תגובת יהודי גרמניה ויהודי העולם למשטר הנאצי

ב”ה

 

נושא: טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה.

תת נושא: תגובת יהודי גרמניה ויהודי העולם למשטר הנאצי.

 

סיכום:

אחת השאלות המרכזיות שעולות כשאנו קוראים את הפרקים האחרונים היא: מה קרה בתוך העם היהודי בתקופה זו? למה הם נשארו שם? למה הם לא פעלו כדי לצאת? איך הם הגיבו לפעולות הקשות שנעשו להם? בפרק זה ננסה לענות על השאלות האלה. 

 

במצב החדש שאיתו התמודדו יהודי גרמניה אין ספק שאתגר אותם ביותר. ממדינה דמוקרטית בה הם חיו והתנהלו כאזרחים שווים לכל הם נמצאו במצב של השפלה, של זרות, של אי יציבות ומעל הכל של סכנה יומיומית לחייהם ולרכושם. יהודים רבים התלבטו האם לעזוב או להישאר?

הסיבות שגרמו ליהודים להישאר:

 החשש מקשיי קליטה במדינות אחרות.

החשיבה שאלה ימים מאתגרים שעוד מעט יעברו.

האמונה שגרמניה הנאורה לא תישאר במצב של דיקטטורה כל כך הרבה זמן .

הקשר לארץ מולדתם.

הקושי לעזוב את רכושם ואת כל מה שבנו בארץ. [היו בגרמניה יהודים עשירים מאוד]

ההגבלות על כניסת מהגרים ארצות זרות.

קשרי משפחה וחברים שלא רצו לעזוב.

 

הסיבות שגרמו ליהודים לעזוב:

חשש לביטחונם האישי.

חשש לכך שכל רכושם ירד לטמיון.

השפלות ויחס מדכא באופן קבוע.

הרגשת זרות חזקה מאוד.

מדיניות אנטי יהודית שלטונית.

שלילת זכויות בסיסיות לבני אדם.

 

כיצד פעלו  והגיבו יהודי גרמניה?

 

הגירה:

בין השנים 1933-1934 היגרו כ-60000 יהודים מגרמניה לצ’כוסלובקיה, ארה”ב, צרפת, הולנד, ישראל.

למרות ההגירה היו יהודים רבים שלאחר שהתרגלו למדיניות האנטי ציונית בגרמניה וכבר היו בארצות אחרות העדיפו לחזור לגרמניה ולהתנהל בה על פי החוקים החדשים שלה המבדילים אותם מגזע הארי. 

עדיין, המשיך מצב ההגירה מגרמניה ובערך בממוצע היגרו כ-20 אלף יהודים מגרמניה בכל שנה עד שנת 1938.

בשנת 1938 כתוצאה מ”ליל הבדולח” היגרו כ- 47 אלף יהודים ובשנת 1939 כ-70 אלף יהודים.

סה”כ מעליית המפלגה הנאצית לשלטון שנת 1933 ועד שנת 1939 זמן פריצת מלחמת העולם השנייה היגרו כ-250 אלף יהודים מגרמניה, מתוכם כ-5500 ילדים יהודים שהוריהם העדיפו שהם יעזבו את גרמניה עד שהמצב יירגע. 

 

הגירה יהודית מגרמניה בשנים 1933-1939[עליית היטלר לשלטון ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה]:

ארץ הגירה	כמות יהודים מהגרים
ארה”ב- אמריקה הצפונית	60000
ישראל	55000
ארגנטינה	30000
סין	12000
אוסטרליה	4500
דרום אפריקה	4500
אמריקה המרכזית	5000

 

ההגירה הגדולה לישראל מצביעה על התעוררות הרגש הציוני בקרב יהודי גרמניה כתוצאה מהקשיים ועל העבודה הטובה שעשתה התנועה הציונית בגרמניה.  

ההגירה הגדולה  לארה”ב הראתה שהעם היהודי הבין שארה”ב נותנת תקווה יותר מאחרות כי היא לא מדינת לאום אתנית. ולכן הסיכוי להשתלב שם גבוה יותר. במיוחד לאור העובדה שבארה”ב היו הרבה יהודים בעלי השפעה שסייעו ליהודי העולם.

