הקמת הגטאות- פולין
הקמת הגטאות- פולין
- טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה
- פרק הקמת הגטאות- פולין
ב”ה
נושא: טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה.
תת נושא: הקמת הגטאות- פולין.
ב-1939 היטלר פונה אל ברית המועצות לצורך הסכם. ברית המועצות תסייע לו במלחמה מול פולין והם יחלקו את שטח פולין ביניהם. הסכם זה נקרא: “הסכם ריבנטרופ-מולוטוב”. כששתי המעצמות כובשות את פולין ומחלקות את השטחים הכבושים לכל אחת. יהודי פולין מתחלקים בין שתי השליטות. כ-2 מיליון יהודים עוברים לשליטת גרמניה וכ-מיליון יהודים לשליטת ברית המועצות.
גרמניה מחלקת את אזורי השליטה של פולין שבבעלותה לשני חלקים: מערב פולין שבה יתיישבו גרמנים ומרכז פולין שיועד לשטח צבאי ששם ירכזו הנאצים את מחנות ההשמדה שלהם ושם תתרחש ההשמדה ההמונית.
לשטח יקראו בשם: “גנרל גוברנאמן”.
הסיבות להתעללות האכזרית מאז הפלישה לפולין ביהודים:
1. חיילי הגרמנים שבגרמניה לא ראו יהודים במראה דתי כי רוב היהודים שם היו משכילים, עשירים ששינו את המראה והלבוש שלהם שיותאם לגרמניה ולמעמדם החדש לאחר האמנציפציה, פתאום הם נחשפים להמון יהודים במראה דתי כמו הציורים והקריקטורות שפרסמו להם והאשימו אותם בכל תחלואי העולם. הם חושבים שהינה, עכשיו נפגשו עם היהודים הורסי התרבות והאנושות שגרמו להם לתבוסת מלחמת העולם הראשונה ולהשלכות של חוזה ורסאי [חוזה ורסאי= החוזה שגרמניה חתמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ושם היו קנסות והגבלות עליה].
2. כתוצאה מהמלחמה גרמניה מבודדת מאירופה וכבר לא מתעניינת בחוקים, ההגבלות או דעת הקהל המוסרי יותר וזו הזדמנות לעשות מה שבא להם ללא גבולות.
3. מלחמה יוצרת תחושות של אדרנלין גבוה וצורך בפורקן והיהודים היו אפשרות מצוינת לפרוק את העצבים שלהם בלי לשאת בתוצאות.
כתוצאה מכך הם מתעללים ומבזים ומשפילים את היהודים בצורה אכזרית ביותר הרבה יותר מהתנהגותם כלפי יהודי גרמניה עד התקיפה בפולין
.
בשלב הזה גרמניה עדיין לא יודעת איך לטפל בכמויות היהודים שיש בשטחי הכיבוש שלה. הפתרון של ההגירה כבר לא רלוונטי בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה וצריך טיפול מהיר ויסודי יותר לדעתם.
כבר בשבועות הראשונים של פרוץ גרמניה לפולין היו חטיפות של יהודים לצורך עבודות שונות, מקרי אונס ושוד, גזירת הפאות והזקנים, השפלות, והריגה של יהודים באופן ספונטני וללא תכנון.
פעולות שנעשו כלפי יהודים עם תחילת מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין:
חוקי נירנברג חלו גם על יהודי פולין.
על יהודי מעל גיל 10 חלה חובת ענידת טלאי צהוב במקום בולט המסמל את השתייכות לעם היהודי.
מעשי אונס ושוד
שריפת בתי כנסת
כספי יהודים הוקפאו והותר להם להחזיק רק 2000 זלוטי [מטבע]
שריפת בתי כנסת
יהודים בגלאי 14-65 נחטפו לעבודות כפייה ועונו לפני כן כדי שיהיו ממושמעים ויעבדו כראוי.
יהודים נדרשו לסמן את העסקים שלהם במגן דוד
נאסר על יהודים להחזיק מקלטי רדיו
נאסר על יהודים לצאת מביתם בשעות הערב עד עלות השחר
נאסר על יהודים לשבת בספסלים ציבוריים
מטרת החוקים לגרום להשפלה, הורדת ערך, חרדות, דיכוי הנפש ומוות.
פקודת היינדריך: [ב21.9.1939]
לאחר 3 שבועות שלח ריינהרד היידריך ראש משטרת הביטחון של גרמניה איגרת בזק אל מפקדי היחידות תחת שליטתו שנקראים האס.אס. שם הוא מסביר את התוכנית שהתגבשה לצורך הטיפול בבעיית היהודים.
