תנועה לאומית מדגימה באחת מן הארצות – יון
תנועה לאומית מדגימה באחת מן הארצות – יון
- הלאומיות בישראל ובעמים, ראשית הדרך עד 1920
- פרק הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה19
- תנועה לאומית מדגימה באחת מן הארצות - יון
ב”ה
הלאומיות בישראל ובעמים, ראשית הדרך עד 1920
נושא על: הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
נושא: תנועה לאומית מדגימה באחת מן הארצות – יוון
“אביב העמים”- מהפכות 1848
במאה ה-18 התחיל להיות גל של מהפכות בארצות אירופה. יותר ויותר עמים שראו את התפתחות של אמריקה וקנאו בדרך חיים החדשה שלהם. ביכולת לבחור, להיבחר, להתקדם במעמד מבחינה כלכלית, להביע את הדעה האישית ולקבל ייצוג מכבד לכל שכבות האוכלוסייה החליטו שהם רוצים גם לחיות בדרך הזו ומוכנים להילחם על הזכות לחיות כרצונם בארץ אבות. מכאן מגיע גל של מהפכות בכל רחבי אירופה. קבוצות אנשים בעלי לאום משותף מתחילים להילחם על הזכויות שלהם ולהיאבק בסדר הישן [צורת השלטון הישנה בה יש מעמדות והשליט הוא בלעדי על ידי מעמד המלוכה או הכנסייה ומתנהל כרצונו] כדי ליצור סדר חדש בו הם יחיו בארצם בשלטון שמתנהל על פי הרצון שלהם ודואג לעם ולצרכיו ולא לאינטרסים האישיים של השליט או של הכנסיה.
בכל מקום הייתה סיבה שונה למה גרם למהפכה ולשינוי שהעם דרש אבל כולם רצו משהו משותף: “חופש, שוויון ואחווה”. מי שהנהיג את המהפכות היו אנשים הוגי דעות, חכמים, בעלי רצון עז להשפיע ולשנות את המצב הקיים בני מעמד בינוני- גבוה.
ארצות שהיו בהם מהפכות בתקופת “אביב העמים”: צרפת, איטליה, אוסטריה, הונגריה, גרמניה, יון.
שימו לב: יש צורך בתנועה לאומית אחת לדוגמא.
בכל התנועות הלאומיות נשים לב: לגורמים להתעוררות הלאומית, מנהלי המאבק, שלבי המאבק, דרכי סיוע , דרכי עיכוב ותוצאות המאבק.
יון
שנת ההתקוממות: 1830
הגורמים להתעוררות הלאומית- העם היווני שהיה נוצרי נשלט על ידי האימפריה העות’מאנית שהייתה קיסרות מוסלמית במשך 400 שנים. הרבה מבני העם שחוו את השלטון המוסלמי המדכא החליטו לצאת מהארץ וללכת לחיות בארצות אחרות.
טענת היוונים הייתה ברוח הרעיונות הרומנטיים וההשכלה שהעבר המרשים של יוון הקדומה צריך לשמר אותו ולכן הם מעוניינים לשחרר את ארצם מהשלטון הזר העות’מאני ולחיות בארצם ולהחיות את העבר הקדום והמפואר שלהם. ליוונים היו את בני העם שלהם שנשארו בארץ ולא היגרו ובנוסף את אלה שהיגרו לארצות אחרות והרגש שלהם לארצם ולעברם הקדום התעורר כתוצאה מתנועת ההשכלה והרומנטיקה.
המאפיינים הלאומיים שאיחדו את יוון תחת קבוצת לאום אחת היו:
שפה– יוונית
דת– נצרות
מוצא אתני משותף: עמי הלס
מסורת, תרבות– ספרות, מיתוסים, פילוסופיה.
מנהלי המאבק: שמו של מנהיג המאבק היה אלכסנדר איפסלנטי מאודיסה והוא היה נסיך יווני אליו הצטרפו אנשים בני העם היווני בעלי מעמד בינוני -גבוה[סוחרים עשירים] שהיגרו מארצם בעקבות הכיבוש העות’מאני והושפעו מתנועת ההשכלה ותנועת הרומנטיקה שהתפשטה והחליטו לחזור לחיות בארצם ולהחיות את עברם.
שלבי המאבק:
פיתוח הרגש והזהות הלאומית- היוונים פיתחו וטיפחו את הרגש הלאומי של העם היווני ברחבי אירופה. תוך כדי שהם מקשרים בין העם ביוון לבין העם בארצות שהיגרו אליהם.
היוונים ארגנו אגודות יווניות באירופה בה טיפחו את עברם המפואר ואת תחושת הזהות הלאומית.