אלה שהיגרו למקומות קרובים לגרמניה אולי חשבו שכשהמשבר יעבור הם יוכלו לשוב לגרמניה.

 

הסכם העברה:

ב-25.8.1933 נחתם “הסכם העברה” בין משרד הכלכלה הגרמני לבין הסוכנות היהודית בארץ ישראל.

יוזם ההסכם: היה יהודי גרמני בשם סם כהן.

מטרת ההסכם: לעודד את יהודי גרמניה לעלות לארץ ישראל ולסייע בקליטתם בארץ.

הרקע להסכם: ההסכם נכתב על רקע עליית השלטון הנאצי בגרמניה.

ההסכם אומר שיהודי גרמניה שעולים לישראל יכולים להוציא את רכושם כשהם עולים לארץ בתנאי שחלק מרכושם הם מחויבים להמיר לסחורות שיוצרו בגרמניה וכך כשיעלו לישראל הסחורות ימכרו והם יקבלו עליהם כסף ישראלי. 

ההסכם תרם לכל הצדדים.

גרמניה תיפטר מהיהודים כמו שרצתה ותגרום להם לצאת מהארץ.

ישראל תקבל מהגרים בעלי הון שיבססו את הארץ.

היהודים מגרמניה יקבלו גמול על הרכוש/כסף שהשאירו בגרמניה.

גרמניה תתחיל להראות שהיא מנהלת עסקי מסחר בינלאומיים. 

גרמניה תמצא שוק למוצרים שלה ותמכור אותם בישראל. 

 

היו כאלה שהתנגדו להסכם הסיבות לכך:

בצורה זו אנחנו מסייעים למשטר הנאצי ומבססים אותם כלכלית.

בדרך הזו נשבר החרם העולמי נגד גרמניה וכך נפגע הניסיון העולמי להגביל את היטלר ומפלגתו.

 

התנועה הציונית:

מרגע עליית היטלר לשלטון בני נוער יהודים רבים מתחילים להתעניין בתנועה הציונית ובשיבה לארץ. עד עלייתו של היטלר לשלטון ליהודים היה מאוד טוב בגרמניה והם הרגישו שווים לאחרים. התקדמו מאוד, התעשרו ואף הרבה מהם התבוללו בגויים כך שלא מצאו שום עניין בלחזור לארץ האבות ולשקם או לפתח אותה, כל ידע לימודי על ציון היה בגדר היסטוריית העבר שאינה רלוונטית ביותר להווה. מרגע שהיטלר עלה והיהודים הבינו שגרמניה היא כבר לא ביתם והם לא נחשבים אזרחים שווים במדינה לא משנה כיצד יפעלו ועד כמה יתקדמו וכך התחילה להתעורר בתוכם הרצון ללאומיות, להרגשת השייכות, גאוות היחידה ולחזרה לארץ האבות. 

בתנועה הציונית היו משנת עליית היטלר לשלטון 1933 כ-7546 חברים ועד 1935 כבר היה המספר 22 אלף שנמנו על התנועה ושלמו מכספם כדי להיות חברים בה.

בתנועה הציונית למדו על החיבור לארץ האבות, על הרעיון הציוני, על החיים בארץ ועל השאיפה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל לכלל העם היהודי.

גרמניה לא פעלה נגד המוסדות שהקימה הציונות הדתית מכיוון שתמכה בהגירת יהודי גרמניה.

בעלייה החמישית כ-20% היו מיהודי גרמניה.

“הברית הארצית של חיילי החזית היהודים”

יהודים שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד גרמניה התאגדו ופעלו לצורך קבלת יחס שונה ממשלת גרמניה מהסיבה שהם מסרו את נפשם למען המדינה ולכן ראוי להכיר בהם כבעלי זכויות שוות.  בשנת 1933 הם הצליחו למנוע את הרעת זכויותיהם אבל במשך השנים כשחוקי ויינברג פורסמו הם קיבלו את אותה התייחסות כמו שקיבלו שאר יהודי גרמניה.

 

“הנציגות הארצית של יהודי גרמניה”

הנציגות הארצית של יהודי גרמניה הוקמה ב-17.9.1933 על ידי ד”ר ליאו בק.

הנציגות כללה את רובם של כל הזרמים ביהדות גרמניה .

