פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה.

ב”ה

נושא: התנועה הלאומית היהודית המודרנית- הציונות ומאפייניה העיקריים.

תת נושא: פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה. 

בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה חיו יהודים אך לא רבים. היהודים היו בני העליות הראשונות. רובם של העולים היו ממזרח אירופה והם הגיעו מרוסיה, ליטא, רומניה, פולין וגם מתימן.

היהודים העולים הגיעו בשני שלבי עליה כשבכל שלב עלו כ25000 יהודים. [עליה ראשונה ועליה שניה]

הסיבות לעליות הראשונות ב-19882-1914:

עלייה דתית משיחית-חלק מיהודי תימן הגיעו לארץ בשנת 1982 כי הם האמינו שזה הזמן הנכון לעלות לארץ ישראל. את ההחלטה להגיע לארץ בזמן זה לקחו מהפסוק : “אעלה בתמר” שמרמז זה הבינו שזו השנה הנכונה לעלייה. הם עברו קשיים רבים בתימן ופסוק זה דחף אותם לפעול ולעלות לארץ. 

[כ-3000 עולים מתימן בעליה הראשונה ובעליה השנייה כ-2000 עולים] 

פוגרומים במזרח אירופה- ב-1881 התרחשו פוגרומים בדרום רוסיה הפוגרומים האלה נקראו בשם “סופות בנגב” והביאו להירצחם של המוני יהודים. בהמשך יהיה פוגרום נוסף  בעיר קישנוב שגם גרם להירצחם של רבים. השלטונות ברוסיה לא רק שלא פעלו להפסקת הפוגרומים אלא גם התסיסו אותם והכניסו חוקים ותקנות שהגבילו את היהודים. האנטישמיות גרמה ליהודים רבים להבין שאין להם מקום בטוח במזרח אירופה והפתרון היחידי הוא לעלות לארץ אבותם וליישב אותה. 

כישלון המהפכה ב-1905- יהודים רבים היו חברי המהפכה השלטונית ברוסיה וקיוו להפיכת השלטון ולקבלת זכויות ויחס שווים מהשלטון החדש. לאחר המהפכה הסוציאליסטית הבינו היהודים ברוסיה שלמרות ההשקעה שלהם בהפיכת השלטון הם עדיין לא יקבלו יחס שווה ושאין להם מקום בטוח במקום שהם נמצאים בו. לכן הכי נכון להם זה לעלות לארץ מולדתם ושם לבנות את החלום שלהם על חברה סוציאליסטית, שוויונית והוגנת.

תגובה להצעת אוגנדה– ב-1902 לאחר שהרצל נכשל בניסיונותיו לקבל צ’רטר ליישוב יהודי בארץ הוא מעלה בפני הקונגרס השישי את תוכנית אוגנדה,   הצעה של בריטניה לקבל את אוגנדה כשטח חלופי שישמש מדינה לעם היהודי. הדבר עורר מחלוקת וכעס רב וגרם ליהודים רבים שהאמינו רק בציון כארץ לעם היהודי לעלות לארץ ללא המתנה לצ’רטר.

סיבה לאומית: תנועת “חובבי ציון”- תנועת חובבי ציון הייתה תנועה של משכילים יהודים שחיזקה את הרגש היהודי והלאומי של העם היהודי בארצות אירופה. היא סייעה ליהודים רבים לעלות לארץ וחיזקה אצלם את ההבנה שהפתרון של העם היהודי הוא בהכרה בלאומיותם ובפעולתם למען ההתיישבות בארץ. 

בימי העלייה הראשונה והשנייה עלו לארץ יהודים חלוצים שהגיעו עם רצון חזק וחלום להקמת מדינה משלהם. הם הקימו יישוב יהודי בארץ ישראל,  התיישבו בארץ לארכה ולרוחבה, דיברו בשפה העברית כדי להחיות את השפה והתחילו לבסס את עצמם בתחום החינוך והביטחון. 

הם היו אומנם מעט בתקופה זו אבל לאט לאט ובעקביות הם יקימו את היסודות לבניית המדינה בהמשך. 

הישגי העולים:

בתחום ההתיישבות:

התיישבות חקלאית:

הוקמו 27 מושבות חקלאיות יהודיות בארץ. המושבות היו על קרקע חקלאית פרטית ותרמו לחקלאות בארץ ולכלכלתם של היהודים בארץ.

המושבות שהוקמו היו מגדרה ובאר טוביה בדרום ועד מטולה בצפון. ביניהן: פתח תקוה, גדרה, חדרה. 

העיר העברית הראשונה:

הוקמה העיר העברית הראשונה שהיא: “תל-אביב”. העיר הוקמה בחולות יפו ומנתה כ-60 משפחות שמטרתם הייתה לשפר את איכות חייהם. 

