לא זכיתי באור מן ההפקר – חיים נחמן ביאליק

https://drive.google.com/file/d/1RTK2w9D-W5-izD1c1s02DNEMxK5zEOO9

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.

וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.

וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,
וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,
וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי
אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.

תרס”ב.

ב”ה

שם היצירה: לא זכיתי באור מן ההפקר

סוג היצירה : שירה

סיכום:

נושא היצירה: המשורר ושירתו.

שם המשורר: חיים נחמן ביאליק

מעט על המשורר:

חיים נחמן ביאליק נולד וחי בתקופה שלפני השואה. חי חיים לא קלים. התייתם בגיל 9 מאביו וחי עם סבו הלמדן וסבל מהצקות חוזרות מבני משפחתו כנראה כתוצאה מקנאה בכישרונו. למד בחיידר  תורה. בתקופת חייו התחילה תנועת ההשכלה כתוצאה מאמנסיפצייה שחלה בעולם [שוויון זכויות לכולם] וכך, כשניתנה האפשרות גם לעם היהודי לצאת ללמוד לימודים גבוהים חשקה נפשו גם הוא לצאת לעולם הגדול וללמוד לימודי חול. יצא לישיבת וולוז’ין כיוון שחשב ששם ישלבו לימודי חול אך התבדה. ולכן יצא משם והתחיל להשתלב בלימודי חול מחוץ לישיבה. כשהישיבה נסגרה חזר לבית סבו שם שידכו לו נערה מבית אמיד אך למרות רצונו לא היו להם ילדים כל חייהם. הם עלו לישראל ושם בהמשך חייו הקים את “עונג שבת” פרויקט שבו היו לומדים בתל אביב בצהרים שירה, פילוספיה ועוד. את יצירתו “לא זכיתי באור מן ההפקר” הוא כותב בשנת 1902 ובשיר זה הוא בוחר לפרט את תהליך יצירתו, ואת הקשיים המלווים לה. 

מבנה השיר: השיר בנוי מ4 בתים.

תוכן השיר:

בית ראשון:

המשורר מתמקד באור=היצירה

המשורר מדגיש ואומר שאת יצירותיו שיצר לא השיג בקלות אלא מתוך עבודה קשה. 

הוא פותח ב”לא זכיתי באור מן ההפקר” והכוונה בדבריו שאת האור שהן יצירותיו לא זכה ללא עבודה קשה. 

ואף לא הגיע אליו בירושה [הכישרון והידע לא הגיע לו מאביו] אלא בעבודה קשה. 

המשורר מדמה את העבודה הקשה שעבד כדי להוציא את יצירותיו לאור בדימוי של חציבה בסלע. כך חצב את יצירותיו מליבו.

בית שני:

בית שלישי:

המשורר מתאר כיצד השירה נוצרה: דרך פטיש צרותיי הגדולות.

המשורר מספר שמתוך הצרות והכאב הגדול שעבר. ליבו התפוצץ מכאב וכך הניצוץ שהיה טמון בליבו עף לעיניו [אולי דמעותיו] ומשם ליכולת לכתוב [חרוזי].

אנחנו מבינים מבית זה שהמשורר סבל סבל רב וכאב עצום ומתוך ליבו הכואב ודמעותיו יצירותיו יצאו לאור. 

בית רביעי:

המשורר בבית זה מתאר את המעבר מהשליטה שלו ביצירה לשליטת הקוראים. ניתן לראות שהוא מתייחס בשתי צורות שונות לקוראים. מצד אחד הוא מבין את הצורך שלו בקוראים. החרוז נמלט אל הקוראים. יש לו את הרצון שיצירתו תצא לאור ותקבל הכרה ציבורית. 

מצד שני הוא מבין שכשהיצירה בשליטת הקוראים הם לא יעריכו אותה כמו שהוא מעריך את העבודה הקשה והכאב העצום שטמון בה. הם יכולים לזלזל ביצירה, לשכוח אותה ואף לבקר אותה. והוא את הכאב של שחרור היצירה ואת ההשלכות של הוצאת היצירה לאור יספוג. 

בתחילה המשורר בשירתו נראה כמתגונן על כך ששירתו שייכת לו, לא העתיק, לא גנב, לא בא בירושה. בהמשך המשורר מתאר כיצר יצירתו באה לידי ביטוי על ידי עבודה קשה ומתוך כאב צרותיו ובסוף השיר המשורר כמו מאשים את הקוראים בכך שהשיר עבר אליהם ושם אותו שוב במקום פגיע וחשוף וכואב. 

מטאפורה: דימוי שהוא בדרך של ציור לשוני.