מטרת הארגון: לסייע ליהודי גרמניה בבעיות שנוצרו כתוצאה מעליית הנאצים לשלטון.

דרכי סיוע:

• הארגון סייע בהקמת בתי ספר יהודיים לילדי יהודי גרמניה שהורחקו מבתי הספר הכללים.
• סידר עבודה ליהודי גרמניה שפוטרו מעבדותם בגלל יהדותם.
• סייע לחולים, קשישים ופצועי מלחמת העולם הראשונה.
• סייע בהקמת בתי עסק קטנים ליהודים שפוטרו מעבודתם. 
• סיוע בהסבת יהודים לעבודות אחרות שיוכלו לעסוק בהם לאחר שפוטרו מהמשרות הבכירות שהיו בהם.
• סייע בהכרת התרבות היהודית וחיבור לעבר.
• הקים איגודי תרבות יהודיים של אומנים ויוצרים יהודיים. 

הנציגות לא הוכרה על ידי ממשלת גרמניה כארגון שמייצג את יהודי גרמניה ולכן לא יכלה לפעול מול הממשלה למען זכויות היהודים אלא כל פעולותיה היו בצורה לא רשמית. 

 

“הרשות להנחלת השכלה יהודית למבוגרים”

הרשות להנחלת השכלה כללית ליהודים הוקמה על ידי יהודי יליד גרמניה בשם מרטין בובר שהיה פילוסוף, הוגה דעות וסופר מפורסם מאוד. הוא האמין שבני האדם לא רק צריכים להתקיים ולחיות אלא לחתור לחיים עם משמעות. ולכן היה חשוב לו להקים גוף שיעשיר וירים את האוכלוסייה היהודית מבחינת הרוח והתרבות שלה. 

מטרת הארגון הייתה לספק למבוגרים מידע, היסטוריה, הגות, ספרות, אגדה ועוד.

 

“איגוד התרבות היהודי” [הקולטורבונד]   

בשנת 1933 הוקם בברלין “איגוד התרבות היהודי” מטרת הארגון היה לחבר בין אומנים ויוצרים יהודים שפרנסתם נשללה וכבר לא יכלו להופיע בפני גרמנים ולחבר אותם לקהל יהודי שיבואו לצפות בהם. [ושגם להם הוגבלה הצפייה במקומות שונים].

הארגון נתן ליהודים תחושה של קהילה, מקום של הפוגה ורגיעה ואפשרות להנות מחיי תרבות כמו בעבר.

הארגון פעל תחת שלטון הנאצי ובאישורו בתחום התרבות, הקולנוע, התיאטרון, הספרות, פילוסופיה ועוד.

בשנת 1941 כשגרמניה החליטה שגם דבר זה צריך למנוע היא הפסיקה את פעילותה.

 

 

“ארגון עליית הנוער”

את ארגון עליית הנוער ייסדה רחה פרייאר  ב-30.1.1933 מטרתו של הארגון הייתה לסייע לבני נוער וילדים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולעזור בהקמת המדינה מבחינה חקלאית ובמקביל להציל את חייהם.

רחה פעלה למען העלייה של היהודים מגרמניה לישראל ואילו הנרייטה סאלד עלתה לארץ ישראל מאמריקה וטיפלה בארגון בארץ.

25 נערים יהודים עלו לארץ כבר ונקלטו בכפר הנוער בן שמן כבר בשנה הראשונה לפעילות זו.

 

כ-5000 צעירים ניצלו בדרך זו בתקופה שבין 1933-1939 כשרוב משפחותיהם נספו באירופה.

עד היום פועל ארגון זה ומסייע כלכלית לילדים והורים בעלי בעיות רווחה להשתלב בכפרי הנוער בישראל.

 

 

תגובת יהודי העולם למשטר הנאצי:

 

מחאות, הפגנות, תפילות וימי צום למען יהודי גרמניה:

יהודי העולם פעלו בדרך של מחאות והפגנות המוניות בארצות שחיו בהם למען יהודי גרמניה כדי להשיב להם את הזכויות שנלקחו מהם.

יהודי מצרים, אלכסנדריה, לוב, לבנון, סוריה ומרוקו התכנסו לעצרות המוניות של תפילות למען יהודי גרמניה.

