תהליך הדה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

ב”ה

 

נושא: סוגיות בנושאים בתולדות המדינה.

תת נושא: תהליך הדה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות.

 

סיכום:

קולוניזציה– קולוניזציה הוא תהליך שקרה במאה ה-19 ובו מעצמות אירופאיות השתלטו על מדינות מחוץ לאירופה לצרכים כלכלים או צבאיים.

מהי דה־קולוניזציה?

דה־קולוניזציה הוא תהליך הפוך שבו מדינות שהיו נתונות לשלטון קולוניאלי (זר) משתחררות ממנו ומקימות מדינות עצמאיות וריבוניות.

כפי שידוע לנו מדינת ישראל אומנם הוכרזה במאי  1948 [ה’ באייר התשל”ט] אבל להכרזה הזו קדם מאבק עיקש ארוך שנים שבו יהודים רבים מכל רחבי העולם פעלו כדי להגיע ליום זה. 

העם היהודי היה חלק מעמים רבים נוספים ברחבי אירופה שהתקוממו נגד השלטון ועשו פעולות שגרמו לכך שהשלטונות ששלטו עליהם ישחררו את שליטתם מהם ויתנו להם עצמאות שלטונית. 

ההתקוממות הזו התחילה עוד מתקופת מלחמת העולם הראשונה שנת 1918 והמשיכה והתעצמה בשלבים שונים עד לאחר מלחמת העולם השנייה. 

כתוצאה מתוצאות מלחמת העולם הראשונה אימפריות שהיו שולטות על עמים וארצות רבות איבדו את השליטה עליהם והעמים שהיו בארצות אלה עברו לשלטון של מנדט בריטי ומנדט צרפתי[עיראק, עבר הירדן וישראל היו תחת מנדט בריטי ואילו לבנון וסוריה תחת צרפת]. העמים שהיו תחת שלטון המנדט הושפעו מעמים אחרים שהתקוממו ודרשו מדינת לאום ועצמאות שלטונית. כך שממצב שהיו רק 4 מדינות עם שלטון עצמאי שהם: מצרים, עיראק, ערב הסעודית ותימן יותר ויותר מדינות נכנסו לקטגוריה של מדינה עצמאית שחופשיה מכל שלטון זר.

איך המדינות הצליחו להשתחרר משליטת האימפריות?

1. גורמים כלכלים.

2. עקביות.

3.השפעת דעת הקהל.

4.השפעת המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות.

5.סיוע של האו”ם 

6. תקדימים ורעיון הלאומיות שהתפתח בעלום וגרם ליותר ויותר ארצות לנהל שלטון מוחלט.

 

התהליך של השחרור משליטה של אימפריה למצב של מדינה עם שלטון עצמאי נקרא “דה קולוניזציה”.

והמשמעות של השם היא: שחרור משליטה קולוניאלית [או משליטת אימפריה “אימפראליזם”]

למרות שעוד לפני מלחמת העולם השנייה היו מדינות שהצליחו לקבל את השחרור משליטה של אימפריה עדיין, התהליך מכוון לתקופה הזו כיוון שאז התופעה התפתחה הרבה יותר[לאחר מלחמת העולם השנייה].

 

 

התמקדות בתהליך הדה קולוניזציה במזרח התיכון ובארצות צפון אפריקה: [האזורים שישראל מושפעת מהם ביותר].

כמו שהוסבר תהליך הדה- קולוניזציה הוא תהליך שבו מדינות שהיו נתונות תחת שליטה קולוניאלי[שלטון זר] משתחררות ממנו ומקימות מדינה עצמאית שבה הם שולטים.

במזרח התיכון שלטו בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה שתי המעצמות: צרפת ובריטניה ובמקומות מסוימים גם ספרד ואיטליה.

