המאפיינים ודפוסי הפעולות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה-19

ב”ה

הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

נושא: המאפיינים ודפוסי הפעולות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה-19

סיכום:

מטרת התנועות הלאומיות:

המטרה של כל התנועות הלאומיות שקמו ברחבי אירופה הייתה פוליטית. השאיפה של התנועות הייתה לשנות את הסדר המדיני הישן וליצור סדר מדיני חדש המותאם למטרות של המדינה שהקימו.

לצורך מטרה זו הם היו צריכים לעשות 3 דברים עיקרים:

לפרק את האימפריה השולטת בשטחים רב לאומיים [שטחים שגרים בה כמה קבוצות של לאום].

להשתחרר מההשפעה של האימפריה. [לא להזדקק לאימפריה ולכוחה כדי להתנהל]

לפעול למען הקמת מדינה שבה יחיו חברי הלאום בצורה עצמאית ובשטח השייך להם מתוקף העבר ההיסטורי שלהם בו. [ארץ אבות]

מנהיגי התנועה הלאומית:

סוג המנהיגים היו אנשים כריזמטיים, סוחפים, בעלי השכלה, חילוניים ובעלי מעמד ביניים.

הם לא היו נתונים להשפעת הכנסייה ולא היו בעלי מעמד או תואר אצולה. 

כוחם הגיע לא מהמעמד שהשתייכו אליו אלא מתוך האמונה בצדקת הדרך והרצון העז לעשות שינוי וצדק חברתי בעולם. הם נשענו על בני המעמד הבורגני[מעמד הביניים] שהתחזק כלכלית כתוצאה מהמהפכה התעשייתית.

האמצעים ליצור אחדות לאומית:

חינוך– התנועות הלאומיות החדירו בחינוך את הדברים המייחדים ומאחדים בין בני הלאום בכך שהכניסו וחיזקו את התכנים שחיברו ושייכו את העם ללאום שלו.

– דיבור בשפה שמייחדת ומאחדת את העם.

-שירים משותפים בשפת הלאום

-המנון המדבר על המטרות המשותפות

-סיפורים היסטוריים 

-מאכלים 

-טקסים ואירועי תרבות

-התייחסות לשירות הצבאי כחובה לאומית.

התנועה הלאומית פעלה בקרב בני הנוער והילדים ועשתה להם:

-תנועות נוער

-טקסים

-ימי זיכרון

-אנדרטאות

–עיתונים

בכל הדברים האלה היא העבירה את המסר של האחדות בין בני אותו לאום, גיבשה אותו, נתנה לו להרגיש גאוות יחידה וגרמה לו להבין שהם חלק ממשהו גדול יותר ושעל השייכות הזו לדבר הגדול שנקרא “לאום” שווה להילחם ואף למות. 

אין פלא שאנשים הסכימו לפעול ואף לסכן את חייהם למען המטרה הנכספת לחיות בצורה חופשית בארץ אבותם.

–

השלבים להגדרת הלאום:

שלב הערכות:

בשלב ההערכות היה צריך להחליט מי משתייך לתוך הלאום? [את מי מכניסים לקבוצה]

לאחר מכן כותבים את ההיסטוריה המשותפת ואת כל הפרטים המייחדים ומשותפים לבני הלאום. [אירועי עבר משותפים, מאכלים, חגים, טקסים, שירים, אנשים וכו’]

ארגון התנועה, בחירת הנהגה, הקמת מוסדות.

לאחר שהחליטו לגבי הלאום, הרעיון המשותף ומי משתייך אליו צריך להכין את התוכנית עבודה. ללא תוכנית עבודה מסודרת ומאורגנת שום דבר לא יוצא לפועל וכדי שהדברים יתנהלו כראוי חובה שיהיה מנהיגות שתחליט מה נכון ומה לא נכון לעשות

ארגון התנועה– לאחר שבוחרים מנהיגות יש לבחור מי הם האנשים שיהיו אחראים על כל תחום בתוך התנועה. 