יהודי מרוקו ואלג’יר ערכו צום להצלת יהודי גרמניה.

 

ארגון חרם כלכלי נגד גרמניה הנאצית:

יהודים ברחבי העולם קראו להכריז על חרם כלכלי נגד גרמניה. לא לקנות מהם סחורות וכך לגרום ללחץ כלכלי.

קהילות יהודיות ברחבי העולם שהשתתפו בחרם הכלכלי על גרמניה:

פולין, אוסטריה, דרום אפריקה, פינלנד, מרוקו, עירק, תוניס. 

החרם לא החזיק מעמד הרבה זמן במיוחד לאור העובדה שהסוכנות היהודית בעצמה יצרה הסכם מול גרמניה כדי להקל על העלייה של יהודי גרמניה לישראל. 

בסופו של דבר, אלה שהחרימו את גרמניה היו אנשים פרטיים בלבד.

 

 

יהודים ברחבי העולם פעלו למען הגדלת מכסי ההגירה למדינתם:

 

ובכל אופן, מתוך מיליוני יהודים איך קרה שכל-כך מעט ביחס לכמות היגרו???

 

גרמניה לא מנעה מהיהודים לעזוב את הארץ ויהודים רבים הבינו שהפתרון היחיד של יהודי גרמניה זה לעזוב את גרמניה אבל כדי לעזוב את גרמניה היהודים היו צריכים מקום שיסכים להם להיכנס אליהם. ארצות לא הסכימו שאזרחים, פליטים מרחבי העולם יגיעו אליה מהסיבה שכניסת פליטים לארץ מחייבת את המדינה לספק להם כלכלה, חינוך, מגורים, תעסוקה, שירותי בריאות, משטר ולא לכל מדינה יש את האפשרות הכלכלית או השטח לכך. 

הבעיה בהגירה המונית הייתה שהאנטישמיות לא רק התפשטה בגרמניה אלא בעוד ארצות והגירה המונית של יהודים לארץ [במיוחד לאחר שלא עבר הרבה זמן ממלחמת העולם הראשונה בה הרבה ארצות ניזוקו כלכלית] היא בעייתית גם ליהודי הארצות שחששו מהגדלת האנטישמיות בארצם.

כך שיהודי העולם ניסו לשכנע את הממשלות במדינות שלהם לאשר ליהודי גרמניה להיכנס ולהגדיל הגירה אבל לא היו יכולים לדחוף לכך ממש כי חששו בעצמם לחייהם.

 

יהודי בריטניה:

בריטניה נתנה אישור ליהודים להגיע אליה רק בתנאי שיהודי בריטניה יקבלו על עצמם לממן את כל ההוצאות של הפליטים. וכך הוקם בבריטניה ארגון בשם: 

 הארגון מימן את הוצאות הפליטים ואף סייע בהתאקלמותם בבריטניה. JRC ועד הפליטים היהודי

יהודי ארה”ב:

יהודי ארה”ב פעלו למען יהודי גרמניה כשהם מסייעים להם מרחוק בהעברת כספים ובתמיכת מוסדות החינוך היהודיים בגרמניה.

יהודי ארה”ב גם תמכו בפליטים שהגיעו מגרמניה לארה”ב וסייעו להם להשתלב בארה”ב.

הסיבה שבגללה יהודי ארה”ב לא דחפו יותר מידי את הממשל בארה”ב להגדיל את אישורי ההגעה לארה”ב מגרמניה הייתה כי המצב הכלכלי באותה תקופה היה קשה ויהודי ארה”ב לא רצו להראות בפני ארה”ב כמעדיפים את העם היהודי שלהם מאשר את אזרחי ארה”ב [כשיש עלייה לארץ יש צורך בכסף כדי לקלוט אותם וההעסקה של יהודים עולים יגרום לכך שלאזרחים אמריקאים לא תהיה תעסוקה]. לכן הם ניסו לסייע מרחוק ליהודי גרמניה.

.

 

תגובת העולם כלפי מדיניות הנאצים:

ועידה בינלאומית באוויאן יולי 1938:

נשיא ארה”ב, רוזוולט יזם  וועידה לצורך חשיבה משותפת של נציגי מדינות כיצד ניתן לפתור את בעיית היהודים בגרמניה. הועידה התקיימה באוויאן שבצרפת ביולי 1938 . 