 

הגורמים לתהליך היו:

גורמים כלכלים:

היחלשות המעצמות האירופאיות:

לאחר מלחמת העולם השנייה בריטניה וצרפת שהיו מעורבות במלחמה נחלשו כלכלית וצבאית מאוד. כתוצאה מכך היה להם קושי להחזיק מדינות אחרות מעבר לים. 

להחזיק מדינה אחת תחת שליטתם חייב אותם לשלוח צבא, מנהיגים שישמרו על הסדר וינהלו את המקום, כלי נשק לשמירה על סדר, תקציב לכלכל את האנשים שלהם והטבות כלכליות כדי שאנשים יסכימו לעזוב את ארצם וללכת לארץ זרה כדי לשמור על השליטה במקום. המעצמות הבינו שההשקעה הגדולה במדינות הנשלטות לא שווה את הרווח ולכן החליטו לוותר על השליטה.

בנוסף, המעצמות לאחר הנזק הכלכלי והנפשי שספגו ממלחמת העולם הראשונה והשנייה היו צריכים לשקם קודם את האזרחים שלהם לפני שהם משקיעים בארץ זרה ולכן העדיפו לוותר על השליטה.

 

גורמים אידאולוגיים:

השפעת עקרון ההגדרה עצמית:

העיקרון שלכל עם יש את הזכות להקים מדינה עצמאית ולנהל אותה לפי הכללים שלו.

העיקרון הזה קיבל חיזוק מהאו”ם שהוקם לאחר המלחמה כדי שיסייע בחיי חופש ושלום.

האו”ם= לאחר מלחמת העולם השנייה כשהעולם ספג אבדות עצומות בנפש וברכוש הוקם הארגון שבנוי מנציגים מארצות שונות מטרת הקמת האו”ם הייתה: לספק מקום לדיאלוג בין מדינות לסייע במניעת מלחמות בין מדינות ולקדם מצב של שלום עולמי.

התחזקות הלאומיות המקומית:

השפעת דעת ההמון– העמים גרמו לאהדת הציבור במדינה וכך העם עצמו סייע ללאום הזר שרצה מקום משלו ללא שליטה של גורם זר. באותה תקופה הרעיון הלאומי מאוד התפתח וקיבל הכרה בעולם. [גיוס ההמון במדינה שחיו בה למען המטרה שלהם]המון העם הבין את הרצון להכרה וללאומיות וכך גויס למען המטרה האצילית. 

רעיון הלאומיות מתפשט בעולם– עמים רבים פיתחו רצון לשלוט בעצמם בלי גורם מתווך וזר שאינו מבין או מעריך את השפה והתרבות שלהם. כתוצאה מכך אותם עמים פיתחו הנהגה מקומית של מנהיגים, מפלגות וצבאות פנימיים שיסייעו במטרה שלהם ויאבקו בדרך פוליטית ובדרך צבאית במעצמות בצורה עקבית ונחושה עד שהשיגו את המטרות שלהם.

תקדימים– כתוצאה מהסתכלות על עמים אחרים שהתקוממו וקיבלו מקום משלהם עמים רבים שראו הבינו שגם הם יכולים וכך התפתחו תנועות לאומיות רבות.

 

 המעצמות על באותה תקופה שהן ארה”ב וברית המועצות היו נגד הרעיון– ארצות הברית הייתה נגד הרעיון הקולוניאזם ודגלה בחירות וביכולת של כל אדם לממש את עצמו ואת הפוטנציאל שבו ותמכה בשוק חופשי לצורך התקדמות. וברית המועצות הייתה נגד הקולוניאליזם מסיבה אחרת מכיוון שהיו נגד ניצול על ידי בעלי ההון.

 

גורמים פוליטיים:

לחץ בינלאומי:

מאבקים מתישים עם ארצות נוספות- תנועות השחרור של עמים אחרים [אפריקה ואסיה] תחת שליטת האימפריות גרמו להם להיות מותשים מהמאבקים בארצות שתחת שלטונם. בנוסף, המאבקים הוכיחו שהמדינות האלה יכולות לעמוד בזכות עצמן ולא צריכות להיות תחת שלטון זר. 

