עקרון שלטון העם – בחירות [פרק 9]

ב”ה

 

נושא: עקרונות הדמוקרטיה.

תת נושא: עקרון שלטון העם-בחירות.

 

כדי לקיים בחירות בצורה דמוקרטית צריך שיתקיימו כמה תנאים:

דרך לזכור את התנאים היא על ידי ראשי התיבות: כ”ח מש”ה.

 

כ-כלליות:  כל אזרחי המדינה מגיל בוגר [שהוסכם על ידי נציגי העם] יש להם זכות להצביע, לבחור ולהיבחר למוסדות המנהלים את המדינה.

ח-חשאיות: כל אזרח נכנס לבד לאזור הבחירה ואיש מלבד האדם שבחר לא יכול לדעת במי בחר וכך הבוחר/ת יכול/ה לבחור ללא לחצים. כדי שהדבר יתאפשר הבחירה היא מאחורי פרגוד, מעטפה ללא סימון, כשיש את כל האפשרויות לבחירה ובכמות. 

 

 

מ– מחזוריות: הבחירות מתקיימות במרווח זמן ידוע ומסודר וקבוע בחוק ולא ניתן לשנות את זמן הבחירות אלא מסיבה מוצדקת ובהסכמה כללית. בדרך זו יש אפשרות לעם לשלוט במי יהיו המנהיגים של המדינה ולשנות את מי שלא תפקד כרצונם.

ש-שוויוניות: לכל מצביע יש קול אחד בלבד. כל הקולות שווים ואדם עשיר או בעל מעמד לא שווה בקול שלו יותר מאזרח אחר במדינה. 

ה-התמודדות חופשית: הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת בין כל המתמודדים שניים או יותר. אין אישור להשפיע על הבוחרים על די מתן שוחד, הטבות לא חוקיות או איומים. 

 

 

שיטות לבחירות דמוקרטיות:

 

אופן הצגת המועמדים:

שיטה רשימתית– לכל מפלגה יש רשימה של נציגים כשהבוחרים בוחרים את המפלגה הם מקבלים את כל הנציגים שיכנסו על פי מספר המושבים שיקבלו.

אישית– האזרחים בוחרים אדם אחד בלבד להנהגה.

 

שיטה פנים רשימתית– בוחרים ברשימה של מועמדים מוכנה מראש שנבנתה על ידי המפלגה וראשיה או הבוחרים שולטים בבחירת כל נציג. 

 

רשימה סגורה- לבוחרים לא ניתן לשלוט במי נכנס לרשימה רק לחברי המפלגה.

חיסרון– אין לבוחר אפשרות לבחור את זהות הנציגים שייצגו אותו רק את המפלגה.

יתרון– קל ופשוט בלי חשיבה עמוקה. 

 

שיטה אישית- בוחרים מועמד באופן אישי. 

חיסרון– הבוחרים לא יכולים להשפיע על מי יכנס לרשימה.

יתרון– אפשרות לבחור כל נציג באופן אישי ולהשפיע אם יכנס או לא.

 

חלוקה לאזורי בחירה:

ארצית– כל המדינה נחשבת אזור בחירה 1 לצורך חישוב תוצאות הבחירות. 

מה שאומר שאם בתל אביב רוב הציבור בחרו “העבודה” ואילו ברמת גן הרוב בחרו ב “ליכוד” אין לזה שום השפעה כי לוקחים את הקולות של הבוחרים מכל הארץ ורק אז מחשבים את אחוזי המעבר שלהם, את הכניסה שלהם לכנסת ואת כמות הנציגים שהם יוכלו להכניס לכנסת. 

 

אזורית– המדינה מחולקת לאזורים ובכל אזור בוחרים מועמד אחד והוא זה שייצג את האזור בפרלמנט.

החיסרון– לא כל האזורים בארץ יקבלו נציגות במיוחד מקומות קטנים.

יתרון– יש קשר ישיר יותר בין הבוחר לנציג.

 

 

חלוקת המנדטים:

שיטה יחסית-חלוקת המנדטים נעשית באופן יחסי למספר הקולות שקיבלה כל מפלגה. החישוב נעשה לפי מספר הקולות הכשרים בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה. 

