פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית וארגונה
פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית וארגונה
- הלאומיות בישראל ובעמים, ראשית הדרך עד 1920
- פרק התנועה הלאומית היהודית המודרנית -הציונות ומאפייניה העיקריים.
- פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית וארגונה.
ב”ה
נושא: התנועה הלאומית היהודית המודרנית -הציונות ומאפייניה העיקריים.
תת נושא: פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית וארגונה.
סיכום:
התנועה הלאומית היהודית ציונית התחילה את דרכה על ידי הקמת אגודות הנקראות “חובבי ציון”. מטרת האגודות היה לעודד יהודים לעלות לארץ ישראל, ליישב אותה, לפעול למען הקמתה ושגשוגה כבית לעם היהודי ולהפיץ את הרעיון הציוני ליהודי התפוצות [היהודים ברחבי העולם].
אחד ממנהיגי אגודת “חובבי ציון” נקרא יהודה לייב פינסקר שהיה במקצועו רופא. בתחילה פינסקר חשב שאם יהודים ילמדו לימודי השכלה גבוהה הם יוכלו להשתלב אבל לאחר הפרעות והפוגרומים ברוסיה הוא הבין שהיהודים צריכים מדינה משלהם ולא משנה מה הם יעשו הם לא ישתלבו בגויים. הם זקוקים לשפה מאחדת, מולדת וממשלה משלהם ומעל הכל להבין שהם צריכים להכיר בלאומיות שלהם. הוא הכין תוכנית מסודרת שתסייע במטרה שלו לגרום לעם היהודי להתיישב בארץ ולקבל הכרה כמדינת לאום יהודי.
מנהיגי אגודת “חובבי ציון” דגלו בשיטה של : “ציונות מעשית”.
ציונות מעשית הכוונה היא שיש לעשות מעשים. לא רק לדבר על רעיון הלאומיות אלא לפעול למען קידום הרעיון של בניית בית לעם היהודי בישראל.
בנימין זאב הרצל התחיל את פועלו למען הלאומיות היהודית אחרי משפט דרייפוס בצרפת. משפט דרייפוס היה משפט של קצין יהודי צרפתי שעלה לגדולה וכתוצאה מקנאה העלילו עליו עלילות שווא. במשפט פומבי ומבזה נלקחו ממנו הדרגות והנשק ללא אפשרות להגן על עצמו כראוי.
משפט זה גרם להרצל להבין שהעם היהודי צריך מקום משלו. ולכן הוא ניסה לדחוף להשגת הצ’רטר = הצ’רטר הוא אישור של המעצמות השולטות בארץ ישראל להתיישבות יהודית. וכך, לאחר שישיג את הצ’רטר יוכל לאפשר לעם היהודי לעלות ולהתיישב בארץ ישראל.
הפעולות של הרצל נקראות: “ציונות מדינית“ כיוון שהפעולות שעשה הן בתחום המדיני .
הפעולות המדיניות שנעשו היו שיחות בין פוליטיקאים וראשי מעצמות כדי להשיג אישורים חוקיים להתיישבות יהודית בארץ ישראל והבנה שהעם היהודי צריך בית משלו.
הרצל:
הרצל נולד בקיסרות ההונגרית אוסטרית למשפחה מתבוללת [לא שמרה על אורח חיים דתי], בגיל 18 עבר עם משפחתו לעיר וינה שם הושפע מהתרבות הגרמנית אוסטרית. למד משפטים ועסק בכתיבת סיפורים ומחזות.
הרצל הושפע מתנועת ההשכלה והאמין שבידי האדם לשנות גורלו ולפעול למען התקדמות חייו.
לאורך חייו הושפע ממאורעות אנטישמים שחווה ובראשם משפט דרייפוס שכעיתונאי הצטרך לסקור אותו. אותו אירוע גרם לו להבין בצורה מוחלטת שהאמנציפציה [=שוויון זכויות] גרמה לכך שתגבר הקנאה כלפי העם היהודי וגם החשש מהם בעקבות ההשתלבות שלהם בתנועות מהפכניות. האנטישמיות רק תתחזק בעולם וכך גם ההתעללות ביהודים. כך שאין בררה. העם היהודי צריך מקום משלו וכמה שיותר מהר. הרצל התחיל לפעול למען הגשמת הרעיון.
