הכרזת העצמאות – אזרחות

ב”ה

 

נושא: מגילת העצמאות

תת נושא: מגילת העצמאות.

 

סיכום:

ההחלטה על יום ההכרזה על הקמת המדינה הייתה נתונה במחלוקת. בן גוריון חשב שיש להכריז ביום שהבריטים יוצאים מהארץ ולנצל את ההזדמנות ההיסטורית שעמדה בפני היישוב היהודי ולפעול במהירות להקמת המדינה לפני שהנציגים באו”ם ישנו את דעתם כתוצאה מהלחימה וההתפרעות של הערבים והלחצים מארצות ערב והיו כאלה שטענו שעדיף להמתין ולחכות שהמצב יירגע כי הלוחמים והעם היו מותשים מהלחימה במלחמה הפנימית-האזרחית שפתחו הערבים נגד יהודי היישוב יום לאחר ההצבעה של כ”ט בנובמבר[הערבים לא הסכימו לחלוקת המדינה לשני עמים ורצו שליטה מלאה עליה].

בוועידה היו דעות לשני הצדדים כשבסופו של דבר ברוב של 6 מול 4 הוחלט להכריז על הקמת מדינת היהודים ביום שהבריטים יוצאים מהארץ. 

 

יום ההכרזה על הקמת המדינה היה ביום שישי בשעות הצהריים [לפני כניסת השבת]. 

תאריך: ה’ באייר התש”ח, 14.5.1948.

מיקום: בית דיזנגוף שדרות רוטשילד 16 בתל אביב. 

נוכחים: דוד בן גוריון וחברי המועצה. [לא כולם נכחו]

דוד בן גוריון הקריא את מגילת העצמאות לאחר שכל חברי המועצה אישרו את הנוסח שלה. 

המגילה עצמה נקראה בדף טיוטה ולא במגילה עצמה כיוון שנערכו בה שינויים של הרגע האחרון ולכן הדף עם החתימות היה בנפרד ובהמשך הכניסו אליו את הנוסח שאושר על ידי כל החותמים.

 

מבנה מגילת העצמאות:

המגילה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים:

החלק ההיסטורי (הצדקת הזכות למדינה)

החלק המעשי (הכרזת העצמאות)

החלק הערכי-עקרוני (אופי המדינה ויעדיה)

 

החלק ההיסטורי – הצדקות למדינה יהודית בארץ ישראל.

 

המגילה מציגה רצף של נימוקים המצדיקים את הקמת מדינת ישראל:

הצדקות היסטוריות– הצדקות הקשורות לאירועים שקרו בהיסטוריה[בעבר] של העם היהודי ומצדיקות את הקמת המדינה.

1. עם ישראל נולד בארץ ישראל, התפתח בארץ ישראל ובארץ הזו פיתח נכסי תרבות ורוח ובראשם התנ”ך.

 [ארץ האבות]

2. לאורך השנים כשעם ישראל גלה מארצו והיה בארצות זרות עדיין שמר על קשר עם ארצו ולא איבד תקווה לשוב אליה. 

3. מתוך הקשר ההיסטורי לארץ ישראל קמו התנועות הלאומיות וההתיישבות החדשה שהניחה בסיס להקמת המדינה. [התנועות הלאומיות שהתעוררו במאה ה-18 וגרמו לעליות הראשונות להגיע לארץ, להתיישב בה ולפתח אותה.]

4. בשנת תרנ”ז[1897] קם הקונגרס הראשון שכינס הרצל ופעל בדרכים שונות  למען זכות העם היהודי בתקומה בארצו.

5. אירועי השואה שהתרחשו באירופה ומיליוני יהודים נרצחו בתקופת מלחמת העולם השנייה והפליטים עשו כל שביכולתם לעלות לארץ [מבצעי הברחה והעפלה תוך סיכון חייהם] גרמו לכך שהעולם צריך להבין שהיהודים צריכים מקום משלהם.

6. מלחמת העולם השנייה– יהודים ברחבי העולם התגייסו וסייעו במלחמת העולם השנייה להכרעת המלחמה ולכן היו אמורים לקבל את הזכות להיות חלק מהאו”ם [1.5 מיליון התגייסו לצבאות בעלות הברית וכרבע מיליון מתו תוך כדי הלחימה].

 

הצדקה בינלאומית משפטית– הצדקות המגיעות מתמיכה והכרה בינלאומית בהקמת המדינה.

