פרשת בלק חלק ב – במדבר פרק כ”ג

https://drive.google.com/file/d/1poVI_zKOkNzIX0966xuvNp1q6nrMDMIj

א וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. ב וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. ג וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְהוָה לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי. ד וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. ה וַיָּשֶׂם יְהוָה דָּבָר בְּפִי בִלְעָם וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר. ו וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עֹלָתוֹ הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב. ז וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. ח מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה. ט כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. יא וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ. יב וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר. יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לך [לְכָה] נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם. יד וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. טו וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל עֹלָתֶךָ וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה. טז וַיִּקָּר יְהוָה אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר. יז וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר יְהוָה. יח וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. יט לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה. כ הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. כא לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. כב אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ. כג כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל. כד הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. כה וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ. כו וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה. כז וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם. כח וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. כט וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. ל וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.

ב”ה

 

מיקום: במדבר פרק כ”ג

נושא: ברכות בלעם

 

סיכום הפרק

הפרק שלנו מתחיל בכך שבלעם נמצא במואב ובבוקר כשהוא קם בלק לוקח אותו אל מקום שנקרא במות בעל שהוא מקום גבוה שהיו עובדים בו עבודה זרה ומשם ניתן לראות את עם ישראל חונים. בלעם אומר לבלק לבנות לו 7 מזבחות, בכל מזבח שיקריב פר אחד ואיל אחד. בלק עושה כמצוות בלעם ובונה 7 מזבחות ושניהם מקריבים שם פר אחד ואיל אחד. בלעם אומר לבלק שישאר ויעמוד ליד המזבחות בזמן שהבהמות מוקרבים והוא בינתיים ילך למקום צדדי לראות אולי במקרה ה’ ידבר איתו או יראה לו משהו שמזה הוא יבין מה הוא צריך לומר או לעשות והוא יעדכן את בלק. [בדרך כלל ה’ נגלה אל בלעם בלילה וההוכחה היא מהפרק הקודם שהוא אמר לשליחים ללון ובבוקר ייתן להם את תשובתו לפי דברי האל].

בלק מסכים ובלעם הולך לצד לבד. כשהוא בצד הוא פונה לה’ ואומר לו: אני סידרתי 7 מזבחות והקרבתי פר ואיל על כל אחד לכבודך. ה’ נגלה אל בלעם ושם את דבריו בפי בלעם ומצווה עליו לומר רק מה ששם לו בפה. בלעם הולך אל בלק ולשריו שמחכים ליד המזבחות ואומר את דברי האל:

נאום ראשון: [במות בעל]

בלעם פותח את דבריו ואומר: 

מארץ ארם שנמצאת בהרי המזרח. בלק שלח אלי שאבוא ואקלל את יעקב ואכעס על ישראל.

איך אקלל וה’ לא קילל ואיך אכעס והאל לא כעס על ישראל?

כי מראש ההרים אראה אותו ומהגבעות אסתכל עליו.

הן העם הזה יושב לבד ואין לו שום קשר עם גויי העולם שמסביבו [בהתנהגות שלהם או ביחס אליהם].

מי יצליח לספור את הכמות של עם ישראל? כמו שלא ניתן למנות את העפר כך לא ניתן למנות אותם. הרי רבע מחנה שלהם לא ניתן לספור.

אני אמות בשלווה אם אדע שסופי יהיה כאחריתם [מה שיהיה באחרית הימים עם ישראל].

בלק שומע את דברי בלעם וכועס עליו ואומר לו: מה עשית??? אני קראתי לך לבוא ולקלל אותם ובמקום לקלל את אויביי ברכת אותם?!

בלעם ששומע את דברי בלק עונה לו: הרי אני אמרתי לך שאני אוכל לומר רק מה שהאל ישים בפי. 

בלק אומר לבלעם בוא איתי למקום אחר שמשם גם תוכל לראות את ישראל. תוכל לראות את הקצה של המחנה שלהם ולא את כולו. אולי משם תצליח לקלל אותם. בלעם מסכים והם מגיעים למקום שנקרא בשם : “שדה צופים” והם עולים אל ראש הגבעה ובלק בונה 7 מזבחות ומקריב פרה ואיל על כל מזבח. בלעם אומר לבלק להישאר ליד המזבחות שבנה ובינתיים הוא ילך לצד ויראה אולי  האל ידבר איתו.  ה’ מתגלה אל בלעם ואומר לו לשוב אל בלק ולומר את מה שיגיד לו. בלעם שב אל בלק ובלק שואל אותו: “מה ה’ אמר לך”? ובלעם פותח פיו ומתחיל לומר את דבר האל:

נאום שני: [ראש צורים]

קום בלק ושמע את דברי האל.

