מאבק היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בתחום ההעפלה וההברחה.
מאבק היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בתחום ההעפלה וההברחה.
- בונים מדינה במזרח התיכון
- פרק המאבק להקמת המדינה
- מאבק היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בתחום ההעפלה
ב”ה
נושא: בונים מדינה במזרח התיכון.
תת נושא: מאבק היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בתחום ההעפלה.
סיכום:
מאבק היישוב היהודי בתחום ההברחה וההעפלה. עלייה לא לגאלית[לא חוקית].
לאחר פרסום הספר הלבן השלישי כשכל יהודי היישוב הבינו שבריטניה מנסה לשנות את הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל החליטו יהודי היישוב שהם ילחמו בכל הכוח נגד פעולות בריטניה. מלחמת העולם השנייה פרצה וכמו שדוד בן גוריון הצהיר היישוב היהודי בארץ התגייס לסייע לבריטניה אבל במקביל נלחם בכל דרך אפשרית בבריטניה ובחוקי הספר הלבן.
אחת הדרכים שפעל היישוב היהודי כדי להילחם בבריטים ובהגבלת העלייה לארץ היא: “הברחה” ו”העפלה”.
כבר בתקופת מלחמת העולם השנייה התחילו הפעולות של ההברחה וההעפלה.
לוחמים מההגנה, האצ”ל והלח”י השתתפו בפעילויות המחתרתיות בהם הבריחו יהודים לארץ ישראל והעבירו אותם דרך ספינות לגבול וכשהגיעו שילבו אותם ביישובים כאילו היו שם תמיד.
מטרות היישוב היהודי על ידי הפעילויות המחתרתיות בתחום העפלה:
חיזוק והגדלת היישוב היהודי בארץ– היהודים שהבריחו לארץ התיישבו ביישובים שונים בארץ ישראל. הם לרוב היו צעירים וצעירות שהיה להם רצון רב לבנות ולחזק את ארץ ישראל כי ראו בה תקווה לעתיד טוב יותר כך שההבאה של היהודים לפה גרמה להגדלת כמות היהודים ביישוב, חיזוק ושמירה מבחינת כוח צבאי ושמירה ובניית של הארץ מבחינת עבודה חקלאית וכו’.
הצלה ותקווה– היהודים שהגיעו בספינות המעפילים היו כאלה שלא היה להם מקום להיות בו ושחוו דברים נוראים. הם היו זקוקים למקום משלהם ולהרגשה של ביטחון. דרך ההעפלה הכניסו את היהודים ליישובים בארץ ונתנו להם מקום מקלט ומקום של תקווה לבנות בו את עתידם.
לחץ על בריטניה– דרך מפעל “ההעפלה” ניסו היהודים לגרום לבריטניה להבין שהיהודים מתעקשים לעלות לארץ ולבטל את חוקי הספר הלבן השלישי.
גיוס דעת הקהל העולמי– אנשים בכל העולם התעניינו במבצעי העפלה ובהתנהלות של בריטניה מול המעפילים. בריטניה שהתנהגה בצורה אכזרית כלפי היהודים שעברו את השואה וסירבה להכניס אותם לישראל ולתת להם מקום ושלחה את הספינות של המעפילים למחנה בקפריסין קיבלה יחס מבזה ומשפיל וכך דעת הקהל העולמית הייתה עם ישראל ולא עם בריטניה דבר שעזר להם בהמשך להשתחרר מהמנדט הבריטי.
לחץ על ארה”ב- באמצעות ההעפלה כשארה”ב ראתה כמה היהודים העקורים מתעקשים להגיע לארץ ישראל ומוכנים להסתכן לשם העלייה לארץ קיוו יהודי היישוב שארה”ב תפעיל לחץ על בריטניה לתת ליהודים לעלות ולבטל את חוקי הספר הלבן השלישי.
הפעילויות המחתרתיות היו חשובות מאוד ובאמת סייעו להרבה יהודים להשתלב בארץ אבל היו גם כישלונות בדרך שהביאו לאסונות גדולים תוך כדי המבצעים המורכבים וגם להשלכות חמורות כלפי אנשי המחתרת שנתפסו בפעילויות האלה.
אירועים לדוגמא:
שם האוניה: “פטריה”
מיקום: חיפה.