היתרון– רוב הדעות בעם מיוצגות.

החיסרון– פגיעה ביציבות השלטונית כיון שהמפלגות הקטנות מערערות את השלטון ואת היכולת שלהם לפעול כרצונו. 

 

שיטה רובית– רק זה שזוכה ברוב הקולות מקבל את המושב בפרלמנט. שאר המועמדים לא מוצגים ולא נכנסים לכנסת ואין להם שום השפעה. 

היתרון– מנהיגות חזקה יותר ועם אפשרות לפעול ללא מחסומים. החיסרון – קבוצות המיעוט בעם לא מיוצגות כיוון שלא יצליחו להגיע לרוב לעולם. והרבה קולות מבוזבזים [לא משפיעים]

 

 

שיטת הבחירות בישראל:

הבחירות בישראל מתנהלות בצורה של: רשימתיות, ארציות ויחסיות.

 

מנדט=מושב 1 [נציג]

בכנסת יש 120 מנדטים בסך הכול, וכל מנדט מייצג חלק יחסי מקולות הבוחרים.

 

 

בחירות ארציות- כל המדינה נחשבת לאזור בחירה אחד לצורך חישוב הקולות של הנבחרים. [אין הבדל בין אזור לאזור. סופרים את הקולות בכל הארץ ורק אז מתחילים לחשב את אפשרות הכניסה לכנסת, ואת מספר המושבים שיקבלו]

 

בחירות רשימתיות– האזרחים מצביעים עבור רשימה מסוימת שרוצה להיבחר כמו לדוגמה: ליכוד, עבודה, ש”ס, הציונות הדתית וכו’

רשימה סגורה– סדר הרשימה נקבע מראש במוסדות המפלגה. [מי מספר 1 ומי 2 וכו’ לפי הכמות של המושבים נכנסים הנציגים לכנסת על פי סדר הרשימה שפורסם על ידי המפלגה]

 

בחירות יחסיות- כל מפלגה מקבלת מספר מושבים בכנסת לפי אחוז הקולות שקיבלה כל מפלגה. 

לדוגמה: אם מפלגה מקבלת 10% מקולות הבוחרים אז היא מקבלת את האפשרות להביא 10% נציגים לכנסת מהרשימה של המפלגה שלה. כך שאם השיגה 10% קולות ויש בכנסת 120 חברי כנסת היא תצטרך להביא 12 נציגים לכנסת מהרשימה שהכינה. 

הקולות שנספרים הם קולות כשרים בלבד = פתק אחד בלבד במעטפה, לא פתק לבן, פתק רשמי שהודפס על ידי ועדת הבחירות

בנוסף, יש אחוז חסימה – מפלגה צריכה לעבור רף מינימום של קולות (כיום 3.25% מכלל הקולות הכשרים) כדי להיכנס לכנסת.

 

קולות לא כשרים: [לא נכנסים בכלל לספירת הקולות]

1. שני פתקים למפלגות שונות. [לא ידוע למי בחר]

2. כיתוב או ציור או משפט שהבוחר בחר לרשום על הפתק.

3. מעטפה שלא סגורה כראוי.

4. מעטפה ריקה ללא פתק.

5. פתק שהוא לא פתק רשמי שהודפס על ידי ועדת הבחירות

 

קולות כשרים:

קולות שניתן לדעת באופן ברור במי הבוחר בחר והם על פי התקן של ועדת הבחירות. 

 

קולות מבוזבזים: [רק לאחר שנספרים כל הקולות של הבוחרים בודקים האם המפלגה עברה את אחוז החסימה או לא ואז בודקים האם הם משפיעים על חלוקת המנדטים בכנסת או מבוזבזים. ]

קולות כשרים שנבחרו על ידי בוחרים למפלגה שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. [3.25% מכלל הקולות הכשרים] ולכן כל הקולות האלה מתבטלים ולא משפיעים על הרכבת הכנסת.