האיגרת עסקה בכמה נושאים:
א. ריכוז ובידוד היהודים– ריכוז היהודים למקום אחד – העברה של היהודים מהעיירות הקטנות בשטחי מערב פולין, פיזורם לקבוצות שמתחת ל-500 איש וריכוזם למקומות שיהיו סמוכים לתחבורה. בסופו של דבר הם יעברו למקום מרכזי שיהיה תחת שליטת הנאצים ויקרא בשם: “הגנרלגוברנאמן” [האזור שבו הוקמו מחנות ההשמדה]
ב. היודינרט– הקמת מועצה יהודית בכל מקום-המועצה היהודית תהיה עד 24 אנשים שהם ראשי העם [אנשים בעלי סמכות ושהעם מקשיב להם]. והיא תיקרא בשם: “יודינרט” אותם אנשים יטפלו בכל ענייני היהודים תחת ההוראות המדויקות של גרמניה [העברה ממקום למקום, רישום גילאים, מין, שמות, מקצועות, העברת אוכל.
ג. אריזציה– לקיחת המפעלים, העסקים והרכוש של היהודים והעברתם לממשלת גרמניה נקראת בשם:” אריזציה”. התהליך היה בשלבים כי היהודים החזיקו מפעלים שכלכלו את האזור ולכן היה צריך לדאוג שהאספקה עדיין תגיע לאנשים ולכן מפעלים שהיו חשובים ובעלי ערך לגרמניה ולמקום נשארו בחזקת יהודים עד שכבר לא היה צריך אותם יותר.
פעולות ומטרת הפעולות:
ריכוז ובידוד-גירוש היהודים מהעיירות והכפרים והעברה למקום מרכזי “גנרלגוברנמן” ליד אמצעי תחבורה.
המטרה: זיהוי היהודים. חוסר רצון להיות לידם, הבדלה ביניהם לבין האזרחים, נתינת תחושה של זרות, ניכור והשפלה והורדת הערך העצמי כדי שלא יתקוממו על העוול שנעשה להם. בנוסף, הדבר יקל עליהם והם יוכלו להשתמש בהם או להרוג אותם בצורה מהירה יותר כשהם מרוכזים ביחד.
ניצול כוח עבודה– חטיפת יהודים לעבודות כפייה, לפני ששלחו אותם היו מענים אותם כדי שיסכימו לעבוד בתנאי עבודה אכזריים לצורך סיוע במלחמה. המטרה הייתה שהגרמנים ינצלו את כוחם של היהודים לצורך מטרותיהם במינימום השקעה.
אריזציה– מימון גרמניה וצורכי מלחמה- לקיחת רכוש וכספי היהודים בכוח “חוקי” לצורך ביסוס גרמניה והתחמשותה לקראת המלחמה. [אריזציה]
יודינרט– הקמת היודינרט שהיא קבוצה של 12-24 יהודים בעלי סמכות שינהלו את הגטו.
המטרה להוריד מהגרמנים את ההתנהלות מול היהודים, למעט התערבבות ביניהם, למעט מרידות, לחסוך בכוח אדם.
דרכי טיפול ביהודים:
שתי תכניות הנאצים העלו לטיפול בכמות היהודים הגדולה שנחתה עליהם אחרי כיבוש פולין:
שמורה באזור לובלין-תכנית של ריכוז כ-80 אלף יהודים בלובלין, המקום היה מלא ביצות ולכן שורץ מחלות כך שכשהיהודים יהיו שם הם ימותו לבד וכך יוסיפו לשם עוד עד שימותו כולם.
תוכנית מדגסקר– מדגסקאר היה אי במערב אפריקה והוא היה בתוך שליטת צרפת. לאחר שצרפת נכבשה על ידי הגרמנים הייתה התוכנית מציאותית יותר, לשים את כל היהודים שם בצורת גטו גדול כשהנאצים שולטים עליהם. את ההגעה לשם יממנו דרך תרומות של יהודי העולם.
שתי התכניות לא יצאו לפועל בסופו של דבר.
בניית הגטאות:
משימת ריכוז היהודים למקום אחד גרמה לכך שיהיה צריך לבנות מקום שיאכלס אותם.
רוב הגטאות הוקמו בשנים 1940-1941
היו שני סוגי גטו: סגור או פתוח.
גטו סגור- גטו שהיהודים לא יכלו לצאת ממנו חוץ ממעט אנשים שקיבלו אישור לכך לצורך עבודה חיונית לגרמנים. כדי שלא יצאו ממנו הוא היה מוקף חומות אבן או עץ וחוטי תיל מברזל. כוחות גרמנים ופולנים היו מקיפים אותו ושומרים שלא יברחו משם.
גטו פתוח- היה גטו שהיהודים יכלו לבוא ולצאת מהגטו לעבודה ולהראות תעודות תחת מגבלות המשטרה.