תאריך: 1940
“פטריה” עגנה בחופי חיפה ו1700 עולים יהודים נכנסו אליה לצורך גירושם מהארץ.
לוחמי מחתרת “ההגנה” רצו למנוע את שליחת העולים מהארץ ולצורך זה שמו חומר נפץ באוניה כדי שתיעצר ההפלגה שלה ויחזירו את העולים לארץ. הבעיה הייתה שאלה שהכניסו את חומר הנפץ טעו בחישוב של הכמות שהיה צריך להכניס והכניסו חומר נפץ בכמות גדולה יותר דבר שגרם לנזק רב ולהטבעה מהירה של האונייה עם האנשים שעליה.
הפעולה הזו גרמה לכך ש-200 עולים מתו, השאר שהצליחו להינצל עלו לארץ.
שם הספינה: “סטרומה”.
מיקום: ים השחור.
תאריך:1942
בספינה “סטרומה” היו כ-769 פליטים יהודים שהיו אמורים להימלט מרומניה שהושפעה מגרמניה הנאצית ולעלות לארץ. הספינה יצאה מנמל קונסטנצה שברומניה בדצמבר כשמצבה של האוניה לא טוב. הבריטים סירבו לתת לה להיכנס לארץ והיא גורשה בכוח על ידי השוטרים הטורקים כשהגיעה לאיסטנבול חזרה לים השחור. בדרך, כשהייתה בים השחור צוללת סובייטית שחשבה שזוהי ספינת אויב פוצצה והטביעה את הספינה וכך חוץ מאדם אחד שניצל [דוד סטוליאר] כל הפליטים שהיו בספינה מתו.
לאחר האסון הגדול של “סטרומה” מפעל ה”העפלה” נעצר והתחדש שוב בשנת 1944.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה כל התקוות של יהודי היישוב היו שלאחר המלחמה, בריטניה תתחשב ביהודי אירופה ובזוועות שעברו ותוקיר תודה על כל ההתגייסות של היהודים לצבאות בעלות הברית. אבל כפי שלמדנו הדבר לא קרה ויהודי היישוב הבינו שהם חייבים לחזור ולנסות בכל דרך להעביר יהודים לארץ כמו הברחה ביבשה דרך הגבול והמדינות שקרובות לישראל.
וגם להסתכן שוב בהעפלה והברחה.
ספינות: “אליהו גולמב” ו”דב הוז”.
מיקום: נמל “לה ספציה” בצפון איטליה.
תאריך: 1946
המוסד לעלייה ב’ ארגן הפלגה של 1014 מעפילים בשתי הספינות “אליהו גולמב” ו-“דב הוז” שהיו אמורות לצאת מאיטליה לכיוון ישראל. כתוצאה מלחצים של בריטניה על איטליה החליטה איטליה לעצור את הספינות ולא לתת להן להפליג.
יהודה ארזי שהיה מפקד ה”מוסד” באיטליה החליט כתוצאה מכך לעלות על האונייה כשהוא מחופש למעפיל כדי לעזור מבפנים למעפילים ולחזק אותם כך שלא יסכימו לרדת מהאונייה ויתעקשו להמשיך לישראל. כשהבין שהבריטים מתכננים להשתלט על האונייה ולהוריד את המעפילים בכוח במחנה באזור הנמל הוא הנהיג באוניה מרד בדרך של “שביתת רעב”. כל האירוע היה מפורסם בעולם וכך, במשך 3 ימים המעפילים הכריזו על שביתת רעב אם לא ייקחו אותם לישראל. בסופו של דבר כתוצאה מלחץ העולם על בריטניה והרצון שלה לסיים את שביתת הרעב הספינות הפליגו לארץ והעולים נכנסו לארץ בשירת התקווה.
[אומנם המעמד היה מרגש והיה נראה שמפעל ההעפלה ניצח באירוע הזה אבל הבריטים בסופו של דבר העלו את העולים במבצע הזה על חשבון הכמות של מכסת ההגירה השנתית המוגבלת ולא בנוסף לאלה שקיבלו אישור חוקי].
ספינה: אקסודוס.
מיקום: דרום צרפת.
