מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי [בתחום ההתיישבות בארץ]

ב”ה

נושא: בונים מדינה במזרח התיכון.

תת נושא: המאבק בשאלת העקורים בארץ ישראל.

סיכום: 

בעיית העקורים:

מלחמת העולם השנייה הסתיימה ויהודים שיצאו מהגטאות ומחנות ההשמדה וניצלו ניסו לשוב לבתים שלהם אך הבינו שבתיהם ורכושם נמסר לאזרחים במדינה והם כבר לא רצויים במקום ובנוסף הבינו שרבים מבני המשפחות שלהם נכחדו ובעיית האנטישמיות עדיין קיימת ולא נעלמה מהמקום ולכן לא הייתה שום סיבה להישאר בארצות שלהם אלא למצוא פתרון אחר. משהו בטוח יותר.

מצד שני אין להם מקום אחר ללכת אליו ולהתיישב בו כבית בטוח. וכך, יהודים רבים שברחו ממחנות ההשמדה הגיעו לאזורים של אוסטריה וגרמניה כדי להיכנס לארצות אחרות לארה”ב או ישראל שהם לא הארצות שלהם אבל הם אפשרות מתאימה מבחינתם. מכיוון שלא היה להם להיכן להגיע כי הארצות לא נתנו להם אפשרות להיכנס אליהם הם קובצו במחנות שנקראו “מחנות העקורים” וקיבלו סיוע מבעלות הברית ומארגונים יהודיים ברחבי העולם  עד שיהיה להם מקום להגיע אליו.

קשיי העקורים במחנות:

העקורים גרו במחנות שבעבר היו מחנות השמדה כך שעצם המיקום היה קשה להם.

היו קשיים ביחסים בין העקורים לאלה שהגיעו לטפל ולסייע. 

בין העקורים לגרמנים.

בין העקורים לחיילים הבריטים והאמריקאים.

הסיבה: האנשים שהגיעו לטפל בהם לא הכירו באמת את העקורים ולכן לא ידעו איך להתייחס אליהם בצורה מכבדת ומכילה כראוי למצב הרגיש שהם חיו בו. 

יהודי היישוב היהודי לאחר שמלחמת העולם השנייה הסתיימה ציפו לקבל יחס שונה מהבריטים ולביטול חוקי הספר הלבן. הם ציפו שלאחר שיהודי אירופה עברו אירועים כל כך קשה ולאחר שבריטניה ראתה שיהודים רבים סייעו לבעלות הברית שבתוכם בריטניה במלחמה, בריטניה תהיה מספיק הוגנת כדי לבטל את ההגבלה על מכסות עליה לארץ ולתת ליהודים בית. 

ב-26.7.1936 נערכו בחירות בבריטניה ווארנסט בויין עלה לשלטון ונבחר כראש ממשלת בריטניה. העם היהודי ציפה שכתוצאה מהמהפך בשלטון ההתייחסות לעם היהודי תהיה שונה אבל למרות הסיוע לבריטניה והידיעות על  אכזריות הנאצים בריטניה לא שינתה את המדיניות שלה וגם לא הסכימה להגדיל את מכסת העלייה ל-100,000 עולים כיוון שלדעת בויין העקורים היו הבעיה של ארצות אירופה ולא של בריטניה ולבריטניה יש חובה לדאוג לא רק לעם היהודי אלא גם לערבים. כך שהוא שמר על אותה מכסת עלייה שהייתה והיא: 1500 יהודים בחודש בלבד.

ההתנהגות של הבריטים גרמה לחיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית ולכל יושבי היישוב היהודי בארץ לתסכול עצום  ולהבין בצורה מוחלטת שיש להיאבק בבריטניה. הם נאבקו דרך התקשורת, בהפגנות ועצרות המוניות שלעיתים הסתיימו באלימות כלפי היהודים.

כתוצאה מכך היהודים ביישוב בארץ ישראל בחרו בתכנית חדשה כדי להתמודד עם ההחלטות הבריטיות:

1.העפלה והברחה.

2.מאבק מדיני.

3. מאבק התיישבותי

4. מאבק צבאי.

העפלה והברחה:

הוקמו שתי תנועות שסייעו ליהודים העקורים למצוא לעצמם מקום חדש:

“הברחה”- סייעו ליהודים לברוח מהמקום שחיו בהם ולהבריח אותם לארץ ישראל.

“העפלה” -סייעו ליהודים לעלות לספינות ולהגיע לחופי ארץ ישראל, כשהגיעו לחופים הבריחו אותם בשקט לתוך הארץ ושילבו אותם במקום כאילו כבר היו שם זמן רב.

מאות אלפי יהודים מיהודי הארצות שרצו להימלט מהאנטישמיות בארצם הצטרפו לתנועות האלה, מחו בהפגנות  וניסו להיכנס לארץ ישראל בכל דרך אפשרית כשלוחמי מחתרת יהודים מהארץ מסייעים להם כשהם במחנות העקורים ומכינים אותם לבריחתם ולהגעה לארץ ישראל.