יהודים בגטו אושוויץ, מתוך וייקפדיה, נחלת הכלל
גטאות לדוגמא:
גטו פיוטרקוב: [פולין]
זמן הקמה: אוקטובר 1939
מיקום: מרכז פולין, העיר פיוטרקוב
סוג הגטו: גטו פתוח
גטו לודג’: [פולין]
זמן הקמה: פברואר 1940
מיקום הגטו: פולין, לודג’
סוג הגטו: גטו סגור מ-1.5.1940
גטו ורשה: [פולין]
זמן הקמת הגטו: הוקם ב-11.1940
זמן הקמה: בערך תוך חצי שנה
מיקום: ורשה [פולין]
כמות אנשים בגטו: חצי מיליון יהודים.
סוג הגטו: גטו פתוח שבסוף שנת 1941 נהפך לגטו סגור [היהודים חויבו לבנות חומה 3 מטרים סביבו]
הערות: היה הגטו הגדול ביותר שנבנה.
גטו קובנא [ברית המועצות]
זמן הקמת הגטו: 1941
סגירת הגטו: 15.8.1941
כמות יהודים בגטו: 36000
סוג הגטו: גטו סגור
הערות: הופסקה פעילות באמצע 1944 לאחר 5 פעמים שהוא צומצם והיהודים שם נשלחו למחנות השמדה או לעבודות כפיה.
לצורך מה נבנו הגטאות?
הסיבות המוצהרות של הנאצים להקמת הגטאות:
שמירה על אזרחי המקום– הגרמנים טענו שהיהודים גנבו “…נטלו חלק בהתנפלויות של לוחמי הגרילה ובמעשי שוד”.
הגנת היהודים– הנאצים טענו שהאוכלוסייה האזרחית שונאת יהודים ולכן יכולה לפגוע בהם וכדי שלא יפגעו בהם אז הדבר הכי נכון יהיה לשים את היהודים במקום אחד וכך להרחיק אותם מסכנה.
מניעת השוק השחור– הנאצים טענו שהיהודים יודעים לנצל הזדמנויות להתעשר ומכיוון שעכשיו זמן מלחמה זו הזדמנות מצוינת בשבילם למכור סחורות לא בצורה חוקית וכך כשהם בגטו לא תהיה להם אפשרות לעשות את זה.
מניעת הדבקה של מחלות– הנאצים טענו שהיהודים הם אנשים חולים ומלוכלכים ולכן מפיצים מחלות וכדי שהם לא ידביקו את האוכלוסייה הם צריכים להיות במקום סגור משלהם.
הסיבות האמתיות להקמת הגטאות:
כוח עבודה מהיר וזול– הנאצים היו צריכים לצורך המלחמה ולכלכלת גרמניה הרבה אנשים שיעבדו בשבילם וו הייתה דרך מהירה ומצוינת להשיג כוח עבודה ללא תשלום ובלי השקעה בתנאי עבודה או בפועלים. הם פשוט היו מגיעים במשאיות ונשק וחוטפים גברים מהגטו לצורך עבודות כפייה.
השמדת היהודים– הנאצים הבינו שברגע שירכזו את היהודים במקום אחד שהוא מקום צפוף, תת תנאים, הרעבה, קור ובלי טיפול רפואי ראוי הם מהר מאוד יחלו וידביקו אחד את השני וכך ימותו בצורה מהירה ביותר בלי התערבות שלהם.
התנהלות על פי תורת הגזע– הנאצים רצו ליישם את תורת הגזע שאומרת שלכל קבוצה באנושות יש את הייחוד שלה וכך הם הבדילו בין גזע הארי לגזע שלדעתם אינו ראוי לחיות איתם.
לקיחת רכוש היהודים– הגרמנים אמרו ליהודים שהם יכולים לקחת את רכושם לגטו אך בפועל היה קשה להעביר את הרכוש לגטו הצפוף מאוד כשהדרך ארוכה והתנאים קשים וכך הגרמנים יכלו לקחת את כל הנכסים ורכוש היהודים שנשאר מאחור בלי להתמודד עם וויכוחים ומריבות .
ניהול ופיקוח בגטאות:
ראשי משטרת הביטחון האס.אס, הגאסטפו- ראשי הביטחון בגרמניה היו האחראים הראשיים על הגטאות והם סיפקו ליהודים: חשמל, מים, סילוק אשפה, גז ואת הדברים לצורך ניהול מקום.
המטבע בגטו– הכסף שהתנהלו איתו בגטו כדי להראות ליהודים שחייהם מתנהלים כרגיל היו שטרות ומטבעות שיוצרו במיוחד לגטו ולא מארק גרמני[לא הרשו ליהודים להשתמש בכסף גרמני]
כדי לסייע בניהול ושהגרמנים יצטרכו כמה שפחות להתעסק עם יהודים אם הם לא חייבים הם מינו קבוצה אחראית מהעם היהודי לנהל [היודנרט] , להעביר הודעות ולאכוף[המשטרה היהודית].
