הצהרת בלפור [2.11.1917] – שיעור נסיון

הצהרת בלפור נמסרה במסמך רשמי וחתום בכתב ידו של לורד בלפור ללורד רוטשילד, במטרה להעבירה להנהגת התנועה הציונית.
העותק המקורי של ההצהרה שמור כיום בספרייה הבריטית כאחד המסמכים ההיסטוריים החשובים במאה.

תרגום לעברית של הצהרת בלפור:

משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג רב לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

“ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת”.

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.

בכבוד רב,

ארתור ג’יימס בלפור 

 

הצהרת בלפור באנגלית

Foreign Office,

November 2nd, 1917.

Dear Lord Rothschild,

I have much pleasure in conveying to you, on behalf of His Majesty’s Government, the following declaration of sympathy with Jewish Zionist aspirations which has been submitted to, and approved by, the Cabinet:

“His Majesty’s Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country”.

I should be grateful if you would bring this declaration to the knowledge of the Zionist Federation.

Yours sincerely Arthur James Balfour 

ב”ה

 

נושא:  התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.

תת נושא: הצהרת בלפור [2.11.1917]

 

כתוצאה מהקשיים שחוו היהודים במלחמת העולם הראשונה מהעות’מאנים ששלטו בארץ, יהודים רבים בחרו להתחיל לפעול למרות ההחלטה הראשונה של הקונגרס הציוני שלא לבחור בשום צד מצדדי המלחמה. 

אחת מהפעולות שנעשו היו על ידי ראשי הקונגרס הציוני ובראשם חיים וייצמן, וייצמן היה בכיר בתנועה הציונית ומדען גדול בתחום הכימיה, הוא חקר חומרים שסייעו ללוחמה ולכן היה מוערך על ידי משרדי התחמושת והממשלה הבריטית. את הידע והקשרים שלו הוא ניצל לצורך החדרת הרעיון הציוני והיתרונות שיסייעו לבריטניה בתמיכה ברעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל ולפעול למען השגת התחייבות פרו-ציונית. [בעד הציונות בארץ ישראל]

בשני לנובמבר שנת 1917 כשחלק מארצות אירופה עדיין במלחמה זו מול זו ואחרות מצטרפות נשלח מאת שר החוץ הבריטי, ארתור ג’ימס בלפור אל הברון רוטשילד. המכתב שמכונה עד היום בשם: “הצהרת בלפור”. חשיבות ההצהרה הזו לעם היהודי הייתה כל כך גדולה כי בעצם היא הראתה שמעצמה גדולה כמו בריטניה מכירה באופן פומבי בזכות של העם היהודי להתיישב בארץ ולחיות את חייו כרצונו. כל המאמצים המדיניים שנעשו על ידי הרצל ועל ידי הקונגרס הציוני להשגת הצ’ארטר [זיכיון] סוף סוף הצליחו. 

אומנם אין פה עדיין שום התחייבות ממשית של בריטניה לפעול למען היהודים אבל היא מרמזת על כך שהיא לא רק שלא תתנגד לכך שארץ ישראל תהווה בית לעם היהודי אלא אף תראה זאת בעין יפה.

 

חשוב לזכור שבאותו זמן השלטון בישראל היה השלטון העות’מאני ובריטניה לא שלטה בארץ אבל היא נלחמה מול העות’מאנים כך שההצהרה הזו נתנה פתח גדול של תקווה לעם היהודי שבמידה ובריטניה תנצח הם סוף סוף יקבלו הכרה כלאום יהודי בארץ ישראל עם זכויות מלאות לכך.

אין ספק שהצהרה זו גרמה ליהודים לרצות לסייע לבריטניה מול העות’מאנים . כך שעכשיו ניתן להבין בצורה ברורה יותר מהי הסיבה לגדודים העבריים שהוקמו ולפעולות המחתרתיות של ניל”י שסייעו לבריטניה מבפנים.

