התפתחות היישוב היהודי מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד סוף מלחמת העולם השנייה
התפתחות היישוב היהודי מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד סוף מלחמת העולם השנייה
- הלאומיות בישראל ובעולם
- פרק הישוב היהודי בארץ ישראל
- התפתחות היישוב היהודי מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד סוף מלחמת העולם השנייה
ב”ה
נושא: בונים מדינה במזרח התיכון
נושא: התפתחות היישוב היהודי מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד סוף מלחמת העולם השנייה.
סיכום:
בשנת 1918 מסתיימת מלחמת העולם הראשונה. סיום מלחמה זו גרם לכך שיהיו המון אבדות בעם היהודי. מצד שני היא גם פתחה בפני העם היהודי הזדמנויות רבות להתפתחות. השלטון העות’מאני ששלט בארץ והיה בין המעצמות שהובסו במלחמה יורד מהשלטון בארץ ובמקומו מדינות ההסכמה שניצחו במלחמה מקבלות בעלות על האזור.
בסיום מלחמה זו מסתיים השלטון העות’מאני בישראל ומתחילה תקופה חדשה: תקופת המנדט הבריטי.
ועידת השלום:
לאחר מלחמת העולם הראשונה מתכנסים ראשי המעצמות שניצחו והם מחליטים מה לעשות עם המדינות שחיו בעבר תחת שלטון המעצמות שנוצחו. בסופו של דבר הוחלט שהעמים שהיו תחת שלטון של אחרים לא יקבלו באופן מיידי עצמאות מדינית אלא יימסרו בידי אחת המעצמות שניצחו לתקופת מעבר. בתקופה זו שהם יהיו תחתם הם יכינו את אותן מדינות למצב של עצמאות מלאה ללא צורך בתיווך ועזרה.
מנדט– ייפוי כוח, פיקדון.
כתב מנדט– פירוט ההתחייבות של המעצמה לפעול במקום שקיבלה.
המעצמות קיבלו אישור לפעול בתוך הארצות כשהן צריכות להתחייב לכך ש:
1. הן יפעלו למען קידום האוכלוסייה בארץ והכנתם למצב של מדינה עצמאית .
2.הן ידווחו באופן רצוף לחבר הלאומים על מצב המדינות.
התהליך לקראת המנדט הבריטי בארץ ישראל:
ועידן סן-רמו– בשנת 1920 נפגשו נציגי המדינות המנצחות ושם חילקו בין המעצמות המנצחות את המדינות שיהיו תחת חסותם ויסייעו להן במעבר ממדינה נשלטת למדינה עצמאית.
בריטניה קיבלה את ישראל ועירק.
צרפת את סוריה ולבנון.
בכתב המנדט של ארץ ישראל נרשם שבריטניה מתחייבת לסייע ליהודים בישראל לחזק את המקום ולהכין את הארץ למצב שהמקום יוכל להיות מתאים לבית לעם היהודי בהתאם להצהרת בלפור.
בנוסף, היא תקל ותעודד עלייה יהודית תוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.
כדי לבצע את הדבר הבריטים היו חייבים סיוע מאנשים מהעם היהודי שמכירים את העם היהודי ויכולים לייעץ להם מה נכון לעם וכיצד לפעול בצורה שתגרום ליהודי העולם להגיע לארץ, להתיישב בה ולהקים אותה מחדש. וכך הוקמה הסוכנות היהודית.
הסוכנות היהודית:
הסוכנות היהודית בשמה הוקמה ב1929 כך שבין 1920 עד 1929 [9 שנים] מי שפעל בתפקיד זה הייתה ההנהלה של “ההסתדרות הציונית” שפעלה כבר לפני כן למען היישוב וקיבלה הכרה בשנת 1920 ככזו שתוכר בהמשך כסוכנות היהודית.
סעיף 4 לכתב המנדט קובע ש”סוכנות יהודית מתאימה תוכר כגוף ציבורי לצורך ייעוץ ושיתוף פעולה עם שלטונות המנדט בנושאים כלכליים, חברתיים ואחרים, העלולים להשפיע על הקמת הבית הלאומי היהודי ועל האינטרסים של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל”.
תפקידי הסוכנות היהודית:
תפקידה של הסוכנות היהודית היה לשתף פעולה עם הבריטים ולסייע להם לממש את מטרות המנדט היא שימשה כ:
1. מקשרת בין העם היהודי בארץ לבין השלטון הבריטי. [מסייעת ומייעצת בכל התחומים שקשורים ליהודים].
2. הייתה מוסד השלטון של העם היהודי בארץ. [היא הייתה אחראית לכל תחומי השלטון בארץ]
3. קישרה בין יהודי הארץ ליהודי התפוצות. [יצרה תקשורת בין יהודי העולם בארץ ובחו”ל]
חיזקה ועודדה את העלייה לארץ. [גרמה לצעירים רבים מחו”ל להגיע לארץ ולבנותה]. 4
חיזקה את הקשר בין העם לארץ. [חיזקה את הזהות של העם והקשר לארץ ישראל]. 5
כיום, לאחר שהשליטה עברה לממשלה הסוכנות היהודית מתמקדת ב:
1. חיזוק יהודי הארץ והתפוצות לארץ ישראל.
