ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה – מרד החשמונאים וגזירות אנטיוכוס

ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה – מרד החשמונאים וגזירות אנטיוכוס

ב”ה

 

נושא: ימי בית שני

תת נושאציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה.

 

סיכום:

167 לפנה”ס הנוצרית גזרות אנטיוכוס הרביעי:

בארץ ישראל שלטה יוון. ומי ששלט ביוון היה אנטיוכוס אפיפנס,  אנטיוכוס הרביעי היה שליט הממלכה הסלווקית.

 

גזרות המוגדרות כפעולות של “אל תעשה”. [הימנעות]

  1. איסור קיום ברית מילה.
  2. איסור לימוד תורה.
  3. איסור קידוש החודש [ברכת ראש חודש מציינת את העובדה שהתחיל חודש חדש וכך יודעים זמני חגים]
  4. איסור שמירת שבת וחגים.
  5. איסור הקרבת קורבן התמיד בבית המקדש שהוקרב פעמיים ביום. 

גזרות המוגדרות כ”גזרות עשה” [עשייה, פעילות]

  1. שכיחת התורה והחלפת חוקי התורה בחוקים אחרים.
  2. בניית במות לעבודה זרה [פסלים]
  3. הקרבת קורבנות טמאים [חזיר ובהמות טמאים]
  4. חילול שבת וחגים [לעשות פעולות שמחללות את השבת]

בנוסף, אנטיוכוס התערב במינוי של כהן גדול והדיח את הכהן הקיים מתפקידו ובמקומו מינה את אחיו, יהושוע [בשמו היונייסון] ששילם לאנטיוכוס על המינוי.  

בפעולות האלה של אנטיוכוס הגזרות והחלפת הכהן הגדול אנטיוכוס מבטל את האוטונומיה הדתית שהייתה בישראל. הגזרות של אנטיוכוס לאחר שנגזרו נבדקו על ידי שליחיו שהעם היהודי עומד בהם ומתנהל על פי רצונו.

מטרתו הייתה להשפיע על העם היהודי ולשנות את תרבותו היהודית כך שיתנהלו כיוונים לכל דבר. 

אוטונומיה דתית= כאשר עם חי בארץ מסוימת תחת שליטה של עם אחר אבל רשאי לנהל את חיי הדת שלו כרצונו. 

הסיבות להפתעה בפעולות אנטיוכוס:

1. אנטיוכוס היה אדם שחונך על ערכי ההלניזם שהם ערכים של סובלנות דתית. התרבות ההלניסטית נתנה ביטוי למגוון דעות ולתרבויות שונות מבחינה דתית וכיבדה אותם. 

המלכים שהיו מושפעים מהתרבות ההלניסטית לפני אנטיוכוס כיבדו את המקדשים ואת חוקי הדת של העמים שמתחתם וניתן להוכיח זאת מכתב הזכויות של אנטיוכוס השלישי כשכבש את ארץ ישראל מידי התלמיים [ אנטיוכוס השלישי שלט לפני אנטיוכוס הקיים].

2.ההתערבות בהתנהלות הדתית של עמים כבושים הייתה דבר חדש בעולם ובמיוחד בתרבות ההלנסטית. לפני כן עמים שנכבשו שמרו על חוקי הדת שלהם וקיבלו אוטונומיה דתית מוחלטת ללא רדיפות והגבלות.

3.גזרות הדת של אנטיוכוס כוונו רק על העם היהודי שהיה תחת שליטתו אבל שאר העמים שתחת שליטתו ולא האמינו בדתו לא הוגבלו מבחינת דתם ולא נענשו על קיום חוקי הדת שלהם. רק העם היהודי.

 

הסברים להגבלות וחוקי הדת החדשים של אנטיוכוס:

1. אופי מוזר– אנטיוכוס החשיב את עצמו כאל ולכן נקרא בשם: “אפיפנס”=האל המתגלה. אבל בגלל התנהגותו נקרא על ידי ההמון בסתר גם בשם “אפימנס”=משוגע.

הוא נהג להסתובב בשווקים בין ההמון, לשוחח איתם, להסתובב בבתי המרחץ הציבוריים, להתהלך ברחובות, לרקוד עירום במסיבות ולעלות לבמות ולרקוד עם השחקנים שהעלו הצגות. 

כך שגם  הגזרות הקיצוניות שגזר על העם היהודי יוחסו לאופיו המוזר.