 

מפה ניתן להבין שההצהרה הזו לא הייתה רק ביטוי של רצון טוב של בריטניה בלי סיבות שעמדו מאחורי הרצון להיטיב לעם הנרדף. בריטניה הבינה שכדי לנצח את המלחמה מול האמפרייה העות’מאנית בארץ ישראל היא צריכה סיוע מיהודי העולם ומיהודי ארץ ישראל שנמצאים בתוך הארץ ויכולים לסייע מבפנים ולהעביר מידע שיכול לסייע להם בניצחון.  בהצהרה שהתפרסמה היא בעצם גרמה לעם היהודי לרצות לסייע ולנקוט צד מה שעד אותו זמן הסוכנות הציונית נמנעה מלעשות. 

בשנת 1918 מדינות ההסכמה מנצחות את מדינות המרכז והם מתכנסות לצורך סיכומים והחלטות. 

הוחלט שהמדינות שנכבשו והיו תחת שליטה של האימפריות המובסות יעברו להיות תחת שליטת המעצמות המנצחות כשהן מלוות אותן בתהליך “חפיפה” עד שהן יצליחו להתחזק ולהתבסס ויצליחו להתנהל כמדינה עצמאית ללא תלות.

בשנת 1922 בחלוקת המדינות   למעצמות השולטות בריטניה מקבלת את ישראל ואת עירק. היא מתחייבת בכתב המנדט לעשות את כל מה שצריך כדי לסייע לעם היהודי להתבסס כמדינת לאום בארץ ישראל ולדווח על הפעולות שנעשו למדינות השולטות. 

 

כך הופכת התנועה הציונית לגוף מוכר ומקובל באישור המעצמות והיא מתחילה לפעול בארץ למימוש הזכות הלאומית יהודית בארץ ישראל בצורה הרבה יותר חזקה, מהירה, ועם הרבה יותר אנרגיות וכוחות כשהמעצמות מאחוריהן נתנו את ברכתן.

 

הקשיים בניסוח ההצהרה:

בהצהרה כזו כל מילה שנכתבת בה היא מדויקת מאוד ומחייבת את הממשלה ולכן, כל מילה שנכתבת ויכולה להתפרש לכמה אפשרויות מהווה בעיה.

השימוש במושג: “בית לאומי” ולא “מדינה”-יש פה מושג שאינו מובן למה הכוונה בית לאומי? האם מתחייבים לתת שליטה בלעדית על אזור מסוים? האם השליטה תהיה חלקית כמו שכירות? מה הכוונה לבית לאומי? יש פה הגדרה חדשה שאינה ברורה .

 

השימוש במשפט: “ממשלת בריטניה רואה בעין יפה… ותעשה כמיטב מאמציה”- מה הכוונה רואה בעין יפה ותעשה כמיטב מאמציה? למה ממשלת בריטניה מתחייבת פה? האם היא תילחם למען כך שיהיה לעם היהודי מדינה ומקום לגור בו? האם היא תעביר כספים? האם היא תפעל באופן דיפלומטי בלבד ותכריז שהיא מכירה בהם רק באופן מילולי בלי מעשים?  מה בדיוק התחייבות שלה?

במילים אחרות, אין פה התחייבות מפורשת לסיוע מוגדר וברור שאפשר להסתמך עליו.

 

הגדרת השטח שבריטניה מתחייבת לו– אין בכל ההצהרה הגדרה של השטח הניתן. לא גבולות ולא אזורים או ערים שבריטניה מתחייבת להעביר לשליטת היהודים. ההתחייבות היא להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל“. האם הם מתחייבים לכל הארץ? חלק מהארץ? איזה חלק?   למה התכוונו כשאמרו בית בארץ ישראל? איפה?