הקמת מוסדות- כדי שיהיה מקום מסודר שבו יעלו רעיונות, יתכננו דברים, יחליטו על פעולות או יפיצו רעיונות לציבור צריך להקים מוסדות [מבנים] למטרות הנ”ל.

שלב ההפצה:

בשלב ההפצה יש צורך להעביר לכל בני האדם המשתייכים לקבוצת הלאום שהוגדרה את המסרים ולהזכיר ולזכור את הדברים שמאחדים אותם.

שלב ההפצה נעשה על ידי:

עיתונים

ספרים

תנועות נוער

מערכת חינוך

טקסים

אגודות ספורט 

שלב המאבקים:

מאבקים חיצוניים– מאבקים חיצוניים היו מול הצבא השולט, האנשים בעלי הכוח והעוצמה בשלטון .

מאבקים פנימיים- מאבקים על הכנסת התודעה החדשה, מאבקים מול אנשים שנחשבים בעלי הלאום אך מתנגדים להפכה.

קשרים עם בעלי ברית:

בשלב זה יש לחפש בעלי ברית בשלטון שהם בעלי השפעה ויהיו מוכנים לסייע במטרה. האנשים האלה יכולים להיות אנשי צבא בעלי מעמד בכיר, שליטים ממדינות אחרות שיסכימו לשתף פעולה ולתת גב לפעילות. 

הקמת המדינה:

הכרזה על המדינה ועל אופייה [על איזה עקרונות היא מתבססת]

-כתיבת המנון

-דגל

-סמל

-מטבע

– אירועים היסטוריים שיש לשמר

לאורך כל הקמת המדינה יש לשמור על גיבוש הלאום שלה על ידי טיפוח תודעת הלאום כדי שהעם תמיד ירצה להישאר בארצו, להילחם עליה, להיות נאמן לה ולקדם אותה. 

הדרך לשמר ולשמור על תחושת גיבוש הלאום יהיה:

-מערכת החינוך

-תנועות נוער

-עיתונים

-שירים

-ספרים

טקסים

-אנדרטאות

-ימי זיכרון

-פרסומות

-שלטי חוצות

כל התנועות הלאומיות היו צריכות להילחם כדי לממש את הזכות שלהם למדינה עצמאית.

 מאבקים:

 לחימה פיזית מול צבא האימפריה ששלט במקום. המטרה הייתה להוציא אותו מהמקום כדי שהם יוכלו להשתלט על האזור וליצור את המדינה שרצו. 

לצורך מאבק זה התנועות היו צריכות:

לארגן כלי נשק.

להכניס רוח, התלהבות, אמונה בצדקת הדרך ובמטרה, תחושת שייכות חזקה ללאום כדי שיהיה להם את הרצון להיאבק, להילחם ואף להסתכן במוות למען המטרה. 

לחימה על התודעה–  הכנסה דרך החינוך ובתודעת בני הלאום את תחושת השייכות ללאום ואת הרצון להיאבק על זכויותיו הטבעיות. הייתה צריכה הרבה פעמים להיות בדרך של מאבק והרבה פעמים בדרך חשאית כיוון ששלטונות המקום לא הסכימו לכך כי ראו בהכנסת הרעיונות סיכון למרד.

לחימה מול גורמי ממשל במדינה– התנועה הלאומית הייתה צריכה להילחם עם אנשים בעלי כוח ועוצמה כמו הכנסייה, מלוכה, אצולה, וצבא שחיו טוב בארץ ונהנו מהשלטון הקיים.

לחימה פנימית– התנועה הלאומית הייתה צריכה להילחם לחימה ביתית מול אנשים שסירבו לרעיון הלאומי והעדיפו את השלטון הקיים כך שהם לא רק לא סייעו אלא יכלו למסור אותם לשלטונות ולגרום להכשלתם. הדרך הייתה או בלשכנע בצדקת הדרך או בלהתחמק ולהסתיר מהם את הפעולות שנעשו. 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.