קולות עודפים– לאחר שחילקו את כל הקולות הכשרים ל120 וכך הבינו כמה קולות צריך להיות למנדט בודקים כמה בחרו בכל מפלגה. מחשבים את כמות הקולות שהמפלגה קיבלה לחלק לכמות הקולות למנדט וכך יודעים כמה מנדטים יש לכל מפלגה. 

מכיוון שהרבה פעמים המספרים לא מדויקים ולכן הגיוני שתהיה כמות של קולות שלא יספיקו להגיע לכמות של מנדט אחד אז הקולות האלה נקראים קולות עודפים.

מה ניתן לעשות עם קולות עודפים?

הסכמי עודפים על פי שיטת באדר עופר:

מפלגות יכולות ליצור ביניהם הסכם לפני הבחירות שהמפלגה שיהיו לה הכי פחות קולות עודפים הקולות שלה יצטרפו לקולות של המפלגה השנייה עם הקולות העודפים וכך ביחד הם יוכלו ליצור כמות של קולות שמספיקה למנדט 1 ואותה מפלגה עם הקולות העודפים הגדול יותר תקבל מנדט 1 נוסף [אפשרות לנציג נוסף בכנסת].

 

איך נערכות הבחירות בישראל בפועל?

שלב ההתארגנות במפלגות

כל מפלגה מחליטה מי יהיו המועמדים שלה לכנסת ובאיזה סדר הם יופיעו ברשימה.

השיטה היא רשימתית סגורה כלומר: סדר הרשימה נקבע על ידי מוסדות המפלגה. [ועדת מינוי, פריימריז וכו’] והבוחרים לא משפיעים על הרשימה.

כל מפלגה מגישה לוועדת הבחירות המרכזית את רשימת המועמדים שלה עד זמן מסוים שהוחלט. 

 

זמן הבחירות:

1.בכל עיר/יישוב יש מקום אליו הולך תושב העיר לבחור. אם העיר גדולה יהיו מספר מקומות ולכל מקום ישתייכו קבוצה אחרת של בני אותה עיר. 

2. כל אזרח מעל גיל 18 [בעל תעודת זהות כחולה ובגיל שאושר לבחירה] מקבל בערך שבוע ימים לפני מועד הבחירות הודעה בדואר על המקום בעיר שלו אליו הוא משויך ושם הוא צריך לבחור. 

3. ביום הבחירות משעות הבוקר עד שעות הערב המאוחרות [בערך 8.00-22.00] ניתן ללכת לבחור.

4. בדרך כלל ביום זה אין לימודים ואין עבודה [מקומות עבודה שמעוניינים שהעובדים שלהם יגיעו לעבודה משלמים לעובדים שלהם על פי חוק 200% שכר]

5. על הבוחר להגיע עם ת.ז שלו וההודעה שקיבל על המיקום של הבחירות שקיבל למקום שהודיעו לו שאליו הוא משויך. [אם לא קיבל הוא יכול לבדוק עם האחראים על הבחירות בעיר שלו איפה הוא צריך לבחור].

6. מקום הבחירות נקרא “קלפי” והוא מקום בגודל של חדר/כיתה שיש בה מספיק פרטיות לאדם הבוחר לבחור בלי שיראו מה בחר. 

7. כשהבוחר נכנס למקום הוא יראה מספר אנשים יושבים. הם יהיו נציגים ממפלגות שונות שיבדקו שהת.ז שלו תקינה ובתוקף ויתנו לו להיכנס עם מעטפה 1 ויסמנו שהוא הגיע לבחור. [כך כל נציג יבדוק שהבחירות נעשות בצורה ישרה וללא שקרים או איומים וללא כפילות בבחירות, כל בוחר רשאי לבחור פעם 1 בלבד]

8. הבוחר נכנס לעמדת הקלפי המכוסה פרגוד [סוג של מחיצה] ושם יהיה לו על השולחן את הפתקים עם כל האפשרויות לבחירה למפלגות השונות בצורה מסודרת ובכמות. [בדרך זו אין דרך לדעת במה אותו בוחר בחר והוא יכול לבחור כרצונו בלי שאף אחד ידע מה בחר]

9. לאחר שלקח רק פתק אחד שמצביע על המפלגה שבחר בה הוא שם במעטפה שניתנה לו בלי לרשום שום דבר על הפתק ולאחר סגירת המעטפה הוא מכניס לקלפי [תיבה שמכילה את כל מעטפות הבוחרים]

10. לאורך היום נלקחות התיבות ונספרים הקולות. 

