עקרון שלטון העם [פרק 9]

ב”ה

 

נושא: עקרון שלטון העם [פרק 9].

תת נושא: דמוקרטיה ישירה, דמוקרטיה עקיפה/ייצוגית, משאל עם.

 

אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הוא: “עקרון שלטון העם“.

המדינה קמה על ידי העם ולמען העם. לכן העם הוא זה שצריך להיות השולט בהתנהלות המדינה והוא צריך להיות המקור לכל הסמכות שבה.

 

הגדרת העיקרון: כלל האזרחים הם הריבון[=שליט] ומקור הסמכות. אזרחי המדינה בוחרים נציגים שיפעלו בשמם, למענם ולקידום המטרות שלהם. לאזרחי המדינה יש יכולת השפעה על השלטון בדרכים שונות כמו: עצומות, הפגנות, תקשורת, פרסומים וכו’.

 

הדרכים להשיג את המטרה שבה העם ישלוט בניהול המדינה היא:

 

1. בחירות דמוקרטיות- האזרחים בוחרים את השלטון בכך שהם בוחרים את הנציגים שייצגו אותם בניהול המדינה. כך שכל נציג בעצם מייצג קבוצה מהעם שמינתה אותו להגשים את המטרות שלהם. הבחירות הן בדרך כלל: כלליות, חשאיות, שוות, תקופתיות והוגנות. [הסבר מפורט בנושא בחירות]

2.בחירות תקופתיות– השלטון הנבחר יכול לפעול רק לזמן קצוב ולא לזמן בלתי מוגבל וכך העם יכול לבחון את הנציגים שלו אם הם מגשימים את ההבטחות שלהם ומייצגים אותם כראוי או לא. במידה והם לא מתנהלים על פי ההתחייבויות שלהם לאחר זמן קצוב הם יוחלפו וכך שוב תהיה הזדמנות לעם לבחון ולבחור את נציגיו. הגבלת זמן כהונת הנציגים גם תגרום לכך שהנציגים לא ירגישו שהמקום והמעמד מובטח להם אלא יעשו כל שאפשר כדי לפעול לטובת הציבור כדי שהציבור יבחר בהם שוב ושוב.

3.ייצוג העם– הנציגים הנבחרים מייצגים את כלל העם ולא רק את הקבוצה שבחרה בהם. למרות שהנציגים נבחרים על ידי קבוצות שונות בעם וכל נציג נבחר על ידי קבוצה מסוימת עדיין ברגע שהם נבחרו ונכנסו להנהגת המדינה הם מחויבים לכלל העם ולא רק לקבוצה שבחרה אותם.

4.השתתפות אזרחית– לעם יש אישור לפעול למען מטרותיו ולמען העברת המסרים שלו כיצד יש לנהל את המדינה בדרכים שונות כמו: הפגנות, עצרות, מחאות, פניות לציבור במדיה, התאגדויות, יוזמות אזרחיות ועוד

5.פיקוח על נציגי העם– מכיוון שהעם הוא השולט במדינה יש לו גם זכות לפקח על הנציגים שלו באמצעות כלי תקשורת, ארגונים אזרחיים, שינוי בהצבעה בבחירות הבאות. 

 

משמעות עקרון שלטון העם: [מהן הסיבות לכך שחשוב שהעם ישלוט ולא הנהגה של יחיד קבועה מראש שעוברת בירושה]

 

1. מניעת שחיתויות– מבטיח שהשלטון יפעל למען העם [הציבור] ולא למען עצמו וכך מסייע במניעת שחיתות שלטונית. [שליטים מושחתים שדואגים לעצמם ולא לעם ]

 

2.פיזור הכוח- מבטיח הגנה מפני ריכוז כוח בידי שליט אחד או קבוצה מצומצמת בעם. מסייע בכך שלא תהיה קבוצה קטנה בעם שמחליטה ומנהלת את המדינה על פי דעתה בלבד.

3.  מהווה בסיס ללגיטימיות של מוסדות השלטון במדינה דמוקרטית.- בדרך הזו כשהמנהיגים פועלים בדרך מסוימת לא ניתן לכעוס עליהם כי האחריות היא על האזרחים שבחרו אותם לעלות לשלטון. 

.