2. סיבה מדינית– העמים שתחת שלטונו של אנטיוכוס היו רבים ובעלי דתות שונות. אנטיוכוס רצה לאחד את ממלכתו על ידי כך שישפיע את התרבות ההלניסטית בכל העמים שתחת שליטתו וכך כשכולם יתנהלו על פי התרבות שלו יחשבו כעם אחד.

 ההסבר הזה מעלה שאלה: אם כך מדוע רק היהודים קיבלו גזרות שמד ? למה שאר העמים לא קיבלו עונשים קשים ומוות אם המשיכו לשמור על חוקי הדת שלהם במקביל?

3.יוזמת מחנה המתיוונים– בתוך העם היהודי הייתה קבוצה שנקראת “מתיוונים” הם הגיעו מהעם היהודי והבינו שכל עוד היהודים ישמרו על חוקי התורה. ילמדו תורה ויקיימו מצוות הם לעולם לא יוכלו באמת להשתלב עם העם היווני ולהשתייך ולהיות לעם אחד ולכן הם אלה שיזמו את הרעיון של ההגבלות, החוקים והאיסורים כדי ששאר העם ישתלבו כמוהם ולא יפרידו אותם מהיונים. בניגוד אליהם שאר העמים שהיו תחת שליטת אנטיוכוס השתלבו בחוקי הדת של היוונים כשמותר להם עדיין לשמור על חוקי הדת שלהם ללא עונשים ורדיפות.

4.גזרות כעונש למרד– יש היסטריונים  [צריקובר]שטוענים שהגזרות וההגבלות על חוקי הדת היו כתגובה למרד שהעם היהודי מרד בו. אנטיוכוס חשב שהמרידות ביהודה נגדו הן כתוצאה מהאמונה המונותאיסטית [אמונה באל אחד] של העם היהודי והזרות וההבדל שלו משאר העמים ולכן החליט שברגע שיחתוך את הקשר בין העם לדתו זה בעצם מה שיגרום להפסקת המרידות נגד המלכות שלו. ויהפוך את העם היהודי לצייתן ומקבל מרות.

 

התגובות של העם היהודי לגזרות אנטיוכוס:

1.מתיוונים קיצונים-  היו חלק קטן מהעם היהודי שהחליטו לקבל את הגזרות, להתרחק מהתורה ומהדת היהודית. הם ראו את חוקי הדת כמגבילים ושאפו להיות חלק מהעם היווני. הם קיבלו את חוקי אנטיוכוס ברצון רב[יש כאלה שכמו שאמרנו שמייחסים להם את רעיון הגזרות] ויש מתוכם שאף הצטרפו ליונים ברדיפה של היהודים, מציאת כאלה שלא מקיימים את החוקים וענישה שלהם.

2.מתיוונים בסתר– היו מהעם היהודי שקיימו את חוקי אנטיוכוס בגלוי אבל בתוך ביתם ובסתר הם בזו לחוקיו ושמרו על מצוות התורה בשקט בלי שידעו על כך. הם מלו את ילדיהם, שמרו מצוות, למדו תורה אבל כלפי חוץ היו לבושים ונראים כיוונים ואם נתפסו כשומרי מצוות היו מושלכים אל מותם באכזריות רבה.

3.בריחה– הייתה קבוצה של יהודים שברחו למדבר, למערות ושם קיימו את התורה והמצוות. הם פחדו להתנהל כמתייוונים ומצד שני לא רצו לעזוב את חוקי התורה ולכן העדיפו לברוח אל המדבר או המערות כדי לקיים את חוקי התורה בלי הפרעות עד שאנטיוכוס ישנה את גזרותיו ואז יוכלו לחזור לארץ.
[התנגדות פאסיבית= מתנגדים לחוקים אבל לא מתמודדים מול היוונים אלא עושים את רצונם בלי להילחם מול היונים]

4. התנגדות פעילה- הייתה קבוצה של יהודים שבחרה להתנגד בגלוי ולא להיכנע לדיכוי ולגזרות השמד של היונים. הם בחרו למרוד ולפעול בגלוי בכוח וגבורה על האפשרות לחיות את חיי הדת שלהם כרצונם.

גם לפני הגזרות היו מרידות מהעם היהודי בשלטון הקיים אך המרידות היו ללא הנהגה מסודרת וברורה ואילו עכשיו, לאחר גזרות השמד הקבוצות המורדות התאגדו סביב מתתיהו הכהן ובניו. 