הרצל האמין שבעיית היהודים תגיע רק על ידי השגת צ’רטר מהמעצמות בדרך חוקית ובהתיישבות יהודית ולכן פעל למען מטרה זו בדרכים מדיניות.
הוא האמין שהחזון שלו להקמת מדינה לעם היהודי תלוי בעם היהודי בלבד. ואם הוא לא יתגשם בימיו הוא וודאי יתגשם בדור אחר שיש בו יותר אנשים המאמינים בחזון זה ומוכנים לפעול למען המטרה הזו.
צר’טר– אישור לקבלת זכות עליה והתיישבות בארץ ישראל בצורה חוקית מהמעצמה ששולטת במקום.
פעולותיו העיקריות של הרצל שגרמו לשינוי משמעותי:
פרסום הספר “מדינת היהודים” ב-1986.
כינוס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שבשוויץ.
הספר מדינת היהודים- הרצל כתב ופרסם את הספר: “מדינת היהודים” בשפה גרמנית.
את הספר חילק לשני חלקים:
הגדרת הבעיה- העם היהודי הוא עם [=לאום] ולכן בכל מקום שהם נמצאים הם לא ירגישו שייכים וגם הארצות שהם נמצאים בהם לא ישייכו אותם אליהם[הרגשת זרות]. כתוצאה מכך בכל מקום שהם נמצאים יש ותמשיך להיות אנטישמיות.
הצעת פתרון- הקמת מדינה לעם היהודי. העם היהודי צריך שטח משלו בה יוכל להתקיים ולחיות את חייו.
כדי לבצע את הפתרון יש לפעול בתוך המעצמות השולטות למען קבלת אישור חוקי להתיישבות בארץ [צ’רטר].
העדיפות היא לקבלת צ’רטר להתיישבות יהודית בארץ ישראל [ארץ קודשנו] אבל, במידה וההצעה לא תתקבל אז האפשרות החלופית היא למצוא שטח אדמה אחר שיוכל להכיל את העם היהודי וליצור מדינה עצמאית יהודית. [ארגנטינה].
דרכים להשגת היעד:
הקמת “אגודת היהודים“- ארגון שיסייע מבחינה מדינית מול המעצמות ותנהל משא ומתן לצורך השגת הצ’רטר להתיישבות יהודית בארץ. [הרצל חשב שהמעצמות יסייעו בדבר כיוון שהן ירצו שהיהודים יצאו משטחי השליטה שלהם].
הקמת “חברת היהודים”- ארגון שיסייע בעליה חוקית לארץ ובקליטה והתיישבות בארץ.
הארגון יסייע בסגירת העסקים בחו”ל ובהעברתם לארץ, יקים תוכנית התיישבות מסודרת ומחולקת לשלבים שבה הארץ תצליח להכיל את כמות המתיישבים בה.
שני הארגונים יפעלו בשיתוף פעולה מלא למען השגת המטרה.
הרצל שיער שבתחילה יגיעו לארץ יהודים מקצוות העולם הזקוקים למחסה, מקלט מדיני או חיזוק מצב כלכלי. ובהמשך יגיעו שאר העם מרחבי הארצות אחרי שהמקום כבר יתחיל להתבסס ויראו שיש לאן ובשביל מה להגיע.
החזון הציוני של הרצל-הרצל הכניס בספר גם את האידאל שלו כמדינה יהודית: מדינת מופת בה ישלטו ערכי הצדק, הדמוקרטיה. שוויון וסובלנות.
הקונגרס היהודי בבאזל שבשוויץ ב1987
הרצל ארגן כנס של יהודים משפיעים מכל רחבי העולם. 200 יהודים הגיעו לכנס ובו העלו את הבעיה, הפתרון ודרכי פעולה לביצוע הפתרון.