 

המלחמה הקרה השפיעה על התפתחות הדה קולוניאליזם כי ברית המועצות וארצות הברית שהיו המעצמות שנלחמו במלחמה הקרה ניסו לפרק את האימפריות כדי לקחת תחת חסותם כמה שיותר מדינות וכך להגדיל את כוחם ואת תחום ההשפעה שלהן בעולם. וכך יצא שעמים שניסו לצאת מהשלטון הזר ששלט עליהם קיבלו תמיכה, סיוע והגנה או מברית המועצות או מארה”ב. [הרבה יותר קל מלהתמודד מול עם עם מדינה עצמאית לא מנוסה מאשר מול אימפריה עתיקה].

 

דרכי המאבק לעצמאות:

 

1. מאבק פוליטי ודיפלומטי- משא ומתן מדיני, מחאות, הפגנות.
2. מאבק אלים וצבאי-מרידות, מלחמות שחרור.
3. היו מצבים שעמים שילבו את שתי הגישות ובאופן עקבי ונחוש נלחמו עד שהשיגו מטרתם.

 

הקמת מדינות עצמאיות – דוגמאות מרכזיות

במזרח התיכון:

סוריה ולבנון– קיבלו עצמאות מצרפת ששלטה עליהם [1943-1946].

עיראק וירדן– השתחררו מהשפעה בריטית.

מצרים-סיום ההשפעה הבריטית בתהליך הדרגתי שהסתיים עם יציאת הכוחות הבריטים האחרונים לאחר מלחמת סיני[1956] ובשמירת האינטרס הבריטי בתחום המעבר בתעלת סואץ.

בצפון אפריקה:

לוב– קיבלו עצמאות מאיטליה. [1951]

מרוקו ותוניסיה– קיבלו עצמאות מצרפת [1956]

אלג’יריה– קיבלו עצמאות לאחר מלחמת שחרור קשה מצרפת. [1962]

 

דוגמא מפורטת יותר:

אלג’יריה– אלג’יריה הייתה תחת שלטון כיבוש צרפתי משנת 1830 שצרפת פלשה לאלג’יריה והוציאה את האימפריה העות’מאנית מהשלטון והודיעה על סיפוחה לצרפת. עוד מאז ההמון באלג’יריה ניסה להתקומם נגד השלטון הצרפתי. כדי לבסס את שליטתה, צרפת היגרה צרפתים לאלג’יריה ונתנה להם זכויות רבות בעוד לתושבי אלג’יר הוותיקים היא לא העניקה את זכויות היתר וכך קרה שהאזרחים התחלקו ל-2. צרפתיים בעלי זכויות ואלג’ירים מקומיים שסבלו מדיכוי. 

בתקופת מלחמת העולם השנייה כשצרפת נחלשה התחילו התקוממויות סביב השלטון. היו מריבות פנימיות בין המקומיים לבין הצרפתיים והדבר גרם להרבה אבדות.  מאבק השחרור הרשמי שלה התחיל בהקמת ארגון מסודר שנקרא “החזית לשחרור לאומי” והוא יצא נגד השלטון הצרפתי בשנת  1954 ומשם התקדם למלחמה קשה שספגה קורבנות קשים. נשיא צרפת דה-גול ניסה בדרכים שונות להגיע לפתרון עם האלג’ירים המקומיים אך שום פתרון לא אושר על ידי המפלגה הימנית בצרפת כך שבסופו של דבר באמצע שנת 1961 פתחו בהסכם שביתת נשק ראשון וב- 1962 לאחר לחץ דיפלומטי ולאחר מתים רבים אלג’יריה השתחררה מצרפת וקיבלה עצמאות. 

 

הסכסוך הקבוע בין היהודים בישראל לבין ארצות ערב והפלסטינים גרמו למוסלמים באלג’יר לתפוס עמדה נגד היהודים בארץ שלהם ולשנוא אותם. 