יודנרט:
הנאצים מינו אנשים מהעם היהודי שהיו בעלי סמכות אצל היהודים והם אלה שהיו אחראים לקבל הוראות מהגרמנים, להעביר אותם ליהודים ולבצע אותם בגטו. [רבנים מכובדים או אנשים בעלי משמעות ליהודים]
כמות האנשים שהיו ביודנרט היתה תלוי בגודל הגטו בין 12-24 אנשים והיה לכל יודנרט את המנהיג שמינו אותו הגרמנים לנהל.
היודנרט עבדו גם עם הגרמנים וגם עם היהודים. מצד אחד הם היו צריכים לקבל הוראות מהגרמנים והיו אחראים על הביצוע של ההוראות ומצד שני הם היו צריכים להעביר את המסרים ליהודים, לטפל בבעיות שהיו בגטו, לנהל אותו ולפעול למען החיים של היהודים שם.
היו מבין היודנרט כאלה שלא היו מעוניינים להיבחר לתפקיד כיוון שלא רצו לשתף פעולה עם הנאצים או לקחת חלק בהחלטות קשות ביותר כמו רשימות “אקציה” והיו כאלה שבחרו כן לקחת את התפקיד כי הבינו שאם ייקחו הם יכולים להשפיע, לעזור ולנסות לעשות את המצב טוב יותר בשביל היהודים או לסייע לעצמם ולמשפחות שלהם כשהם ראשי המקום.
הקשיים של היהודים ששמשו ביודנרט היו בקושי להחליט מה הדבר הנכון לעשות בתור מנהיגי הגטו.
האם לסייע ליהודים במרידות שקטות או לשמור על ניהול תקין של הגטו כדי לנסות להציל יהודים?
את מי מהיהודים להכניס לרשימה של האקציה [רשימה של יהודים שיצאו למחנה השמדה]?
איך לפעול מול הגרמנים כשהמצב נהפך לבלתי נסבל והצפיפות, המחלות והרעב התרבו?
האם לסכן את חייהם או חיי היהודים בגטו? [היודנרט היו באופן קבוע מאוימים על ידי הגרמנים שיוצאו להורג אם לא יבצעו את המשימות שניתנו להם].
איך לחלק את הקצבת האוכל שניתנה כמה לסייע לכאלה שאין להם ובאיזה מחיר?
מה לעשות עם אנשים חולים במחלה מדבקת?
במצב של התקפות גרמניות פתאומיות עד כמה לסייע ולנסות למנוע אותם? איפה הגבול בין לסכן את עצמם ולשמור על חיים לבין לעזור לאחר?
המטרות של הנאצים במינוי היודנרט:
חיסכון בכוח אדם– גרמניה הייתה זקוקה לגרמנים לצורך הלחימה והייתה צריכה לחסוך בכוח אדם.
מניעת התערבבות עם היהודים– הנאצים רצו להמעיט כמה שאפשר להיות באזור של היהודים וכך כשהאחראים הם היהודים עצמם לניהול שלהם אז הנאצים פנויים מלהשקיע את זמנם בניהול וסדר של הגטאות.
מניעת מרידות– הנאצים הקפידו למנות אנשים שהיהודים יקשיבו להם וכך הם מנעו מעצמם מרידות שיכולות להיות בגטאות.
פעולות של היודנרט:
למרות שהמטרות לגטאות וליודנרט היו זהות כל יודנרט פעל בדרכים שונות לפי האישיות, הבנת התפקיד והמטרות שלהם.
סירוב לשיתופי פעולה– היו מנהיגים שסירבו לשתף פעולה עם העברת יהודים למחנה עבודה.[ד”ר פרנס, גטו לבוב]
ביטול גזרות– היו מנהיגים יהודים שחיפשו דרכים להקל על יהודי הגטו במתן שוחד וסיוע בדרכים שונות לנאצים.
יצרנות– היו הרבה מנהיגים אצל היהודים שניסו לייצר עבודה ואספקה כדי שהגרמנים יראו שמשתלם להם להחזיק את אנשי הגטו וכך להציל את חיי יהודי הגטו. או כדי לייצר בגטו ולמכור את הסחורה בשקט בחוץ וכך להצליח להשיג כסף או מצרכי מזון לכלכלת יושבי הגטו. בנוסף, התעסוקה הייתה פעילות שגרמה לאנשים לעשייה, לפעילות ולתחושת ערך.
לדוגמא: גטו לודג’ שייצר מדים, נעלים, פרוות וכך הצליח לשרוד ארבע שנים וארבעה חודשים למרות שהיה הראשון שהוקם הוא היה האחרון שחוסל בזכות הייצור שלו.
התאבדות– היו מנהיגי יהודים שכששמעו לאן היהודים מגורשים בחרו להתאבד. [צ’רניקוב, גטו ורשה]
מציאת דרכים חלופיות להשגת אוכל– המזון שהגיע מהגרמנים היה מוקצב בכמות מועטה מאוד לכל נפש והגיע באיכות ירודה מאוד. דבר זה גרם ליודנרט לחשוב על רעיונות כיצד לארגן אספקה של מזון ולחלק לגטאות בשליטתו.