תוכנית הפעולה שהוחלטה בקונגרס נקראה בשם :”תוכנית באזל” על שם המקום שבה התקיים הקונגרס.
תוכנית באזל:
הגדרת מטרת הציונות:
“הציונות שואפת להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל על פי הסכמת הכלל”.
תוכנית הפעולה להשגת המטרה:
יישוב הארץ– יישוב ארץ ישראל ופיתוח הארץ על ידי בעלי מקצוע שמתאימים לתפקיד. [ציונות מעשית]
ארגון היהדות וריכוזה– מפעלים ומוסדות לפי חוקי כל ארץ וארץ שבה גרים יהודי התפוצות. [ציונות ההווה]
חיזוק והגברת הרגש היהודי-לאומי- פעולות למען חיזוק הרגש היהודי וחיזוק הקשר לארץ ישראל כבסיס לחיזוק הלאום היהודי והרצון לפעול למען המטרה. [ציונות רוחנית]
פעילויות מדיניות– פעולות מדיניות למען השגת הצ’רטר המאשר התיישבות יהודית חוקית בארץ ישראל. [ציונות מדינית]
החלטה על הקמת מוסדות לביצוע החלטות התנועה הציונית בבאזל:
מוסדות ראשונים:
ההסתדרות הציונית– הקמת מסגרת ארגונית לכל מי שתומך בתנועה הציונית. כל מי שירצה להצטרף יצטרך לשלם דמי חבר ששולמו בשקל ציוני והדבר ייתן להם את הזכות לבחור את הנציגים שלהם בקונגרס הציוני.
הקונגרס- בכל שנה יתאספו חברי הקונגרס הציוני ויחלטו החלטות לקידום הרעיון הציוני.
הקמת ה”ועד הפועל”- הקמת וועד שהיא קבוצה שתפעל למען ביצוע החלטות של הקונגרס הציוני.
בהמשך יוקמו מוסדות וגופים נוספים לקידום מטרות התנועה כמו:
הקרן הקיימת לישראל [קק”ל] – קרן שעסקה בקניית שטחי אדמה בארץ ישראל.
בנק אנגלו- פלשתינה– גוף כלכלי שינהל את הכספים של התנועה הציונית.
המשרד ארצי ישראל- משרד שאחראי לסיוע ההתיישבות בארץ. הקמת תוכניות התיישבות וביצועם.
חשיבות הקונגרס הציוני בבאזל:
פעם ראשונה לאחר 2000 שנות גלות שכמות גדולה של נציגי יהודים מרחבי העולם מתכנסים לדון על בעיית העם היהודי והפתרונות האפשריים.
פעם ראשונה שמתגבשת תוכנית עם מטרות ויעדים ברורים לבעיה של העם היהודי.
בעיית היהודים הופכת להיות בעיה מוכרת ומוכרזת באופן פומבי בעולם ומכריזה על צורך בסיוע ממעצמות העולם.
פעולותיו המדיניות של הרצל לאחר הקונגרס הראשון בבאזל:
הצעה ראשונה: משא ומתן מול הסולטן התורכי השולט בארץ ישראל:
באותן שנים מי ששלט בארץ ישראל במשך 400 שנה הייתה האימפריה העות’מאנית. הסולטן התורכי שלט בארץ ישראל ולכן הרצל מנסה לבקש ממנו אישור חוקי לעלות ולהתיישב בארץ.
הרצל נפגש עם הקיסר הגרמני וילהם השני שלוש פעמים לצורך סיוע בתיאום פגישה עם הסולטן התורכי ובסיוע לתמיכה בבקשתו לקבל צ’רטר להתיישבות יהודית בארץ.
הרצל התחייב בפני הסולטן ש:
יסגור את החובות העצומים שיש לתורכיה תמורת הצ’רטר. .1
2 ההתיישבות היהודית בארץ ישראל תקדם את ארץ ישראל ואת האזור כולו. [כך גם תורכיה תהיה מושפעת לטובה מההתיישבות]
הרצל התחייב בפני הקיסר הגרמני לכך ש:
1. יהודי גרמניה יעזבו את שטחו ויעלו לארץ ישראל.