מדינית:

מנהיגים מהיישוב היהודי נשלחו לשיחות מול בכירים באירופה כדי לקדם את העניין של הקמת מדינה יהודית וביטול המנדט הבריטי.

הם העלו את נושא העקורים ואת המצב הבעייתי שחובה להתייחס אליו כיון שהמחנות של העקורים קיימים ולכן חייבים למצוא להם מקום. המקום היחיד האפשרי וההגיוני להם הוא ארץ ישראל.

פרסמו את ההעפלה והברחה לארץ כך שבריטניה נראתה בצורה שלילית ביותר בעולם כיון שבמקום לרחם על היהודים שעברו את זוועות השואה היא התנהגה באכזריות ומנעה מהם למצוא לעצמם מקום בישראל.

הנהגת היישוב גם ניסתה לגייס את ארה”ב שהפכה למעצמת על כתומכת בבעיית העקורים.

צבאית/מחתרתית:

הנהגת היישוב הקימה את “תנועת המרד העברי”.

התנועה איגדה בתוכה את שלושת המחתרות: ההגנה, האצ”ל והלח”י שהמטרה שלהם הייתה לפעול נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. הם ביצעו פיגועים נגד מטרות בריטיות, פגעו בתשתיות בתחום של הבריטים ושיחררו אסירים מהמעצר. הפעולות האלה בוצעו לאחר שיהודי היישוב ראו שהפעולות האלימות של הערבים משיגות את מטרתם ובריטניה מקדמת את העניינים של הערבים ומתרחקת מההבטחות לעם היהודי.

כך שהן נועדו כדי לגרום לבריטים לשנות את ההתנהלות שלהם ולהכיר שוב במדינה יהודית.

התיישבות:

הוקמו יישובים חדשים בארץ ישראל בעיקר באזור הנגב והיישובים הקיימים התחזקו.

מטרת הרחבת וחיזוק היישובים הייתה לאכלס את היהודים העולים בהברחות השונות וכדי להרחיב את גבולות השטח היהודי בארץ ישראל כשיגיעו לשלב החלוקה של האדמה לעם היהודי ולעם הערבי.

ועידות בדרך:

דו”ח הריסון:

נשיא ארה”ב מקבל בשנת 1945 ידיעות על המצב הקשה של העקורים במחנות העקורים. כתוצאה מקבלת הידיעות והלחצים שמופנים עליו הוא שלח וועדה שבראשה  ארל הריסון אל מחנות העקורים כדי לראות מה מצבם. הוועדה סיירה במחנות והזדעזעה ממצבם הקשה. הריסון שולח דו”ח לנשיא ארה”ב שבדוח הוא ממליץ על העברה של 100 אלף עקורים באופן מיידי לארץ ישראל כתוצאה ממצבם הקשה. 

הוועדה הייתה חשובה בגלל:

הוועדה גרמה להבנה שהפתרון הוא ארץ ישראל בלבד ולא ארצות אחרות בעניין ה100 אלף עקורים.

לאחר הוועדה חל שיפור בהתייחסות ובצבם של העקורים במחנות[קיבלו טיפול טוב יותר].

סיור של בן גוריון במחנות העקורים.

באוקטובר 1945 בן גוריון יצא עם וועידה של נציגים מהסוכנות הציונית לבדוק את המטרות של העקורים והאם הם משרתים את הרעיון הציוני. הוא שמח לגלות שהיהודים במחנות היו בטוחים בהחלטתם להגיע לארץ ישראל בלבד ולהתיישב שם. ההתמקדות של העקורים להעלות לארץ ישראל הייתה גורם מסייע להחלטה להקמת מדינה יהודית באו”ם. 

הוועדה האנגלו- אמריקנית: 11.1945

אחרי המלחמה, בריטניה הייתה תלויה בארה”ב ולכן כשארה”ב לחצה עליהם להעלות את העקורים לארץ הם היו חייבים להתחשב בדעות שלה. 

בנובמבר 1945 שר החוץ הבריטי הקים ועדה שבה השתתפו נציגים מאמריקה ובריטניה ובוועידה הזו הוא רצה לעלות את הנושא של העקורים ומהם האינטרסים של בריטניה שהם לא יעלו לארץ אבל בפועל הועדה דחפה לחיזוק האינטרס של העם היהודי והתנועה היהודית הציונית.

נציגים מהועדה הלכו לבקר במחנות העקורים ושוחחו עם יושבי המקום וראו את הרצון החזק שלהם לעלות לארץ ישראל ולקבל מקום של שקט ובטחון ששייך לעם שלהם והבינו כמה הקמת מדינה יהודית בארץ חשובה לפליטי השואה. וכך מסקנות הועדה בניגוד למה שהבריטים ציפו היתה:

1.לאשר עלייה מיידית של 100 אלף פליטי שואה לארץ.

2.לבטל את חוקי הספר הלבן השלישי.