 

דמוקרטיה עקיפה / דמוקרטיה של נציגים

בדמוקרטיה עקיפה, הנקראת גם דמוקרטיה של נציגים.
העם הוא הריבון [השליט, הסמכות], כלומר – מקור הסמכות העליון במדינה
עם זאת, העם אינו מנהל בעצמו את ענייני המדינה, אלא בוחר נציגים שיעשו זאת בשמו.

הנציגים שנבחרים (כמו חברי הכנסת בישראל או חברי פרלמנט במדינות אחרות) מקבלים מנדט מהעם לנהל את המדינה, לחוקק חוקים, לפקח על הממשלה ולקבל החלטות בשם הציבור.

 

מדוע היא נקראת “עקיפה”?

היא נקראת עקיפה כי העם לא מקבל את ההחלטות באופן ישיר [כמו במשאל עם או באסיפה כללית]
אלא באופן עקיף – באמצעות נציגים שנבחרו בבחירות חופשיות ודמוקרטיות.

לדוגמה:
בישראל האזרחים אינם מחוקקים בעצמם את החוקים, אלא בוחרים נציגים לכנסת – שהם אלו שמחוקקים חוקים ומנהלים את ענייני המדינה.

 

ריבונות העם:

עקרון ריבונות העם קובע שהעם הוא מקור הסמכות השלטונית.
בדמוקרטיה עקיפה – העם מממש את ריבונותו באמצעות בחירות שבהן הוא מעניק סמכות לנציגים לפעול.
אם הנציגים אינם מייצגים את רצון העם – העם יכול להחליפם בבחירות הבאות.
כך נשמר העיקרון שהשלטון פועל מכוח העם ולמען העם.

 

אמנה החברתית:

הרעיון של האמנה החברתית [שפותח על ידי הוגים כמו ג’ון לוק וג’אן-ג’אק רוסו] אומר שבני האדם הסכימו לוותר על חלק מחרותם הטבעית כדי להקים שלטון שיגן עליהם וישמור על זכויותיהם.

בני האדם העניקו לשלטון סמכות בהסכמה אך הסמכות הזו נובעת מהעם וניתנת לביטול אם השלטון פועל לרעת העם ולא משתמש בסמכות שניתנה לו בצורה שמתאימה לעם. 

בדמוקרטיה עקיפה, האמנה החברתית באה לידי ביטוי בכך שהעם ממנה נציגים בהסכמה מתוך אמון שהם ייצגו אותם ואת מטרותיהם. אם הם מפרים את האמון הזה העם רשאי להחליף את הנציגים. 

 

דמוקרטיה ישירה:

דמוקרטיה ישירה היא שיטה שבה האזרחים עצמם משתתפים באופן ישיר בקבלת ההחלטות ובחוקק החוקים

ולא באמצעות נציגים שנבחרו במקומם. כלומר – העם הוא לא רק הריבון (כמו בכל דמוקרטיה), אלא גם המבצע בפועל של סמכותו.

 

איך הדבר מתבצע בפועל?

בדמוקרטיה ישירה, אזרחי המדינה משתתפים בעצמם בדיונים ובהצבעות על החלטות ציבוריות, חוקים או מדיניות.

למשל – מצביעים במשאלי עם על נושאים חשובים כמו חוקה, שינוי גבולות, או החלטות לאומיות.

 

דוגמא:

שוויץ נחשבת למדינה בה מתקיימים מרכיבים של דמוקרטיה ישירה מכיוון שלעיתים קרובות נערכים בה משאלי עם בנושאים מדיניים וחברתיים שונים. 

 

יתרונות: אזרחי המדינה שותפים לקבלת החלטות מכריעות.

חסרונות: לרוב האזרחים אין את הידע המתאים כדי לקבל החלטות שקשורות למדינה ואין את הזמן לעסוק בשאלות האלה. ובנוסף, הרבה יותר מסובך לרכז את כל האזרחים לצורך החלטות.

 

 

משאל עם:

דרך נוספת להבטיח שהעם יהיה שותף להחלטות כבדות משקל של התנהלות המדינה היא על ידי: “משאל עם“.

משאל עם יכול להתבצע רק כאשר נשאלת שאלה שהיא מוגדרת וברורה מאוד. 