בישראל הם יתמכו ויהיו נאמנים לקיסר הגרמני .. 2
. התרבות הגרמנית תשתלב בחיי היהודים בישראל.3
הרצל לא הצליח בפעולותיו לקבלת הצ’רטר מהסולטן בתורכיה והסיבות לכך:
1. הרצל לא הצליח לגייס מספיק כספים למען המטרה בקרב יהודי העולם.
. הסולטן התורכי לא רצה לעורר מהומות במדינה שלו בקרב בני עמו.2
כתוצאה מכך שהרצל לא הצליח במשא ומתן עם הסולטן התורכי הוא עבר לפעול בדרך אחרת:
הצעה שניה: משא ומתן מול בריטניה לצורך קבלת צ’רטר[1902-1903]
הרצל נפגש עם שר המושבות הבריטי צ’מברליין לקבלת צ’רטר במקומות בהן שלטה בריטניה והיו קרובים לארץ ישראל כמו קפריסין, אל-עריש שבאזור סיני.
הבטחתו לשר הבריטי בתמורה לקבלת צ’רטר:
1. ההגירה היהודית מרוסיה לבריטניה תפסיק ותעבור להתיישבות החדשה המאושרת וכך בריטניה תיפטר מהעם היהודי המהגר בארצם.
2. המתיישבים היהודים יפתחו את הארץ שיקבלו וכך ישפיעו גם על השטחים הקרובים אליהם שבשליטת בריטניה.
. היהודים יהיו נאמנים לבריטניה ובעלי ברית לקידום האינטרסים של בריטניה.3
4. היהודים יתנו לבריטניה גישה מלאה למעבר בתעלת סואץ.
ההצעה של הרצל לבריטניה נדחתה בעקבות:
1. אי הסכמת המתיישבים המקומיים.
2. בעיית המים באזור.
הצעה שלישית: תוכנית אוגנדה.
כתוצאה מכך שהרצל לא הצליח להשיג צ’רטר להתיישבות בארץ ישראל מהסולטן התורכי ששלט בארץ וגם לא הצליח לקבל צ’רטר מבריטניה לצורך התיישבות בחלקים שנמצאים ליד ארץ ישראל בריטניה מציעה להרצל הצעה חלופית. והיא “תכנית אוגנדה”.
ההצעה של “תוכנית אוגנדה” היא לקבל שטח אדמה הנקרא אוגנדה השטח נמצא במזרח אפריקה ושייך לבריטניה ושם להקים מדינה לעם היהודי.
הרצל מעלה את ההצעה בקונגרס הציוני השישי בשנת 1903
בקונגרס השתתפו 600 מנציגי העם היהודי מרחבי העולם והדיון היה סוער ביותר עקב הרגשות החזקים שעלו.
תומכי ההצעה טענו:
1. אוגנדה יכולה לשמש תחליף זמני לארץ ישראל ולאחר שתתחזק ותתבסס והיהודים באוגנדה יתרגלו שלטון עצמאי יעבירו אותו לארץ ישראל כשיקבלו את האישור של הצ’רטר בישראל. [עדיין ימשיכו להשקיע מאמצים בהשגת הצ’רטר בישראל]
2. אוגנדה תהווה מקום מפלט מידי ליהודים שנמצאים עכשיו כבר תחת שלטון שמסכן את חייהם בכל רגע [ברוסיה היו פוגרומים רבים שבהם יהודים רבים מאוד נרצחו].
אם לא יישאר עם אין צורך גם בציון. אוגנדה תהיה המקלט המיידי והשלב הבא יהיה ציון.
3. בריטניה מציעה הצעה נדיבה מאוד ואין לסרב להצעה כזו במיוחד לאור העובדה שהרצל כבר פעל רבות וניסה להשיג צ’רטר בישראל ולא הצליח.
תומכי ההצעה היו ברובם ממערב אירופה.