ה’ הוא לא איש שישקר או אדם שמתחרט על מה שאמר.

אדם יכול לומר דברים ולא לעשות. להבטיח דברים ולא לקיים.

לעומתו, ה’ ברך את עם ישראל ולא ישיב את ברכתו. [לא יתחרט על שברך אותם].

לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל.[לא ראה בהם עבודה זרה ולא מחפש בהם רע]

ה’ אלוהיו עימו ותרועת מלך בו. [ה’ שוכן עם עם ישראל כמו שמלך שאוהב את נתיניו גר לידם]

האל הוציא את עם ישראל ממצרים ומגן עליהם בחוזקה כמו קרני ראם שחזקות. [ה’ הוציא את עם ישראל ממצרים. הם לא יצאו לבד כמו שבלק תיאר אלא הוא בעצמו הוציא אותם ממצרים]

הסיבה שבחר בהם היא שבעם ישראל אין קסמים ואין ניחושים של העתיד. אלא הם בוטחים בו וכשרוצים לדעת כיצד להתנהל פונים לנביאיו.

ועתה[עכשיו] הם יראו את פעולתו וכוחו של האל.

עם ישראל כמו לביאה יקום וכמו אריה יתנשא על אויביו. לא ישכב וינוח עד שיאכל את הטרף שלו וישתה את דמם. 

הכוונה היא שה’ ייתן לו כח וגבורה ואצילות כמו של לביאה ואריה שכשהם יוצאים למשימה הם לא נחים עד שהם משיגים את המטרה שלהם. רק לאחר שהשיגו את המטרה שלהם הם הולכים לישון. 

 

בלק שומע את דברי בלעם וכועס עליו ואומר לו: אם לא קללת אותם לפחות אל תברך אותם. ובלעם משיב לו שוב שהרי אמר לו כבר בהתחלה שלא יוכל לומר אלא את מה שהאל ישים בפיו.

בלק אומר לבלעם בוא, אני אקח אותך לאזור אחר אולי משם כשתראה אותם ה’ ייתן לך את האישור לקלל אותם. 

בלק לוקח את בלעם לאזור חדש והוא נקרא “ראש הפעור” [מקום של העבודה זרה של מואב] שממנו ניתן להשקיף על הישימון.

בלעם מצווה על בלק שוב להכין לו שבעה פרים ושבעה אילים לשבעה מזבחות כשבכל מזבח יקריבו פר ואיל אחד. 

 

חקירת הפרק:

 

מילים לביאור:

התיצב=תעמוד

יקרה= במקרה

שפי= לבד

ארה=קלל

קבה=קלל

אזעם=אכעס

 

מבנה הפרק:

פסוקים א’-ו’: הכנת בלק ובלעם 7 מזבחות ב”במות בעל”.

פסוקים ז’-י”ז : משל ראשון של בלעם ותגובת בלק.

פסוקים י”ח- כ”ו : הכנת 7 מזבחות, משל שני של בלעם ותגובת בלק ב”ראש צורים”.

פסוקים כ”ז- ל’ : בלק לוקח את בלעם למקום חדש “ראש הפעור” כדי שמשם ינסה לקלל את ישראל והכנת 7 מזבחות.

 

שמות של מקומות המופיעים בפרק:

במות בעל

שדה צופים

ראש הפעור

 

משל ראשון:

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶם–לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.  ח מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה.  ט כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ:   הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.  י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ.

הסבר המשל:

בלעם אומר שבלק מלך מואב קרא לו מארצו, ארם  שנמצאת באזור הרי המזרח כדי שיקלל את עם ישראל. [שנקראים גם בני יעקב]. בלעם ממשיך ואומר אין טעם בקללתו כיוון שה’ לא קלל את ישראל.

בלעם מסתכל מראש הגבעה שהוא נמצא בה ומתאר את מה שרואה:

עם ישראל יושב לבד בין כל האומות מסביב והם לא מושפעים בהתנהגות או במראה שלהם משאר העמים. 

לא ניתן לספור את עם ישראל שהם רבים כמו עפר ואפילו רבע המחנה שהוא רואה לא ניתן לספור את גודלו.

בלעם מסיים: הלוואי ואמות מוות רגוע ושלו כמו התקופה שלהם באחרית הימים.

 

משל שני:

יח וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  קוּם בָּלָק וּשְׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. יט לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן-אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה. כ הִנֵּה בָרֵךְ, לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ, וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. כא לֹא-הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. כב אֵל, מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם–כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם, לוֹ. כג כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה-פָּעַל, אֵל. כד הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.

 

הסבר המשל:

אלוקים הוא לא איש שמשלה ומאכזב את מאמיניו או מתחרט על הבטחות שנתן.

ההוא[בן אדם] אומר דברים ובסופו של דבר לא עושה. מדבר ולא מקיים את הבטחותיו.