מתתיהו הכהן ובניו ברחו אל מודיעין ושם קרה אירוע שפתח את מרד החשמונאים.

האירוע שגרם לפריצה והתארגנות המרד החשמונאים:

קבוצת חיילים סלווקים הגיעה למודיעין והציבה שם מזבח. על המזבח אותה קבוצת חיילים חייבה את היהודים להקריב קורבנות לאלים של יון. 

מתיתיהו שראה את הדבר הרג את מפקד הפלוגה, נציג המלך ואת   אחד היהודים שתכנן לזבוח לאלילים ויצא בקריאה: “מי לה’ אלי”- כל מי שמקנא לה’, אלוהי ישראל שיצטרף אל מלחמתי. 

מתיתיהו ובניו עזבו את מודיעין וברחו אל ההרים ואליהם הצטרפו אנשים רבים שהאמינו במטרת המרד ואנשים שעוד לפני הגזרות לא אהבו את התנהלות ממלכת אנטיוכוס. 

מטרות בית חשמונאי:

מטרות המרד:

אוטונומיה דתית– מטרת המרד של מתיתיהו ובניו זה להשיג את הזכות לקיים תורה ומצוות בגלוי וללא חשש. שזה אומר לבטל את גזרות השמד.

בתוך המטרה הזו היה צורך:

1.טיהור העבודה זרה– יש לטהר את בית המקדש שנטמא מעבודת האלילים שקיימו בו ומהקורבנות הטמאים שהקריבו על המזבחות.

2.חידוש פעולות הפולחן המתוקן–  היה צריך לחדש ולקיים בו את מצוות המקדש על פי חוקי התורה [חידוש עבודות הפולחן בבית המקדש ]

מאבק ביהודים המתייוונים- החשמונאים הבינו שלא מספיק שהם ילחמו ויקבלו את הזכות לקיים מצוות כרצונם. היו בעם היהודים קובץ קטן של אנשים שמבפנים ניסה להרוס את קיום העם היהודי בכך שסייעו לשלטון היווני ונתנו להם עצות כדי להכניע את היהודים ואיך לבטל את חיי הדת והתורה שלהם. הם לא הסתפקו בעצות שגרמו לחוקים שיגבילו את העם היהודי אלא סייעו לממשל לחשוף יהודים שבחרו לקיים מצוות וסייעו בהובלה של חיילי אנטיוכוס אליהם. הם גם תפסו משרות מפתח שכשהם שם הם יוכלו להשפיע על ביטול חיי הדת של היהודים. 

3.סילוק השלטון והצבא הסלווקי מירושלים– מטרת הלחימה הייתה גם דתית: סילוק השלטון הצבאי מירושלים ומשטח יהודה כדי להצליח להחזיר את התרבות היהודית לירושלים ויהודה בלי השפעות זרות. 

 

אוטונומיה מדינית– הקמת מדינה יהודית עצמאית, החזרת השלטון המדיני לעם היהודי, רוב יהודי בארץ. 

התרחבות טריטוריאלית-החזרת השלטים שהיו שייכים בעבר לעם היהודי, נכבשו והועברו לשליטה של עמים אחרים וכיבוש שטחים נוספים והרחבת שטחי השליטה של העם היהודי.

 

מתיתיהו היהודי:

מתיתיהו עמד במשך שנה אחת בראש המרד. הוא נלחם מול הצבא הסלווקי שהיה מאורגן בצורה מסודרת ומיומנת ללחימה. 

פעולותיו:

1.עודד את היהודים להתנגד לגזרות השמד ולנהל חיי דת כרצונם.

2.מל תינוקות שלא מלו מחשש מהיונים.

3.שבר ניתץ את מזבחות האלים שהיונים בנו כדי לגרום לעם היהודי לחטוא.

4.אישר לחייליו להילחם בשבת מול האויבים.

 

פעולותיו בתחום המרד הצבאי:

ארגן קבוצת מורדים ולוחמים באזור הכפרי של יהודה. 

ניהול מאבק צבאי נגד הצבא הסלווקי והיהודים שסייעו להם בביצוע הגזרות.

 

יהודה המכבי:

יהודה המכבי מתמנה במקום אביו שמת ממחלה שנה לאחר שביסס את המרד נגד הצבא הסלוקי. הוא היה הבן השלישי בסדר הגילאים ובכל אופן מונה להיות המפקד הצבאי בעקבות אופיו וכישרונותיו.