קיבוץ שיתופי:

קבוצה קטנה שהחליטה על התיישבות משותפת ושוויונית הוקמה על ידי בני העלייה השנייה. הם רצו לשלב את הרעיון של התיישבות + שיתופיות + הרעיון הלאומי + עבודת אדמה וכך הוקמה דגניה.

הקבוצה הייתה בת 12 חברים בלבד ללא אמצעים וללא ניסיון אבל עם הרבה רצון להגשים את חלומם. הם ישבו על אדמה חקלאית לאומית. ניהלו את חייהם ללא פיקוח חיצוני ועסקו בפעילות חברתית רבה. 

תחום התרבות:

בתחום התרבות ניתן היה לראות את השפה העברית שהתעוררה לאחר 2000 שנות גולה. האיש שהיה המשפיע הראשי בעניין היה אליעזר בן יהודה. הוא סייע בשילוב השפה בכך שחידש מילים והכניס מילים חדשות בעברית כדי שתהיה אפשרות לתקשר רק בשפה העברית כדי לבטא את הצרכים השונים של היהודים בארץ. 

אליעזר בן יהודה כתב מילון בשפה העברית כדי שתלמידי בית הספר יוכלו ללמוד ממנו את המילים החדשות.

אליעזר בן יהודה הקים את   “הועד ללשון עברית”.

נכתבו ספרים בשפה העברית, עיתונים ומודעות בשפה העברית. [עיתונים כמו: “הצבי” “הלבנון”]

הלימוד בגני הילדים  ובבתי הספר היה בשפה העברית וכך התחדשה והשתלטה השפה העברית בארץ וגרמה לאפשרות של תקשורת בין כל העולים.

גם במוסד להשכלה גבוהה של “הטכניון” לאחר וויכוח שנקרא “ריב הלשונות” בהקשר למהי השפה שילמדו בה האם גרמנית או עברית השפה העברית ניצחה ותלמידי הטכניון למדו בשפה זו. 

בהמשך גם יהודים ברחבי העולם יתחילו ללמוד את השפה העברית עוד לפני שיגיעו לארץ כדי להכין את עצמם כראוי לכניסה לארץ ישראל. 

חשיבות החייאת השפה העברית:

העולים היהודים היו מארצות שונות ולכן היה חשוב שתהיה להם שפה אחת שכולם יכולים להבין ולתקשר איתה ביניהם.

השפה העברית שהייתה ידועה לעם היהודי גרמה לאיחוד העם ולהתעוררות הרגש הלאומי.

תחום הביטחון:

בני העלייה השנייה הבינו שהיהודים חייבים לדאוג לעצמם ולביטחונם האישי. הם הבינו כתוצאה מהגנבות הרבות שבוצעו על ידי ערביי הארץ שהשמירה לא יכולה להיות בתחום האחריות של הערבים באזור אלא רק בכוח הגנה עברי. 

הם קישרו בין האדמה לשמירה.

בתור התחלה הם הקימו קבוצה שנקראה בשם: “בר גיורא”.

הקבוצה שמרה על מושבות הגליל התחתון אך כתוצאה מהביקוש בשמירה עברית גדלה הקבוצה והפכה לארגון שנקרא בשם: “השומר”.

ארגון השומר היה הארגון הראשון שהיה כוח הגנה עברי יהודי עצמאי בארץ ישראל והוא פעל בין השנים 1909-1920. 

השומר העברי היה ביטוי להתגשמות החלום הציוני של:  “היהודי החדש”. זה שיש לו את הזכות להחזיק בנשק, להתקיים ולשמור על עצמו ללא סיוע באחרים.

ארגון “השומר” עסק חוץ משמירה גם בעבודה עברית ובחקלאות. הם העסיקו יהודים בשמירה ובעבודה חקלאית. 

הם הקימו את הישובים: כפר גלעדי ותל-עדשים.

בשנת 1920 הוא פורק ועבר להיות חלק מארגון גדול יותר של שמירה שקם בארץ ונקרא בשם: “ההגנה”.

גורמים שהקשו על ההתיישבות היהודית בארץ:

קשיים כלכליים– הארץ לא הייתה מפותחת, כדי לחיות בה היה צריך לקנות קרקעות, להתיישב בהם, לעבוד עבודה חקלאית, לסחור. רוב העולים לא היו בעלי אמצעים והשלטונות דרשו מיסים כך שמבחינה כלכלית היה מאוד קשה לשרוד.

קשיי ידע– העולים שבאו היו צריכים ליישב את הארץ ולעסוק בחקלאות אבל הם באו בלי ידע בתחום ובלי סיוע ראוי שיוכל להדריך ולכוון אותם איך להתקדם ולהתפתח.