מנהיגי המהפכה הכניסו ליוונים את החלום והרצון להשתחרר מהשלטון הזר ששלט 400 שנה במקום ולחדש את פאר העבר של יון.
הרחבת המאבק:
היוונים הקימו אגודות יווניות בשם: “פילקה -איטראה”. מטרת האגודות לחזק ולטפח את הזהות הלאומית. לזהות ולחזק את הקשר בין כולם, להתאחד ולרצות להילחם על ארצם ומולדתם וכך לשחרר את ארצם מהשלטון העות’מאני.
גיוס כספים לצורך המטרה.
דרכי סיוע:
1. מעצמות גדולות ברחבי אירופה בריטניה, רוסיה וצרפת שראו את האהדה הגדולה לעם היווני חששו מכך שהעם שלהם יתקוממו מבפנים אם הם לא יסייעו ליוון לחדש את עברה המפואר בארצם ולכן סייעו ליוונים לקבל עצמאות תחת חסותם. ב1843 היוונים מרדו במעצמות שנתנו להם את חסותם כי רצונם היה לחיות ללא שלטון בלעדי של מלוכה בחסות המעצמות אלא שהממשלה שמייצגת את העם תהיה היא בעלת הכוח העיקרי במדינה ואילו המלוכה תהיה תחת הגבלותיה.
2 .יוונים שהיגרו לארצות אחרות בגלל השלטון המשפיל המוסלמי ששלט בארצם סייעו בכל דרך למהפכה כיוון שרצו לשוב לארצם ולחיות כרצונם. [אגודות “פילקה- איטראה”].
3. מתנדבים לא בני העם היווני שהעריצו את התרבות היוונית ואת העבר המפואר שלה ורצו לראות את תחייתה. סייעו על ידי הכרה והכרזה בזכויות העם היווני לחיות בארצו ולחזק ולחדש את תרבותו.
דרכי עיכוב:
1. צבא השלטון, הצבא התורכי ניסה בכל כוחו למנוע את המהפכה והסיבה ברורה כיוון שהאימפריה העות’מאנית רצתה להמשיך לשלוט על יוון. [צבא תורכיה הוא צבא האימפרייה העות’מאנית]
2. צבא מצרים- המצרים שהיו בני בריתם של העות’מאנים והיו בעלי דת אחת [מוסלמית] סייעו לתורכים בלחימה מול היוונים.
3. הכנסייה- הכנסייה שחששה מפגיעה במעמדה כי הבינה שאנשי המהפכה הם אנשים חילוניים בעלי רעיונות של השכלה וחופש גם ניסתה למנוע את המהפך.
קשיים: יון בנויה בצורה של איים רבים דבר שהקשה בעבר על התקשורת בין בני העם היווני.
תוצאות המאבק:
ב-1830 כשצבא המעצמות רוסיה, איטליה וצרפת שלחו את הצבא שלהם כדי לסייע ליוונים במלחמה מול העות’מאנים הם ניצחו והיוונים קיבלו הכרה ואת האפשרות לחיות בעצמם ולהחיות את עברם. הם היו כפופים בתחילה למעצמות שסייעו להם במלחמה מול העות’מאנים. אבל כעבור כמה שנים ב1843 הם מרדו בארצות האלה כדי להתנהל כעם במדינה ובשלטון עצמאי.
לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות בגרות בהיסטוריה
1. חפשו באנציקלופדייה או אתר אינטרנט את הערך “אביב עמים”. כתבו על התקופה: מה קורה בתקופה זו? מהם הסיבות לאירועים שמתחוללים בתקופה זו ומהי הסיבה לדעתך שהיא נקראת בשם: “אביב עמים”. האם אתם חושבים שהשם שניתן לתקופה מתאים לה? נמקו דעתכם.
2. בחרו עם שעבר תהליך של התעוררות לאומית וכתבו מהם השלבים בדרך למטרה. התייחסו בתשובתכם לגורמים להתעוררות הלאומית, למנהיגי התנועה ולפעולות שנעשו בתחילת הדרך.
3. בחרו עם שעבר התעוררות לאומית והתייחסו למאבקים שהיה צריך לעבור בדרך להשגת מטרתו. התייחסו לגורמים המעכבים ולסיבות שלהם למנוע את מדינת הלאום .
4. עמים רבים שעברו התעוררות לאומית הבינו שאין ביכולתם לפעול לבד למען מטרתם והם צריכים לגייס כל עזרה אפשרית כדי להגשים את מטרתם. בחרו עם שעבר התעוררות לאומית ובדרך להגשמת וקבלת מדינת הלאום שחלם עליה קיבל סיוע מבני ברית חיצוניים. מי הם? כיצד סייעו? ומהן הסיבות לסיוע שנתנו?