ה’ ברך כבר את ישראל ולא ישיב את ברכתו. [לא ישנה או יחזיר את ברכתו]

ה’ מסתכל על עם ישראל ולא רואה בהם חטאי עבודה זרה. [יעקב=ישראל]

והוא נמצא איתם כמו שמלך נמצא עם האזרחים שלו וחי כשהם סביבו.

ה’ הוציא אותם ממצרים בחוזקה כמו החוזק של קרני הראם[ולא כמו שאמרת שיצאו בכוחות עצמם].

והסיבה כי הם לא פונים למנחשים ולקוסמים אלא אם רוצים לדעת מה פועל האל הם הולכים לנביאיו ומאמינים בו.

עכשיו אומר לך מהי פעולת האל:

העם הזה הוא כמו לביאה ואריה שקמים כשמישהו מנסה לתקוף אותם ועד שהם לא הורגים את התוקף ושותים את דמו הם לא נחים.

 

 

מטאפורה: ציור לשוני שמדמה אירוע מצב מסוים.

מטאפורה– לביאה ואריה שקמים ומתמקדים במטרה שלהם ולא נחים עד שהם משיגים את המטרה שלהם וטורפים את הטרף שרצו לאכול.

הדימוי מתאר את עם ישראל שעומדים מול האויבים שלהם ולא נרגעים ולא עוצרים לנוח או לישון עד שהם מכניעים אותם לחלוטין וכובשים את נכסיהם. 

 

מטאפורה– ספירה של עפר שהיא לא נגמרת ולא הגיונית.

כך לא ניתן לספור את עם ישראל.

 

מטאפורה – מלך שנמצא עם עמו.

כך ה’ נמצא עם ושוכן עם ישראל מרוב אהבתו אותם.

 

 

תקבולת נרדפת: כשחלק אחד במשפט תואם מבחינת התוכן לחלק השני של המשפט.

לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.  – בוא תקלל את ישראל [תקבולת נרדפת]

מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה.  – מה אני אקלל אם ה’ לא קילל? מה יעזור אם אקלל אם ה’ לא מקלל אותם? הרי אין כח לקללה הזו. [תקבולת נרדפת]

כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ:  – ממקום גבוה אראה אותו [מראש ההר] ומראש הגבעה אסתכל עליו.[תקבולת נרדפת]

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל- מי יכול לספור את ישראל שהם כמות שלא ניתנת לספירה? [תקבולת נרדפת]

 

משל שני:

 

קוּם בָּלָק וּשְׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר.   – בלק שהוא גם בנו של ציפור שמע את דברי האל [תקבולת נרדפת]

לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן-אָדָם וְיִתְנֶחָם – האל הוא לא אדם שמתחרט או יוצר אשליות לאנשים [תקבולת נרדפת]

הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה. – אדם אומר דברים ולא מבצע אותם [תקבולת נרדפת]

   הִנֵּה בָרֵךְ, לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ, וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. – הבאתי ברכה ואני לא אחזיר אותה [תקבולת ניגודית : לקחתי היא מילה הפוכה מלהשיב. המילה ולא גם מראה על ניגוד.]

   לֹא-הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל  -ה’ לא ראה בבני ישראל שהולכים אחרי עבודה זרה [תקבולת נרדפת]

כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל– בני ישראל לא הולכים אחרי מנחשים וקוסמים אלא מאמינים בו ובנביאיו [תקבולת נרדפת]

 הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא – עם שמדומה ללביאה ואריה באומץ ובדבקות המטרה שלהם להעניש את אויביהם. [תקבולת נרדפת]

 

 

קשיים ופירושים:

קושי:

מהי הסיבה שכתוב “ויקר ה’ אל בלעם” הכתיבה הזו שונה מהפעמים שה’ נגלה אל נביאי ישראל.

פירוש:

רמב”ן: ויקר אלהים אל בלעם – בעבור שלא היה האיש הזה מגיע למעלת הנבואה , על כן יאמר בו כלשון הזה , כי עתה בא אליו דבור השם דרך מקרה , לכבוד ישראל; ולכך אמר בו “ויבא אלהים אל בלעם” (במ’ כב , כ]

הסבר פירוש:

רמב”ן מסביר שבלעם לא היה במעלת נביאי ישראל ולכן אליו ה’ לא נגלה ביום אבל באופן חד פעמי למען עם ישראל ומאהבת ה’ את עמו הוא נגלה לבלעם ביום זה.

 

קושי: מה הכוונה בדברי בלעם “עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב”?

פירוש:

בכור שור: לבדד ישכון – כלומר: לבטח ישכון; כמו “בטח בדד עין יעקב” (דב’ לג , כח). דמי שאינו ירא כלום , יושב בדד , ואינו צריך חבורה. ובגוים לא יתחשב – אינם נחשבים כשאר גוים , שיכול אדם לקללם.