יהודה המכבי מקבל את ההנהגה כשהשלטון הסלווקי עזב את אזור שטח יהודה והתרכז בירושלים בלבד. הוא מנהל את הקרבות נגד הצבא הסלווקי ומצליח להשתלט על הדרך לירושלים וכך גורם למצב שלא יוכלו להעביר אספקה של תחמושת ומזון לחיילי הצבא הסלווקי שנמצאים בירושלים. 

הסיבות להצלחתו של יהודה המכבי:

אישיות כריזמטית– יהודה המכבי היה בעל אופי של מנהיג שסחף את העם אחריו. היה בעל כשרון צבאי של לוחם חזק ובמקביל בעל רגש וחמלה לאלה שתחתיו. הוא אסר על חייליו לקחת את שלל המלחמה לעצמם אלא ציווה עליהם לחלק ליתומים ואלמנות. 

בנוסף, הוא חיזק ועודד את חייליו בכך שערך טקס דתי והעלאת קורבן לאל ותפילה לניצחונם במלחמה.

 

שיטות לחימה– צבאו של יהודה המכבי היה קטן אך מיומן, מאמין ונחוש. הוא היה מפתיע את אויבו וכך תוקף אותם במהירות. צבא האויב היה צבא גדול ומסורבל שהתקשה להילחם באזורים ההררים של יהודה וכך יהודה מנצל את היתרון של צבאו הקטן , היעיל והמיומן בלחימה הררית.

תמיכה במרד- רוב האוכלוסייה שהייתה ביהודה תמכה באופן מלא במרד. דבר זה גרם לכך שהיהודים סייעו לצבאו של יהודה כשהם מעבירים ידיעות מודיעין על ההתנהלות של הצבא הסלווקי וכך יהודה ידע היכן ואיך הכי נכון ללחום. 

בנוסף, הרוח הגבית שנתן העורף והאמונה בצדקת הדרך כשרוב העם מלווה את החיילים גם תמכו למורל הצבאי של החיילים וסייעו בלחימה.

מלחמה אידאולוגית– המלחמה הייתה מלחמה אידאולוגית. הלוחמים לחמו את מלחמת ה’ ואת האמונה באל אחד , הרצון לקיים את חוקי התורה והמצוות ולנהל חיים יהודים בראש מורם ובגאווה. הרצון הזה גרם ללוחמים להגיע למלחמה עם  מטרה ועם שליחות וללא חשש ממוות. 

התפוררות הממלכה הסלווקית– בתקופת המרד שיהודה הנהיג אנטיוכוס ורוב צבאו היו עסוקים בלחימה במזרח הממלכה הסלווקית וכך קרה שלאזור ירושלים הגיעו חיילים לא מיומנים ללחימה מול יהודה וצבאו דבר זה נתן יתרון גדול ללוחמים בהצלחת המרד. 

 

הישגי יהודה המכבי:

תחום צבאי– יהודה המכבי מצליח ליצור צבא מיומן, חזק ומקצועי בעל הישגים שיש להתחשב בו וניתן לסמוך עליו  שהוא יצליח לשמור על העם ולהביא למצב שהעם יחיה בארצו בדרך עצמאית לחלוטין ללא שליטה צבאית של ארץ אחרת.

תחום מדיני-יהודה המכבי מצליח ליצור מצב שבו יחתם הסכם מדיני מול רומא ב-161 לפנה”ס.  ההסכם הזה אומר שהיהודים יסייעו לרומא במלחמות שלהם ובתמורה רומא תסייע ליהודים במלחמות שלהם וכך הברית הזו נתנה לעם היהודי את התקווה לנהל מדינה בעלת שלטון דתי ומדיני עצמאי לחלוטין. 

יהודה המכבי בעצם מצליח לקבל הכרה כמעצמה קטנה באזור וכמעצמה שיש רצון לחבור אליה ולקבל את השמירה שלה.

הברית עם רומא הופכת את המצב המדיני בארץ לכך שהיא תהיה מדינה עצמאית נוספת במזרח התיכון.

דרך המרד שלו יהודה המכבי הצליח להעביר מסר לכל העם היהודי לדורי דורות שהדבר אפשרי ואנחנו יכולים וצריכים להגיע למצב של עצמאות מדינית ודתית גם אם הדבר נראה לא אפשרי וקשה מבחינה הגיונית. 