מטרת ארה”ב בקיום הוועידה היה להקל מעליה את כמות המהגרים היהודים שהגיעו אליה. 

38 מדינות שלחו את הנציגים שלהם לדון בבעייתה היהודים מגרמניה וכל נציג היה עסוק בלהסביר מהי הסיבה שהארץ שלו לא יכולה לקבל את הפליטים לארצה.

ארה”ב לא הסכימה להגדיל את מכסת הפליטים שהסכימה אליהם.

צרפת הודיעה שהיא חוששת מערעור האיזון בארצה ומחשש להפיכות על ידי היהודים שיגיעו. 

בריטניה הודיעה שהיא לא מסכימה לקלוט וגם לא לפתוח את שערי ארץ ישראל בעקבות הלחץ של ערביי הארץ.

אוסטריה הבהירה שמכיוון שאין לה בעיית אנטישמיות בארץ היא לא מעוניינת ליצור אותה על ידי ייבוא יהודים מגרמניה.

ועידת אוויאן הבהירה בצורה ברורה להיטלר שהוא יכול לפגוע ביהודים כרצונו ואף אחד לא יעצור אותו וליהודי גרמניה הוועידה הבהירה שניסיון ההצלה שלהם לא הצליח.

 

וועידת מינכן 29.9.1938 :

בועידת מינכן, בגרמניה נפגשו ראשי ממשלות בריטניה, איטליה, צרפת וגרמניה[היטלר]

מטרת הפגישה: היטלר ביקש מראשי המעצמות להעביר אליו את חבל הסודטים שבשטח של צ’כוסלובקיה.

חבל הסודטים היה תחת שליטת צ’כוסלובקיה מאז תוצאות מלחמת העולם הראשונה

למרות שמדובר בשטח שהשתייך לצ’כוסלובקיה לא השתתפו נציגים שלה או של ברית המועצות בת בריתה של צ’כוסלובקיה. 

ראשי ממשלת בריטניה, איטליה וצרפת ששומעים את דרישת היטלר אישרו להיטלר לקבל את חבל הארץ בלי שום הגבלות וכך בגדו באמונה של צ’כוסלובקיה כבת בריתם.

בתמורה לאישור הזה ראש ממשלת בריטניה [צ’מברלין] החתים את היטלר על הסכם בו הוא מתחייב לא לצאת נגד ארצו למלחמה. וכך ראש ממשלת בריטניה יוצא מרוצה מהמפגש כאילו השיג שלום עולמי בלי צורך במלחמה. 

בעוד מטרת ראשי המעצמות הייתה להימנע ממלחמה ולבוא בגישה של שלום ופיוס, היטלר מבין שהכוח והעריצות שלו מאיימים על אחרים והוא מבין שהוא יכול להתנהל כרצונו ללא מי שיעצור אותו.

 

בריטניה:

בריטניה שבעבר אישרה ליהודים לעלות לישראל נכנעה ללחץ של ערביי ארץ ישראל והגבילה את מכסת העולים לארץ וכך יהודים לא יכלו לעלות לארץ ישראל כמו שקיוו. 

הקינדרטרנספורט:

לאחר “ליל הבדולח” ב-1938 מחליטה גרמניה לפתוח את שעריה לזמן מוגבל לילדים עד גיל 17 בתנאי שיהיו משפחות שיסכימו לקלוט אותם ולטפל בהם. במבצע הצלה הזה ניצלו 10000 ילדים מההשמדה הגרמנית.

 

ארצות ערב:

מנהיגים ואזרחים בארצות ערב העריצו את התנהגותו של היטלר כלפי היהודים ואף ראו בו דמות לחיקוי כמו: אמין אל חוסיין מירושלים ששיתף פעולה עם היטלר ועם מנהיגים נאציים רבים לצורך התקפות נגד יהודים בארץ ישראל ולצורך סיוע לגרמניה במלחמת העולם השנייה בתקיפותיה. 