סיוע ליתומים- היודנרט סייע למשפחות ולילדים שהאב והאחים נלקחו ולא שבו. הוא הביא להם אוכל ודאג להם.
היודנרט גם הקים מטבחים ציבוריים לצורך האכלת יתומים.
בריאות ורפואה-כתוצאה מהצפיפות במקום, התברואה הלקויה, הרעב, הקור והמחסור היו הרבה בעיות בריאות בגטו. היודנרט עסק בהקמת בתי רפואה ומרפאות ואפילו מעבדה לבדיקת בדיקות . הם העתיקו את הארגונים שהכירו בפולין לפני המלחמה והתנהלו באותה צורה בגטו כדי לשמור על בריאות אנשי הגטו.[בגטו היו גם רופאים ואחיות יהודים]
הקמת אירועי תרבות- היודנרט הקימו פעילויות תרבות, טקסים, אירועים כדי להרים את האווירה בגטו.
הקמת בתי חינוך- היודנרט הקימו מוסד חינוכי לילדים כדי שילכו ללמוד וישכילו.
הקמת בתי כנסת ולימוד תורה- היודנרט הקימו מקומות שיהיה אפשר לבוא להתפלל, ללמוד תורה.
בגטאות היו מרכזים פעילים שעסקו בנתינת שירות במחיר זול כדי לנהל חיי תרבות ורוח ולא לשקוע לבטלה ודיכאון למרות המצב הקשה ביותר.
עדיין, היו מעמדות והיו כאלה שהיה להם יותר והצליחו להביא אוכל לעצמם מבחוץ מעבר לקצובה הקבועה ויכלו לצאת אפילו למסעדה בגטו ולאירועי תרבות בתשלום והיו כאלה שמתו מהר מאוד מרעב וחולי או מפצעי מכות של שוטרים.
המשטרה היהודית:
המשטרה היהודית נבחרה על ידי היודנרט והייתה תחת השליטה של היודנרט. הם היו אמורים לאכוף את ההוראות של האחראים היהודים. הם היו אחראים על השמירה בגטו ואחראים לסייע כשניתנה הוראה להוציא את היהודים מהגטו למחנות ההשמדה או לעבודה.
הגרמנים הורו לבחור שוטרים, היהודים נבחרו על פי האישיות שלהם. בחרו בדרך כלל את סוג האנשים הקשים והאכזריים שבמקום או כאלה שלא מעורבים רגשית ויכולים לעמוד במשימות של הגרמנים.
היו גם שוטרים יהודים במשטרה היהודית שהצטרפו כדי לסייע ולעזור מבפנים למחתרת היהודית וליהודים. בכך שבמה שיוכלו יעזרו.
מתפקידי המשטרה היהודית:
לחטוף יהודים מהבתים או הרחובות בגטו לצורך עבודות כפייה של הגרמנים לפי הכמות הנדרשת.
לוודא שהכללים של הגרמנים נשמרים [הליכה לא על המדרכה, לא לגנוב אוכל, ללכת עם טלאי, לא להחביא רכוש וכו’]
לסייע בהוצאת יהודים למחנות ההשמדה- להוציא אותם מהגטו, לרכז אותם במקום אחד לפני היציאה למחנה ההשמדה.
לפקח, להוציא יהודים לעבודות כפייה ולדאוג להחזרתם לגטו [שלא יברחו].
לגבות כספים מיהודי הגטו.
מי היו היהודים במשטרה היהודית?
היו יהודים מהמשטרה היהודית שהתנהגו אל אחיהם היהודים בחמלה וניסו לסייע במה שיכלו או שבחרו להשתתף במשטרה היהודית כדי לסייע ולהשתתף בפעילויות המחתרתיות נגד הגרמנים כשהם בתפקיד שנותן להם אפשרות פעולה והיו כאלה שהתנהגו בצורה אכזרית וקרה כלפי היהודים ולמדו מההתנהגות האכזרית של הגרמנים או כאלה שלא ראו עצמם כיהודים ובזו להם [מומרים].
הגרמנים העדיפו כמובן שהיהודים במשטרה היהודית יהיו כאלה שהם בלי קשר רגשי ליהודי הגטו ולכן הרבה פעמים ציוו על היודנרט לבחור יהודים בעלי אופי קר וקשוח שלא מחוברים לעולם היהודי.
כיצד שכנעו הגרמנים את היהודים להיכנס למשטרה היהודית?
המשטרה היהודית קיבלה הטבות:
קיבלו מנת אוכל גדולה יותר משאר היהודים.
לא נלקחו לעבודות כפיה.
לא נגבו מהם כספים כקנסות.