המרד של יהודה המכבי נתן תקווה.

תחום דתי-בשנת 164 לפנה”ס  גזרות היונים בוטלו וחזרה האוטונומיה הדתית לעם ישראל. 

בית המקדש טוהר ועבודות הפולחן והמקדש חודשו בתאריך כ”ה בכסלו. [חנוכה]

אנטיוכוס הרביעי נהרג, יהודה המכבי מנצל את ההזדמנות ומשתלט על ירושלים [חוץ מחקרא], הוא מטהר את בית המקדש, מוציא את כל הפסלים והכלים הטמאים ששמו בבית המקדש, הוא מנתץ[שובר] את המזבח הישן שהיה במקדש ובו הקריבו בהמות טמאות לאלילים ובונה במקומו מזבח חדש וחוגגים כולם את חנוכת המזבח החדש, יוצרים כלים חדשים לפעולות השונות במקדש, מדליקים את המנורה על ידי שמן שנמצא כשהוא סגור סגירה מוחלטת [שמן שהיה פתוח ולא ידעו אם נפתח על ידי הגויים לא היה ניתן להשתמש בו. ונעשה נס וכד השמן שהכמות בו הספיקה למעט ימים הספיקה ל-8 ימים הזמן שהיה צריך ללכת לתקוע, המקום בו גידלו זיתים מובחרים ביותר בכל ארץ ישראל ובו הכינו את שמן הזית, באותו יום שהגיעו הם הכינו את השמן זית ולאחר מכן חזרו לירושלים [4 ימים הלוך ו4 ימים חזור] לצורך הדלקת המנורה. 

עם ישראל חוגג את חנוכת המזבח החדש ומאותו יום והלאה עם ישראל חוגג את ימים אלה כימי חנוכה. בשירים והודאות על הניסים הגדולים שנעשו לעם ישראל בימים ההם [ימי העבר] בזמן הזה. 

מנהגים– אכילה של מאכלים מטוגנים בשמן לזכר נס פח השמן.

שירים והודאות– לזכר הניסים שהיו בימים ההם שמעטים ניצחו רבים. חלשים במיומנויות צבא ניצחו כאלה שמיומנים.

אמונה מונותאיסטית– אמונה באל אחד. 

חוקי האבות שהיו לפני גזרות השמד של אנטיוכוס חוזרים להיות חוקי העם.

ספרי התורה שהוסתרו מוצאים ממחבואם.

אנטיוכוס החמישי שהבין שהגזרות התסיסו את העם נגד המלכות שלהם שולח איגרת ובה הוא מבטל את גזרות השמד. 

יהודה המכבי בעצם מצליח להציל את העם היהודי מכליה ומשמד כיון שמה שהגדיר את העם היהודי כעם יהודי והבדיל אותם מאחרים היה הדת והתרבות שלו. ברגע שהתרבות היהודית חזרה גם הקיום של העם היהודי חזר.

 

 

 

פעילות בית חשמונאי:

 

אוטונומיה מדינית- החזרת השלטון המדיני לעם היהודי, רוב יהודי בארץ. 

יהודה המכבי שמבין את חשיבות הקשר עם מדינות אחרות והסיוע שלהן אחת לשנייה כורת ברית ידידות עם רומא שמטרתה לסייע אחת לשנייה בעת הצורך.

בימי יונתן ושמעון הברית עם רומא חודשה. והם כורתים גם ברית עם ספרטה. 

מטרתם הייתה לחזק בריתות עם מדינות נגד הממלכה הסלווקית כדי למנוע את השתלטותה ולהצליח להרחיב את  שטחי המדינה החשמונאית. 

 

התרחבות טריטוריאלית-החזרת השלטים שהיו שייכים בעבר לעם היהודי, נכבשו והועברו לשליטה של עמים אחרים וכיבוש שטחים נוספים והרחבת שטחי השליטה של העם היהודי.

בימי יהודה המכבי ממצב של שליטה בשטח מצומצם בירושלים ויהודה הם התפרסו למקומות רבים כמו  עכו ועד עזה.

הסיבות להתרחבות השליטה על שטחים:

  1. להעביר מסר של כוח ועוצמה.
  2. ליצור רצף בין כל המתיישבים היהודים.
  3. תפיסה של מקומות שיעילים לסחר כמו אזורי הים.
  4. שליטה על שטחי אדמה שיניבו תרומה חקלאית וחיזוק כלכלי לארץ.

