ראה שמש – רבי שלמה אבן גבירול

רְאֵה שֶׁמֶשׁ

רְאֵה שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה / כְּאִלּוּ לָבְשָׁה תוֹלָע לְמִכְסֶה,

תְּפַשֵּׁט פַּאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְּאַרְגָּמָן תְּכַסֶּה,

וְאֶרֶץ – עָזְבָה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה / בְּצֵל הַלַּיְלָה תָּלִין וְתֶחְסֶה,

וְהַשַּׁחַק אֲזַי קָדַר, כְּאִלּוּ / בְּשַׂק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכֻסֶּה.

ב”ה

 

שם היצירה:  ראה שמש

סוג היצירה:  שירת ימי הביניים

מחבר היצירה: ר’ שלמה אבן גבירול

תקופת פרסום היצירה: 1039-1040

 

סיכום היצירה לבגרות בספרות

על המחבר:

ר’ שלמה אבן גבירול נולד במלגה שבספרד בשנת 1021 הוא גדל בבית דתי ציוני והיה מגדולי המשוררים והפילוסופים בתקופת ימי הביניים. למד תורה. חי בתקופת “תור הזהב” בספרד. לאורך חייו גם חי תקופה ארוכה בסרגוסה. אבן גבירול סבל מכאבים ומחלות. ביניהם מחלות עור קשות. הוא נפטר בולנסיה בגיל צעיר יחסית בשנת 1058 לאחר שהשאיר אחריו יצירות עשירות מאוד שנכנסו לספרי הלימוד בבית הספר ואף לסידורי התפילה. 

 

ראה שמש / ר’ שלמה אבן גבירול.

 רְאֵה שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה / כְּאִלּוּ לָבְשָׁה תוֹלָע לְמִכְסֶה,

תְּפַשֵּׁט פַּאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְּאַרְגָּמָן תְּכַסֶּה,

וְאֶרֶץ – עָזְבָה אוֹתָה עֲרֻמָּה / בְּצֵל הַלַּיְלָה תָּלִין וְתֶחְסֶה,

וְהַשַּׁחַק אֲזַי קָדַר, כְּאִלּוּ / בְּשַׂק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכֻסֶּה.

 

(1040–1039)

 

 

מבנה השיר:

4 בתים מחולקים לדלת וסוגר.

 

ביאורי מילים:

תולע= צבע אדום כמו של תולעת שני [=תולע]

מכסה= כיסוי

ימין= דרום [אחד מכיווני הרוח]

תפשט= תשתרע, תתפרס.

תלין=תישן

תחסה= חסות, הגנה. תקבל הגנה. 

שחק=שמים[שחקים]

קדר= חשך, החשיך. [פנים קודרות= פנים עצובות]

שק= לבוש של אבלות. בגד מבד גס ולא נעים. 

 

רקע לשיר:

המשורר אבן גבירול חי בסרגוסה תקופה ממושכת ובאותה תקופה הוצא להורג חברו, יקותיאל אבן חסן. כתוצאה ממותו כותב אבן גבירול שיר זה. השיר ממחיש את הכאב והרגשת הריקנות והחוסר בעקבות מותו של יקותיאל. 

 

בית ראשון:

המשורר פונה לקורא ומבקש ממנו להסתכל בשמש ובתהליך שהיא והעולם עוברים בזמן שקיעתה. איך היא נראית כאילו היא מתלבשת ומתכסה בבגד אדום[תולע= אדום].

בית שני:

הגוונים של השמש מתחלפים ומשתנים. האדמימות של השמש מתפשטת לכיווני השמים ומכסה את אזור הים בצבע אדום. [ארגמן=צבע אדום חזק כמו צבע של דם]

בית שלישי:

ההרגשה של הארץ כשהשמש עוזבת אותה היא כאילו ערומה. ובזמן הלילה כשהיא מרגישה ריקה מחום וחיות בעקבות עזיבת השמש היא מוצאת בלילה ובשינה מקום מחסה והגנה.

בית רביעי:

בבית זה המשורר מדמה את השמים כקודרים ולבושים בגד שק שהוא בגד המולבש כסימן לאבלות. האבלות היא על מות יקותיאל. 

בית זה גם הופך לנו את השיר משיר שמתמקד בתיאורי טבע לשיר קינה וכאב. בקריאת השיר אנחנו חושבים שהמשורר מתאר לנו תהליך של שקיעה אך בבית זה אנחנו עוברים להבנה שכל תהליך השקיעה ותיאור הארץ בעקבות עזיבת השמש הוא כדי לתאר את ההרגשה של המשורר בעקבות הוצאתו להורג של חברו, יקותיאל. 

 

כותרת השיר-ראה שמש

כותרת השיר מבקשת מהקורא להסתכל על השמש. ולראות את השינוי שהיא גורמת כשהיא עוזבת את העולם. את החוסר והריקנות שהיא משאירה כשהיא עוזבת. יקותיאל חברו של אבן גבירול מדומה כאן לשמש שעוזבת. כמו שהשמש מאירה ומחייה וכשהיא עוזבת משאירה חלל גדול כך יקותיאל, חברו של אבן גבירול האיר את עולמו של אבן גבירול והשאיר אחריו חלל וריקנות גדולה. 

 

סוג השיר: 

שיר טבע המתהפך לשיר קינה.

שיר טבע– שיר טבע הוא שיר המתאר את הנופים ואת הטבע בעולם.

שיר קינה– שיר קינה הוא שיר שמתאר צער וכאב על אדם שמת. 