התנאי של בריטניה שהפעולות שלה להקמת מדינה יהודית לא יפגעו בזכויות של עמים אחרים: “בתנאי ברור ש: לא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ”- גם המשפט הזה מעורר תהיות למה התכוונה בריטניה? איך ניתן להקים מדינה יהודית לאומית בלי לפגוע בלאום אחר שנמצא במקום? צריך לבחור איזה לאום מקבל את השליטה על האזור וברגע שבוחרים לאום ששולט על האזור ברור שהלאום השני יפגע בדרך מסוימת. [במיוחד אם הלאום השני אינו מעוניין שהלאום הנבחר ישלוט באזור]

 

התנאי הנוסף של בריטניה: הקמת הבית היהודי בארץ לא יפגע בזכויות היהודים בעולם: “לא יעשה דבר העלול לפגוע…בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים ברחבי העולם”.

איך בדיוק ממשלת בריטניה יכולה להתחייב לדבר כזה? זוהי אמירה כללית שאין דרך להתחייב אליה כיוון שבריטניה לא שולטת על כל העולם ולכן אין לה את היכולת לעצור החלטות של מדינות אחרות. באותה מידה אם כל מדינה תבחר לגרש את היהודים מארצה כי יש ליהודים כבר מקום משלהם אין זו סיבה טובה לגרום לכך שלא תהיה לעם היהודי מדינה רק כדי לגרום לכך שיהודים בחו”ל יהיו מרוצים.

 

הסיבות [הגורמים] להצהרת בלפור:

דיי ברור שבריטניה ידעה שברגע שהיא תפרסם את הצהרת בלפור היא תכנס לבעיה לא רק עם טורקיה אלא עם כל העולם הערבי שיצדד מן הסתם בטורקיה. [מדינת איסלאם] אם כך גם ברור לנו שהרצון הטוב של הבריטים להכיר  בעובדה שהעם היהודי צריך ארץ לא באמת יגרום להם לסייע לעם היהודי ולסכן את עצמם. צריכה להיות מטרה הרבה יותר רווחית לבריטניה בשביל לפעול למען יהודי העולם בפומבי.

 

1. שליטה באזור חשוב- לבריטניה היה אינטרס לשלוט על ארץ ישראל לאחר שטורקיה תובס מכיוון שהמיקום של ארץ ישראל נמצא בדיוק בגבול של תעלת סואץ, תעלת  סואץ היא הנתיב הימי של אנגליה שמוביל להודו ולמושבות שלה באזור מצרים. בנוסף, המקום חשוב לבריטים כי הוא מקצר את הדרך למפרץ הפרסי בשליטתה ולאזורי הנפט של בריטניה וכך מקל על ההגעה לשם. לכן היה חשוב לבריטים לשלוט באזור.

 הדרך הכי טובה לשלוט באזור בלי להעביר לשם אזרחים בריטים וצבא בריטי היא לשים שם עם שניתן לסמוך עליו וייתן להם מעבר חופשי למקום.  העם היהודי הוכיח את נאמנותו לבריטים [מחתרת ניל”י גדודים עבריים, סיוע של חיים וייצמן שהיה אחד מהמשפיעים בתנועה וההנהגה הציונית בתחום הנשק] ולכן כדאי להם שהיהודים יהיו באזור. 

הם הבינו שהערבים יתמכו בשלטון העות’מאני שיובס ולכן לא יהיה ניתן לסמוך עליהם, לעומתם, היהודים יכולים להיות בעלי ברית נאמנים יותר.  

2. קבלת סיוע מארה”ב- בריטניה ידעה שיש הרבה יהודים בארה”ב ושיש להם כוח להניע דברים בארה”ב ומכיוון שהיא רצתה שארה”ב תכנס למלחמה ותסייע להם בכסף ובלחימה היא פרסמה את ההצהרה שהיא מתחייבת לסייע ליהודי ישראל וכך גרמה ליהודי ארה”ב לרצות שבריטניה תנצח כי אם בריטניה מנצחת ליהודים בעולם יהיה מקום להיות בו וזו סיבה מספיק טובה מבחינתם   לסייע להם ולשכנע את הממשלה בארה”ב להיות בצד של בריטניה במלחמה .