תאריך: 1947
4500 מעפילים יצאו בספינה מדרום צרפת לכיוון ישראל. ספינות בריטיות עקבו אחרי הספינה וכשהיא עוד לא הגיעה לאזור הימי של ישראל התחילו לתקוף את המעפילים בתוכה עם נשק. עשרות נפצעו ו-3 מעפילים מתו תוך כדי לחימה. בסופו של דבר הבריטים החליטו שהפעם הספינה תשוב לחופי אירופה.
העולים הוכנסו בכוח לספינות בריטיות בחזרה לצרפת כשסירבו בכל הכוח לרדת המשיכו להפליג איתם לגרמניה ושם בכוח הורדו מהאוניות.
בדיוק בזמן הזה שהם הורדו בכוח התקשורת צילמה ותיעדה את הדברים ובמקרה גם שני חברי או”ם שחקרו את עניין שאלת ארץ ישראל היו במקום וראו עד כמה היהודים נאבקים למען מקום משלהם.
כך שאומנם ההעפלה הזו לא הסתיימה בצורה חיובית בתחום ההברחה לישראל אבל היא סייעה בקידום המהלך לקראת קבלת המדינה.
המוסד לעליה ב’-
המוסד לעליה ב’ היה ארגון שהקים היישוב היהודי ומטרת הארגון היה לעסוק בתחום העלייה. הארגון הצליח בדרכים שונות לאחר מלחמת העולם השנייה ובמהלך שנת 1945 להעביר לארץ מאות של יהודים לארץ. הבריטים שראו את ההצלחה של הארגון התחילו לחשוש מכמויות היהודים שיגיעו בדרך זו והתחילו לפעול בצורה חזקה נגד ההברחות.
דרכי פעולה:
הכנת היהודים העולים לעלייה ולפעילות החשאית שיצטרכו להיות בה עד ההגעה וההשתלבות בארץ.
קניית ספינות ישנות לצורך הברחת המעפילים לארץ.
פעילויות שונות נגד הצבא הבריטי ששמר על החופים [פגיעה במכשירי קליטה וזיהוי של ספינות, פגיעה בספינות בריטיות צבאיות]
פעילויות הבריטים נגד המבריחים והמעפילים:
המדינות המסייעות– הבריטים הפעילו סגר ימי על החופים שמהם יצאו הספינות לכיוון ישראל כדי שהארצות שמהם יצאו הספינות לא ישתפו פעולה עם ההברחות גם אם ישלמו להם הרבה כסף.
המעפילים– העולים שנסו להיכנס לארץ בדרך של ההברחה ונתפסו נשלחו למחנה המעצר בעתלית ובהמשך למחנה מעצר בקפריסין ושוחררו מהמעצר רק לאחר קום המדינה.
לוחמי המחתרות- לוחמי המחתרות שפעלו ונתפסו נשלחו למעצר, לחקירות ואף הוצאו להורג.
המעפילים:
במחנות העקורים היה רצון חזק מאוד לעלות לארץ ובכל מחיר ולכן עשרות אלפי יהודים ניסו להגיע לארץ בדרך של ההעפלה. [70 אלף יהודים ב-64 ספינות]
אבל רובם לא הצליחו להיכנס לארץ.
בכל אופן, אומנם לא כל היהודים נכנסו לארץ אבל פעילויות ההברחה וההעפלה שפעלו בהם לוחמי המחתרת והמעפילים הראו לכל העולם עד כמה היהודים צריכים מקום משלהם וכמה הם מוכנים לפעול ולהסתכן למען הגשמת החלום שלהם. דבר זה סייע בסופו של דבר בהחלטת האו”ם בשאלה על עתיד מדינת ישראל.
לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות בגרות בהיסטוריה:
1.מה היו המטרות של ארגוני המחתרת בתחום ההברחה וההעפלה? הסבירו אותם.
2.כיצד הגיבו היהודים לפעילויות בתחום ההעפלה? תנו דוגמא אחת שתוכיח את דעתכם.
3.כתבו על אירוע העפלה אחד היכן היה? מתי? מה ארע בו וכיצד הסתיים?
4.אילו הייתם בתקופה של יהודי היישוב בארץ כיצד הייתם מציעים ליהודי היישוב לפעול לאחר מלחמת העולם השנייה?