בראשית פרק י”ז ממ”ד
- בראשית
- פרק יז
- ברית האל עם אברהם
א וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. ג וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. ד אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. ה וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ. ז וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. יא וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. יד וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר. טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ. יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד. יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. כ וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל. כא וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת. כב וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. כג וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים. כד וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ. כז וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ.
בס”ד
מיקום: בראשית פרק י”ז
נושא: ברית המילה ושינוי שמות אברם ושרי.
סיכום:
אברם בן תשעים ותשע שנים וה’ נגלה אליו ואומר לו: ” אני אל שדי, התהלך לפני והיה תמים”.
ה’ מתחייב לאברם שבמידה ויעשה זאת יהיה ברית[=הסכם] שיפורט בהמשך בינו לבין אברם. ה’ ירבה את זרעו של אברם מאוד מאוד.
אברם ששומע את דברי האל נופל על פניו ומשתחווה וה’ ממשיך ואומר לו. הברית ביני לבינך קיימת ואתה תהיה אב [=המנהיג, מורה הדרך] להמון גויים. ה’ משנה לאברם את שמו ואומר לו שמעכשיו שמו יקרא אברהם. האות ה הנוספת מסמלת את ריבוי העם שיצא מאברם. ה-מון גויים. האל מתחייב לאברם שיצאו ממנו עמים רבים, מלכים ושרים. ומזכיר לאברהם את התחייבותו לתת את ארץ כנען לאברהם ולזרעו לאחוזת עולם [ירושה לנצח].
ה’ דורש מאברהם ומזרעו לשמור את בריתו ואומר לו מהו המעשה שעל ידו תסומן הברית ביניהם. כל זכר ימול את בשרו מגיל 8 ימים. זכר שהוא בן משפחה או זכר שנקנה בכסף למשפחה. ומעשה זה יסמל את הברית בין ה’ לבין זרע אברהם. אדם מבני אברהם שלא יעשה מעשה זה כיוון שבמשפחתו הוריו לא עשו לו ברית מילה מחויב בעצמו לדאוג לעשות ברית מילה לעצמו [לקבוע מוהל שימול אותו].ואם לא יעשה זאת כשגדל והגיע לגיל שהוא אחראי על עצמו עונשו יהיה שייכרת מעמו על הפרת הברית עם האל.
האל ממשיך ואומר לאברהם ששרי מעכשיו והלאה לא תיקרא שרי אלא שרה ומבניה יצאו שרים ומלכים שישלטו על עמים רבים. וממנה יוולד לו בן. והוא שואל האם לבת 90 יוולד? האם לבן 100 יוולד ילד? האם יתכן שה’ יעשה לי נס כזה גדול? והוא מבקש מה’ שיחייה את ישמעאל. אבל האל מסביר לו שמשרה יהיה לו בן והוא יקרא את שמו יצחק. הוא יהיה ממשיך דרכו ולא ישמעאל ומכיוון שישמעאל הוא בנו הוא שומע את תפילתו ולכן הוא ירבה גם את זרעו ו12 נשיאים יצאו ממנו. האל מספר לאברהם שבעוד שנה בזמן הזה יוולד לו בן משרה והוא ימשיך את ברית ה’ עם אברהם.
אברהם מבצע את ציווי האל ועושה ברית מילה כשהוא בגיל 99 ובנו ישמעאל בן 13 בזמן הברית מילה. לכל הזכרים בני ביתו העבדים שקנה ואלה שנולדו בהמשך חייו.
מילים לביאור:
אל שדי= שם נוסף של האל
ברית=הסכם
גויים= עמים
אחוזת עולם= שטח ששייך לנצח
יליד ביתך= ילד שנולד מעבדים שלך
מקנת כסף=עבד שנקנה והוא מעמי הגויים.
מבנה הפרק:
פסוקים א’-ג’: פתיחה ברית בין ה’ לאברם.
פסוקים ה’-ח’: שינוי שמו של אברהם.
פסוקים ט’-י”ד: ציווי ברית המילה
פסוקים ט”ו- ט”ז: שינוי שמה של שרי וברכת המשכיות הזרע מבן שרה.
פסוקים י”ז- כ”ג: הבטחת ה’ על ריבוי זרעו של אברהם[ישמעאל] ובחירת ממשיך הדרך[בן שרה].