 

3.עצירת ההגירה היהודית– אל בריטניה היגרו יהודים רבים שברחו מהפוגרומים שהיו ברוסיה ובארצות אירופה וזו הייתה דרך מצוינת לעצור את ההגירה ולמצוא ליהודים מקום להיות שם ולנהל את חייהם כרצונם. ולמנוע הפיכות ואי סדרים בשלטון. 

 

4. מוסריות- חלק ממנהיגי בריטניה, ביניהם הלורד בלפור עצמו ולויד ג’ורג’, גילו אהדה לציונות. בלפור חשב שהעולם עשה עוול ליהודים לאורך זמן והגיע הזמן לתקן את העוול ולמצוא פתרון לבעיית היהודים.  הפתרון היחיד לאורך זמן הוא הקמת מדינה משלהם.

 

5. הקדמת גרמניה–  בין הבריטים התעורר חשד שגרמניה מתכננת להוציא הצהרה שמצדדת ביהודים. גרמניה הייתה בצד השני של הלחימה ואם היא הייתה מוציאה את ההצהרה היא הייתה מקבלת את תמיכת יהודי הארץ ואת תמיכת יהודי ארה”ב וכך גם את הסיוע במלחמה… לכן היא מיהרה להקדים את גרמניה כדי לקבל קרדיט על ההצהרה ולקבל את תמיכת היהודים בארץ ובחו”ל.

6. הרצון להשתחרר מהתחייבויות קודמות- הצהרת בלפור ניתנה גם על רקע הסכמים חשאיים שחתמה בריטניה עם מדינות אחרות או התחייבה אליהם:

אגרת מק מהון [1915]

הנציב הבריטי במצרים והמושל של מכה, חוסיין העבירו ביניהם מכתבים שבהם בריטניה תתחייב לאחר שתכבוש את ישראל להעביר שטחים לשליטת חוסיין לצורך הקמת מדינה עצמאית בארץ ישראל ובתמורה להתחייבות ערביי ארץ ישראל יתקוממו נגד השלטון העות’מאני בארץ. [הצהרת בלפור גרמה לעם הערבי בארץ לאבד את האמון בבריטים].

 הסכם סייקס-פיקו [1916]

הסכם חשאי מול צרפת שבו בריטניה וצרפת יחלקו ביניהם את השליטה על שטחי ארץ ישראל לאחר סיום הכיבוש.

 מתן ההצהרה יכול היה לגרום לכך שארצות אחרות יבינו שהיא מתנערת מההסכמים בלי לומר זאת במפורש. וכך היא מבטיחה לעצמה שליטה בלעדית בארץ ישראל כשהיהודים יושבים שם תחת חסותה. 

כפי שהוסבר בתחילת הסיכום לבריטניה היה עניין בשליטה על ארץ ישראל כי היא הייתה שטח מעבר למקומות שבשליטתה ושהיא זקוקה להם. [שליטה על תעלת סואץ וכך על דרכי היבשה המובילות להודו שבשליטתה ועל אזורי הנפט במזרח התיכון].

 

7. הרצון למנוע מרוסיה להצטרף למלחמה– בריטניה חשבה שליהודי רוסיה יש השפעה על ממשלת רוסיה [דבר שלא היה נכון בכלל. השלטון הרוסי שנא את היהודים ופעל נגדם] כך שאם היא תפעל למען יהודי העולם הם ישפיעו על ממשלת רוסיה לא להיכנס למלחמה. 

 

8. חיים וייצמן ופעילותו-  שהיה מדען בכיר ותרם לחיזוק ושיפור הנשק של בריטניה היה יהודי שהיה בעל תפקיד בכיר בקונגרס הציוני והוא השתמש בקשרים שלו עם בעלי הכוח בבריטניה כדי לחזק את האינטרסים של העם היהודי מול בריטניה ולהדגיש בפניהם את היתרונות של הסיוע לעם היהודי ובהכרה בצורך שלו במדינה.

 

התגובות להצהרת בלפור:

תגובות שליליות:

הערבים– הערבים בעולם וערביי ארץ ישראל התנגדו מאוד להצהרת בלפור. הם הבינו שההצהרה הזו תיתן כוח ליהודים לשוב לארצם ולחיות כלאום במדינה. ממצב של מיעוט הם יהפכו לרוב וינהלו מדינת לאום עצמאית. ולכן הם פועלים בכל דרך אפשרית כדי למנוע את הדבר.

