה בפריחה בתחומים רבים:

1. הגיעה עלייה של יהודים לארץ.
2. הוקמו יישובים חדשים בארץ.
3. תל אביב התפתחה וגדלה.
4. התפתחות בכלכלה.
5. התפתחות ברפואה.
6. החינוך העברי התבסס והתחזק.

כל הדברים שהתפתחו עמדו במצב סכנה של קריסה בעקבות המלחמה שהגיעה.

כלכלה– התחבורה הימית הופסקה ולכן לא ניתן היה לייצא ולייבא דברים. פעילות הבנק הופסקה ולא ניתן היה לסחור.  היישוב היהודי היה ללא כסף וללא מזון כדי להתקיים. 

מדיני– השליט שהיה באותה תקופה בארץ ישראל והיה אחראי על צבא סוריה ועל הארץ היה ג’מאל פחה והוא שנא את העם היהודי בישראל מכיוון שידע שחצי מהכמות של היהודים שהייתה בארץ היו יהודים שהגיעו מהארצות שאיתם נלחם לכן הוא נתן להם גזרות בתחום הכלכלי, האזרחי והציוני. 

גזרות השליט החדש ג’מאל פחה:

תחום כלכלי: הופסקה פעילות הבנק והיהודים לא יכלו לקבל כספים ממדינות ההסכמה[המדינות שהשלטון היה איתם במלחמה] השליט הוסיף להם מיסים כבדים בכסף ובגידול חקלאי של הייצור היהודי שגרמו לעוני גדול בעם.

תחום אזרחי: תורכיה חייבה את כל האזרחים שהיו בארצה ולא החזיקו תעודת אזרחות של מדינה אחרת להצטרף לגיוס של הצבא שלהם ולהילחם. התנאי עבודה והשירות של המגוייסים היו קשים ביותר. 

ביטול הזכויות לאזרחים בעלי תעודת אזרח של מדינה אחרת– טורקיה ביטלה את כל הזכויות שנתנה לאזרחים שהיה להם תעודת אזרחות של מדינה אחרת. 

כלל האזרחים עם האזרחות האחרת ושהגיעו ממדינות ההסכמה היו צריכים לבחור או להחליף את האזרחות שלהם לאזרחות עות’מאנית או לצאת מהמדינה.  [11000 יהודים בחרו לעזוב לעיר אלכסנדריה שבמצרים].

כתוצאה מההתקדמות של הצבא הבריטי לקראת סיום המלחמה חששו השלטון העות’מאני משיתוף פעולה של היהודים עם בריטניה והגלו אותם מאזור המרכז של הארץ [תל אביב, יפו וכו’ לאזור צפון הארץ]

תחום ציוני: נאסר על היהודים להחזיק נשק ולשמור על השטחים שלהם.
נאסר השימוש בכל מה שמסמל לאומיות יהודית כמו: שימוש בדגל, שילוט וכתיבה בשפה העברית.

בתי הספר חויבו ללמד בשפה הטורקית. 

נאסרה מכירה של קרקעות ליהודים.

גורשו מנהיגי היהודים של התקופה: דוד בן גוריון, מניה, ישראל שוחט, ד”ר מוסיזון, ד”ר ארתור רופין, יצחק בן צבי.

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1. מה היה מצב היהודים בארץ ממש לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ובאילו תחומים מצבה החמיר? בחרו תחום אחד לפרט כיצד אותו תחום הושפע מהמלחמה.

2. לאחר קריאתכם את הפרק האם ניתן להבין את התורכים ששלטו בארץ מבחינת הפעולות שפעלו נגד היישוב היהודי? נמקו דעתכם.