1. הצהרת בלפור [1917]– תמיכה של בריטניה בהקמת בית יהודי בארץ ישראל לעם היהודי.

2.החלטת חבר הלאומית [1922]- מתן מנדט לבריטניה לאחר תוצאות מלחמת העולם הראשונה עם מחויבות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

3.החלטת עצרת האו”ם [29.11.1947 החלטה 181]-חלוקת הארץ והכרה בזכות העם היהודי למדינה משלו בארץ ישראל.

 

הצדקה מוסרית:

1.העם היהודי תרם למען העולם ערכי מוסר, תרבות ונבואה.

2. לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה שהתרחשה ביהודי אירופה העולם מחויב מבחינה מוסרית להכיר בעובדה שהעם היהודי צריך לקבל מקום משלו. [לאורך זמן השלטון הנאצי אף מדינה לא הסכימה לקלוט אליה את יהודי אירופה וכך הייתה שותפה לשואת יהודי אירופה]

 

הצדקה טבעית / אוניברסלית:

הזכות הטבעית והאוניברסלית של העם היהודי להיות ברשות עצמו – הזכות שיש לכל עם להקמת מדינה עצמאית ולשלטון עצמי, בהתאם לדרכו התרבותית, הפוליטית, הכלכלית והחברתית. 

 

 

ההכרזה- החלק המעשי [הביצועי]

הכרזת העצמאות:

הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל- היא מדינת ישראל.

ההכרזה נעשית בשם העם היהודי כולו [גם מי שלא בארץ] ובכוח החלטת האו”ם.

המדינה קמה עם סיום המנדט הבריטי בארץ [14.5.1948- ה’ באייר התש”ח]

ההנהגה הזמנית שתפעל עד להקמת שלטון נבחר עד התאריך:1.10.1948 

הנהגה זמנית: מועצת העם הקיימת.

 ומוסד הביצוע הזמני: מנהלת העם.

קביעת השם של המדינה: ישראל.

 

 

החלק הערכי- אופי המדינה וערכיה:

 

המגילה מציגה את עקרונות היסוד של המדינה החדשה:

 

המגילה מגדירה את האופי הרצוי של מדינת ישראל באמצעות שני עקרונות עיקריים:

1. מדינה יהודית– מימוש הזכות להגדרה עצמית של העם היהודי [האפשרות לחיות כעם יהודי ולקיים מצוות בגלוי ובאופן חופשי ללא הגבלה]

2. מדינה דמוקרטית– מחויבות להתנהל על פי ערכי שוויון, חירות וצדק. [האפשרות לתת לכל אדם לחיות את חייו בצורה חופשית כל עוד היא לא פוגעת באחר]

 

מדינה יהודית: 

מדינת ישראל היא הגשמת החזון הציוני- בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

המדינה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות- יהודים מכל העולם מוזמנים לעלות לארץ ישראל ולהיקלט בה.

מימוש ההיסטוריה היהודית וחזון הנביאים- עם ישראל שב לארץ אבותיו [תנ”ך, יחזקאל פרק ל”ז]

 

דוגמא: 

חוק השבות (1950) מאפשר לכל יהודי בעולם לעלות לישראל ולקבל אזרחות באופן אוטומטי.

 

מדינה דמוקרטית:

שוויון זכויות לכל האזרחים בארץ ללא הבדל דת, גזע ומין.

חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.

עקרונות של צדק, חירות ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל.

 

דוגמאות:

שוויון זכויות– כל אזרח, יהודי או ערבי, זכאי לבחור ולהיבחר לכנסת.

חופש הפולחן – מוסלמים מתפללים במסגדים, נוצרים בכנסיות ויהודים בבתי הכנסת.

חופש הביטוי – עיתונים, הפגנות, ביקורת על הממשלה מותרות כחלק מהמשטר הדמוקרטי.

 

קריאות– קריאה אל האו”ם, בני העם הערבי בארץ, מדינות שכנות וליהודי הארץ והעולם.

 

קריאה חיצונית:

קריאה למדינות השכנות [המדינות שקרובות גיאוגרפית למדינת ישראל]- קריאה לשיתוף פעולה ולשלום עם ישראל תוך הבטחה להשפיע על התפתחות מזרח התיכון.

קריאה לאו”ם- קריאה לאו”ם לסייע בהגשמת תכנית החלוקה שהוחלטה, לתמיכה במדינה ולצרף את המדינה לאו”ם.