מתנגדי ההצעה טענו:
1.הצעת אוגנדה עומדת בסתירה מוחלטת לתוכנית באזל שמטרתה הקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל. ולא יתכן ציונות ללא ציון. [ציון=ארץ ישראל].
2.אוגנדה היא לא ארץ קודשנו ואם ההצעה תתקבל ויהודים יעלו לאוגנדה ויישבו אותה אז כשיגיע הצ’רטר בארץ ישראל היהודים לא יעלו לארץ כיוון שכבר ישתלבו באוגנדה. כך המולדת המקורית שלנו תשכח והיא המקום שיש לנו קשר רגשי אליו.
3.פתרון זמני הופך מהר מאוד לקבוע וכדי להקים אותו יצטרכו כספים. הכספים שנאספו עד עתה נאספו למען המטרה של הקמת המולדת הישנה שהיא ארץ ישראל ואם יקימו את אוגנדה כל הכספים יתבזבזו על שיקום אוגנדה מה שלא ישאיר משאבים [אמצעים כספיים] להקמת ארץ ישראל.
מתנגדי ההצעה היו ברובם ממזרח אירופה.
הדבר היה מפליא שהרי רוסיה הייתה במזרח אירופה והם היו במקום שספג המון פרעות ופוגרמים ובכל זאת לא הסכימו לרעיון של תכנית אוגנדה על אף הסיכון היומיומי לחייהם. הם רצו רק את ארץ ישראל.
לאורך הקונגרס והדיונים הוויכוחים היו קולניים ורגשיים מאוד. היו כאלה שאפילו פרצו בבכי ובכאב כששמעו על הרעיון החדש שמשליך את ארץ ישראל מהתוכנית.
בראש המתנגדים להצעה עמד חיים וייצמן.
בסופו של דבר סוכם ש:
תוקם ועדת מומחים לבדיקת אפשרויות ההתיישבות באזור.. 1
2. מינוי ועדה שתמליץ לוועד הפועל על דרכי פעולה על סמך מסקנות המומחים.
החלטה סופית בעניין אוגנדה תתקבל רק לאחר קונגרס מיוחד שיתכנס לצורך ההחלטה.. 3
4. לצורך בדיקת המקום לא ישתמשו בכספים של המוסדות הציוניים. [הבנק הציוני וקק”ל]
אוגנדה- תוצאות סופיות:
בשנת 1904 הרצל נפטר ועם מותו גם מתה ההצעה של אוגנדה. במקומו התמנה לתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית דוד וולפסון.
בקונגרס השביעי ב1905 נקבע מחדש שארץ ישראל היא היעד של התנועה הציונית ושחוזרים שוב להתמקד בתוכנית הראשונה בבאזל.
תקציר פעולותיו של הרצל:
1.הקמת קונגרסים ציוניים– לאחר שנים רבות הוא ארגן כינוס של נציגי יהודים מרחבי העולם שיטפלו בבעיית העם היהודי בצורה מובנת ועם תוכנית מסודרת.
2.הקמת מוסדות– הקים מוסדות לצורך קידום התנועה הציונית.
3.עסק בקשרים דיפלומטים עם בעלי השפעה וכוח ברחבי אירופה לצורך גיוסם לקידום מטרות הציונות.
4.הפיץ את רעיון הלאומיות הציונית בספרים ובעיתונות ברחבי אירופה.
ייחודו של הרצל על מנהיגים קודמים:
1.התמקד ב“ציונות מדינית“- פעל על ידי תקשורת עם גורמים שונים מדיניים למען השגת מטרתו. [הקיסר הגרמני, הסולטן התורכי, שר המושבות הבריטי].
2.האמין בעליה ובהתיישבות חוקית של יהודים לארץ.
3.פעל למען מטרה ברורה ומוגדרת: הקמת מדינה לעם היהודי בשליטת העם היהודי.
