שאלת ארץ ישראל באו”ם וכ”ט בנובמבר 1947 [י”ז כסלו תש”ח]

ב”ה

 

נושא: בונים מדינה במזרח התיכון.

תת נושא: שאלת ארץ ישראל באו”ם וכ”ט בנובמבר 1947 [י”ז כסלו תש”ח]

 

סיכום: 

כפי שלמדנו לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בריטניה פרסמה את חוקי הספר הלבן השלישי שם היא הגבילה את כמות היהודים שיכולים לעלות בארץ בכל חודש, הגבילה את מכירת הקרקעות ליהודים והצהירה על הקמת מדינה דו לאומית של יהודים וערבים עם רוב ערבי בארץ ישראל תוך 10 שנים. מיד לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה ואנשי היישוב היהודי ציפו שלאחר סיום המלחמה יהיה שינוי במדיניות של בריטניה כתוצאה מרחמים על פליטי יהודי אירופה וכהכרת הטוב על הסיוע שהיהודים סייעו בלחימה בצבאות בעלות הברית אבל הדבר לא קרה. 

ב-2.1947 החליט ראש הממשלה הבריטי בווין שהוא מעביר את שאלת ארץ ישראל להחלטה באו”ם.

מהי הסיבה שממשלת בריטניה וויתרה על השליטה בארץ ישראל?

כשבריטניה העבירה את שאלת ארץ ישראל לאו”ם היא בעצם הודתה בכך שהיא לא הצליחה להגיע למצב ששני העמים היהודים והערבים ישבו ביחד בארץ ויסכימו על חיים אחד לצד השני. כל הניסיונות של בריטניה לגרום לשיתוף פעולה ומציאות של דו קיום כשלו ולכן היא החליטה לצאת מהעניין.

 

1. לחץ מהיישוב היהודי בארץ– היישוב היהודי בארץ לאחר פרסום הספר השלישי נאבק בכל מיני דרכים מול בריטניה: ההעפלה, הברחה מהגבולות, לחצים על מדינות והצגת בריטניה כמדינה אכזרית, דרך צבאית. הצגתה של בריטניה באור שלילי בתחום בעיית העקורים, המאבקים האלה גרמו לבריטים להתייאש ולוותר על השליטה בארץ.

2.לחץ מדעת הקהל העולמי– בריטניה הייתה חשופה בפעולות שלה לעולם וכך כשכולם רואים את ההתנהלות שלה מול העם היהודי, בעיית העקורים, ההברחה וההעפלה ואוזלת היד מול ההתנהלות בפרעות של הערבים ובהתקפות של היהודים היא מבינה שהיא נראית מאוד רע בעיני העולם.

 

3.”המלחמה הקרה“- בין ארה”ב לברית המועצות התנהלה מלחמה קרה שהשפיעה על העולם. היריבות בין המעצמות לא הייתה צבאית אלא פוליטית. ארה”ב הייתה מעצמה ליבראלית ואילו ברית המועצות מעצמה עם שלטון דיקטטורי. כל אחת מהמעצמות ניסתה לחזק את כוחה בעולם ולהשפיע על ארצות שונות וכך קרה שהעולם חולק לפי מדינות שהיו תחת השפעת ארה”ב ומדינות תחת השפעת ברית המועצות [לפי האינטרסים שלהם] שתיהן ניסו להראות שבריטניה החזקה נמצאת תחת השפעתם כשכל אחת מהן גורמת לבריטניה להוריד את השפעת בריטניה ולהגדיל את השפעתה כדי להיחשב כשולטת באזור כך שמשני הצדדים התערבו לה בעניינים כדי לקבל כוח בעולם ולכן היא בחרה לצאת מהעניין.

4.לחץ מארצות ערב וצורך בתמיכתם– ארצות ערב לחצו על בריטניה לוותר על הבטחותיה לעם היהודי ולהתחייב לערבים,  במידה והייתה מסייעת ליהודים היא הייתה נתונה תחת טרור ערבי ותחת לחצים ערביים כשהיא זקוקה לשיתוף פעולה שלהם לצורך נפט, מעבר בתעלת סואץ, מסחר והתנהלות. 

5. לחץ מערביי ישראל– ערביי הארץ פעלו בדרכים שונות של מהומות אלימות ופרעות והבריטים היו כל הזמן צריכים לדכא את המרידות האלה.

6. לחץ מארה”ב– ארה”ב שבריטניה הייתה תלויה בהם לחצה עליהם לבטל את חוקי הספר הלבן ולאשר עלייה מיידית של 100 אלף עקורים. בריטניה ידעה שאם היא מאשרת את הדבר היא נתונה לסכסוך ופרעות מערביי העולם והארץ ואם לא, היא נתונה ללחצים מארה”ב.

7. לחץ של הצבא הבריטי– המוטיבציה והביטחון של החיילים והמפקדים הבריטים ירד כיוון שראו שהם לא מצליחים להתמודד עם כל הבעיות שארץ ישראל מייצרת להם. שמירה וביטחון על המקום, שמירה מול מסתננים ועליה לא חוקים, התמודדות מול תקיפות של יהודים ועוד. בריטניה הבינה שאין לה למה להשאיר את החיילים שלה בארץ ולדכא אותם. 