פסוקים כ”ג- כ”ו: אברהם ממלא את ציווי האל במלואו.
הברית בין ה’ לאברהם:
ה’ מתחייב: להיות לאברהם ולזרעו לאלוהים [שומר ומגן] ולתת להם את ארץ כנען.
אברהם מתחייב למול את עורלת בשר כל זכר בביתו [בן משפחה או אדם שנקנה בכסף ונשאר בביתו מגיל 8 ימים].
אדם שלא יעמוד בתנאי הברית: ערל זכר שלא יעמוד בתנאי הברית ולא ימול את בשר עורלתו לא יהיה שייך לעם אברהם כי הפר את ההסכם.[איום].
הבטחות האל בפרק:
-
ה’ מתחייב לאברהם שיצא ממנו עם רב.
-
ה’ מתחייב לאברם שיהיה אב [ראש] לעמים רבים.
-
ה’ מתחייב לאברם שהעם שיצא ממנו יהיה עם מכובד. [מלכים ושרים יצאו מימך].
-
ה’ מתחייב להביא לאברהם ולזרעו את ארץ כנען לאחוזת עולם.
-
ה’ מתחייב שיצאו משרי שרים ומלכים.
-
ה’ מתחייב לאברהם לברך את ישמעאל בהתרבות גדולה.
תגובות אברהם על הבטחות האל:
-
הבטחת הברית בין האל לבין אברהם וזרעו:
נופל על פניו בהודיה. “וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו” [י”ז, ג’].
-
תגובות על ההבטחה שיוולד לו בן משרה:
צחוק של שמחה. וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל־פָּנָיו וַיִּצְחָק …” [י”ז, י”ז]
“וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.” [י”ז, י”ח].
-
תגובה על הבטחות האל ששרה תוליד בן תוך שנה ושירבה את זרעו של ישמעאל:
מל את עצמו, את בנו ואת כל הזכרים לביתו באותו היום לציווי האל.
“וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ–כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה” [י”ז, כ”ג].
הצווים לאברהם בפרק:
-
שינוי שמו.
-
שינוי שמה של שרה.
-
ברית מילה לכל הזכרים בני ביתו ומעתה והלאה לכל זכר בן 8 ימים.
קשיים ופירושים:
קושי:
מהי משמעות השם “שדי” ומהי הסיבה ששם זה מופיע פה?
פירוש:
רש”י: אני אל שדי – אני הוא שיש דיי באלהותי לכל ברייה , לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון;
הסבר פירוש: רש”י מבאר ששם זה הכוונה שדיי באלוהות האל לכל ברייה. כל אדם מספיק לו שהאל אתו והכל יהיה בסדר אתו כיוון שהוא זה ששומר ומגן על כולם ואם יש לאדם את האל אתו הכל יסתדר לו ולכן שהסיבה ששם האל הזה מופיע פה היא כדי לומר לאברהם שיתהלך בדרכיו בתמימות. באמון וביטחון מלא שהכל יהיה בסדר.
קושי:
מהי הסיבה להבטחה המודגשת פה לריבוי הזרע לאחר ציווי ברית המילה?
פירוש:
רד”ק: ואתנה. וארבה אותך – שלא תחשוב כי בעבור זה יחסר זרעך וזרע זרעך , שיהיה האבר חלוש בעבור זה להוציא זרע , כי ארבה אותך ואת זרעך במאד מאד; והכפל – לרבות הרבוי , כי מאד היא לשון רבוי.
הסבר פירוש: כדי שלא יחשוש אברהם שהפעולה שיעשה [ברית המילה] תגרום לו להפגע ולא יהיו לו הרבה ילדים. לכן הדגיש שפעולה זו לא תפגע בו אלא זרעו יתרבה.
קושי:
כיצד מגיב אברהם על הציווי למול את בשר עורלתו?
פירוש:
רד”ק: ויפול אברם על פניו – השתחוה והודה לאל על אשר אמר לו שיתן בריתו בינו ובינו , שזה יהיה קיום האהבה אשר אהבו. וידבר אתו אלהים לאמר – דבר עמו אלה הדברים. לאמר אותם לבני ביתו , כשיבא למולם.
הסבר פירוש:
רד”ק: אברהם נופל על פניו, משתחווה ומודה לאל על כך שכורת עימו ברית ואף יהיה מעשה סמלי שיסמל את הברית בין אברהם לבינו ואת קשר האהבה החזק בין אברהם ודורו לבין האל.