השיר “ראה שמש” כשקוראים אותו הוא נראה כשיר טבע כיוון שמתאר את שקיעתה של השמש אך כשמגיעים לבית הרביעי מבינים שכל השיר הוא מטאפורה למוות של אדם שהיה אהוב על המשורר. יקותיאל אבן חסן. ולכן השיר מתהפך משיר טבע לשיר קינה[שיר עצוב]. 

 

חרוז מבריח – בסיום כל בית מופיע אותו חרוז.

חרוז מבריח– חרוז שמסיים כל בית.

כסה/ חסה

החרוז המבריח החוזר בסיום כל בית מזכיר לנו את הצער של המשורר על מותו של יקותיאל המכוסה באדמה. 

 

דימוי– כאשר אומרים על דבר מסוים שהוא כמו דבר אחר. לדוגמא: הילדה יפה כמו הלבנה [ירח].

רְאֵה שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה / כְּאִלּוּ לָבְשָׁה תוֹלָע לְמִכְסֶה,

המשורר מדמה את השמש השוקעת והופכת מצהובה לאדומה כאילו לבשה בגד אדום [תולע= צבע אדום].

 

שיבוץ– כאשר המשורר לוקח פסוק מהמקרא ומשלב אותו בשיר.

וְהַשַּׁחַק אֲזַי קָדַר, כְּאִלּוּ / בְּשַׂק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכֻסֶּה

המשורר לקח את המילים מתוך ספר ישעיה נ פסוק ג’: “אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם, קַדְרוּת; וְשַׂק, אָשִׂים כְּסוּתָם”. 

 

מטאפורה [ציור לשוני] – כאשר המשורר לוקח מאפיינים מתחום מסוים כדי לתאר דבר אחר.  התיאור הוא בצורה ציורית.

המשורר מתאר את החוסר והחלל שהשאיר מותו של יקותיאל בעולמו בדרך של שקיעת שמש. 

השמש שוקעת וחושך מכסה את העולם. התיאור הזה מדמה מצב אחר. מצב של חוסר, כאב, טרגדיה על מותו של יקותיאל שהוצא להורג בסרגוסה. 

 

אנלוגיה– הקבלה בין שני דברים. [השוואה בין שני דברים שאינם דומים ומציאת נקודות דמיון ביניהם]

המשורר מתאר את מותו של יקותיאל כשקיעה של שמש= שקיעה של חיים. 

החיסרון שיש בעולם כשהשמש עוזבת מקביל לחיסרון שיש בחיי אבן גבירול לאחר מותו של יקותיאל. 

 

 

האנשה – כאשר נותנים תכונות אנושיות למישהו שהוא לא אנושי[לא בן אדם]

וְהַשַּׁחַק אֲזַי קָדַר, כְּאִלּוּ / בְּשַׂק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכֻסֶּה.

המשורר  נותן לשחק[=לשמים] תכונה אנושית כאילו הוא קודר [עצוב ומדוכא] ולובש בגד שק שהוא בגד מבד גס ומתאבל על מות יקותיאל.  

התכונות האנושיות שניתנו לשמים בבית זה הם עצב. [שמים עצובים, קודרים].

 

רמיזה– קטע או רעיון בשיר המזכיר רעיון בשיר או סיפור מהעבר. 

בשיר יש רמז לתוכן מהתנ”ך המופיע בספר קהלת פרק א’ פסוקים ה’-ו’. בפרק זה קהלת מדבר על הטבע בעולם ומתאר את השמש כסובבת ממזרח למערב באופן קבוע. זורחת ושוקעת בסבב תמידי. בשיר זה המשורר מזכיר את הרעיון של תזוזת השמש. 

“וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ–שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם.  ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן…”[קהלת א’. ה’-ו’]

 

גוף הפניה:

המשורר פונה לקורא בגוף נוכח. “ראה, שמש”. 

הוא מבקש מהקורא לראות את השמש ואת התהליך שהיא והעולם עוברים בזמן שקיעתה. 

מוסר השכל ורלוונטיות:

המשורר מדגיש את החוסר שנגרם כתוצאה מכך שאדם אהוב מת. הכאב הוא כל כך גדול שהאדם מרגיש ריקנות וחיסרון עצום. 

דרך השיר ניתן להבין את המשמעות הגדולה של חיים של אדם וכמה כוח הוא נותן לסביבה שלו גם אם לא בהכרח הוא מבין את זה. כשהוא הולך יש חוסר שלא תמיד ניתן למלא אותו. מצד שני, אומנם המשורר מביא את התיאור של השקיעה להדגשת החיסרון כשאדם הולך אבל כפי שאנחנו יודעים השמש תזרח שוב בבוקר בניגוד לאדם שמת ולא ישוב לחיים פה וזה בא להדגיש שהעולם ממשיך להתנהל כהרגלו וכך האדם שנשאר פה בעולם צריך להמשיך את חייו ולבצע את שליחותו בעולם ולא לשקוע באבל על אף החיסרון הגדול. 

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות לבגרות בספרות:

1. קראו את השיר “ראה שמש” וכתבו באילו אמצעים אמנותיים משתמשת המשורר בשיר? 
2. קראו את השיר “ראה שמש”. יצירות רבות בספרות מתארות אירועים שמחים או עצובים שעברו היוצרים. מהו האירוע שגרם ליצירה זו לצאת לאור?  כתבו מה ניתן להבין מקריאת השיר על רגשות המשורר כתוצאה מהאירוע שחווה? בססו דבריכם על מילות השיר. 
3. בשירים רבים ניתן לראות בבחירת הכותרת של השיר את הנושא העיקרי של השיר. מהו הנושא העיקרי של המשורר וכיצד דרך הכותרת ניתן להבין את רגשות המשורר?

 

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%A9%D7%9E%D7%A9.html