השאלה עוסקת בנושא משמעותי בנוגע לניהול המדינה.

השאלה מופנית אל כלל הציבור בצורה של דמוקרטיה ישירה בה האזרחים יכולים לענות וכך לשקף בצורה ברורה וישירה את עמדתם בנוגע לשאלה.

התשובות האפשריות לבחירה חייבות להיות ברורות וחדות מאוד ללא פרשנות כדי שיהיה ניתן להשתמש בהן והם ישקפו את עמדות האזרחים בצורה מוחלטת.

 

מדינות דמוקרטיות שמפנות “משאל עם” לעם שלהן או שמשתמשות בתוצאות של המשאל עם לצורך ניהול המדינה ופועלות על פיהן [דמוקרטיה ישירה]. או שלוקחות את תוצאות משאל העם כגורם מייעץ בלבד להחלטות של הממשלה [דמוקרטיה עקיפה]. 

יתרונות למשאל עם:

לאזרחים יש אפשרות לקבוע בנושא מסוים וממוקד ללא קשר לבחירתו בממשלה.

לאזרחים יש יכולת השפעה על ההתנהלות במדינה.

משאל עם מסייע לממשלה במימוש ההחלטות והפעולות שלה ונותן לה לגיטימציה לפעול בשטח.

 

חסרונות למשאל עם: 

קשיים בעריכת משאלי עם בכל נושא חשוב.

הוצאת האחריות מנציגי העם.

השאלה הנשאלת יכולה להיות מוצגת בצורה שתגרום לאנשים לא לענות לפי רצונם האמיתי אלא לפי רצון הממשלה.

משאל עם מוריד את הכוח של חברי הפרלמנט.

משאל עם יכול לגרום לשסעים ופילוג בחברה.

 

דמוקרטיה ישירה [משאלי עם בהחלטות חשובות]	דמוקרטיה עקיפה[של נציגים]	מאפיין
אזרחי המדינה	נציגים שנבחרו על ידי העם	מי מקבל את ההחלטות?
גבוהה מאוד. האזרחים לוקחים אחריות על הנעשה במדינתם ושותפים להחלטות.	עקיפה, דרך בחירות. פעם בכמה שנים וללא היענות גבוהה בד”כ.	רמת השתתפות הציבור
שוויץ, אתונה הקדומה	ישראל, בריטניה, צרפת.	דוגמא

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

שאלות בגרות באזרחות:

 

1. הסבירו מהו עקרון שלטון העם, והציגו דרך אחת שבה עיקרון זה בא לידי ביטוי במשטר הדמוקרטי בישראל.

 

2. כיצד עקרון שלטון העם תורם לשמירה על הדמוקרטיה?
הסבירו והשיבו תוך התייחסות לדוגמה מן המציאות בישראל.

 

3. הסבירו את הקשר בין המושגים דמוקרטיה עקיפה (דמוקרטיה של נציגים), ריבונות העם, והאמנה החברתית

בתשובתכם הסבירו כיצד שלושת הרעיונות הללו משתלבים זה בזה במשטר דמוקרטי.

 

4. הסבירו מהי דמוקרטיה עקיפה ומהי דמוקרטיה ישירה. איזו שיטה עדיפה לדעתכם לניהול המדינה? נמקו תשובתכם.

. כתבו והסבירו כיצד מתנהלות הבחירות בישראל ומדוע הן מתנהלות בדרך זו לדעתכם?5

 

שאלה 6:

 

קטע מקור:

“במדינה דמוקרטית נבחרים נציגי הציבור לפרקי זמן קצובים כדי לנהל את ענייני המדינה בשם העם. אם השלטון אינו פועל לטובת האזרחים – בידי העם הכוח להחליפו בבחירות הבאות. כך נשמר האיזון בין סמכות השלטון לבין רצון הציבור.”

שאלה:

בהתבסס על הקטע שלפניך,
א. ציינו והסבירו את עקרון הדמוקרטיה המובע בקטע.
ב. הסבירו כיצד העיקרון המוזכר תורם לשמירה על זכויות האזרח והאדם במדינה דמוקרטית.
ג. הביאו דוגמה אחת מן המציאות בישראל הממחישה את העיקרון.

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A2%D7%9D%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%2011%20%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D.html