קושי:
מהו הדבר המבדיל בין ישמעאל לישראל?
פירוש:
רמב”ן: “הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים – הוא ברית המילה אשר יפרש: זאת אות הברית (ראה להלן , י); ואחרי הברית תהיה לאב המון גוים. וברוך השם אשר לו לבדו נתכנו עלילות (ע”פ ש”א ב , ג) , שהקדים וצוה את אברהם לבא בבריתו להמול קודם שתהר שרה , להיות זרעו קדוש.”
הסבר פירוש:
אות הברית שנתנה לאברהם תהיה אחרי הולדת ישמעאל ולפני הולדת יצחק. כך שכשיהיה אברהם עם שרה כבר יהיה קדוש ויהיה לאחר המילה. כך זרעו, יצחק יהיה קדוש.
קושי:
מהי הסיבה לכך שה’ כעס על שרה שצחקה ועל אברהם שצחק לא כעס?
פירוש:
רש”י: ויפל אברהם על פניו ויצחק – זה תרגם אונקלוס: “וחדי” – לשון ‘שמחה’; וצחוק של שרה תרגם לשון ‘מחוך’; למדת , שאברהם האמין ושמח , ושרה לא האמינה ולגלגה. וזהו שהקפיד הקדוש ברוך הוא על שרה ולא הקפיד על אברהם.
הסבר פירוש:
שרה צחקה ולגלגה. ניתן להבין זאת מתרגום אונקלוס שפירש את צחוקה של שרה “מחוך” ואילו את צחוקו של אברהם תרגם כ”וחדי” הכוונה צחוק של שמחה. ולכן על צחוקה של שרה היה כעס ואילו על צחוקו של אברהם לא.
מוסר השכל:
-
אמונה שבכוח האל לשנות את הטבע- האל מלמד את אברהם שברצונו משנה את הטבע ואישה שעל פי ההיגיון והטבע לא יכולה להביא ילדים לעולם כן תביא ילדים.
-
כוח המילים ושם האדם על מהותו- ה’ משנה את שמם של אברם ושרי לאברהם ושרה ומלמד אותם שיש כוח עצום לכל אות ואות בשם האדם. ובכוח שינוי השם גם לשנות גורלו של האדם.
-
דרך הפרק האל מלמד את אברהם שכל אדם אחראי על מה שקורה בביתו. אברהם נדרש למול את כל הזכרים שקנה או שנולדו בביתו למרות שהם לא בניו הביולוגים.
-
אברהם אבינו מלמד אותנו את ערך הזריזות- אברהם ממהר להזדרז ולבצע את הציווי של האל ולמול את בני ביתו ולא מחכה לזמן אחר.
-
מתוך הפרק ניתן ללמוד כשאדם מצווה לעשות מעשה שלא ידאג רק שאחרים יעשו את מה שצריך והוא יברח מעשייה אלא גם הוא בעצמו יעשה. האחריות היא קודם עליו. ” בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. כז וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר–נִמֹּלוּ, אִתּוֹ.” [י”ז, כ”ו-כ”ז].
כל הזכויותשמורותלתנ“ך בקליקC.
שאלות בגרות:
-
מהם השינויים שנדרש מאברהם לבצע בפרק זה? בסס תשובתך על הכתוב.
-
מהם הקשיים העומדים בפני אברהם בפרק זה?
-
איזה פעולה הייתה קשה יותר ואיזו פעולה קשה פחות? נמק דעתך.
-
מהי ההבטחה שמקבל אברהם בפרק זה?
-
א. הסבר מהי ברית? מי הם הצדדים בברית המופיעה בפרק זה ומהי ההתחייבות של כל צד? האם הברית בפרק זה נראית לך הוגנת?
-
קרא בראשית פרק ט’. מצא נקודות דמיון ונקודות שוני בין שני הפרקים.
-
קרא פרק י”ז ואת פירושו של רלב”ג לפרק והתועלות שמצא בפרק. כתוב לפחות שני מסרים שלמד רלב”ג מפרק זה. [תועלת].
-
קראו פרק י”ז וכתבו מהם התכונות של אברהם הבאות לידי ביטוי בפרק ומוכיחות לנו את העובדה שהוא ראוי למנהיגות. כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. כז וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר–נִמֹּלוּ, אִתּוֹ.”