קשיי שכנות– היהודים שהתיישבו גרו הרבה פעמים ליד ערבים. היו פעמים שהיחסים היו טובים והיו פעמים שהיו מריבות וסכסוכים שהתעצמו בגלל חוסר תקשורת, שטחים, גנבות של הערבים מהיהודים.

קשיי שפה– העולים הגיעו מארצות שונות כשהשפה המדוברת הייתה השפה של הארץ שהגיעו ממנה ולכן היה קושי לתקשר ולהבין אחד את השני.

גורמים שסייעו להתיישבות היהודית בארץ ישראל:

הברון רוטשילד– הברון אדמונד דה רוטשילד היה יהודי עשיר מאוד שהאמין במטרה של הלאומיות הציונית. מכיוון שהיהודים שעלו חוו קשיים רבים כלכליים, ביטחוניים, קשיי שפה, מחלות, חוסר ידע והבנה בתחום החקלאי וסביבה אזרחית לא מכילה הוא הבין שאם לא יסייע כל המפעל העצום של בני העליות יכול לקרוס ולכן הוא הביא לישראל פקידים שעבדו תחתיו וסייעו בכל התחומים הקשורים לבניית הארץ.  הוא הזרים כסף רב לארץ וליהודים שגרו פה כדי שיוכלו להתקיים ולחזק את המקום. הכינוי שלו היה : “הנדיב הידוע” בגלל סכומי הכסף והסיוע הקבוע שנתן למקום ובגלל שלא רצה לפרסם את עצמו. 

הפקידים של רוטשילד התנהלו בשיטה של “משטר אפוטרופסות” שהפעיל. העולים אומנם נהנו מההטבות הכספיות ומהסיוע אך היו מחייבים לשמוע לדברי הפקידים שרוטשילד מינה ולכן לא יכלו להתעשר בעצמם.

היתרונות בפעולות של רוטשילד:

1. קנו אדמות חדשות וכך הוקמו מושבות חדשות ששם הוקמו מפעלים שייצרו בקבוקים, משי ובשמים וכך יכלו לייצא מחוץ למדינה מוצרים רבים וגם להתפרנס בכבוד.

2. גידלו גפנים   והקימו יקבים לייצור יין.

3.  נתנו מענק התיישבות לכל מתיישב בארץ ללא קשר לתחום עיסוקו.

4. הוקמו מוסדות חינוך ללימוד הילדים בבתי ספר, השכלה בסיסית וגבוהה.

. הוקמו בתי רפואה לצורך שיפור התברואה במקום.5

6.הגיעו אנשים מומחים שסייעו בהכוונה ובניהול האזור על ידי שיטות מתקדמות ומודרניות.

7.   הברון ריכך את שלטון הסולטן בכך שהעביר כספים לסולטן ועוזריו.

8. יבוש ביצות וסיוע בתחזוקה ובבניית האיזור על ידי שיטות מתקדמות..

החסרונות שהיו בסיוע של רוטשילד:

1. העולים שרצו להתעצל ופחות לעבוד יכלו לעשות זאת כי עכשיו היה מי שידאג לביסוס הארץ וזה כבר לא היה באחריותם הבלעדית.

. הפקידים זלזלו בחוסר ידע של העולים היהודים והדבר יצר חיכוכים ומריבות ביניהם.2

3. התרבות הצרפתית שרוטשילד הגיע ממנה התחילה להיכנס למושבות העבריות.

4. היה תלות בעובדים ערבים זרים לצורך הגשמת הפעולות של רוטשילד והמטרות שהציב. 

בסופו של דבר כשרוטשילד ראה שיש הרבה יתרונות אבל גם נזק מהפעולות שלו כי העולים פחות מרגישים חיבור למקום ופחות עושים ויוצר מצב של תלות בין העולים לבין השלטון פקידים שייסד, הרבה מריבות מתרחשות בין הפקידים לבין העולים ויש מרידות כתוצאה מכך שאין לעולים אפשרות להתקדם כרצונם. הוא מעביר את הניהול של ההתיישבות ליק”א. בהתחלה באופן חלקי ולאחר מכן באופן מלא וביק”א הוא תומך כלכלית.

יק”א:

את יק”א הקים הברון מוריס הירש ב 10 לספטמבר 1981. ראשי התיבות של יק”א הם ביידיש: “:”יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע” שפירושם: “החברה היהודית להתיישבות”.

מטרת יק”א הייתה לסייע בעיקר לפליטים של היהודים מהאמפריה הרוסית שחוו פוגרומים והתעללות קשה מהשלטונות בארצם להתיישב ולהיות יצרנים עצמאים.  יק”א קנתה קרקעות רבות וסייעה למתיישבים על ידי אדמות, כלי אדמה, ידע והדרכה חקלאית, הלוואות וסיוע כלכלי להתאקלם.

יק”א גם הקימה מוסדות חינוך חקלאים למהגרים היהודים.