11. רק הקולות הכשרים נספרים.

12. חיילים ואנשי כוחות הביטחון בוחרים בד”כ גם ביום שאחרי.

13. סופרים את כלל הקולות מכל רחבי הארץ [אין שום השפעה מהיכן הקול האם מתל אביב או עכו או אילת. כל קול שווה לקול אחר]

14. את כלל הקולות שנספרו מחלקים ל120 [מספר חברי הכנסת] וכך מבינים לכמה קולות צריך להגיע כדי לקבל אפשרות לנציגות בכנסת. 

15. מפלגה שהצליחה להשיג 10% לדוגמה מקולות הבוחרים תקבל 10% ייצוג בכנסת שזה 12 נציגים. 

16. כדי להרכיב ממשלה בודקים מי המפלגה שקיבלה את רוב הקולות של העם. 

17. נשיא המדינה נותן לראש המפלגה שיש לו את הסיכוי הכי גבוה להרכיב ממשלה את האישור לנסות לבנות קואליציה. אם תוך 28 יום [ואפשרות להארכה לעוד 14 יום] ראש המפלגה מצליח ליצור קואליציה שהיא תהיה רוב בכנסת אז חברי הכנסת שהתחייבו לתת את החתימה שלהם ולהיות איתו בקואליציה חותמים את שמם ומגישים לנשיא. כשהנשיא רואה שיש לראש המפלגה רוב והוא הצליח ליצור קואליציה הוא מאשר את המינוי וכל חברי הקואליציה נשבעים לנאמנות ולייצג את העם בשנים שהם בתפקיד בצורה הוגנת לכלל העם.

הקואליציה צריכה להיות מורכבת לפחות מ-61 חברים כדי שזה יחשב רוב כי 120 לחלק ל2 זה 60 אז צריך שהקואליציה תהיה גדולה מהאופוזיציה [הקבוצה שלא הסכימה להיכנס לקואליציה] כדי שהם יוכלו להעביר חוקים ותהיה להם יציבות שלטונית ורוב שהולך ותומך בהחלטות ראש הממשלה. 

18. במידה וראש המפלגה הגדולה ביותר לא מצליח ליצור מצב שיהיו לו מעל 60 חברי כנסת שיסכימו להיות חלק מהקואליציה שלו הנשיא מעביר את האפשרות לנסות לבנות קואליציה למפלגה השנייה בגודלה או למפלגה שיש לה סיכוי להצליח להרכיב קואליציה. כדי שהיא תנסה לבנות קואליציה של מעל 60 חברי כנסת שיצביעו לה.

19. אם אף מפלגה לא מצליחה ליצור קואליציה שמורכבת מרוב נציגים של העם עושים סבב בחירות נוסף. 

הדרך של ראש המפלגה הגדולה לגרום לחברי הכנסת לתת לו את התמיכה שלהם היא בדרך כלל על ידי כך שהוא מתחייב להם לדברים מסוימים כמו לקבל תיקים חשובים בניהול המדינה כמו תיק האוצר, הביטחון פנים, הביטחון חץ, החינוך וכדומה. 

 

 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות באזרחות:

1. הסבר כיצד באה לידי ביטוי השיטה היחסית בבחירות לכנסת בישראל.

2. ציין והסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של השיטה היחסית הנהוגה בישראל.

3. הסבר את ההבדל בין שיטה רובית לשיטה יחסית, וכתוב כיצד הבדל זה משפיע על אופי המשטר.

4. ציין והסבר את המרכיבים של שיטת הבחירות בישראל.

5. מהם קולות לא כשרים?

6. מהם קולות מבוזבזים?

7. מהם קולות עודפים ומי שיטת באדר-עופר?

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%209%20%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D.html