הסבר פירוש:

עם ישראל יושב לבד ולא מעורבב עם הגויים ואינו חושש מכך שהוא יושב לבד. כיוון שאינו כשאר הגויים שיכולים להיכחד מסיבות שונות וצריכים סיוע מאחרים אלא העם הזה מקבל את כוחו מהאל ולכן אינו נזקק לאחרים[I1] 

קושי:

מהי כוונת הדימוי את  עם ישראל לאריות? [במה דומה עם ישראל לאריות?]

פירוש:

בכור שור: הן עם כלביא יקום – כלומר: אתה היית סבור להשפילם; לא כן , אלא יתנשאו ויתגברו כלביא וכאריה. לא ישכב – על המנוחה ועל הנחלה , כמו שתירגם אנקלוס. ויש לפרש: לא ישכב בלילה , עד שיאכל טרף וישתה דם חללים , כמו הארי שטורף; וכשהוא שבע , רובץ ושוכב

 

הסבר פירוש:

כשהאויבים של עם ישראל רוצים להשפילם ולפגוע בהם הם נישאים ותגברים כמו אריות ולא שוכבים, נחים או הולכים לישון עד שהם משיגים את טרף אויבהם רק אז הם נחים.

 

פירוש 2:

רש”י: “ [הן עם כלביא יקום – כשהן עומדין משנתם שחרית הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות – ללבוש ציצית ולהניח תפילין ולקרות את שמע (ראה תנח’ בלק יד) . לא ישכב – בלילה על משכבו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטורפו; כיצד? קורא קרית שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום , בא מחנה וגייס להזיקם – הקדוש ברוך הוא שומרם ונלחם מלחמתם ומפילים חללים (ראה שם). דבר אחר:] 

 

הסבר פירוש: 

רש”י מסביר שכוחם של ישראל הוא שהם קמים כמו אריות ומתגברים על העצלות לקיים מצוות. לדוגמא: ללבוש ציצית, להניח תפילין, לקרוא קריאת שמע למרות שלפעמים הדבר קשה הם מקיימים את המצוות ומתגברים על תאוותם ועצלותם ולא שוכבים עד שמקיימים מצוות אלה וכך המצוות האלה מגנות על עם ישראל וכשיש אוייבים שבאים לפגוע בהם ה’ נלחם מלחמתם ומפיל אוייבהם.

מוסר השכל הנלמד בפרק:

מהפרק ניתן ללמוד שאם האל לא קילל את האדם שום קללה שם בן אדם לא תוכל להשפיע עליו. בלעם אומר לבלק שאין הוא יכול לקלל את ישראל כי ה’ לא קילל ולכן אין לקללה שום משמעות ופעולה.

 

מהפרק ניתן ללמוד את כוחם של ישראל. שכשהם מאמינים בה’ ולא בעבודה זרה או במגלי עתידות הם מקבלים את שמירתו והשגחתו. 

 

מהפרק ניתן ללמוד שאין לעם היהודי מה לחשוש מהגויים שנמצאים סביבם כי ה’ איתם שומר ומגן עליהם. 

 

מהפרק ניתן ללמוד על הברכה שקיבלו מה’ שיהיה להם כוח וגבורה ונחישות ודבקות   במטרה עד שישיגו את מטרתם כמו אריות.

 

 מהפרק ניתן ללמוד שהאל לא ישנה את ברכותיו. עם ישראל בורך על ידי האל ועם ישראל ימשיך להיות מבורך תמיד על ידי האל. גם אם הם חוטאים ונענשים עדיין נשארים בניו.

 

מהפרק ניתן ללמוד שכוחם של העם היהודי הוא בזה שהם לא מתערבבים בגויים אלא שומרים על מי שהם ועל הייחודיות שלהם. 

 

לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ”ך,

לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

 [I1]

שאלות בגרות:

  1. מהי בקשת בלק מבלעם והאם בלעם לדעתכם ממלא בקשתו? נמקו תשובתכם ובססו על הכתוב. 
  2. כמה מזבחות בונה בלק ולצורך מה? מהם המקומות של המזבחות שנבנו  ומה הוקרב בכל מזבח? 
  3. קראו את הנאומים שנאם בלעם וכתבו לפחות שני תיאורים שתאר בלעם את ישראל בכל נאום. בססו תשובתכם על הכתוב. 
  4. קראו את משלי בלעם וכתבו:  מהו התיאור שהכי אהבתם שמתאר את עם ישראל? הסבירו את התיאור לפי אחד מהפירושים שקראתם או שאתם יכולים לתת לו ונמקו מהי הסיבה שבחרתם בו.
Scroll to Top
התחברות
שכחתי סיסמה
הכנס את שם המשתמש שלך ואנו נשלח לך הוראות לאיפוס הסיסמה