2. עידוד עליה יהודית לארץ ישראל.
הבטחת ביטחונם של יהודי התפוצות בעולם.. 3
האם התוצאות של מלחמת העולם הראשונה סייעו ליישוב היהודי בארץ או לא?
כדי להמחיש את השינוי הגדול שמתרחש בארץ ביישוב היהודי נסתכל על הטבלה המראה את המצב לפני מלחמת העולם הראשונה ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. מדובר בסך הכל ב27 שנים שבהם נראה שינוי משמעותי מאוד בקרב העם היהודי בארץ.
מצב ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה [1918] עד לסוף מלחמת העולם השנייה [1945].
מצב היהודים בארץ ישראל בשנת 1945 בשנת 1945[סוף מלחמת העולם ה-2] |
מצב היהודים בארץ ישראל בשנת 1917[לפני מלחמת העולם ה-1]. |
קריטריונים להשוואה: |
550000 יהודים מול 1200000 ערבים. |
60000 יהודים מול כ-600000 ערבים. |
מצב דמוגרפי |
*התיישבות בערים עבריות[רק יהודים]. *קיבוצים ומושבים עבריים. כ26% מהאוכלוסייה ביישובים כפריים. |
* האוכלוסייה היהודית חיה בערים מעורבות [יהודים וערבים] כ-30 מושבות ומעט יישובים שותפיים . 13% מהאוכלוסייה היהודית נמצאת ביישובים כפריים. |
התיישבות בארץ |
*היישוב היהודי בעל ארגון שמירה חזק הנקרא “ההגנה” שמונה כ30000 לוחמים. הארגון הוא צבאי מחתרתי, חצי רשמי[מוכר באופן חלקי על ידי המדינה]. *שתי מחתרות הנקראות בשם: האצ”ל והלח”י. המונות ביחד כ3000 לוחמים . |
*היישוב היהודי תלוי בשמירה בשלטון העות’מאני.
*ארגון קטן בשם “השומר”. |
שמירה |
היישוב היהודי מקים מחלבות, משקים, חקלאות ענפה ומצליח להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית ואף להחזיק כ100000 אנשים מהצבא הבריטי. |
היישוב היהודי עוסק במסחר לכלכלתו ותלוי בכלכלתו בעם הפלסטיני. |
כלכלי |
היישוב מורכב מקהילה פוליטית עם מפלגות שונות. לכל קבוצה יש ייצוג, יש ועד לאומי. הייצוגים של כל קבוצה מתאספים לקביעת החלטות. היישוב מנוהל בצורה מסודרת כמדינה קטנה. |
אין ייצוג והנהגה מסודרים. פועלות בארץ שתי תנועות פועלים בלבד. בשם: |
הנהגה וייצוג פוליטי |
היישוב מנוהל תחת נציב בריטי כשלצידו פועלת הסוכנות היהודית הפועלת בהתאם להצהרת בלפור ולמען מטרות בניית היישוב היהודי בארץ. |
הישוב תחת שלטון צבאי בריטי שאדיש להצהרת בלפור או לכל עניין הציונות. |
התייחסות הממשל להצהרת בלפור |
ההנהגה והעם הערבי מבינם את מקומם של העם היהודי בארץ ומתחילים להיות עימותים ביניהם. |
התייחסות מבטלת ואדישות |
התייחסות העם הערבי ליהודים בארץ |
ניתן לראות איך תוך 28 שנים היישוב היהודי בארץ מתחזק במהירות בכל תחום שבו מדינה צריכה להתחזק כדי להתייצב כראוי למדינה. כתוצאה מההישגים וההתקדמות המהירה של העם בארץ העם הערבי והנהגתו ושאר אומות העולם מבינים שהעם היהודי פה כדי להישאר.
לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות בגרות בהיסטוריה:
עיין בערך “מנדט” באנציקלופדיה או בכל אתר ידע רשמי. . 1
מהו מנדט? מהו כתב מנדט?
האם לדעתך ההשלכות של מלחמת העולם הראשונה סייעו ליישוב היהודי בארץ או לא? הוכח טענתך.
2. השווה בין מצב היהודים בארץ בסוף מלחמת העולם הראשונה לבין מצבם בסוף מלחמת העולם השנייה בשלושה תחומים. מה ניתן להסיק מההשוואה שהראית?
3. לצורך מה הוקמה הסוכנות היהודית? מהם תפקידיה בעבר ומהם תפקידיה היום? אם היית יכול לדבר עם ראשי הסוכנות מה היית מייעץ להם לעשות כדי לשפר את הישגיהם בתחום האחריות שלהם?