“כי מסלעי וצורי ניקרתיו”

“וחצבתיו מלבבי”

חציבה בסלע

חקיקה בצור

מטאפורה לאדם שעובד בעבודה קשה מאוד כדי להצליח להוציא משהו. 

“פטיש צרותיי הגדולות”- כובד המשקל של צרותיו שמכבידות עליו. 

“ליבי יתפוצץ”- לב שמתפוצץ מרוב עומס וכאב. 

ביטוי: “לא זכיתי באור מן ההפקר”.

משמעות הביטוי בימינו: כשאדם משיג דבר על ידי השקעה ועבודה קשה.

המשורר בביטוי זה בא לומר: לא השגתי את היצירות שלי ללא עבודה קשה 

מילים מתחרזות בשיר: מילים עם סיומת של צליל דומה.

חלבי/דמי

עיני/חרוזי

סלעי/צורי

חצבתיו/שאלתיו

מילים נרדפות: מילים השונות בצורתן אך דומות במשמעותן. 

סלע=צור

חצבתיו=חקקתיו.

דימוי: כשמדמים דבר למשהו אחר. [את יפה כמו פרח, הבחור חזק כעץ ארז].

יצירות המחבר=אור

המחבר מדמה את יצירותיו לאור. 

“צור ליבי”- הלב כמדומה לאבן חזקה [מדגיש את הקושי שעבר בחייו והפך את ליבו לקשה].

תיאור של צרות קשות שהמשורר עבר שמכבידות עליו ומקשות על ליבו עד כדי כך שליבו מתפוצץ מכאב.

מילה מנחה: כאשר יש מילה שחוזרת בקטע מספר פעמים ובאה להעביר מסר מסוים. 

מילה מנחה לאורך השיר: לב

“וחצבתיו מלבבי” [בית 1]

“ניצוץ אחד בצור ליבי מיסתתר” [בית 2]

“כי יתפוצץ לבבי, צור עוזי,” [בית 3]

“ומחרוזי יתמלט ללבבכם,”  [בית 4]

לאורך 3 הבתים נראה את המילה לב כשהיא קשורה למחבר. ללב המחבר. רק בבית השלישי המילה לב תהיה משויכת לקוראים. 

מטרת המילה להדגיש את הרעיון שבתחילה הכישרון, היצירה נמצאת אצל המשורר ובליבו אך ברגע שהיצירה יוצאת לאור היא עוברת כבר ללב הקוראים והשליטה של המשורר ביצירה יורדת. 

המשורר בעצם פותח את ליבו החזק והקשה והשמור כתוצאה מצרותיו ומקשיי חייו ומעביר את השיר לקוראים. ברגע שהשיר, היצירה עוברת לקוראים המשורר פתוח שוב לפגיעה. הוא פתוח לביקורת ולהתייחסות של אחרים ליצירתו. הוא חוזר להיות פגיע ולכן הוא משלם את התשלום של ההוצאה לאור של היצירה. 

מילה מנחה: לא

המילה המנחה חוזרת בכמה בתים.

“לא זכיתי באור מן ההפקר”

המילה המנחה מדגישה את הרעיון שהמשורר רוצה להעביר: היצירה היא שלו בלבד והוא בעצמו עבד קשה כדי לייצר אותה ללא כל קבלת עזרה. 

רמז מקראי: כשהמשורר משבץ ביצירתו מושגים מהמקרא. 

“פטיש צרותיי הגדולות”

המשורר במילים אלה מזכיר את ירמיהו הנביא שחווה גם הוא קשיים רבים וביזיונות לאור נבואותיו ומתאר את כאבו וקשייו בנבואותיו השונות.  “הלא כה דברי כאש נאום ה’ וכפטיש יפוצץ סלע”. [ירמיה כ”ג]

“בחלבי ובדמי את הבערה אשלם”

מזכיר את החלב והדם של הקורבנות שמוקרבים ונשרפים בבית המקדש על המזבח.

המשורר מדגיש במילים אלה את ההקרבה שהקריב ברגע שהוציא את יצירתו לאור. 

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות:

1. כתוב כיצד ניתן דרך השיר ללמוד על חיי המשורר. 

2. קרא את השיר “לא זכיתי באור מן ההפקר” בשיר זה מתאר המשורר את תהליך יצירתו. כתוב את השלבים בתהליך היצירה של המשורר בסס תשובתך על הכתוב. 

3. המשורר ביצירה זו מראה יחס דו ערכי לקוראים. מהו יחסו ומהי הסיבה לשתי הצורות השונות שבהם הוא מתייחס לקוראים שלו?

4. קרא את השיר “לא זכיתי באור מן ההפקר” וכתוב שני אמצעים אמנותיים בשיר המבטאים את המסר שהמשורר רצה להעביר בשירתו.

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7/%D7%9C%D7%90%20%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%A8.html