קריאה לערביי ארץ ישראל– קריאה לשמירה על שלום ולקיחת חלק בבניית המדינה על בסיס אזרחות מלאה ושוויון זכויות.

 

 

קריאה פנימית:

קריאה ליהודים בארץ ובתפוצות [רחבי העולם] להתאחד ולהתלכד סביב המדינה החדשה.

קריאה ליהודים בארץ ובתפוצות- לקרב אותם ולהיות שותפים לבניית הארץ ולהגשמת חזון הגאולה. 

 

 

חתימת המגילה- הבעת אמונה בצור ישראל.

המגילה נסגרת בחתימת המגילה באמונה בצור ישראל.

החלק הסופי עורר מחלוקת כיוון שהיהודים המאמינים דרשו להכניס את ההודיה והאמונה באל למגילה ואילו היהודים שלא האמינו לא הסכימו. בסופו של דבר הכניסו בצורה שתוכל להתפרש לשני הצדדים כל אחד כרצונו.

היהודים המאמינים ייחסו את הכינוי “צור ישראל” לאלוהי ישראל ובכך הראו את האמונה העזה בה’ ואילו היהודים הלא מאמינים לקחו את הכינוי “צור ישראל” לכוחם הנפשי של העם להקמת מדינה.

 

“מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו במושב מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת, בעיר תל אביב, היום הזה, ערב שבת, ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948.”

 

חתימות יד:

החתימות שנחתמו מתחת למגילה היו 37 חתימות של חברי מועצת המדינה הזמנית.

חתימה אחת נוספת [החתימה ה- 38]מופיעה במגילת העצמאות ועד היום למרות מחקרים ובדיקות רבות לא ידוע מי חתם את החתימה .

 

נקודה למחשבה:

שילוב בין שני הערכים: יהודית ודמוקרטית- אפשרי?

המגילה אינה מפרידה בין הזהות היהודית לדמוקרטית אלא מציגה אותן זו ליד זו למרות שיש הרבה פעמים שיש ביניהם מתח וצורך במציאת איזון בין שני הערכים.

מצד אחד- מדינה יהודית של העם היהודי.

מצד שני- מחויבות לשוויון זכויות אזרחי ולערכים אוניברסליים.

 

דוגמאות:

במערכת המשפט– ניתן לראות על פי פסקי דין של בג”ץ אזכורים של מגילת העצמאות כבסיס לערכי השוויון והחירות גם כשהם פוגעים בערכי היהדות.  [לדוגמא: מותר למכור מאכלים לא כשרים בחנויות בארץ אבל חובה לעדכן את הציבור שהמאכלים והמקום לא כשרים ולא להטעות את הציבור].

בדיון הציבורי-בדיון הציבורי ניתן לראות וויכוחים על האיזון בין השמירה על הצביון היהודי כמו לדוגמא שמירת השבת במרחב הציבורי לבין זכות הפרט לחיות באורח חיים שונה מהצביון היהודי.

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד אזרחות לבגרות , הכנה לבגרות באזרחות , שיעורים פרטיים באזרחות , סיכומים לבגרות באזרחות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות באזרחות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות באזרחות , חומר עזר לבגרות באזרחות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

שאלות באזרחות:

 

1. כתבו מה התאריך העברי והלועזי להקמת המדינה ולהכרזת העצמאות?

2. ציין והסבר שתי הצדקות שונות המופיעות בחלק ההיסטורי של המגילה להקמת מדינת ישראל
בתשובה יש להסביר כל הצדקה (היסטורית / מוסרית / בינלאומית-משפטית) ולתת דוגמה.

3. כתבו מהי אופייה של המדינה שנקבע על פי ההנהגה היהודית שהייתה בארץ? האם אתם מסכימים עם ההחלטות? נמקו דעתכם.

4. תנו דוגמאות מחיי היום יום בארץ המבטאות את אופייה של מדינת ישראל על פי הכרזת  העצמאות. 

5. חשבו, מתוך ההחלטות של מנהיגי היישוב בארץ. מה הדבר שאתם חושבים שהפך את מדינת ישראל למקום שטוב להיות בו?   

6. כתבו מהם היתרונות והחסרונות לדעתכם בהחלטה של הנהגת הארץ על הקמת מדינה יהודית דמוקרטית?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA.html