היו מוגנים יותר מאחרים כל עוד מילאו את המשימות שלהם.
שמירה- שלושה משטרות היו בגטו:
משטרה יהודית- המשטרה היהודית שמרה בתוך הגטו על ניהולו.
משטרה פולנית- משטרה של חיילים פולנים שהיו צריכים להקשיב להוראות המשטרה הגרמנית ולבצע אותם. [אכזריים לא פחות מהגרמנים]. הייתה להם אפשרות טובה יותר להתנהל מאשר למשטרה הגרמנית כי הם הבינו את השפה של היהודים.
משטרה גרמנית -האס. אס המשטרה שהייתה אחראית על כולם ונתנה את ההוראות הגבוהות.
מאבק הישרדות- קדושת החיים:
הצפיפות, המחלות, הרעב, הקור וההשפלות שהיהודים ספגו באופן קבוע יכלו לגרום להרבה אנשים להתאבד ולהחליט שהם לא רוצים חיים כאלה. אבל דווקא מהמקום הזה היהודים נאבקו על חייהם במסירות ובקביעות. הם ניסו למצוא דרכים להרים את רוחם ולחיות. קדושת החיים קיבלה בשנים אלה של דיכוי והשפלה משמעות הרבה יותר חזקה מבעבר.
בעבר אנשים מתו על קידוש השם, העדיפו למות אך לא לחרוג מקיום המצוות. בתקופה זו מנהיגים כמו הרב ניסנבויים העבירו את המסר שיש לעשות הכל על מנת להישאר בחיים.
יצרנות–
בהרבה גטאות הקימו היהודים גני ירקות, בתי מלאכה שייצרו דברים שונים בעלי ערך כמו: מזוודות, אוכפים, פרוות, תיקים, מדים. בדרך זו גם העסיקו את היהודים וכך הפעילו אותם, גם נתנו תחושת ערך וגם המוצרים האיכותיים נמכרו וכך יכלו לקבל אוכל מעבר לכמות שקיבלו מהגרמנים.
בתי רפואה:
הקמת בתי רפואה על ידי היהודים והפעלה של בתי הרפואה על ידי היהודים גרמו לכך שאנשים יהודים יעבדו שם ויוכלו לסייע לאחיהם לחיות. למרות המחסור הגדול בתרופות ואמצעי רפואה הרופאים והאחיות היהודיים פעלו במסירות רבה והצליחו להציל המון אנשים שהיו חולים במחלות שונות בגטו כתוצאה מהתנאים הקשים במקום.
ועדי בתים:
באופן לא מאורגן הוקמו ועדי בתים בכל אזור שבהם אנשים פעלו בהתנדבות כדי לשמור על המקום, על הניקיון ועל הסדר ועל התפעול התקין והקבוע שלו כדי שיהיו חיים טובים כמה שאפשר.
פעולות תרבות:
היהודים ארגנו מקומות שיוכלו לשיר ולרקוד בהם, לעשות פעילויות שמשמחות את הלב.
הועלו הצגות על ידי יהודים כישרוניים, ערבי זמר, תזמורות, ספריות ציבוריות, תחרויות כתיבה, הרצאות, אירועים וכנסים מרכזים בימי החגים.
למרות האיסור של הנאצים ליצור יהודים המשיכו ליצור בגטו. ציירו ציורים, כתבו יצירות והעלו מחזות.
עיתונות מחתרת:
בגטו היה אסור השימוש ברדיו ובכל זאת אנשים הביאו ושמעו בסתר ידיעות מהעולם והיו מעבירים בין הגטאות עדכונים על הנעשה באירופה ועל הנעשה בארץ ישראל.
תנועות הנוער הקימו עיתונים מחתרתיים והדפיסו את העיתונים על נייר דק שיהיה זול להדפיסו וקל להפיץ אותו.
בעיתונים העבירו מידע כמו מצב התקדמות המלחמה, המטרה של האקציות, הרעיונות למרד ועדכונים ממה שקורה בגטאות.
פרויקט תיעוד ושמירת מידע:
“עונג שבת” פרויקט שיזם ד”ר עמנואל רינגלבלום שהיה היסטוריון וחוקר והיה מחולק לשני תחומים:
איסוף מידע מכל מקור אפשרי, הודעות, פרסומים, כתבות, ציורים, מודעות, , פקודות, מרשמים רפואיים, תעודות קופסאות של ממתקים, עדויות ותיעוד של הידיעות השונות לאחר בדיקתם כראוי.
שימור המידע- הטמנת המידע במיכלי חלב ובמקומות שונים כדי שיוכלו לשמש כדי לספר את הסיפור של היהודים שחיו באותה תקופה ושלא יוכלו למחוק ולהכחיש אותם.