המתנגדים לציונות:
היו הרבה מהעם היהודי שהתנגדו לציונות והם:
מתבוללים-קבוצה מהעם היהודי שבחרה להיטמע בעמים היושבים בארצם ולוותר על תורה ומצוות ועל התרבות והלאום שלהם ולהשתייך לבני הארץ שהם גרים בה. הם האמינו שאם תהיה מדינה לעם היהודי הדבר ידגיש את זרותם ויפגע ביכולת שלהם להתערבב עם בני ארצם ולכן הם התנגדו לציונות.
הרצל כעס עליהם וכינה אותם בשם “מאושל”- יהודון, כינוי גנאי גרמני ליהודי.
עשירים יהודים– בתוך קבוצת “המאושלים” שכינה אותם בכינוי זה הרצל היו יהודים עשירים מאוד שהצליחו לעשות הון רב בארצם ולכן ל היה להם שום עניין לסייע לתנועה הציונית בשום דרך. הם קיוו להמשיך להשתלב בארצם ולהנות מעושרם הרב.
עליהם הרצל כעס במיוחד והסיבה לכך כי סמך עליהם שעל ידי עושרם יסייעו לו כלכלית לקדם את רעיון המדינה היהודית שחלם עליה והצטרכה הרבה כסף כדי לקום.
קבוצה של דתיים חרדים שהיו אנטי ציונות– הם האמינו שהתהליך של “שיבת ציון” יהיה כמו נס פתאומי והתגלות אלוהית ואין צורך להאיץ בפעולה זו ולפעול על ידי בני אדם בעניין.
לא כול הדתיים האמינו בדרך זו ולכן הרצל השיב להם במכתב מחאה על הדעה שלהם “לאושרנו, לא כל הרבנים כאלה הם”
לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות בגרות בהיסטוריה:
1. כתבו לפחות שני פרטים על יהודה לייב פינסקר. מה הייתה דעתו על הבעיה של העם היהודי בארצות אירופה? מה גרם להתגבשות הדעה הזו וכיצד קידם את התוכנית הציונית של העם היהודי?
2. קראו על בנימין זאב הרצל, מה גרם להרצל להתחיל לפעול למען הלאומיות היהודית? מהי ההצעה שהציע לטיפול בבעיית היהודים? כיצד פעל ומה הייתה תרומתו לקידום הלאומיות היהודית?
3.
א. כיצד נקרא ספרו של בנימין זאב הרצל ואיך הוא מחולק?
ב. מהי הסיבה שניתן לומר על הרצל שפעל בתחום ה”ציונות מדינית”? כתבו מה עשה למען השגת הצ’רטר והאם הצליח בפעולותיו או לא ומדוע.
4. מהי ההצעה החלופית של הרצל לקונגרס היהודי לאחר שהתקשה בהשגת קבלת הצ’רטר מהמעצמות השולטות בישראל? מהן הסיבות שניתנו לקבלת ההצעה ומהן הסיבות לסירוב ההצעה? האם ההצעה בסופו של דבר התקבלה או לא?
5. כתוצאה מ”קונגרס אוגנדה” מהי התנועה הלאומית שהוקמה? במה היא תמכה? העלו דיון בכיתה או בקבוצת הכיתה וכתבו מה דעתכם על הרעיון של הקמת מדינה לעם היהודי בארץ שאינה ארץ ישראל. מהן הסיבות לדעתכם שרעיון זה לא יצליח להתגשם?
6.
א. האם הייתם מוכנים לרעיון של “תכנית אוגנדה” שהעלה הרצל? נמקו דעתכם.
ב. לאור הצעת הרצל את אוגנדה כפתרון חלופי לעם היהודי האם הייתם חושבים שאם היה נפגש עם יהודה לייב פינסקר היה מסכים עם דעותיו?
7. כתבו שני ביטויים המקושרים לארץ ישראל והסבירו את משמעותם. כתבו מהם הדברים שמייחדים את ארץ ישראל משאר הארצות בעיניכם.
8. מהי הסיבה לדעתכם שהוחלט במסקנות “ועדת אוגנדה” שלצורך בדיקת המקום לא יוכלו להשתמש בכספים שכבר נאספו על ידי התנועה הציונית?