כלפי היהודים באלג’יריה התנהגו המקומיים באכזריות מכיוון שראו בהם נאמנים לשלטון הזר[הקולנולי]. 

הגיבוש של האלג’ירים הוותיקים סביב אותו לאום, תרבות, דת גרמה ליהודים להראות זרים יותר מבעבר ולכן בודדה אותם מהאלג’ירים המקומיים.

ההבדלים בתהליכי הדה קולוניזציה בין איזורים ומעצמות שונות:

תהליך הדה-קולוניזציה היה לרוב תהליך ארוך ומורכב, ולעיתים אף אלים. במדינות רבות הוא כלל מלחמות, מאבקים לאומיים, סכסוכים פנימיים וקורבנות רבים בנפש.

במדינות שהיו תחת שלטון בריטי תהליך הדה-קולוניזציה היה בדרך כלל קל ומהיר יותר מאשר במדינות שהיו תחת שלטון צרפתי.

הסיבה לכך היא שצרפת ראתה בשלטון הקולוניאלי שלה שליחות תרבותית. היא השקיעה משאבים רבים במושבות, יישבה בהן אזרחים צרפתים וניסתה להטמיע בהן את התרבות הצרפתית. לכן התקשתה לוותר על שליטתה, ותהליך ההיפרדות היה מורכב וקשה יותר.

לעומת זאת, בריטניה התמקדה בעיקר באינטרסים כלכליים ואסטרטגיים, והייתה מוכנה לוותר על שלטון ישיר כאשר הדבר השתלם לה.

קיים הבדל בין תהליך הדה־קולוניזציה במזרח התיכון לבין זה שבצפון אפריקה. במזרח התיכון החל תהליך השחרור כבר לפני מלחמת העולם השנייה, בעוד שבצפון אפריקה הוא החל בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה.

הסיבה לשוני זה היא צורת השליטה: במזרח התיכון שלטו המעצמות באמצעות שלטון מנדט, ואילו בצפון אפריקה היה שלטון של כיבוש ישיר, שממנו היה קשה ומורכב יותר להשתחרר.

במהלך תהליך השחרור ניסו המעצמות השולטות לשמור על אחיזתן במדינות באמצעות דברים שונים: חתימה על חוזים, מתן הבטחות לאוטונומיה חלקית או שמירה על שליטה בתחומים שונים, גם לאחר קבלת העצמאות.

קשיים ואתגרים של המדינות שעברו תהליך של השתחררות משלטון זר לאחר העצמאות שקיבלו המדינות:

1. גבולות המדינה נקבעו על ידי המעצמות ולא לפי חלוקה אתנית או דתית של העמים היושבים בארץ.
2. סכסוכים שונים בין קבוצות שונות שלא הסכימו עם הקבוצות הפנימיות בארץ.
3. חוסר ניסיון שלטוני.
4. תלות כלכלית במעצמות לשעבר דבר שגרם למצב שאין למדינה החדשה באמת יכולת להחליט לבד ולפעול על פי רצונה כשהיא תלויה כלכלית באימפריה אחרת.
5. הפיכות ושלטון צבאי לא דמוקרטי דבר שגרם לתחושת מירמור ותסכול ולא לתחושת חופש כמו שחלמו. [השליטה עברה פשוט משליט אחד לשליט אחר]

תקציר:

תהליך הדה קולוניזציה במזרח התיכון ובצפון אפריקה התרחש בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה בעקבות היחלשות המעצמות האירופיות והתחזקות התנועות הלאומיות המקומיות. תהליך זה הוביל להקמת מדינות עצמאיות רבות. אך גם יצר קשיים פוליטיים, חברתיים וכלכליים שמלווים את האזור עד היום.  

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C. 

שאלות לבגרות בהיסטוריה:

 

 

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A%20%D7%94%D7%93%D7%94%20%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94.html