הארגון היה מחתרתי והאנשים שלו קיבלו דירה מחוץ לגטו [באזור של הגרמנים “הארי”] ומסמכים ותעודות מזוייפות כדי שיוכלו לשהות שם כשיצטרכו.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בשנים :1946 ו-1950 כשהמקום שוקם התגלו בשני מקומות מידע שהוחבא והועבר ל”יד ושם”.
יומנים שבהם תיעדו אנשים פרטיים את התקופה מזווית העיניים שלהם כמו לדוגמא: “יומנה של אנה פראנק“.
יומן של נערה יהודייה שתיעדה את כל התקופה וההידרדרות של העם.
השאלת ספרים:
בגטו הקימו ספרייה להשאלת ספרים שהרבה אנשים היו מנויים בה ומשתתפים בפעילויות שהספרייה הייתה עושה.
הספרים נתנו לקוראים אפשרות לברוח מהמציאות של חייהם לזמן קצר, הפיחה בהם תקווה, נתנה להם כוח והרימה את רוחם.
שמירה על המצוות והמנהגים:
למרות הקשיים העצומים בגטו ההיצמדות לשמירת מצוות והאמונה נתנה הרבה כוח לאנשים לעבור את התקופה ורבים מהיהודים שומרי המצוות לא הפסיקו לשמור מצוות על אף הציווי שניתן להם אלא נצמדו למצוות גם במחיר סיכון חייהם והתעללות בהם. היו גטאות שהיה מותר לנהל חיים דתיים והיו שאסור. הדבר היה על פי החלטת המפקד הכללי של הגטו ומידת שנאתו למצוות.
היהודים ערכו טקסי תפילות, תקעו בשופר, הקימו סוכה, ערכו ליל הסדר, הדליקו חנוכייה, ערכו טקסי ברית מילה, בר מצווה, חתונות ואף למדו ולימדו תורה בסתר.
יהודים שלחו שאלות לרבנים בגטו בנושאים הלכתיים קשים ביותר:
דילמות מוסריות דתיות:
האם לאכול אוכל שאינו כשר או לרעוב?
האם להבריח ילדים לבתי נוכריים או כנסיות עד סוף המלחמה ולהסתכן באובדן דתם?
האם מותר להחזיק תעודות גרמניות [ת.ז גרמנית מזויפת] או לא?
האם להצטרף למשטרה היהודית, לתת פקודות, להכאיב ליהודים ולשרוד או להסתכן במוות?
האם לומר קדיש על יהודים שלא וודאי באופן מוחלט שמתו? מתי יש לומר קדיש אם לא וודאי זמן המוות?
האם לחלק מהאוכל שיש למי שאין לו וכך לגרום למצב שלאותו אדם לא יהיה מה שצריך כדי לחיות?
האם להציל יהודי על חשבון סכנה אישית של המציל?
מוסדות חינוך– למרות האיסור מהשלטונות לשלוח את הילדים לרכוש השכלה היהודים הקימו מוסדות שבהם לימדו יהודים אחרים השכלה בסתר. אומנם לא היו מבנים מסודרים ולא הרכב קבוע של קבוצות לימוד אבל לימדו נושאים שונים שהיהודים שהיו בעלי תארי הוראה ידעו.
לדוגמא בגטו ורשה ניסו לפתוח מרכז השכלה ללימודי רפואה בסתר.
יאנוש קורצ’אק ניהל בית יתומים יהודי בורשה משנת 1912 כשב-1940 התקבלה הפקודה לעבור לגטו הוא המשיך את הבית יתומים שם. הוא התייחס לכל ילד באהבה ובכבוד רב ונתן להם לנהל את בית היתומים כשהוא מחזק את כוח יכולותיהם ואת הערך העצמי שלהם. הם קבעו החלטות ותפעלו את המקום בהכנת ארוחות, ניקוי המקום, כביסה ותחזוקה כללית. כשהתקבלה פקודה לצאת לתאי הגזים הוא יצא עם שאר המחנכים בראש חניכיו ולא עזב אותם למרות שיכל להינצל.
תנועות נוער:
לפני שהיהודים נשלחו לגטאות היו תנועות נוער יהודיות כמו: “השומר הצעיר”, “חזית הנוער הציוני”, “עקיבא”, “דרור”, “השומר הדתי” שהוקמו בגרמניה לצורך חיזוק הנוער, העברה של ערכים, חיזוק הקשר הלאומי יהודי, חיזוק הרצון לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה.
מנהיגי התנועות הצליחו לעזוב את גרמניה ולהגיע לארה”ב לפני תחילת המלחמה אבל לאחר מכן חלק מהם כמו: מרדכי אנילביץ, יצחק צוקרמן, וצביה לובטקין החליטו לחזור כדי לנסות לסייע לחניכים שלהם. כשהגיעו הם חזרו לארגן את קבוצות הנוער, לאחד אותם, לכוון, ללמד, לחזק ולהעלות אנרגיות ומעל הכל לתת להם תקווה לעתיד טוב יותר.