 

גידול דמוגרפי– כדי לאכלס את השטחים שנכבשו היה צורך באוכלוסייה שתשב במקום וכך תשמור על השטחים ובאמת האוכלוסייה גדלה בתקופת החשמונאים.

חלק מהנכרים שחיו במקומות שנכבשו גורשו מהמקום והמקדשים שבנו לאלילים נהרסו.

נכרים שהיו מעוניינים להתגייר גוירו ויכלו להישאר בשטחים שנכבשו.

 

היחס להלניזם:

למרות שהמרד של החשמונאים פרץ בעקבות ההשפעה היוונית על העם היהודי והחיוב להתנהל על פי הזרם ההלניסטי. משפחת החשמונאים לא ביטלה לחלוטין את ההשפעה ההלניסטית ועדיין היו בין המנהיגים שקראו לעצמם בשמות יוונים חוץ מהשמות היהודים שהיו להם. [יוחנן=הורקנוס, אלכסנדר=ינאי, יהודה=אריסטובלוס]

הם הטביעו מטבעות עם הדמות פרופיל שלהם וכתבו את שמם היווני על המטבעות. 

והקימו צבא של חיילים בשכר. 

 

 

שינויים בהנהגה:

יהודה המכבי- מפקד הצבא.

יונתן [בנו של מתיתיהו ואחיו של יהודה]-מושל יהודה וכוהן גדול למרות שלא היה ממשפחת צדוק.  [במינוי הסלווקים ]

שמעון [בנו של מתיתיהו הכהן ואח של יהודה ויונתן]-נשיא. [במינוי אספת העם]

 

 

תבוסת יהודה המכבי בקרב אלעשה: 160 לפנה”ס.

לאחר שיהודה המכבי חתם ברית מול רומא במטרה להצליח להקים מדינה יהודית עצמאית משלטון דתי או מדיני, צבא הסלווקים כועס עליו ויוצא למלחמה מולו. החשש של הסלווקים היה שכתוצאה מהברית עם רומא השליטה ביהודה תפסק והם לא ישלטו עליה יותר. 

1.הסלווקים שלחו כוחות גדולים של צבא ועם פילים מיומנים למלחמה.  הם הגיעו ללחימה מסודרת של צבא מול צבא באזור רמאללה לתקוף את יהודה המכבי וצבאו ולכן יתרון ההפתעה שהיה ליהודה המכבי בעבר כבר לא פעל.

3.צבא יהודה המכבי התמעט מלוחמים והסיבה: אלכסנדר החמישי התיר ליהודים בארץ לשוב ולקיים מצוות ומכיוון שכך כל החסידים שהתגייסו ללחימה למען התורה והמצוות כבר לא הרגישו צורך להילחם אחרי שניתנה להם אוטונומיה דתית. במיוחד לאור העובדה שרבים מהם עסקו בחקלאות ולעזוב את השטחים שלהם ולצאת ללחימה למען מטרה שלא מעניינת אותם ולאבד את המשקים שלהם מבחינה כלכלית היה בעייתי במיוחד. 

יהודה המכבי מצידו נילחם עם 8** מחייליו עד מותו מהסיבה שרצה להשיג גם אוטונומיה מדינית ולא רק דתית. 

לאחר מותו, אחיו, יונתן ושמעון הנהיגו את צבא המורדים ושמרו על הכוח הצבאי בו הם משנים את סגנון המרד ללוחמת הגרילה. שיטת הלוחמה הזו מתמקדת בלחימה בקבוצות קטנות ומיומנויות לצורך ערעור הצבא הגדול שמולו מתמודדים. 

 למרות הרדיפות של הצבא הסלוקי מעמד החשמונאים מתחזק יותר ויותר והחשמונאים מצליחים בסופו של דבר להשיג עצמאות ליהודה.

 

משפחת החשמונאים הנהיגה את העם היהודי מעל ל-100 שנים עד שהארץ נכבשה על ידי הרומאים.

שלושה מבניו של מתיתיהו שהיו בעמדות הנהגה: יהודה, יונתן, שמעון.

בני מתיתיהו לחמו ומתו למען המאבק להשגת עצמאות דתית וצבאית בארץ

 

 

 

 

 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפוןבאתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרותבאתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

Scroll to Top
התחברות
שכחתי סיסמה
הכנס את שם המשתמש שלך ואנו נשלח לך הוראות לאיפוס הסיסמה