סנט לואיס

במאי 1939 [שנה בערך לאחר ליל הבדולח] יוצאת ספינה גרמנית בשם סנט לואיס מלאה ביהודים מגרמניה [937] שבידיהם אשרות כניסה לקובה ולארה”ב. כשהאוניה מגיעה לשערי קובה נבדקות האשרות כניסה ומעדכנים את יוצאי הספינה שהם לא יכולים לרדת מהסיבה שהאשרות לא בתוקף וכך הספינה ממשיכה לפלורידה וגם שם השלטון לא מאשר להם לרדת ולהיכנס למדינה. למרות כל הלחצים של ארגונים יהודיים שום דבר לא עזר והספינה שבה לממשלת גרמניה שגם לא מוכנה שהיא תעגון באחד מהנמלים שלה. בסופו של דבר בעקבות לחץ מרחבי העולם הפליטים שהיו בספינה מפוזרים בארצות שונות: בלגיה, בריטניה, צרפת, הולנד ובסופו של דבר רובם נירצחו כשהארצות שהגיעו אליהם נכבשו על ידי היטלר. 

הדוגמא של ספינת סנט לואיס נותנת לנו הוכחה להתנהגות של מדינות ברחבי העולם כלפי היהודים.

יוסף קאופר ואשתו בטי עולים על האניה סנט לואיס_מאי 1939 מתוך אתר יד ושם

 

 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

 

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1. באילו דרכים ניסו היהודים להתמודד עם עליית הנאצים לשלטון? 
2. מהן הסיבות שמנעו מהעם היהודי בגרמניה לצאת מגרמניה? מהי הסיבה לדעתכם שהכי מתקבלת על הדעת? נמקו תשובתכם. 
3. מהן הפעולות שממשלת גרמניה עד שנת 1939 [מלחמת העולם השנייה] עשתה כדי לגרום ליהודי גרמניה לעזוב את ארצה? 
4. מהו הקולטורבנד? כיצד הוא הקל על יהודי גרמניה בזמן עליית הנאצים לשלטון? 
5. מה מספר היהודים שהיו חברים בתנועה הציונית בגרמניה? מה מספר זה מראה על התפכחות היהודים בגרמניה? 
6. כיצד מדינות העולם הגיבו להתנהגות של היטלר ולשלטון הנאציזם בגרמניה? 
7. כיצד הגיבו יהודי העולם למצב יהודי גרמניה? 
8. מה ניתן ללמוד על המדינות ברחבי העולם כתוצאה מהתנהגותם בוועידת אוויאן ומהאניה סנט לואיס? 
9. לאור מה שלמדתם מהי הסיבה לכך שניתן לראות יהודים ברחבי העולם  מגיעים לישראל ומשקיעים בה? 
10. לאור מה שקראתם מה היו הסיבות לכך שיהודי גרמניה לא עזבו את גרמניה? מהי הסיבה העיקרית לדעתכם?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1. באילו דרכים ניסו היהודים להתמודד עם עליית הנאצים לשלטון? 
2. מהן הסיבות שמנעו מהעם היהודי בגרמניה לצאת מגרמניה? מהי הסיבה לדעתכם שהכי מתקבלת על הדעת? נמקו תשובתכם. 
3. מהן הפעולות שממשלת גרמניה עד שנת 1939 [מלחמת העולם השנייה] עשתה כדי לגרום ליהודי גרמניה לעזוב את ארצה? 
4. מהו הקולטורבנד? כיצד הוא הקל על יהודי גרמניה בזמן עליית הנאצים לשלטון? 
5. מה מספר היהודים שהיו חברים בתנועה הציונית בגרמניה? מה מספר זה מראה על התפכחות היהודים בגרמניה? 
6. כיצד מדינות העולם הגיבו להתנהגות של היטלר ולשלטון הנאציזם בגרמניה? 
7. כיצד הגיבו יהודי העולם למצב יהודי גרמניה? 
8. מה ניתן ללמוד על המדינות ברחבי העולם כתוצאה מהתנהגותם בוועידת אוויאן ומהאניה סנט לואיס? 
9. לאור מה שלמדתם מהי הסיבה לכך שניתן לראות יהודים ברחבי העולם  מגיעים לישראל ומשקיעים בה? 
10. לאור מה שקראתם מה היו הסיבות לכך שיהודי גרמניה לא עזבו את גרמניה? מהי הסיבה העיקרית לדעתכם?