המשפט: “היינו שם אך לא חיינו שם” מבטא את המטרה שרצו המדריכים להעביר. אומנם החיים היו קשים ביותר בגטו אבל הם עשו כל שאפשר כדי שהחניכים לא יחוו את התקופה הקשה וסיפקו להם הרבה פעילויות כדי שלא ישקעו באמת הכואבת של חייהם.
המדריכים והמדריכות אספו ילדים ובני נוער שהיו בגטו ללא תעסוקה ולימדו אותם לקרוא ולכתוב, לימדו אותם שירים וסיפורים, מקצועות שונים. שיחקו איתם משחקים ולימדו על אהבת הארץ.
מדריכות תנועות הנוער שהיו עם מראה בהיר כמו “אריות” בהמשך שימשו גם כ”קשריות” . הן היו יוצאות מהגטו ועוברות בין הגטאות השונים וכך היו מעבירות מסרים ועיתונים עם עדכונים וידיעות חשובות ממקום למקום תוך כדי שהן מסתכנות במוות ועינויים קשים מאוד.
ארגונים מחוץ לגטו לסיוע היהודים בגטו:
ארגון הג’וינט:
ארגון שהוקם על ידי יהודי ארה”ב לפני מלחמת העולם השנייה ונועד לתמוך ביהודי העולם על ידי תרומות כספיות שיסייעו בתחזוקת היהודים. הארגון סייע ליהודי הגטו בקניית מוצרים בסיסים לצורך תחזוקת היהודים בגטו כמו: שמיכות, תרופות, מוצרי מזון, ביגוד ועוד. הארגון סייע לפני ואחרי ליהודי פולין . עם השנים כשהאכזריות התגברה והרצון של הגרמנים להשמיד את היהודים גבר הגרמנים אסרו את פעילותו.
ארגון הצ’נטוס:
ארגון יהודי אמריקאי שפעל בניהול והשגחת הנאצים מטרת הארגון הייתה לסייע לילדים יתומים. הארגון הקים מטבחיים גדולים ובתי יתומים להאכלת ילדים, ולסיפוק צרכיהם הבסיסים.
הארגון החזיק אלפי ילדים יתומים ודאג לצרכיהם.
המוח היהודי, העשייה החברתית והלב הגדול בא לידי ביטוי בחיים בגטו. כך שלמרות התקוות של הגרמנים שהגטאות יגרמו ליהודים לתמותה מהירה וגדולה בזמן קצר, החיים בגטו היו מלאי עשייה ופיתוח. והסיבה היתה מכיוון שהם לא התייאשו ונשארו בכאב שלהם אלא ככל האפשר עזרו אחד לשני, בתי תמחוי, הקימו בתי רפואה, בתי כנסת, בתי מלאכה וייצור, מוסדות תרבות, חינוך, קניות, תיקוני תפירה ועוד. הם גרמו לכך שמהר מאוד נבנתה מסגרת חברתית פעילה מסייעת ומתוקנת כך שהצליחו להחזיק הרבה שנים והיו מצליחים לשרוד היטב ואף להתפתח משם למקומות גדולים וטובים אם הגרמנים לא היו רואים שהפתרונות שלהם להמתה טבעית לא הצליחו ובחרו להרוג אותם.
לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות בגרות בהיסטוריה:
- מהי פקודת הידרייך? למי נתנה ומהם הדברים המרכזיים בהם התמקדה?
ב. מהן הסיבות לפעולות שנתנו בפקודת הידריך?
- מהן הסיבות שנתנו ליהודים כששלחו אותם לגטאות? מהן הסיבות האמיתיות לגירוש היהודים לגטאות?
- כתבו מה הייתה הדילמה שעמדה בפני היהודים כשהתבקשו להצטרף ליודנרט?
- כתבו מה הייתה הדילמה ליהודים להצטרף למשטרה היהודית?
- כיצד פעלו היודנרט לסיוע יהודי הגטו? מהם הקשיים שעמדו בפניהם? האם לדעתך יהודי היה צריך להסכים להתמנות ליודנרט או לסרב? מהם נימוקיך?
- בגטו לודג’ הקים היודנרט מפעלים לייצור מוצרים שונים לצורך שימוש הגרמנים. מהן הסיבות שגרמו לו לדעתך להקים מפעל זה? האם אתה מסכימים עם ההחלטה שלו או לא? נמקו תשובתכם.
- היהודים בגטו לאור הקשיים הרבים יכלו לבחור אם לחיות או למות. הם בחרו למרות הכל לעשות ככל האפשר כדי לחיות באילו דרכים שמרו היהודים על קדושת החיים? תן שתי דוגמאות והסבר אותן.
- בגטאות פעלו תנועות נוער שונות. באילו דרכים סייעו תנועות הנוער בגטו?