מכיוון שהברון הירש לא ראה בישראל מקום מתאים להשקעה כיוון שהאימפריה העות’מאנית שלטה שם הוא רכש קרקעות בארגנטינה וארה”ב [לא בישראל]. לאחר מותו הוא העביר כספים רבים לארגון ורוטשילד שהבין שהפעולות שלו גרמו לקשיים רבים. למרידות ומאבקי כוח בין הפקידים למתיישבים ביקש מיק”א לסייע ולקחת אחריות על ההתיישבות בישראל והוא יעביר כספים ליק”א. 

ב-1899 ניהול ההתיישבות של ישראל עבר ליק”א והברון רוטשילד תמך בה כלכלית.

המשרד הארצישראלי:

בקונגרס הציוני השביעי, שבו נבחר דוד וולפסון לנשיא ההסתדרות הציונית, נדחתה תוכנית אוגנדה – ובכך חזרו אל מטרת היסוד של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל: הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל

על רקע זה, בשנת 1908, הוחלט על הקמתו של גוף חדש בשם המשרד הארץ־ישראלי, אשר נועד לקדם את ההתיישבות היהודית בארץ.

המשרד פעל מיפו, ושימש כזרוע הביצועית של ההסתדרות הציונית בתחומי ההתיישבות, הכלכלה, התכנון והסיוע לעולים.

בראש המשרד עמד ד”ר ארתור רופין, אשר נחשב לדמות מרכזית בעיצוב ההתיישבות הציונית בראשית המאה ה־20

המשרד עסק ב:

1. רכישת קרקעות 
2. הקמת חוות חקלאיות לאומיות והכשרת פועלים עבריים לצורך תעסוקה בחקלאות.
3. טיפל בנושא עליית יהודים והתיישבותם בארץ.
4. סיוע למתיישבים היהודים בנושאים שונים שהצטרכו.

ארגונים שקמו לסייע בבעיות שעלו בארץ בתקופת העליות הראשונות:

“הסתדרות המורים העבריים בארץ ישראל”

הארגון קם בשנת 1903 על ידי מורים ומחנכים ומטרתו הייתה לסייע למורים בארץ בכמה תחומים:

הארגון סייע ב:

1. איגד את המורים לארגון אחד.

2. חיזק ופיתח את השפה העברית בארץ כשפה שולטת בעם היהודי בארץ.

3. חיזק את החינוך העברי בארץ והטמיע במוסדות החינוך את הרעיון הלאומי.

מאבק שסייע בו: “מלחמת השפות” כאשר בטכניון רצו ללמד בשפה הגרמנית הארגון פעל במאבק והצליח לגרום לכך שילמדו בשפה העברית גם במוסד להשכלה גבוהה.

מפלגת “הפועל הצעיר”:

המפלגה הוקמה בשנת 1905 בפתח תקווה על ידי צעירים יהודיים ציוניים שהאמינו כי העם היהודי חייב לשוב לארצו. לדבר בשפתו הקדומה, השפה העברית ולעבוד עבודה עברית בידיו ממש. 

מפלגה זו הוקמה כדי לסייע לפועל העברי בישוב העברי בארץ ישראל ולחזק אותו בכל תחום בו היה צריך סיוע. 

המפלגה סייעה ב:

1. עזרה בדיור של מגורים.
2. הקמת מטבחים ציבוריים.
3. הפניה של פועלים לעבודות שונות.
4. פעלה למען שיפור חיי העובד.

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1. בחרו שלושה גורמים לעליות הראשונות והסבירו אותם. 
2. כתבו במה תרמה החייאת השפה העברית ליישוב היהודי בארץ בימי העליות הראשונות? האם לדעתכם החייאת השפה העברית וההתעקשות על השפה הייתה צורך הכרחי או לא? נמקו דעתכם. 
3. כתבו מה היה שמו של מחייה השפה העברית וכיצד הוא תרם להחייאת השפה בארץ? 
4. כתבו באילו דרכים הצליחו יהודי העליות הראשונות להטמיע את השפה העברית בארץ? 
5. כתבו באילו תחומים השפיעו יהודי העליות הראשונות בארץ? בחרו תחום אחד והסבירו אותו בפירוט. 
6. מהן הסיבות לכך שרוטשילד התגייס לסייע ליהודי העליות הראשונות? מהן החסרונות ומהן היתרונות של פעולותיו? האם אתם חושבים שניתן היה לוותר על סיועו של רוטשילד או לא? נמקו תשובתכם. 
7. כתבו מהו המשרד הארצישראלי וכיצד הוא תרם לסיוע ההתיישבות בארץ בימי העליות הראשונות? 
8. כתבו מהם המוסדות שהוקמו בארץ ישראל בתקופת העליות הראשונות וכיצד הם תרמו לחיזוק הישוב היהודי בארץ?