8.לחץ כלכלי-לצורך השמירה מול ההתקפות של הערבים ומול הפעילויות השונות של היהודים בריטניה הייתה צריכה לספק הרבה חיילים ושוטרים למקום, לאכלס ולממן אותם. דבר זה הצריך הוצאות כלכליות גבוהות מאוד בתקופה מאתגרת אחרי שתי מלחמות עולם שהשתתפה בהם.

9. דעת הקהל הבריטי– העם הבריטי האמין שמבחינה מוסרית וכלכלית בריטניה צריכה להפסיק לשלוט על עמים ומדינות לאום ולשחרר אותם משליטתה כי הדבר פוגע בה גם מבחינה כלכלית כשהיא צריכה לתחזק הרבה מקומות וגם פוגע בה מבחינה מוסרית שהיא נראית לא טוב בכך שפוגעת בזכות של העמים לחיות בארץ שלהם.

 

נאום גרומיקו  ב-14.5.1947 

כחצי שנה לפני ההצבעה של האו”ם לגבי  השאלה על ארץ ישראל נאם גרומיקו שר החוץ של ברית המועצות באו”ם, נאום, שבו עדכן שמדינתו תומכת בהקמת מדינה משותפת לעם היהודי ולעם הערבי בישראל ובמידה והדבר לא יצליח להתגשם אז הם יתמכו בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות: יהודית וערבית. בנוסף, הוא הביע את צערו על הזוועות שקרו ליהודים בשואה. דבריו הפתיעו את העם היהודי מכיוון שברית המועצות הייתה ידועה באנטישמיות שלה כלפי העם היהודי. כך שדבריו עוררו תקווה שעוד הרבה מדינות ילכו אחרי ברית המועצות שהייתה מעצמת על ויתמכו בהקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל.

 

ועדת אונסקו”פ ב-5.1947

אחת הפעולות שהחליטה העצרת של האום ב-5.1947 הייתה להקים ועדה בינלאומית שתבדוק את שאלת ארץ ישראל ותציע פתרונות אפשריים לבעיה שלה. 

אונסקו”פ הורכבה מ-11 מדינות ניטראליות שאין להן קשר עם מה שקורה בישראל וכך יכלו הנציגים לבחון את השאלה באופן אובייקטיבי לגמרי. 

המדינות שהשתתפו בוועדת אונסקו”פ היו:

 יוגוסלביה

צ’כוסלובקיה 

קנדה

פרו

הודו

גוטאמאלה

אירן

הולנד

שבדיה

אוסטרליה

אורוגוואי

הוועדה עברה בארץ ישראל ובמדינות השכנות לה והדו”ח שלה פורסם ב-31.8.1947  רוב חברי הוועדה טענו: 

1. יש לסיים את המנדט הבריטי בארץ ישראל מכיוון שהשלטון הבריטי בארץ פוגע ברווחה וביחסים שבין שני העמים.
2. יש להעביר לשני העמים את האפשרות להקים שתי מדינות עצמאיות לחלוטין. 
3. החלוקה של הארץ תהיה:  62% שליטה יהודית, 30% שליטה ערבית ואזור ירושלים יישאר בפיקוח בינלאומי. 

 

לצורך קביעת ההחלטה ניתנה אפשרות לסוכנות היהודית להציג את טענותיהם ולהשפיע על הרכב החלוקה. מכיוון  שהערבים לא הגיעו לוועדה והחליטו להפעיל עליה חרם ולא להשתתף בה כי כעסו שהיהודים נמצאים בתוך החלוקה והבריטים בחרו שלא לבחור בשום צד ולעלות את המסקנות שלהם, לסוכנות היהודית הייתה את האפשרות להשפיע ולהעביר אליהם את רוב השטח של ישראל.

על החלטות הוועדה השפיעו גם ההתנהלות של היהודים מול הבריטים המאבק של הבריטים מול המעפילים והאכזריות כלפיהם.
כל ההתנהלות של הבריטים מול היהודים הייתה מסוקרת באופן רחב ולכן הציבור וביניהם חלק  מנציגי האו”ם שהיו עדים למחזה של גירוש מעפילים מאוניות בכוח השפיעו על ההחלטה של גודל החלוקה. נציגי המדינות שיערו שהבעיה היא השליטה הבריטית בארץ ולכן ברגע שהבריטים יצאו מהארץ והשליטה לכל אזור תעבור לעם אז הדברים יתנהלו בצורה טובה. וכך הוחלט שהמנדט יילקח מהבריטים ותקום מדינה לשני עמים בארץ ישראל כשרוב השטח שלה הוא בשליטה יהודית וחלק ממנו בשליטה ערבית ואזור ירושלים בשליטה בינלאומית..