בריטניה ניסתה לדחות את ביצוע הוועדה על ידי כך שדרשה כתנאי שהמחתרות בישראל יתפרקו ומכיוון שידעו שהן לא יעשו זאת הם לא יצטרכו לבצע את מסקנות הוועדה.

תוכנית מריסון- גריידי:

תכנית שיזמה בריטניה כדי לחשוב איך לבצע את תוצאות הוועידה כשבפועל מטרתה הייתה לבטל את ההמלצות.

התוכנית המליצה להשאיר את השליטת על לבריטניה  ולחלק את הארץ לערבים וליהודים להשאיר ליהודים את האזורים שכבר התיישבו בהם ללא ירושלים והנגב ולאזורים האלה ה100 אלף יהודים יוכלו לעלות כששאר השטחים יהיו עדיין עם הגבלות. 

היהודים ביישוב התנגדו להצעה מהסיבות:

1.הם כבר התיישבו באזורים האלה ואין פה שום חידוש או התקדמות מהמצב הקיים.

2. המטרה של היהודים הייתה להוציא את השליטה של הבריטים מהם ולקבל אוטונומיה מלאה במקום.

כנס פריס -8.1946

בן גוריון וראשי התנועה הציונית מתכנסים בפריס בתחילת אוגוסט 1946 לצורך חשיבה משותפת כיצד לפתור את הבעיה של התנועה הציונית ביחס לבריטניה.

הם ראו שהבריטים חסמו כל מאבק צבאי של היישוב וחסמו את העלייה היהודית כך שהם הבינו שהם חייבים להתגמש לקראת פתרון לבעיית העקורים שנמצאים במחנות במצב לא קל ויש גבול כמה הם יצליחו לשרוד במצב הזה לאחר כל הקשיים שעברו.

הפתרון: הצגת עקרון חלוקה.

עקרון החלוקה אומר שהציונים מסכימים להצעה של חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית ללא שלטון זר.

המטרות של השינוי:

1.להראות לעולם שהציונים מוכנים להתפשר וכך לקדם את עניין המדינה העצמאית.

2.להגיע למצב שבריטניה לא מחליטה על ההתנהלות בארץ והיהודים יכולים להקים מדינה עצמאית בלי הגבלות.

3.הפליטים היהודים שהיו במחנות העקורים יזכו להיכנס לארץ ולהתיישב בה ולהינצל.

ההנהגה הציונית הבינה שהם חייבים להתפשר אז אומנם תהיה להם מדינה קטנה יותר ממה שחשבו אבל לפחות היא תהיה מדינה שלהם שבה יוכלו להתנהל כרצונם. לפתח אותה ומעל הכל ליישב בה את העקורים, היהודים שניצלו מהשואה ולא היה להם מקום להתיישב בו.

לוועידת פריס היה חלק חשוב בתוכנית החלוקה שתוחלט בכ”ט בנובמבר מכיוון שהיא הראתה את ההתגמשות של העם היהודי הציוני ואת האפשרות לבצע את החלוקה ובהמשך את קידום הקמת המדינה. 

בסופו של דבר הפעולות של היישוב היהודי הצליחו. בשנת 1947 עלה לדיון באו”ם השאלה על עתיד מדינת ישראל וכך, בתמיכת ארה”ב שנהייתה מעצמה שולטת במזרח התיכון וברית המועצות התקבלה בכ”ט בנובמבר 1947 [י”ז כסלו תש”ח] החלטה על חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום, יהודית וערבית והפסקת המנדט הבריטי בארץ. 

הגורמים שסייעו להחלטה:

1. ההבנה שאין פתרון מעשי לבעיית העקורים מארצות אירופה.
2. הלחצים מצד ארה”ב שנהפכה למעצמה להשגת האישור. [מטרת ארה”ב שהעקורים ישתלבו בישראל ולא בארה”ב]
3. ההבנה של בריטניה שאין לה צורך בשטח של ישראל ובבעיות הקשורות לארץ.
4. המאבק המתמיד של יהודי היישוב בדרכים שונות והחשש מהחמרת המאבק.

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.הסבירו מהם “מחנות העקורים” היכן וכיצד נוצרו? ואיך הם שימשו כגורם מסייע בטענתו של בן גוריון להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל?

2.כתוצאה מהבחירות בבריטניה מהי תקוות היהודים ביישוב היהודי בארץ? האם השיגו את מטרתם? כיצד הגיבו לדברי ראש הממשלה הבריטי?

3.באילו דרכים פעלו היהודים כדי לקדם את המדינה היהודית בארץ לאחר מלחמת העולם השנייה?

4. כתבו על ועידת אנגלו-אמריקני מי יזם אותה? מה הייתה מטרתה? מה היו המסקנות שלה? כיצד הגיבו הבריטים למסקנות הוועידה?

5. כתבו על וועידת פריס. מי השתתף בה? מה הייתה מטרתה? מה היו מסקנותיה? האם היא תרמה להתקדמות בהקמת המדינה? מה היה המניע העיקרי לשינוי בגישה הציונית לגבי חלוקת הארץ?