1. הם התארגנו כקבוצה מגובשת לפעול נגד ההצהרה.
2. קבעו שביתה בת 3 ימים.
3. כשהבריטים קיבלו את השליטה על ארץ ישראל הם השתוללו ופעלו באלימות מחרידה נגד העם היהודי היושב בארץ. [מאורעות תר”פ-תרפ”א 1920-21]

 

היהודים המתבוללים– היהודים המתבוללים שחיו בארצות אחרות (לא ארץ ישראל) ובחרו לוותר על כל סימן יהודי חיצוני והתנהלות יהודית כעסו על ההצהרה כי פחדו שהדבר יגרום למתיחות בארץ שהם חיים בה וישימו עליהם דגש והדבר יפריע ויזיק להמשך התבוללותם. 

בנוסף, הם חששו שעכשיו כשנראה שיש מדינה מוגדרת ליהודים כמדינת לאום לא ירגישו מנהיגי הארץ שהם חיים בה צורך להשאיר אותם בארצם ויגרשו אותם לארץ ישראל. 

(אולי בעקבות הדעה הזו היה חשוב להכניס בהצהרה את הפרט שיהודי הארצות לא יפגעו כתוצאה מההצהרה ומהביצוע שלה).

 

תגובות חיוביות:

היהודים הציונים בארץ ראו בהצהרה הישג גדול לתנועה. ההצהרה מבטאת את ההכרה הפומבית של מעצמה גדולה בזכות של העם היהודי למדינת לאום משל עצמו. דבר שחיכו לו המון שנים ופעלו למענו.

ההצהרה הזו גם גרמה ליהודים רבים לאחר מלחמת העולם הראשונה לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה. 

היהודים הציונים בעולם– היהודים הציונים בעולם ראו בהצהרה הזו התקדמות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל דבר שייתן להם ביטחון כשבארצות שלהם יהיה קשה.

 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

מודעה שפורסמה ביפו בעקבות ההצהרה, מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל

שאלות בגרות בהיסטוריה

 

1.קראו את הצהרת בלפור, מי כתב אותה ואל מי נשלחה? מהם הדברים שניתן להבין מההצהרה? מהם ההתחייבויות ומהם ההגבלות בהצהרה?

2. מהי הסיבה לדעתך לכך שההצהרה הייתה כל כך חשובה לעם היהודי?

3. כתבו מהו התאריך של הצהרת בלפור, חשבו על התאריך של פרסום ההצהרה ועל התוכן של ההצהרה. מהן הסיבות לדעתכם שממשלת בריטניה בחרה לפרסם את ההצהרה בזמן זה?

4.קראו את הצהרת בלפור, לאור הידוע לכם על תוצאות מלחמת העולם הראשונה וההתנהלות של הבריטים האם בריטניה עמדה מאחורי הצהרה זו? תנו הוכחות שיבססו את טענתכם.

5. מיהם המתנגדים להצהרת בלפור? הסבירו את הסיבות להתנגדותם וכיצד פעלו כתוצאה מהתנגדותם?

6. כתבו מהם האינטרסים [הסיבות] של הבריטים להוצאה של “הצהרת בלפור”?

7. הסבירו מהם ההסכמים “אגרת מק מהון” ו”סיקס- פיקו”. כיצד ההסכמים האלה השפיעו לדעתכם על הצהרת בלפור? מה ניתן ללמוד מההסכמים האלה על התנהלות בריטניה והעמידה שלה בהסכמים?

6. מי פעל מאחורי הקלעים לצורך פרסום ההצהרה? מהי הסיבה לדעתך להתחדשות המשא ומתן עם בריטניה לצורך פרסום ההצהרה?

7. חישבו, מהן התגובות להצהרת בלפור שהיו ברחבי העולם?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA%20%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8.html