תגובת התנועה הציונית לאחר המלצות הוועדה היו נרגשות מאוד ודוד בן גוריון טען במילים נרגשות: “הגשמת תוכנית הרוב עם כל חסרונותיה-זוהי באמת אתחלתא דגאולה”.

הכוונה שהתכוון דוד בן גוריון הייתה שעם כל החסרונות של החלטות הוועדה כמו לדוגמא: שליטה בינלאומית בירושלים וחלק מהארץ בשליטה ערבית. עדיין, החלטות הוועדה מראות על התחלה של גאולה ואפשרות לצמיחה כי סוף סוף תהיה לעם היהודי שליטה עצמאית בארץ ישראל.

ב-9.1947 התכנס הקונגרס הציוני בציריך והצביע על אישור החלוקה שהציעו באו”ם והוא התקבל ברוב קולות של 51 בעד מול 16 מתנגדים.

 

כ”ט בנובמבר-ההצבעה על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל- 29.11.1947,  י”ז בכסלו תש”ח:

בכ”ט בנובמבר 1947 נערכה הצבעה בעצרת האו”ם על פי מסקנות וועדת אונסקו”פ.

33 מדינות תמכו

13 התנגדו

10 נמנעו

1 נעדר

ברית המועצות וארה”ב שהיו מעצמות העל ובמלחמה הקרה ביניהם סחפו אחריהם את ארצות העולם תמכו שתיהן בחלוקה כך שרוב המדינות שהושפעו מהם והיו להם אינטרסים מדינים בחרו כמוהם וכך קרה שהיה רוב בהצבעה שתמך בחלוקה של רוב הארץ בשליטה יהודית.

 

ההחלטה הייתה בנושאים: [החלטה 181 של האו”ם]

 

סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

הקמת שתי מדינות עצמאיות לשני עמים בארץ ישראל.

השטח שיהיה שייך לשליטה יהודית ויהווה 62% משטח הארץ יכלול את: הנגב, מישור החוף, העמקים, הכנרת, גליל עליון .

השטח שיהיה שייך לשליטה ערבית ויהווה 38% משטח הארץ יכלול את : יהודה ושומרון, הגליל המערבי ועזה.

ירושלים והסביבה: ירושלים והאזור שסביבה יהיו בשליטה בינלאומית יהיה שם משטר חוץ והאזרחים בה יוכלו לבחור את אזרחותם. [יהודית או ערבית]

התנהלות כלכלית– תוקם מועצה משותפת לצורך התנהלות כלכלית משותפת של היהודים והערבים ואזור ירושלים. [נמל, תחבורה, מטבע משותף וכו’]

תקופת מעבר-עד להכרזה על הקמת המדינות תהיה תקופת מעבר שבהדרגה יעברו כל הסמכויות לשליטה של כל ארץ. בריטניה תצא מהמקום עד ה-1.8.1948 והשלטון העצמאי בכל מדינה יקום 3 חודשים לאחר מכן.

 

 

תגובות העם היהודי: תגובות היהודים היו של שמחה ואושר, אנשים יצאו לרקוד ולחגוג את ההחלטה. הם ראו את החלוקה כהתחלה של גאולה.

תגובת העם הערבי: תגובת העם הערבי להחלטת החלוקה בכ”ט בנובמבר הייתה דחייה מוחלטת ונחרצת. הם ראו בהחלטה הפרה של זכויותיהם והתנגדו בתוקף להקמת מדינה יהודית בשטח שהם ראו כארצם. ההנהגה הערבית הכריזה על קו החלוקה כ”קו של אש ודם” ויצאה למאבק צבאי, שהוביל לפרוץ מלחמת העצמאות.

 

ההשלכות של ההחלטה: כתוצאה מההחלטה השלטון הבריטי הוציא את המשטר שלו מהארץ והארץ התחילה להתנהל כשתי מדינות נפרדות.

עד היום מציינים את התאריך הזה כיום שמחה של העם היהודי בו קיבלנו הכרה בזכותו של העם היהודי לחיות בארץ ישראל באופן עצמאי.

 

ההחלטה הזו הובילה בהמשך על ההכרזה באו”ם ב-ה’ באייר תש”ח על הקמת מדינה יהודית לעם היהודי בארץ ישראל.

 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

 

1. ראש ממשלת בריטניה, בויין החליט להעביר את שאלת ארץ ישראל ועתידה לאו”ם. מהן הסיבות לכך שבריטניה ויתרה על המנדט הבריטי בארץ?

2.חשבו, מדוע הנאום של גרומיקו בעצרת האו”ם היה חשוב לעם היהודי?

3. מהי וועדת אונסקו”פ ומה היו מסקנותיה?

4. כיצד הגיבו היהודים, הערבים והבריטים בוועידת אונסקו”פ?

5. כתבו מה היו ההחלטות בכ”ט בנובמבר? כמה הצביעו בעד החלוקה וכמה נגד? כיצד הגיב היישוב היהודי לחלוקה הרשמית? כיצד הגיב העם הערבי ולמה תגובתו הובילה?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%9B%D7%98%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8.html